כל הגיליונות

• גיליון 869 · 23.09.2026 לנכש עשבים סוטים הרשו לנו הפעם לסטות מדרך הישר, או לפחות מדרך-המילים, כדי לעסוק בשורש סטה. ראו הוזהרתם: הסטייה הזו עלולה להיות סיוט. אז, בבקשה, אל תסיטו אותנו מקו המחשבה.
  
• גיליון 868 · 16.09.2026 קנאת סופרים אתם רשאים בהחלט לקנא בנו על העיסוק הבלתי-נגמר במילים ומקורותיהן, ובייחוד הפעם, כאשר השורש העומד לדיון הוא קנא.
  
• גיליון 867 · 09.09.2026 מחופי נורמנדי ועד השלג בירושלים אחרי מסע ארוך של פילוס בלתי-נלאה בים המילים, הגענו הפעם לשורש פלס, לדיון קצר שבו נשתדל לא להעלות את מיפלס החרדה של הקוראים הנאמנים.
  
• גיליון 866 · 02.09.2026 הכלב פּלוּטו נרטב בגשם "את הגשם תן רק בעיתו, / ובאביב פזר לנו פרחים" שר שלמה ארצי למילים של אבי קורן ולחן של שמואל אימברמן. ואנחנו, צנועים יותר, נגשים משאלה ישנה ונעסוק במילה גֶּשֶם, באחותה מָטָר ובאחיה הצעיר מִמְטָר. תתפלאו כמה משמעויות מסתתרות, או לפחות ניתנו, מאחורי הטיפות.
  
• גיליון 865 · 26.08.2026 המבוזר מכפר אז"ר מה כל-כך מבדֵר לראות אדם שהשערות המעטות הפזורות על ראשו מתבדרות ברוח הקלילה? לעתים, לכמה מילים משמעות קרובה והן גם דומות זו לזו מבחינת הצליל, כאילו מישהו שמע או העתיק אותן לא נכון, אבל המובן נשאר.
  
• גיליון 864 · 19.08.2026 הנושאים בנטל הקפאין הדיון הזה עלול להשאיר אתכם נטולי-נשימה. רק נקווה שלא תגיעו למצבו של מי שהנשָמה ניטלה ממנו, כי בסך הכל אנחנו הולכים לדון בשורש נטל. אחרי פתיחה כזו, מוטל עלינו לספק את סקרנותכם.
  
• גיליון 863 · 12.08.2026 תגובה ציונית הולמת קוראים יקרים, היזהרו. המהלומה תגיע הפעם מכיוון לא צפוי! אל בהלה, בסך הכל נעסוק כאן בשורש הלם ואולי גם נחליף כמה מהלומות מילוליות. בסוף, אתם תקבעו אם הדברים הולמים את האכסניה.
  
• גיליון 862 · 05.08.2026 בשורות עם מעט מאוד בשר איש בשורה אני היום, כי הפעם נעסוק בשורש בשׂר, ולשם כך נגייס מעולם הטבע סנונית ופרח חצב, ומעולם אחר לגמרי חבר-כנסת נמלט.
  
• גיליון 861 · 29.07.2026 סורגים עניין? איך מגיעה סבתא מן הציונות הדתית להיות כלואה מאחורי סורג ובריח? ואיך כל אלה קשורים זה בזה, אם לא דרך המילים? השורש שאותו נסרוק היום במסרקות (או מסרגות?) ברזל הוא סרג, ונצעד לסירוגין בין משמעויותיו.
  
• גיליון 860 · 22.07.2026 רגעים של נחת היום אנחנו כאן כדי להסב לכם ולנו קצת נחת, שאותה נשאב, איך לא, מן השורש נחת. האמת היא שנחת רוח וגם מקבילתה היידית "קינדער נחס", נחת מן הילדים, היא בכלל משורש נוח ולא משורש נחת, אבל לא נתיר לזוטות כאלה להחמיץ הרמה להנחתה.
  
• גיליון 859 · 15.07.2026 הכסא של אבן-סעוד הישענו לאחור בכורסה והתרווחו, כי אנחנו הולכים הפעם לדון בשורש שען, ולשם כך נישען על כמה וכמה מקורות, בלי להביט בשעון.
  
• גיליון 858 · 08.07.2026 מן הנשר בשמיים ועד משה רבנו מה כבר יכול לחבר בין הנשר בשמיים לנחש הזוחל על האדמה? המילים כמובן.
  
• גיליון 857 · 01.07.2026 נטורי קרתא בארמון בקינגהאם? החלטנו לא לנצור עוד את לשוננו, וגם לא לנצור את המידע החסוי לעצמנו בלבד, ולכן הפעם נדון בשורש נצר ונראה לאן יתפתחו הנצרים שלו.
  
• גיליון 856 · 24.06.2026 שמח אצל הצמחונים איזו שמחה! הפעם נשמח להעלות כאן כמה דברים מעניינים סביב השורש שׂמח ולקוות שתשמחו בהם. יהיה שמח.
  
• גיליון 855 · 17.06.2026 מה לאוגדונר ולקטיף תמרים? מסע המילים מתנהל לו הפעם באוטובוס, והסיפור שלו מאגד מילים וביטויים מן השורש אגד, לא אחד אלא כמה וכמה, ולא מקרה הוא שלאַחד ולאַגד נשמעים דומים וגם משמעותם קרובה. המאגֵד מאחֵד דברים ומחברם זה לזה. כאלה הם למשל איגוד, אגודה והתאגדות שקרובים בצליל ובמשמעות לאיחוד והתאחדות.
  
• גיליון 854 · 10.06.2026 והיא שאמדה אין זה אומדן אלא מספר מדוייק: נדרשו לנו 854 גליונות של ה"רגע" כדי לדון בשורשיה ומוצאותיה של המילה אומדן, מן השורש אמד, שיש מחלוקת לגבי מקורו: יש האומרים שהוא קרוב למילה דומה באכדית קדומה ומשמעותה לעמוד, להישען – וגם להטיל מיסים (שאליהם עוד נגיע, גם בגרסה העברית) – ויש מי שקושר אותו למילה ערבית דומה שפירושה לשער, לנחש. למעמקי הפירושים יעזור לכם להגיע צוללן אמודאי, שלפי חוקר המילים קליין שֵם מקצועו נובע מכך שהוא משער, מעריך ואומד את העומק.
  
• גיליון 853 · 03.06.2026 אנו מכריזים בזאת הקשיבו נא לקריאה הדרמטית של הכרוז: "קוראות וקוראים, היום נעסוק בשורש כרז, או פשוט נתפוס כְּרִיזָה".
  
• גיליון 852 · 27.05.2026 האומץ לאמץ דיעה אחרת חזקו ואמצו לקראת ה"רגע" הזה, כי נעסוק בו בשורש אמץ ותצטרכו לאמֵץ מעט את המחשבה.
  
• גיליון 851 · 20.05.2026 הרחק, מבעד לחלון מי בעד לדון במילה בעד? תודה. מי נגד? תודה. ברוב קולות החלטנו לדון הפעם במילה בעד שמתחילה את דרכה במקום רחוק, ומייד יתבהרו הדברים.
  
• גיליון 850 · 13.05.2026 מה שלא הורג מחשל מדינות נחשלות (לא ממש) כשתגיעו לסוף ה"רגע" הזה תהיו מחושלים יותר, ואולי גם תיכשלו פחות ולא תיקלעו לרגעי-חולשה, ולו בגלל העובדה שבין הדברים עובר חוט מקשר והוא השורש חשל. הרי לכם שורש שבכתיב זהה מבטא פעם החלשה – ופעם חיזוק.
  
• גיליון 849 · 06.05.2026 המציל המתנצל ננצל את ה"רגע" הזה כדי לעמוד על טיבו של השורש נצל ומה שנוכל להציל ממנו. נאמר מייד שהאות נ' העומדת בראשו תופיע לפעמים בצורתה המקורית, ופעמים אחרות בצורה של דגש חזק חדש המשמֵר את זכרה כמו במילים הַצּילו או אוּד מֻצָּל. בסוף, עוד נתנצל על הדברים.
  
• גיליון 848 · 15.04.2026 ברוך שפטרני שכר ועונש ירדו לעולם כרוכים זה בזה. לשכר תדאגו בעצמכם, ואנחנו נשתדל לספק את סקרנותכם ביחס לעונש.
  
• גיליון 847 · 25.03.2026 השטח רוגש ורוחש הרי לכם תרחיש-בלהות: אתם מרימים את מכסה המחבת ורואים בה תולעים! לא באנו להבהיל אתכם אלא רק להראות מה מתרחש כאשר שורש אחד, רחש, מקבל משמעויות שונות.
  
• גיליון 846 · 18.03.2026 מוכרת מזון רחבת-לב מיריחו וצדקת גמורה שָׁנִינוּ: "שלשה מרחיבין דעתו של אדם אלו: הן דירה נאה ואשה נאה וכלים נאים". לשלושתם תצטרכו לדאוג בעצמכם, ואנחנו יכולים רק להרחיב את דעתכם בנוגע לשורש רחב וכיצד התרחב בלשוננו לכיוונים שונים.
  
• גיליון 845 · 11.03.2026 מי יכול עלינו? יכולנו לספר לא מעט על השורש יכל, אלא שיכולתנו לכתוב ויכולתכם לקרוא היא מוגבלת, ולכן יכול להיות כי מה שתקראו כאן הוא רק מעט שבמעט, אבל בכל זאת נעשה כמיטב יכולתנו.
  
• גיליון 844 · 04.03.2026 מעשה בשוויצר שאכל בזיעת אפיו לא מעט זיעה נאלצנו להגיר כדי להשלים "רגע" זה, ולו מן הסיבה שהוא עוסק במילה זיעה. פרצופים מיוזעים וזיעה לא חסרים באזורנו, אבל במקרא היא מוזכרת רק פעם אחת, בפסוק הידוע מספר בראשית "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם".
  
• גיליון 843 · 25.02.2026 סתם, ודווקא כן פירש לא אחת תהיתם מן הסתם כיצד נבחר הנושא ל"רגע". והתשובה: סתם כך. וזהו גם הנושא הפעם.
  
• גיליון 842 · 18.02.2026 למקומות, היכון, זחל! אחרי כל-כך הרבה גליונות של ה"רגע", אנחנו מגיעים כמעט בזחילה לדון בשורש זחל, שהמקורות עושים בו שימוש שונה מעט מזה שאנו עושים היום. אפילו לנחש, המפורסם והשנוא ביותר במשפחת הזוחלים, לא ייחסו זחילה במובנה היום ואלוהים אמר לו: "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כׇּל יְמֵי חַיֶּיךָ", והמידרש אומר "שהיה הולך בקומה זקופה וירדו המלאכים וקצצו את רגליו".
  
• גיליון 841 · 11.02.2026 פטפוטי-סרק על ארכיאולוגים וגנב לא יתקבלו עוד טענות-סרק, והפעם נסרוק בקפדנות את העבר וההווה של השורש סרק. ואם צריך, נעשה את הבדיקה במסרקות-ברזל עד שהעניין יתבהר במלואו, בלי כְּחָל ושָׂרָק (שאינו קשור לכאן ורק דרך ביטויו זהה).
  
• גיליון 840 · 04.02.2026 לחישה רועמת שלא יהייה לכם שמץ תרעומת כלפַּי אם "רגע" זה ייפול עליכם כרעם ביום בהיר – פשוט, מפני שהנושא הוא הרעם, קולו המתגלגל וגם גלגוליו הלשוניים.
  
• גיליון 839 · 28.01.2026 קו התפר ה"רגע" זה ממוקם בדיוק על קו-התפר, אבל לא זה הגיאוגרפי-בטחוני, אלא זה שבין המכפֶּלת בחצאית לחוט המכליב, ובקיצור השורש שמעניין אותנו הוא תפר. הוא קיים גם בארמית במשמעות שאנחנו מכירים.
  
• גיליון 838 · 21.01.2026 תרנגולת בטיילת מה עושה תרנגולת על סיפונה של ספינת-טילים כאילו היתה זו טיילת, ואיך כל זה קשור לחובות של גברים לנשיהם? עד תום ה"רגע" הזה הכל יתבהר.
  
• גיליון 837 · 14.01.2026 גילוי נאות עכשיו כבר מותר לגלוֹת, או לפחות לספֵּר משהו על השורש גלה והתגלגלויותיו, גם אם בסוף הקריאה תאמרו שלא (ואולי כן?) גילינו לכם את אמריקה.
  
• גיליון 836 · 07.01.2026 אלף גוון וגוון לשם שינוי, הפעם החלטנו לגוֵון את ה"רגע", או לפחות לדון באופן מגוון למדי במילה גוון. נאמר מייד: יש הגורסים גַּוָּן (כפי שאנחנו מבטאים בשגרה), יש התומכים בתצורה גּוֹן, ויש מי שאוהב את גָּוֶן (ברבים גְוונים) ואפילו גֶּוֶן, ובמילון בן-יהודה תמצאו גם את גּוּן. אולי מדובר בגוונים שונים, אבל המובן אחד, ואנחנו נכתוב כאן גוון – ועל כגוֹן דא נאמר שגם בכלל הזה יהיו יוצאים מן הכלל, ואתם רשאים לבחור מתוך המיגוון הרחב.
  
• גיליון 835 · 31.12.2025 אתה תגיד, אני אכחיש כדי שלא תתפסו אותנו במילה, אנחנו כבר מכחישים את הדברים שנאמר כאן מייד על השורש כחש.
  
• גיליון 834 · 24.12.2025 ייקח אותך האופל! בוודאי תסכימו שכבר הגיעה העת להסיר את האיפול מן השורש אפל, ולהוציא את הדברים מן החושך אל האור.
  
• גיליון 833 · 17.12.2025 למי קראת אפס? התאפסו נא על עצמכם, כי ב"רגע" זה נטבול את רגלינו במֵי אפסַים של הלשון העברית, אפס כי נעשה זאת באפס-מאמץ. ניגע רק באפס קצהו של הנושא כדי שלא תגיעו חלילה לאפיסת-כוחות.
  
• גיליון 832 · 10.12.2025 חור וחום שחררו מעט, ונעסוק בחום בנושא החֵרות, ואפילו נִראה ששורשיהם הלשוניים נושקים זה לזה.
  
• גיליון 831 · 03.12.2025 חיקוי, אבל נאמן למקור היזהרו מחיקויים, או לפחות עשו מאמץ להתחקות אחר מקורם, ובעיקר אחרי השורש חקה שממנו הם נוצרו, וכמו שאומר המילון על הביטוי התחקה: "בדק וחקר ודרש בו היטב עד עומקו, ולמצוא תחילתו ומהותו".
  
• גיליון 830 · 26.11.2025 נים וכן נים עברו שנים רבות מאז עסקנו כאן בגלגולי המילה שֵׁינה, בעברית ובלועזית. הנושא היה כל כך מרדים, שבוודאי השלמתם מאז שעות רבות של שנת-ישרים, והפעם נוכל לפנות לאחותה הקטנה, התנומה. אנשי המדע מגדירים אותה "עֵרוּת מופחתת", שאחריה במידרג – לא תמיד, כמובן - יבואו השינה ואחריה חוֹלִי התַרדֶמֶת. מילון בן-יהודה, שבדרך כלל צולל לדקויות הפירוש, פיוטי הרבה פחות: תנומה היא לפיו – שֵׁינָה. והוא מסמיך את דבריו על התקבולת בפסוק מספר תהילים: "אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי לְעַפְעַפַּי תְּנוּמָה".
  
• גיליון 829 · 19.11.2025 הגה, בלמים. האלמנט עלינו בבקשה אל תשמיעו הגה גם אם הרכב במסע-המילים שלנו יאיץ מאוד ויעצור בחריקת בלמים, מפני שעל ה"ליפט" במוסך-המילים יעלו הפעם הגה ובלמים. "האלמנט עלינו, און דה האוס" כמאמר הגששים.
  
• גיליון 828 · 12.11.2025 חיים בסרט לכל הסובלים מ"סריטה" בעניין מילים ומקורותיהן ואולי גם "חיים בסרט" עקב כך, מוגש ה"רגע" הזה שעוסק בשורש סרט, ונתקדם בו לפי התסריט.
  
• גיליון 827 · 05.11.2025 אהבת פְּעָלֵי הבניין "רגע" זה יוקדש לדיון רציני על מעמד הפועלים, וגם על מעמד הפְּעָלִים. צפו להפעלה של המוח, ועם כל הפעלולים הללו אולי נסחט קריאת התפעלות, ואפשר גם לדבר על הענקת פרס למפעל-חיים. לא נדרשת כאן פעילות מחשבתית מוגברת כדי להבין שהשורש העומד לדיון הוא פעל.
  
• גיליון 826 · 29.10.2025 תיירים, בלי תור "הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ" וזו ממש סיבה טובה לתור את השורש תור, כולל מי שנהנה מ"פטור מתור".
  
• גיליון 825 · 22.10.2025 הקש בעץ, בלי עין הרע אנחנו מקישים בעץ (וגם בגג, בדלת ובקסילופון) כדי להרחיב מעט על השורש נקש, ונעשה זאת בחדווה ולא בשיניים נוקשות מפחד. לפני שנקיש משהו מכל המילים הללו, נאמר שהשורש נקש מבטא גם את פעולת הנקישה, ולא פחות את התחושה הגופנית שמלווה אותה: "לקול השמועה אחזני רעד עד ששפתַי נוקשות זו לזו" מתאר רש"י את פחדו של הנביא חבקוק.
  
• גיליון 824 · 15.10.2025 איך היה? שיגעון! "לא רוצים לישון, רוצים להשתגע" שרו לפני שנים חברי להקת "התרנגולים" ב"שיר השכונה" של חפר וארגוב. בעקבותיהם, נשתגע מעט, או לפחות נדון בשורש המעניין שגע, כי זה הרי השיגעון הפרטי שאנחנו משתפים אתכם.
  
• גיליון 823 · 17.09.2025 האתגר של התגרנים בשוק הטורקי ה"רגע" הזה יהיה מאתגר משהו לא מפני שהוא עמוק או מסובך במיוחד, אלא מפני שבמרכזו המילה אתגר וקרובותיה המילוליות.
  
• גיליון 822 · 10.09.2025 שביתת-נשק או הקץ לנשיקות שתי מילים מאותו שורש, אבל שני מובנים שונים לגמרי, אלא אם אתם מאמינים שהשפתיים הן הנֶשֶק הסודי.
  
• גיליון 821 · 03.09.2025 שירה של מלאכים א': "בעלי מלאך". ב': "גם בעלי לא בן-אדם". בדיחה חבוטה, שמסופרת לפי המקרה גם על המיגדר השני. לא נחווה דיעה על הגיבורים ונתרכז במלאכיותם.
  
• גיליון 820 · 27.08.2025 קצת צוּמי, בבקשה הפעם יש לנו משימה: להפנות את תשומת-ליבכם לשורש שׂים (או שׂום) ולעשות זאת בשׂום שכל. בוודאי שמתם לב לכך שהשורש והטיותיו נכתבים כולם ב-שׂ, שין שמאלית.
  
• גיליון 819 · 20.08.2025 תנו למחשבות להתפרע הפעם, אנחנו ממש מתפרעים! טוב, לא פרעות של ממש אלא רק בוחנים מקרוב את השורש פרע, ואנחנו מבקשים מכם לא להפריע.
  
• גיליון 818 · 13.08.2025 למשתמטים בעם נשארנו כמעט שמוטי-לסת כשהתברר לנו כמה רחבה משרעת-המשמעויות של השורש הצנוע שמט: מדינים סוציאליים של התורה ועד הברות של מילים ביפאנית – ובתווך, מצמד של מכונית וגם גנב אחד. ואיך לא, המשתמטים מגיוס לצבא, שבאופן חריג מאוד ננצל במת לא-אקטואליה זו כדי לגנות אותם בכל לשון, בתקווה שקוראי הטקסט הזה בעוד שנים לא יבינו שפעם היה דבר כזה. נעבור למשמעויות וננסה לא להשמיט ולוּ אחת מהן.
  
• גיליון 817 · 06.08.2025 במקלי ובתרמילי "אצא לי לטייל / על כל ארץ ישראל / במקלי ובתרמילי" שוררה נעמי שמר, ובהמלצתה ניטול את מקל הנדודים למסע-מילים בעקבות המילה מַקֵּל, בתקווה שלא ישימו לנו מקלות בגלגלים. על אותה מילה פוסק המילון האטימולוגי של קליין בקצרה שמקורה לא ידוע, ואילו המילון של אליעזר בן-יהודה מקדיש עשרות מילים להשערות השונות. המקור לא ידוע, אבל השימוש במקל ידוע גם ידוע. שוב בן-יהודה בלשונו היפה: "בד של עץ וכדומ' שנושא אדם בידו להישען עליו ולמשש בו בהליכה, או להכות בו וכדומה".
  
• גיליון 816 · 30.07.2025 עבר בקריאה ראשונה מעת לעת אתם קוראים מה שנכתב כאן – והגיעה העת שתקראו משהו גם על השורש קרא. תצורתו ומשמעויותיו דומות, ובכל זאת יש גם לא מעט שוני: יש קריאה של טקסט; וישנה הקריאה לילד שיחזור הביתה; יש קריאה בשמות ויש גם אורח בלתי-קָרוּא.
  
• גיליון 815 · 23.07.2025 בלשון המעטה המעט הוא בעיניכם שכמעט החמצנו עד כה את הדיון בשורש מעט? מסע-המילים שיתקן מעט את המעוות יעבור מיעקב אבינו, ש"י עגנון – וצ'רצ'יל.
  
• גיליון 814 · 16.07.2025 סינמה פרדיסו בקיבוץ אפיקים במסע המילים השבועי שלנו נפסע מעדנות ונגיע לא פחות מאשר לגן-עדן. הירגעו, לא נגיע לעולם שכולו טוב אלא רק נעסוק במילה עֵדֶן – את הדיון במילה עִידָן נדחה לעידן או לפחות לגיליון אחר - ובדרך נעבור במושב עֲדָנִים בשרון, ביישוב פוריידיס למורדות הכרמל (אולי מן המילה פרדס, "גן עדן קטן" בפרסית, שהיתה ל-paradise באנגלית) ובקיבוץ אפיקים שבעמק הירדן.
  
• גיליון 813 · 09.07.2025 הצחקת אותי צחוק בצד, גם על השורש צחק יש מה לומר – ונעשה זאת ברצינות מלווה בבת-צחוק, ולו רק מפני שהצחוק יפה לבריאות.
  
• גיליון 812 · 02.07.2025 למה קדרו פניך כשולי הקדירה? האמינו שאין לי כל כוונה להפיל עליכם קדרות, וגם אם נהלך מעט קדורנית הרי זה רק כדי לבדוק את השורש קדר, לחוות (ממרחק הזמן) פוגרום, ואפילו לטעום מנפלאות המטבח הספרדי. כמה תוכן יכול להיות גלום במילה אחת!
  
• גיליון 811 · 25.06.2025 חסילון ממוקד במסגרת מבצע לחיסול חובות, אנחנו נִפנים הפעם לעסוק בשורש חסל, וקודם כל נחסל את עניין המקור: חסל, אומר לנו המילון, קיים באותה משמעות גם בארמית, ותמצאו אותו גם בתורה: "זֶרַע רַב תּוֹצִיא הַשָּׂדֶה וּמְעַט תֶּאֱסֹף כִּי יַחְסְלֶנּוּ הָאַרְבֶּה" מזהיר משה מפני מה שיקרה "אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו".
  
• גיליון 810 · 18.06.2025 הבלש הפלשתיני אל נא תראו בכך פלישה לפרטיות שלכם אם נעסוק הפעם בשורש פלש. הוא מעניין, כי נמצא בו גם את מה שנוגע למדינות ולשכנותיהן – וגם את הקשר לתרגילי פילאטיס.
  
• גיליון 809 · 11.06.2025 נחקר באזהרה (ולא מי שחשבתם) כדי להגיע לחקר האמת בנושא שעל הפרק אולי לא נחכה לוועדת חקירה ממלכתית, אבל נבטיחכם שנתאמץ עד אין חקר כדי להתחקות אחר מקורו וגלגוליו של השורש חקר.
  
• גיליון 808 · 04.06.2025 האקס המיתולוגי יוצא בחוץ "וחוץ מזה, מרקיז הכל בסדר". על המרקיז כבר כתבנו לפני 400 גליונות כי תוארו נגזר מן המילה שיצרה גם את marches באנגלית, אזור גבול או שוליים, שהוא שלט בו. הפעם, נפנים את המילה חוץ.
  
• גיליון 807 · 28.05.2025 הפנסיה, שכרה בצידה חייכם, קוראים יקרים, שאם אינכם קוראים את הדברים הבאים, שְׂכַרכם יוצא בהפסדכם ואין אתם יוצאים נשכרים מכך כלל ועיקר. הקריאה, לעומת זה, שְׂכרה בצידה. על הפרק כמובן השורש שכר, ובנדיבותנו חסכנו מכם את העונש שמלווה אותו לעתים קרובות.
  
• גיליון 806 · 21.05.2025 מבצע "מלביש" * "בַּקַּיִץ הַזֶּה תִּלְבְּשִׁי לָבָן" כתבה והלחינה כל-כך יפה נעמי שמר, ושרו כל-כך יפה "הדודאים", ולנו מתאים מאוד כל השנה לעסוק בלבוש בכלל ולא רק לבן, והשורש לבש ממש "התלבש לנו בול".
  
• גיליון 805 · 14.05.2025 סוּר מרע, בן סורר ומורה כולכם מוזמנים לטקס הסרת הלוט מעל השורש סור, ואנחנו מבטיחים שלא נדבר בו סרה באיש, אלא רק דברים מחכימים.
  
• גיליון 804 · 07.05.2025 עושים שכונה ב"רגע" זה ניכנס בחרדת-קודש למשכנן של המילים כשמעלינו שורה השכינה, ונפגוש גם ממלא- מקום השוכן בליבם של רבים בעולם. בקיצור, נעסוק בשורש שכן בלי להפעיל "נוהל שכן".
  
• גיליון 803 · 23.04.2025 זכות הדיבור לנאשם אנחנו לוקחים על עצמנו את האשמה - לא ממש, וגם לא את האחריות – אלא את המשימה של דיון קצר בשורש אשם, נגזרותיו והאשמה התורמת שלו לשפה העברית. וכדי שלא נואשם בשטחיות נציץ גם בלועזית.
  
• גיליון 802 · 09.04.2025 הכל זורם, גם המילים כמה מילים היו צריכות לעבור בזרם-המילים של ה"רגע" כדי שנתעכב ולו מעט על המילה זֶרֶם? אז הנה, אנחנו זורמים איתה והולכים עם הזרם.
  
• גיליון 801 · 02.04.2025 מעשה בדו-מיני שהיה מאוד אמביוולנטי לגבי דיוקנו התנצלות: הדברים שתקראו כאן הם מאוד לא חד-משמעיים ואפילו לוקים בדו-פרצופיות. דבר אחד שנוכל להגיד על המילה הקצרה דּוּ העומדת על הפרק, הוא שלא תמצאו אותה במילון בן-יהודה! אמנם, היא מופיעה במקורות, אבל כנראה בגלל מוצאה הארמי, בדומה למילים אחרות ש"לוקות" בכך, מחדֵש הלשון התעלם ממנה. נעשה עימה חסד ונ(דוּ)ן בה.
  
• גיליון 800 · 26.03.2025 סלע שאין עליו מחלוקת "מתחת לסלע צומחת לפלא / רקפת נחמדת מאוד" שורר לוין קיפניס, ולצד הרקפת צומחות להן גם מילים ונובטים ניבי-לשון שבהם הסלע יסודי כמו בסלעי-היסוד של כדור הארץ. נהפוך הרים וסלעים כדי לגלות אותם ונרים לכבודם כוס וויסקי בקרח.
  
• גיליון 799 · 19.03.2025 קצת שכל ישר, בבקשה "לָכֵן הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם כִּי עֵת רָעָה הִיא" ממליץ הנביא עמוס. העת כנראה הגיעה, אבל מיהו המשכיל? ב"רגע" זה ננסה "לעשות שכל" בעניין.
  
• גיליון 798 · 12.03.2025 חסם בה, או מעשה בשור שסובל מחסימה רגשית ב"רגע" זה נדון באחוז החסימה שמונע מפלגות קטנות מלבוא בשערי הכנסת, ובכלל בשורש העברי חסם. הסירו נא חסימות רגשיות ואחרות, נצא לדרך, ושום מחסום לא יעצור אותנו.
  
• גיליון 797 · 05.03.2025 נרים כוס לכבוד שׂשׂון הקולה מבגדד והעיר עפולה איך נחבר בין טריקים שיווקיים שמכוונים לילדים, הרמת כוסית, העיר עפולה וסודות מן המטבח? כמובן, בגשר של מילים. הדרך, לא תאמינו, תהיה קלה למדי – אבל לא מה שחשבתם עליו. הפעם נעסוק בשורש קלי, שאין לו דבר עם השורש קלל אשר בעבר קיבל כאן את הבמה המכובדת והמשקל הראוי, ועניינו מה שקַל, אינו כבד.
  
• גיליון 796 · 26.02.2025 מן החרמון עד הערבה, ועוברים בירושלים הכל החל בהבטחה חגיגית בספר דברים: "אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת". למרות ההבטחה המפורשת, ברזל ונחושת לא כורים בארץ, ולכל היותר חוצבים אבן, למרות שסמוך להקמת המדינה הוקמה החברה הממשלתית "תעשיות מחצבי ישראל", שהפעילה בין היתר את מכרות הנחושת בתמנע ואבי ז"ל עבד בה.
  
• גיליון 795 · 19.02.2025 למה מה? כל פרח-עיתונות – לפחות כך היה בעבר – לומד שכל ידיעה עיתונאית מבוססת על חמשת הממים: מי מעורב במקרה? מה קרה? מתי זה קרה? מקום – היכן זה קרה? מדוע זה קרה? באנגלית, שממנה העתקנו את המתכונת, היו אלה חמישה Who? What? When? Where? Why? :W, ואליהם הוסיפו מאוחר יותר את How. מאז זרמו הרבה גלילי-נייר וגלי-רדיו בעולם העיתונות, והיום כל כתב מרגיש חובה לסיים – אם לא לפתוח – את הידיעה בהשקפותיו האישיות ובהערות כמו "נקווה שמכבי ת"א תנצח הפעם", או "מעניין מה ברל כצנלסון היה אומר על זה" (שתי דוגמאות אמיתיות לגמרי מן העיתונות!)
  
• גיליון 794 · 22.01.2025 נושא בעל חטיבוּת עליונה "כשחוטבים עצים ניתזים שבבים" אוהבים לומר כדי להצדיק תוצאה לא-רצוייה של מעשה או מחדל. הידעתם שאבי הביטוי הוא מיודענו ולדימיר איליץ' לנין? הוא ויורשיו אחראים להרבה-הרבה שבבים, אבל אנחנו נידרש כאן רק לשורש חטב – וגם לשבבים. ומכיוון שאין הדברים חטיבה אחת, נסקור את המשמעויות אחת-לאחת.
  
• גיליון 793 · 15.01.2025 למה מה אירע? מה קורה כאשר בבוקר בהיר מחליטות האותיות ק' ו-ע' להתחלף ביניהן? קורה אירוע מכונן בחיי השפה. מייד תבינו.
  
• גיליון 792 · 08.01.2025 ועם זאת... עמכם ועימה הסליחה, אבל עם כל הכבוד לאחיותיה, לא היה ראוי לקפח עד כה את המילה הקצרה והחשובה עִם.
  
• גיליון 791 · 01.01.2025 מה מתרחש? הבִּיצה רוחשת ורוגשת וכולם רוצים לדעת על מה כל הרחש-בחש הזה. ואנחנו כאן, ברחשי כבוד לשואלים, ננסה להשיב להם ולהסות את הלחישות.
  
• גיליון 790 · 25.12.2024 מרַבּעים את כיכר הלחם המשימה שלנו הפעם היא לרבע את העיגול, וליתר דיוק להבין, מבחינה לשונית לפחות, איך כיכר עגולה יכולה להיות מלבנית למהדרין.
  
• גיליון 789 · 18.12.2024 המוסד בעקבות הרצל גם האבות המייסדים (היה רק אחד...) של ה"רגע", מוסד ותיק ולא כל-כך מוכר, לא שיערו בנפשם שיום אחד נתמסד ונדון בשורש יסד, דבר שלא נעשה מאז היווסדו.
  
• גיליון 788 · 11.12.2024 מסע מים אל ים כמנהגנו, אנחנו צוללים בים המילים, והפעם שולים ממנו את המילה ים. שכננו הקרוב ממערב, ימה, נוכח מאוד בחיינו ובלשוננו, בשפע של ניבים ושימושי-לשון. גודלו ועומקו של הים הם המקבילה הלשונית הרטובה של "כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם לָרֹב".
  
• גיליון 787 · 04.12.2024 שחיין בלתי-נלאה ב"רגע" זה אנחנו חותרים למגע, אבל לא אוייב וצר ניצב לפנינו אלא השורש חתר שמשמעותו לחפור, להתקדם ביבשה או בים. חוקרי הלשון מסמיכים את המילה חֶתֶר שפירושה חפירה, למילה עֶתֶר שפירושה יעה, את-חפירה - וקושרים אותה למילה עֲתִירָה, פתיחה בדרך של חפירה, וממנה גם למובן של תפילה, פנייה, כמו העתירה לבג"צ.
  
• גיליון 786 · 27.11.2024 קיבוצניקים, קיביצערים וקבצנים מה יפה הדבר שמשמעויות-מילים אשר על פניהן אינן קשורות זו לזו, מתקבצות להן סביב שורש אחד. השורש קבץ הוא דוגמה נאָה לכך, ולא פחות נאה מעלמות-החן שהגיעו לבירת פרס בהוראת המלך אחשוורוש "וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים".
  
• גיליון 785 · 20.11.2024 אופרה בגרוש מה כבר יכול לקשר בין גן-עדן, גירושין בטעם דבש (בלי גרשיים של מרכאות), הגשש החיוור ומוצרט? כרגיל, ב"אופרה בגרוש" זו מככבות המילים, והפעם זהו השורש גרש. אחרי הכל, מילים הן מגרש המשחקים שלנו.
  
• גיליון 784 · 13.11.2024 "רגע" של אושר מזוקק ישנם רגעים שכדי לשכנע מישהו חייבים לזקק את הטיעון, וכזה הוא "רגע" זה, ואם נזקקתם לרמז נוסף הדיון הפעם הוא בשורש זקק.
  
• גיליון 783 · 06.11.2024 שורש טעון-טיפוח "רגע" זה עובר את כל הדרך מן המסד עד הטפחות, בלי להסתיר טפח ולגלות טפחיים, ועניינו השורש טפח.
  
• גיליון 782 · 30.10.2024 על השחיקה אם אתם מרגישים שחוקים מעט – מהמצב, מהגיל, מהעבודה ובכלל – הבה נימנע מתירוצים שחוקים ונבדוק את השורש שחק, שלפי מילון בן-יהודה אחת ממשמעויותיו היא "עמל ודיכוי הנפש".
  
• גיליון 781 · 09.10.2024 מעשה נורא בסופר סת"ם ומנת קלמארי במשיכת-קולמוס אחת – או שמא משיכת-מקלדת – נוכל לספר לכם שמסע-המילים מביא אותנו מן הקלמארי שבים ולאחר מכן בצלחת, אל צלילי המוסיקה, כשבאמצע מתערב סופר סת"ם בסיפור העלילה, ובסוף נקנח בחופן זיתים משובחים.
  
• גיליון 780 · 25.09.2024 גבירותי ורבותי, קהל נכבד "קהל נכבד ברגע זה / מתחיל סיפור המחזה / וזה הרגע לגלות / את הנפשות הפועלות". כך שרו במחזה "עוץ לי גוץ לי" למילים של אברהם שלונסקי ולחן של דובי זלצר, ואנחנו נעשה כמצוותם, ונתחיל דווקא בהצגת – הקָהָל, מילה שגם בארמית יש דומה לה בצליל ובמובן. היא מן השורש קהל שפירושו לכנס, לאסוף. חוקרי-המילים סבורים שהיא קשורה למילה קול ושפירושה המקורי היה להזעיק, לקרוא לאסיפה. יש מהם שקושרים לכאן גם את המילה להקה שעניינה ציבור, כמו קהל.
  
• גיליון 779 · 18.09.2024 דה וינצ'י ודי קפריו נוסעים בפז'ו הפעם אנחנו נכנסים לגוב אריות ומנסים להתחקות אחרי מלך החיות, ובעיקר לראות איך נוצרה סביבו ההילה המילולית.
  
• גיליון 778 · 11.09.2024 מעשה בשורש אחוז אמוק למקרא "רגע" זה בוודאי תאחז בכם פליאה רבה מגלגוליו של השורש אחז. יד-ביד נאחז ונצא למסע- מילים בעקבותיו, כשברקע שר חלום חנוך (עם לחן שכתב ביחד עם אריאל זילבר, למילים של מאיר אריאל): "סוף עונת התפוזים / אני וניצה אחוזים". אנחנו ממש אחוזים בקסם המילים, למרות שאין לנו שום אחוזים מכך.
  
• גיליון 777 · 04.09.2024 אהבת פועלי הבניין אבן-הבניין המרכזית ב"רגע" זה היא השורש בנה, ועליה נבנֶה את כל ההקשרים. השורש, כמו מה שעומד ובנוי עליו, הוא כצפוי ותיק מאוד בתולדות האדם, והוא משותף לכל לשונות האזור ותרבויותיו, ודי אם נזכיר את השפה הערבית שבה בַּנַּא הוא בנאי ואִבְּן הוא בֵּן, ומייד נעמוד על הקשר(?) ביניהם. "רגע" ממש בנוי לתלפיות.
  
• גיליון 776 · 28.08.2024 התל"ג קם על יוצרו החומר ששימש לכתיבת "רגע" זה הוא אומנם גולמי משהו, אבל אחרי עיבוד מתאים יהיה ברור יותר וגם יתבהרו המשמעויות הגלומות בו. השורש הוא כמובן גלם, שתצורתו המוכרת (התגלמותו?) היא גולֶם, שהמילון מגדיר כגוף מחוסר צורה שלא הושלמה תבניתו. מסכת סנהדרין מתארת כך את השעות הראשונות בחיי אדם הראשון: "שעה ראשונה הוצבַּר עפרו, שנייה נעשה גולם, שלישית נמתחו אבריו, רביעית נזרקה בו נשמה".
  
• גיליון 775 · 21.08.2024 יאללה, קדימה אוכל! ב"רגע" זה אנחנו יוצאים להפסקת-אוכל - זוכרים אותה מימי הגן ובית-הספר היסודי? – בתקווה שתצאו ממנה בתחושה ש"אכלתם אותה", אבל לטובה. על הפרק השורש אכל, המשותף לכל הלשונות באזורנו הקרוב.
  
• גיליון 774 · 14.08.2024 לבליינים הידד בילוי נעים – זה מה שאנחנו מאחלים למי שיקרא את הדברים הבאים שעניינם הרצף המילולי שבין בילוי לבלייה. הבה ונבלה מעט עם השורש בלה, לפני שיתגברו אצלנו סימני הבלות שבאים עם הגיל.
  
• גיליון 773 · 07.08.2024 דרך רשעים משודרגת "עַד מָתַי רְשָׁעִים יַעֲלֹזוּ" תוהה משורר תהלים. אין לנו בשורות טובות בעניין, וגם לא לגבי משאלה אחרת שלו: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם". כשכל-כך הרבה רשעים סובבים אותנו מכל עבר, על הציר הזה, ציר הרשע, ינוע ה"רגע" וינסה לענות על השאלות לפחות מן הצד הלשוני.
  
• גיליון 772 · 31.07.2024 אינתיפאדה בבית התפוצות זה אולי לא כל-כך מתאים לימים אלה – בעצם, לכל הימים – אבל "רגע" זה יהיה נפיץ משהו, וההד שלו אפשר מאוד שיָפוּץ לכל עבר.
  
• גיליון 771 · 24.07.2024 "נותנים גז" בעזה כמה מן הדברים שתקראו ב"רגע" זה כבר הופיעו כאן בעבר ועם הזמן גזו ונעלמו, עד שהחלטנו כי גָּז היא מילה שבהחלט ראוי לדון בה.
  
• גיליון 770 · 17.07.2024 אילוף האלפיון ה"רגע" הזה הוא ממש אליפות – ולוּ מפני שהוא עוסק בשורש אלף ובנגזרותיו, לא אֶלֶף אבל רבות. ורובן, כמה מאלף הדבר, קשורות זו לזו. היכונו לשיעור באולפן לעברית ועוד כמה לשונות.
  
• גיליון 769 · 10.07.2024 קדימה, צעד! במצעד-המילים שלנו אנחנו מתקדמים צעד-צעד, והפעם הגענו למילה צעד. דומות לה, במשמעות ובצליל, קיימות גם בלשונות קרובות. ביניהן, כאלה שנעלמו כמו אוגריתית, וביניהן חיות ונושמות כמו ערבית, אשר בה, מן השורש הזהה צעד שעניינו עלייה, קיימת למשל המילה מַצְעַד למעלית, אף שאינה שכיחה ביותר במובן זה.
  
• גיליון 768 · 03.07.2024 תקליל, ושיילך הכל בקלות אל יהיה הדבר קל בעיניכם: אחרי שעסקנו כאן בעבר בכבד – תכונת הגוף, וגם כינוי למישהו עשיר – הלכנו מן הכבד אל הקל, והפעם נעסוק במילה קל. אולי זה לא יהיה קל, אבל חיש-קל הדברים יתבהרו.
  
• גיליון 767 · 19.06.2024 דיכאון על המדוכה ה"רגע" הזה עלול להיות מדכדך מעט, ואולי אפילו מדכא, אבל רק מכיוון שהוא עוסק בקבוצת המילים דכא, דכה, דוך ודומותיהן.
  
• גיליון 766 · 05.06.2024 ופרצת, ופרצת איזו פריצות! טוב, לא הייתם מצפים לה באכסניה כל-כך מהוגנת, ורק רצינו לומר שעל הפרק השורש פרץ, ולא שיערנו שתפרוץ בהלה בין הקוראים. לעזרתנו, שוב בא קֹהלת החכם באדם, שאמר: "עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת".
  
• גיליון 765 · 29.05.2024 מקבלים תיקונים תקנו אותי בבקשה אם אני טועה, אבל גם השורש תקן ראוי ל"רגע" משלו. אז כדאי שתתקינו עצמכם לסעודת-המילים, ונתקן את מה שטעון תיקון.
  
• גיליון 764 · 22.05.2024 אז מה נשמע? מפה לשם גונבה לאוזנַי שמועה שיש לא מעט מה לאמר ולהשמיע על השורש שמע. נצא לדרך, וזכרו נא כי "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים".
  
• גיליון 763 · 15.05.2024 חוזרים לתקופת האבן בזה ה"רגע", גם אם לא נמצא את אבן-החכמים המיוחלת, לפחות נאסוף כמה וכמה אבנים יקרות, שהמכנה המשותף לכולן חקוק באבן. בחיפושינו, נהפוך כל אבן ונשתדל לא להשאיר אבן על אבן.
  
• גיליון 762 · 08.05.2024 חודשי חופשי ומאושר הרגישו חופשיים לחשוב על כך מה שתרצו, אבל הפעם נדון בשורש חפשׁ, ולכן חיפשׂנו (שׂ שמאלית, אין קשר לחופשׁ) מה אפשר לומר עליו במסגרת חופש הדיבור.
  
• גיליון 761 · 01.05.2024 דוּבּי, תן חיבוק! החלטנו לא לשבת עוד בחיבוק-ידיים אלא לעשות מעשה ולדון בשורש חבק, שמשמעויותיו ממש חובקות-עולם.
  
• גיליון 760 · 17.04.2024 עשינו רוח אבל יצאנו ברווח בוודאי רָווח לכם מכך שה"רגע" עוסק במילה רֶווח, וגם במילה רוּחַ – ולשתיהן, פרט לצליל דומה, יש הרבה משותף. "כנראה אין לפנינו במילים כגון רוח, רווחה, אלא מבטא אחר של רוח... כי מצד העניין אין הרווח שבין שני דברים אלא הרוּח (ז"א האוויר) שביניהם" כפי שמעיר מילון בן-יהודה. ואם חיפשתם מקום שבו דרים שניהם בצורה פיוטית, הוא נמצא כמובן בתנ"ך: "וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה".
  
• גיליון 759 · 10.04.2024 נוכחות חובה "אז במצב הנוכחי / כשלא הכל הכי-הכי" – שרו פעם חברי "ניקוי ראש", מילים אקטואליות תמיד – ודווקא במצב הנוכחי נעסוק כאן בשורש נכח, וניווכח שיש לו שתי משמעויות עיקריות: הראשונה, כמו במיסדר נוכחות, עניינה במי שנמצא במקום כלשהו. והשנייה, אם נראה את הדברים בצורה נכוחה, היא מה שישר ונכון.
  
• גיליון 758 · 03.04.2024 רגע של מחרוקת כמעט בחירוק שיניים אנחנו מגיעים לדון בשורש חרק, שבו נפגוש חרקים וגם כלי עבודה ותיק ומוכר, שאנחנו ממש "מתים" לספר עליו, הפעם באנגלית. נצא לדרך, והחריקות ייעלמו.
  
• גיליון 757 · 27.03.2024 הנספח לקה בפסוריאזיס האם גם אתם חשים שהסיפוח זוחל בין המילים ומבקש שנעסוק בשורש ספח? המשמעות ברורה ומוכרת, וכך גם המילים הנגזרות ממנו שעניינן מה שנוסף לדבר העיקרי: הסֶפח בתעודת-הזהות; וגם הנספח המכהן בשגרירות לצד הדיפלומט הבכיר; וכמובן הנספחים בכל הסכם וחוזה, וגם אלה המצורפים למכתב כצרופוּת שזכו למעמד מכובד ולהודעה על "מסמך מצורף".
  
• גיליון 756 · 20.03.2024 גומרים הולכים "חמודי, סיימת את הבננה?" אומרת אם עבריה לבנה המתוק, כשברוח לשון-התקופה היא נמנעת מהפועל לגמור על כל הטיותיו, ובהן השאלה ה"בלתי-ראוייה" גמרת? הילדים, בעקבותיה, בקרוב לא יידעו שהפועל קיים. לכן, מנוי וגמור עם ה"רגע" לגמור אחת ולתמיד (בסדר, גם לסיים) את השטות הזו ולהחזיר גמירה ליושנה.
  
• גיליון 755 · 13.03.2024 הגיעו ימות המשיח זה אולי לא יפה מצידו, אבל למרות שמשיח לא בא וגם לא מצלצל, אנחנו נקדיש כמה דקות למילה משיח, ואיך נמשחה-נמשכה לאורך הדורות, בעברית וגם בלועזית.
  
• גיליון 754 · 06.03.2024 עובדה! על עובדות אולי אי-אפשר להתווכח, אבל על מה שעומד מאחוריהן, ובעיקר על המילה עובדה, ראוי ללמוד משהו. עובדה שהדברים נכתבים כאן, ואולי גם נקראים.
  
• גיליון 753 · 28.02.2024 איזו השוואה צולעת בין אנטרקוט ל- spare ribs מתנצלים, אבל ה"רגע" הזה יהיה צולע-משהו, לא חלילה בגלל איכותו אלא פשוט מפני שהוא עוסק בשורש צלע. נקווה שלא נעשה זאת בצליעה, ונגיע מאדם הראשון ועד לנשיא ארצות הברית, ובדרך נטעם גם מן הגיאומטריה ומסודות המטבח.
  
• גיליון 752 · 21.02.2024 קריאת השכמה מי שמשכימים בכל בוקר מחדש ומטים שֶׁכֶם כדי לסייע בבניין הארץ, ישמחו בוודאי לקרוא שיש קשר הדוק בין שכם להשכמה. עיקר הוראתו של הפועל השכים, מספר לנו עורך מילון בן-יהודה, היא הטעין משא על שכם הבהמה "אלא שהיתה זאת דרך הנוסעים להטעין ולנסוע השכם בבוקר, ועל כן מצוי גם הפועל השכים על-יד בבוקר וכד', עד שקיבל הצירוף השכים בבוקר, ובקיצור ממנו השכים בלבד, את הוראתו השכיחה ביותר בלשון: קימה בבוקר".
  
• גיליון 751 · 14.02.2024 קופה ראשית הפעם "הולכים על כל הקופה" – ודנים במילה קופה.
  
• גיליון 750 · 07.02.2024 דיני מקרקעין הדיון הלשוני יורד הפעם ממש נמוך, עד לגובה הקרקע, ועניינו במילה קרקע, מקורה וגלגוליה. כמו תמיד, יש בו עירוב של מילים דומות בלשונות-אחיות עם נגזרות לא-שגרתיות, וגם צירופי-מילים שנוצרו מאז דרכו אבותינו על הקרקע הזו.
  
• גיליון 749 · 31.01.2024 תופסים מחסה אף שהנושא חסוי וסובל ממגבלות של חסיון המקורות, הדיון הפעם הוא על השורש חסה.
  
• גיליון 748 · 24.01.2024 מה חסר לך? ב"רגע" זה נשתדל למלא את מחסורכם (בלשון החיילים "נשלים חוסרים") בעניין השורש חסר, שממש לא חסר מה לומר עליו, וכמעט חסר-סיכוי להקיף כאן הכל. קראו נא את הדברים עד תומם, ונמצאתם מקיימים את המידרש "דַּעַת חָסַרְתָּ מַה קָּנִיתָ, דַּעַת קָנִיתָ מֶה חָסַרְתָּ?"
  
• גיליון 747 · 17.01.2024 שפת הסימנים מה שהיה טוב לרבי יהודה שנתן בהם סימנים, הוא סימן מובהק לכך שגם לקוראי ה"רגע" מגיעה מנה גדושה של סימנים, סממנים ואפילו נגיעה קלה של סמים.
  
• גיליון 746 · 10.01.2024 הצגת תכלית הרשו לנו להציג: השורש יצג.
  
• גיליון 745 · 03.01.2024 נר לרגליו של שרגא זה ה"רגע" לשפוך מעט אור על מקור האור שמלווה את האנושות כבר אלפי שנים, הנר. להוקרה, נדליק נר לכבודו ונאמר עליו נ"י, נרו יאיר.
  
• גיליון 744 · 27.12.2023 הלוחש למילים די לניחושים: ציפור קטנה לחשה לי שמן הראוי לא לחשוש כלל ולהקדיש כמה מילים לשורש לחש, שמוכר לכל בשימוש המקובל של דיבור בקול נמוך (גם אם לעתים זו לחישה רועמת).
  
• גיליון 743 · 20.12.2023 מכנסי טרנינג בהכשר בד"צ אם כשר הדבר בעיניכם, נראה לנו שזו שעת-כושר לדון מעט בשורש כשר, ולנוע עם רכבת-המילים מהלכות-כשרות ועד חליפת טרנינג. מה הקשר? כשר.
  
• גיליון 742 · 13.12.2023 שעת מבחן מכל בחינה שהיא ראוי לבחון את השורש בחן, ובלי ספק גם אתם תבחינו בכך.
  
• גיליון 741 · 06.12.2023 ביום בהיר אפשר לראות לנצח הבהרה: ה"רגע" הזה יעסוק בשורש בהר, והכל יתבהר בהמשך.
  
• גיליון 740 · 29.11.2023 ה"רגע" שאחרי - ולפני "פִּילִי, פִּיל! קוֹרֵאת לוֹ אִמָּא, / רוּץ אֵלַי! צְעַד קָדִימָה! // וּפִילוֹנִי לֹא יִזְכֹּר / אֵי פָּנִים וְאֵי אָחוֹר" כתב והלחין מרדכי זעירא על פיל-פילון, כי "רַק אֶתְמוֹל נוֹלַד הַפִּיל, / וְלָלֶכֶת לֹא רָגִיל". לעזרתו יבוא ה"רגע" אשר יבחן, פנים ואחור, את הביטויים האלה, שלא רק בעברית מנחה אותם ההיגיון כי אחורי קרוב מילולית ועניינית לאחרי, וקדימה הוא עניין של הפנמה.
  
• גיליון 739 · 22.11.2023 זמזום הרחפן כשכל מילה שנאמרת ונכתבת טעונה כל-כך באסוציאציות ובהקשרים, ננסה לרחף מעל השורש רחף. גם כאן נגיע, איך לא, לאקטואליה, במסע שיקיף ים, אוויר, יבשה – ודקדוק עברי. אחריו, כך נקווה, פחות סימני-שאלה ירחפו באוויר.
  
• גיליון 738 · 27.09.2023 דווקא מתאים לי עכשיו בלי שתיאמנו זאת איתכם, מתאים מאוד ל"רגע" לעסוק הפעם בשורש תאם, שדומה לו בצליל ובמשמעות קיים גם בלשונות הקרובות מאכדית ועד ארמית וערבית. נצא לדרך למרות שלא תיאמנו ציפיות.
  
• גיליון 737 · 20.09.2023 על דגים, יהלומים ועיתוני יום-אתמול מה דעתכם לקבל משלוח של מעטפה מהודרת, או אולי חבילה יפה בנייר-עטיפה ססגוני, ובתוכם ארוזים ועטופים מקורו ומוצאותיו של השורש עטף?
  
• גיליון 736 · 13.09.2023 מועדון מעריצים הוקם בשמיים לאחר קריאת הדברים הבאים, גם מעריצים "שרופים" לא יוכלו להישאר אדישים למקורו ומובניו השונים של השורש ערץ, שמכסים הכל מרום השמיים ועד תחתית הארץ, מה שאיפשר לפייטנים ולחרזנים להשתעשע במילים: "גוף יענה במרץ לפני שוכן שמי עֶרֶץ חלילה לך השופט כל הארץ".
  
• גיליון 735 · 06.09.2023 על שוטרים ובנקאים ב"רגע" זה אנחנו חייבים לפרוע כמה שטרות שעליהם התחייבנו, או לפחות לבחון את המילה שְׁטָר ונגזרותיה. מקורה ומובנה הם תעודה, מסמך כתוב, וכך הדבר גם בלשונות שמהן שאבה העברית וכאלה שהשפיעה עליהן. בארמית היא שִׁטְרָא, מסמך, וגם הפועל בערבית שַׂטַרַ, כתב, נגזר משורש זה, וגם המילה שַׂטַר, שורה כתובה, שמקורה ארמי.
  
• גיליון 734 · 30.08.2023 מדוע חרה אפו של הממונה על התחרות? האם חבריכם חושבים שאתם תחרותיים? חכו עם התשובה, כי לא בטוח שאחרי קריאת הדברים הבאים תחרו-תחזיקו אחריהם.
  
• גיליון 733 · 23.08.2023 די דיינו, די דיינו כבר כתבנו כאן – יותר מדי? אולי די והותר? – על מילים רבות, ולמרות שהיה לכך די זמן, טרם נפנינו לעסוק במילה הקצרה והשימושית כל-כך: דַּי.
  
• גיליון 732 · 16.08.2023 תם הטקס! "אדוני הנשיא, ברשותך אפתח את טקס יום העצמאות!" ספק רב, אם כבוד נשיא המדינה ומפקד המסדר יודעים שכמוהם, גם אלוהים שותף לטקסים ולתכסיסים שונים. ומכיוון ששניהם נגזרו מן המילה היוונית taxis, סדר, נעשה גם אנחנו מעט סדר בדברים: זו לצד זו קיימות, גם במקורות וגם במילון, המילים טֶכֶס (כ' רפוייה) וטֶקֶס, וכן טכסיס ותכסיס. ביחד נסדר ונטכֵּס עצה, ונתגבר על כך.
  
• גיליון 731 · 09.08.2023 יוסי לוקח ג'וינט אחרי שיעור יוגה "רגע" זה מתיימר להוסיף לכם מידע עם ערך מוסף מיוחד על השורש יסף, ועליו נוסיף עוד כמה וכמה מילים לועזיות כולן מאותו עניין. הכל כלול, בעיקר התוספות.
  
• גיליון 730 · 02.08.2023 ערה? שימו לב, שימו לב. זוהי קריאת השכמה לכל הישנים והמנומנמים ללמוד משהו על השורש עור, ופשוט להתעורר, אחרת תספגו הערה.
  
• גיליון 729 · 19.07.2023 איזו הפצעה! השחר הולך ומפציע במזרח, וזו שעה טובה לבדוק האם יש קשר בינו לבין פצעי הגוף.
  
• גיליון 728 · 12.07.2023 פגישה, חצי פגישה אני מקווה שלא תיפגעו מן השאלה הבאה, אבל איפה פוגש אתכם השורש פגש, לא לפי "ווייז", אלא במובן הפסיכולוגי של מה שנפגעתם ממנו. עוד נחזור לכך בתום הפגישה שלנו. השורשים פגש ופגע דומים לא רק בצליל אלא גם במשמעות: "וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים" ורש"י אומר: "מלאכים של ארץ ישראל באו לקראתו ללוותו לארץ".
  
• גיליון 727 · 05.07.2023 מסיבת הפלגנים אמרת "פילוג", ומייד עולות המשמעויות השליליות של פירוד ומחלוקת, מפלגה ופלגנות. אבל לא כך ראשיתו של השורש פלג. "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם אֲשֶׁר פִּרְיוֹ יִתֵּן בְּעִתּוֹ וְעָלֵהוּ לֹא יִבּוֹל וְכֹל אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" נאמר בפתיחת ספר תהילים על "הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב".
  
• גיליון 726 · 28.06.2023 האמת, סופה לצוף הפעם "נציף" את השורש צוף שאחראי לכמה וכמה הצפות לשוניות. נתחיל, ונראה מה יצוף בהמשך, כי בסוף הכל צף (גם האמת) או כך לפחות אנחנו מצפים. נקווה שהדברים יהיו לפחות מעניינים "וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" כלשון המקרא על המצוות שהן כדבש המציף את היערה, חלת-הדבש.
  
• גיליון 725 · 21.06.2023 הוציאו עליו חזה הפעם, מצפה לכם חיזיון מרהיב שכדאי מאוד לחזות בו. בראש מורם וחזה זקוף, נצעד ביחד לעבר השורש חזה, ואם לא הכל ברור, עוד חזון למועד. בינתיים, אני מחזיק את המילים קרוב לחזה.
  
• גיליון 724 · 14.06.2023 שומר מסך יקרב אליו מדברים אצלנו הרבה מאוד על זמן-מסך מופרז (בעיני מי?) של ילדים וצעירים ועל ההתמכרות שלהם למסכים, ולכן ראוי להרים את המסך ולגלות – את המסך.
  
• גיליון 723 · 31.05.2023 הטבליה לא משקרת לא שורש בודד יעסיק אותנו הפעם אלא הטבלה כולה, ובעצם – המילה טבלה. מקורה במילה יוונית שהיתה ל-tabula בלטינית במשמעות של לוח, גם לוח-עץ (ומכאן כמובן table, שולחן) וגם לוח-כתיבה שרושמים עליו דברים, רב-סבא של ה-tablet המודרני. הלוח כתוב, ולעתים גם מחוק, וזהו המקור לביטוי tabula rasa, לוח "נקי" – מן הלטינית rasare, למחוק, לגלח, שחולקת שורש לשוני עם razor כי המחיקה כמוה כגילוח, וכך גם erase, למחוק – ואפילו המילים קורוזיה וארוזיה.
  
• גיליון 722 · 24.05.2023 מלחמת "חפירות" סליחה ומחילה אם אנחנו "חופרים" לכם, אבל זה רק מפני שמייד נצא למסע-מילים שיביא אותנו מפאתי נתניה לארצות השפלה באירופה, והכל כדי להתחקות אחר מקורו ומוצאותיו של השורש חפר. התגברו על הבושה ואל תתחפרו בעמדותיכם, ואולי תלמדו משהו חדש.
  
• גיליון 721 · 17.05.2023 חרפת-רעב מה דעתכם על סיור קצר שבו נשביע רעבוננו לשורשי המילים?
  
• גיליון 720 · 10.05.2023 טרי ו(לא) בריא ה"רגע" הזה מגיע אליכם טרי-טרי, ישר מן התנור, ואין פלא בכך כי עניינו המילה טָרִי. אבל בטרם נעסוק בה, נייחד תשומת-לב למילה טֶרֶם, שהיא מאותו מקור: מהשורש טרה, אומר המילון האטימולוגי, נוצרו המילים טרם וגם טרי, שתיהן במובן של מה שבא קודם, חדש. מכאן גם טענה טרומית, מקדמית, שנטענת לפני תחילת הדיון, וכך גם הצעת חוק המאושרת בכנסת בקריאה טרומית. מילולית, פירושה של טרם הוא התחלה או חֲדָשׁוּת, אם תרצו לאמץ את התַחדיש.
  
• גיליון 719 · 03.05.2023 רגע, חושבים הפעם אנחנו מייחדים "רגע" – למחשבה, או ליתר דיוק לשורש חשב ונגזרותיו.
  
• גיליון 718 · 29.03.2023 על צומת דרכים ה"רגע" הזה עלול להצמית אתכם, ונקווה רק שיהיה זה במשמעות אחת של המילה ולא באחרת: צָמַת אחד שאנחנו מדברים עליו הריהו הפסיק את חייו של מישהו והכרית אותם, ואילו וצָמַת השני פירושו קיבץ וכיוֵוץ.
  
• גיליון 717 · 22.03.2023 רבותי, מהפיכה! מזג האוויר ההפכפך הוא תפאורה מתאימה לעסוק בשורש הפך, במסע-מילים קצר שבו נשתדל להפוך כל אבן, בבחינת הפוֹך בה והפוך בה שהכל בה.
  
• גיליון 716 · 16.03.2023 מנה בשרית עם שאר-רוח שלא תותירו ממנה שאריות על כל השאר כבר כתבנו, ומה נשאר? לומר משהו על המילה שאר, מה שיחייב אתכם לשים לב להבדל שבין שְׁאֵר (צֵירה באלף) לבין שְׁאָר (קמץ באלף).
  
• גיליון 715 · 08.03.2023 סוג של מילים יש מכל המינים ומכל הסוגים. אבל הפעם נעסוק בסוגיית המילה סוג, וגם נציג כמה הסתייגויות מתבקשות.
  
• גיליון 714 · 01.03.2023 על המר (המתוק כבר התארח כאן בעבר) סליחה ומחילה אם הטור הזה ישאיר לכם טעם מר, אבל עיסוקו במילה מר, וגם אם נעדן אותו מעט הוא יהיה לכל היותר מריר. אבל, נעשה הכל בלי שמץ של מרירות.
  
• גיליון 713 · 22.02.2023 מחפשים את המטמור די לטמון את הראש בחול ואת הידיים בכיסים. קראו את הדברים הבאים ותגיעו לאי המַטְמוֹר, ובדרך תגלו כמה מטמונים לשוניים שיגרמו לכם בלי ספק הנאה מן השורש העברי טמן, גלגוליו ונגזרותיו.
  
• גיליון 712 · 15.02.2023 לוטשים עיניים, אבל בנימוס אנחנו חייבים הפעם לחדד וללטש את הדברים, כי על הפרק השורש לטש. שלא כמובנו המקובל היום, בתחילת דרכו המשמעות היתה חידוד והשחזה של מתכת: "וְצִלָּה [אשת לֶמֶךְ, נכדו של קין] גַם הִוא יָלְדָה אֶת תּוּבַל קַיִן לֹטֵשׁ כָּל חֹרֵשׁ נְחֹשֶׁת וּבַרְזֶל". רש"י אומר, כי שמו של הנכד הוא מפני שתיבֵּל והתקין את אומנותו של קין סבו, הרוצח הראשון, "לעשות כלי-זין לרוצחים". כיצד? "מחדד ומצחצח כל כלי אומנות נחושת וברזל".
  
• גיליון 711 · 08.02.2023 שליכוּת מסוּכּנת "יהיו לכך השלכות חמורות", אמר האיש. הס הושלך באולם, ולכולם היה ברור שאת מסקנות הדיון על השורש שלך אי אפשר להשליך כך סתם מאחורי הגֵו. בגלל הוראתו המוכרת של השורש - לזרוק, להטיל - אומרים חוקרי הלשון, המסתמכים גם על מילה דומה בערבית, שהוא נגזר מן השורש הלך. בשליחותכם, נבדוק את השליכוּת והשלכותיה, שמגיעות מן התנ"ך ועד הפסיכואנליזה. השליכו עלינו את יהבכם ונצא לדרך המילים!
  
• גיליון 710 · 01.02.2023 פלחי העכוז ופולחן האדמה ה"רגע" הזה מוביל אותנו למסע שיש בו פלאחים שחורשים בשדה וגם קבוצה באוכלוסיה שסובלת מכאב-ראש חזק – אבל הפיצוי יימצא בכוכב של מנת-הקרב הצה"לית, ובסרט קאלט שאליו נתגנב בעורמה.
  
• גיליון 709 · 25.01.2023 כאן דרים בכפיפה אחת כשהדיון הוא בשורש כפף, מן הראוי שננהג בקוראים בכפפות של משי ובלי כפייה, בכפיפות לכל הכללים המתבקשים.
  
• גיליון 708 · 18.01.2023 מצב נתון ה"רגע" הזה כולו נתינה, ולא בגלל פרץ של אלטרואיזם אלא פשוט מפני שהוא עוסק בשורש נתן. בהינתן שכך, ראוי ש"ניתֵן גאז" ונצא לדרך.
  
• גיליון 707 · 28.12.2022 מה כל כך דחוף לך? דחינו, דחינו, אבל עם דחיפה קלה הגענו לכתוב על השורשים דחה, דחף ודחק, שמלבד היותם דומים בצליל וגם במשמעות, אף אינם שורשים נידחים בלשון העברית. מייד יתבהר הכל.
  
• גיליון 706 · 21.12.2022 קבלו ביטול הפעם אנחנו עוסקים בדברים בטֵלים, וליתר דיוק בשורש בטל. נצא לדרך ודי לבטלה, לבל נחטא חו"ח בביטול תורה.
  
• גיליון 705 · 14.12.2022 זכות השיבה? היזהרו מחיקויים הדברים הבאים בוודאי ייחקקו היטב בזיכרונכם, שכן עיסוקם בחוקים ובחקיקה, ובכלל במה שנגזר מן השורש חקק.
  
• גיליון 704 · 07.12.2022 מה צופנות הספינות? נישאים על גלי המילים אנחנו מפליגים הפעם בספינה שמביאה אותנו מעמק הירדן ועד לגילוי כמה מצפונות חיל הים, ובדרך מספיקים גם לחגוג את ליל הסדר. והכל, הודות לשורש ספן.
  
• גיליון 703 · 30.11.2022 המספרים שעלו בגורל הם... זה גורלנו הפעם: לעסוק במילה גורל, מהיכן הגיעה ולאן התגלגלה, מה נפל ומה יעלה בגורלה.
  
• גיליון 702 · 23.11.2022 הגיבור בכבלים נלחם בקרטל הבהרה: אינכם כבולים בשום מחוייבות להמשיך ולקרוא את הדברים, אלא אם אתם רוצים להוסיף מעט דעת על השורש כבל. מסע-המילים ייקח אותנו מכבלים על רגלי אסירים ועד עבריינות כלכלית, למרות שבדרך כלל הכיוון הוא הפוך.
  
• גיליון 701 · 16.11.2022 בדרך הישר בדיחה חבוטה שימיה כשנות-דור מספרת על אזרח אחד ששאל כיצד מגיעים ללשכת-הסעד. לֵךְ תמיד ישר, רק ישר, השיבו לו. איננו מתכוונים להוליך אתכם לשם, אלא רק לעסוק בשורש ישר, ולעשות זאת ישר ולעניין.
  
• גיליון 700 · 09.11.2022 הכל בלוף אין טעם עוד לרמות את עצמנו: חייבים לכתוב על השורש רמה, ובכל זאת להשאיר את הדברים ברמה סבירה – אף שאין כל קשר לשוני (אולי קשר אחר?) בין מי שמרמה ומי שחי ברמה גבוהה.
  
• גיליון 699 · 02.11.2022 צריכת-יתר לצורך העניין, מדוע בכלל אנחנו צריכים לדון בגלגוליו והטיותיו של השורש צרך? אולי מפני שאנחנו נצרכים לו לעתים תכופות וחוקרי הלשון אומרים כי ייתכן שהוא קרוב לשורש סרק במשמעות ריק וחסר, ולכן צריך פירושו נטוּל דבר וחסר אותו. גם המילון אינו בטוח בכך, ומשאיר זאת בצ"ע, בצריך עיון.
  
• גיליון 698 · 26.10.2022 הדרך לגהינום על הרֶצֶף הלשוני שהוא מעניינו של "רגע" זה תמצאו הכל: ממרצפות ועד הליכי החקיקה בכנסת, ממחנה פליטים ועד מדפסת-מחשב. ואף כי הדרך שנעבור כאן רצופה כוונות טובות, נקווה שלא נגיע לגיהנום בלתי-אנושי בתנאיו ונסתפק בסודות הגֶנום האנושי.
  
• גיליון 697 · 19.10.2022 הכת השלטת גם אם אתם control freaks, שחררו מעט את תאוות-השליטה שלכם ונעסוק מקרוב (ולא בשלט- רחוק) בשורש שלט. בתפריט יהיו גם פלאפל וענבים מתוקים, וחשוב שתעקבו אחרי השילוט.
  
• גיליון 696 · 12.10.2022 נא לא להרעיש בין שתיים לארבע אולי בעיניכם אין זה חידוש מרעיש, אבל הרעש בא לעולמנו קודם כל כביטוי פיזי לתזוזה של הרים, ימים וכדומה, ורק מאוחר יותר (לאחר שהוסרו רעשי-הרקע?) החל לשמש בעיקר לציון של קולות חזקים.
  
• גיליון 695 · 28.09.2022 דין צ'ייסר ב"רגע" זה נרדוף אחרי השורש רדף ואחרי מילים נרדפות, וניזהר מאוד לא להעצים את הפרנויה שלנו להפוך כל מילה במירדף אחרי מקורותיה ומוצאותיה. בסופו, נקנח בצ'ייסר מרענן.
  
• גיליון 694 · 21.09.2022 ה"רגע" כמרקחה! הפעם, נרקח מרקחת שלמה של מילים שיביאו אותנו מיוון העתיקה ועד להכנת ריבה, בתקווה שאחרי זה לא נזדקק לשירותיו של בית מרקחת.
  
• גיליון 693 · 31.08.2022 הכתב"מ שנמלט למלטה אם עד עכשיו הצלחנו איכשהו להימלט מזה, הפעם הוא כאן ולא נימלט מלדון בו: השורש מלט. השימוש העיקרי בו הוא כמובן מנוסה ובריחה, אבל יש בו גם צד חיובי של לידה והתחדשות.
  
• גיליון 692 · 24.08.2022 טיפול נמרץ האם אנחנו טופלים אשמה על הפקיד מעבר לקו הטלפון שהוא סתם טפיל, או שהוא אכן מטפל בנו נאמנה? התשובה איננה העיקר, ואולי אפילו טְפֵלָה, והיא כאן רק כדי לקשור או לנתק בין משמעויותיו השונות של השורש טפל. הסירו דאגה מליבכם, כי הנושא – בטיפול.
  
• גיליון 691 · 17.08.2022 הלוואה עם טעם-לוואי אתם מוזמנים להתלוות, כמשתתפים או כמלַווים, למסע בעקבות השורש לוה (מכאן, נכתוב לווה), שיביא אותנו מאוהל-מועד במדבר סיני ועד הבנקים למשכנתאות, והכל, כך נקווה, בלי להשאיר טעמי-לוואי. אם יתמזל מזלנו נפגוש בדרך גם לוויתן והלוואי וכך יהיה.
  
• גיליון 690 · 10.08.2022 מהרו, ההרשמה נסגרת לפי מיטב התרשמותי, הדברים שתקראו כאן עשויים להרשים אתם, אבל זהו רק רושם חיצוני ולא טיעון רשמי.
  
• גיליון 689 · 13.07.2022 טוב שכן קרוב מגֵר רחוק "וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם" נאמר בספר שמות כציווי לבני ישראל שלא להונות את הגֵר – אבל איך זה מסתדר עם המשמעות שאנו נותנים היום למילה גר, זה שהתגייר וקיבל על עצמו את היהדות? הדיון בשורש גור יבהיר את הדברים.
  
• גיליון 688 · 06.07.2022 הם מ-נ-ו-ת-ק-י-ם אם אינכם לגמרי "מנותקים" תשמחו בוודאי להתנתק מעט מהבלי העולם ולקרוא – בלי להתיק את מבטכם – על השורש נתק.
  
• גיליון 687 · 29.06.2022 מחזירים ציוד (מילולית, לא מטפורית) מקריאת הפרק הזה תצאו עם מטען קטן של צֵידה לדרך שנָצוד ביחד בשדה השורשים והמילים, ונצטייד בו לקראת המסע שיביא אותנו עד אמסטרדם. נא לא לשכוח לקחת צֵידנית וציוד-כתיבה!
  
• גיליון 686 · 22.06.2022 קום והתהלך בארץ אף שאין זו שאלה קיומית, הגיעה העת להעמיד את הדברים במקומם ולדון בשורש קום, בתקווה שלא תתקוממו על כך.
  
• גיליון 685 · 15.06.2022 עזוב שטויות הפעם אנחנו עוזבים הכל ומתמקדים בשורש עזב, בתקווה שעד סיום הדברים לא תעזבו אותנו לאנחות.
  
• גיליון 684 · 08.06.2022 מכונית פורמולה 1 עם נסח-טאבו אל תיתנו לדבר להסיח את דעתכם מן הכתוב כאן, למרות פעולת-ההסחה המתוחכמת שאנו עושים בניסוחים מעורפלים-משהו שכל תכליתם לרדת לעומקו של השורש נסח. שתי משמעויות לו ורק בקושי אפשר לראות את הקשר ביניהן. לשתיהן, אגב, יש מקבילות גם בצליל וגם במשמעות בשפות הקרובות לנו כמו ארמית וערבית, שגם כאן נטלו מילים זו מזו.
  
• גיליון 683 · 01.06.2022 הוא זכאי, הוא זכאי (פרק נטול-אקטואליה!) בזכות הדברים שתקראו כאן אולי תדונו את הכותב לכף-זכות, והכל בגלל דבר או שניים שיזככו את ידיעותיכם על השורש זכה, מקורו וגלגוליו. כך נמצאנו מזַכּים את הרבים ואולי גם נִזכה במִזְכֶּה, קרדיט לפי האקדמיה ללשון.
  
• גיליון 682 · 25.05.2022 זהירות, מטען חורג אם שיחת הטלפון מן הבנקאי שלכם בעניין החריגה ממסגרת האשראי גרמה לכם לחרוג ממקומכם, דעו כי זה רק מפני שלפי המילון חָרַג פירושו נמלט מפני מצוקה. למרות זאת, לא נחרוג ממנהגנו הקבוע ונבחן מה עוד מזמֵן לנו השורש חרג.
  
• גיליון 681 · 18.05.2022 הכישלון אולי יתום, אבל מעניין אם נתגבר על כל המכשולים בדרך, אולי לא ניכשל במשימה שלקחנו על עצמנו להציג כמה היבטים מעניינים של השורש כשל. מה שבטוח, מי שאינו מנסה לא נכשל.
  
• גיליון 680 · 11.05.2022 מה כל-כך מפחיד? אַל פחד. השורות הבאות עוסקות אומנם בדברים מפחידים אך הן לא נועדו להפחיד אתכם אלא רק ללקט מעט תובנות על הפחד ובעיקר על המילה פחד, בלי שניתפס כפחדנים. "אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה" ממליץ ספר משלי.
  
• גיליון 679 · 27.04.2022 איזו השפּלה! "רגע" זה אולי ישפיל אתכם מעט, אבל חלילה לא מכוונה רעה אלא מן הרצון לדון בשורש שפל ונגזרותיו, מה שיחייב אותנו לרדת לשפל המדרגה.
  
• גיליון 678 · 13.04.2022 ג'ינג'י אחד מתל-עדשים כדי לקרוא "רגע" זה אולי לא תצטרכו למכור את בכורתכם בנזיד עדשים, אבל בוודאי תראו מעתה את המעשה מבעד לעדשה אחרת. על הפרק: עדשים ועדשות, מתי היו אחד, מה הקשר ביניהם ומתי נפרדו, וגם מה עושה הג'ינג'י המנומש בכל הסיפור הזה. בונוס: כל זה נכון גם בלועזית.
  
• גיליון 677 · 06.04.2022 איזהו עשיר "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" אומר קֹהלת. לכן, כדי לא לשמור את העושר לרעתנו, נחלוק איתכם כמה תובנות על המילה עושר וגם נעשיר את ידיעותיכם.
  
• גיליון 676 · 30.03.2022 עברית למתחילים כבר בהתחלה נגלה לכם את החדשות ועיקרן תחילה: "רגע" זה יעסוק במילה התחלה, ונקווה שנתחיל (ונסיים) את הסקירה ברגל ימין. היכן כל זה מתחיל? בשורש חלל, שצורת הִפְעִיל שלו היא הֵחֵל, וממנו נגזרה המילה תחילה.
  
• גיליון 675 · 23.03.2022 שלח לחמך השליחות שנטלנו על עצמנו ב"רגע" זה היא להראות עד היכן נשלחו והגיעו המובנים השונים של השורש שלח שמשותף לכמה מלשונות האיזור.
  
• גיליון 674 · 16.03.2022 תוכנית חיסכון את ה"רגע" הזה יכולנו אולי לחסוך מכם, אבל אז הייתם נותרים עם חָסָךְ נפשי קשה, שכן השורש שעל הפרק הוא חסך. נעשה מעט סדר: חסך הוא כמו חשׂך, אחת מאותן מילים שבהן התחלפה האות שׂ (שין שמאלית) ב-ס (סמך), כגון שַׂכִּין וסכין, תפס ותפישׂה, סבך ושׂבכה וגם שׂח וסח.
  
• גיליון 673 · 09.03.2022 איזו חווייה! "רגע" זה יעניק לכם חווייה חד-פעמית. "חווייה", אומר המילון, "היא הרגשה עמוקה, התרשמות רבה מדבר-מה מלווה רגשי התפעלות, הזדהות וכו'". מאחוריה השורש חוה, שהוא עצמו מהשורש חיה, מה שמלמד שמה שחווינו הוא בעצם משהו שחיינו, ולכן אולי קצת מוטעה לדבר על חווייה של פעם בחיים – כי כל חיינו הם החווייה.
  
• גיליון 672 · 02.03.2022 כּוּלה שלי ה"רגע" הזה כולו שלי, כלומר לא שהוא שייך רק לי אלא שעיסוקו במילה של.
  
• גיליון 671 · 23.02.2022 על חורבותיך "רגע" זה לא בא לחרב שְׂמחות, אלא לדון במשמעויות השונות של השורש חרב, ואם אפשר גם להלך ביניהן בחָרָבָה.
  
• גיליון 670 · 16.02.2022 שחקי, שחקי על החלומות ה"רגע" הזה הוא ממש חלומי.
  
• גיליון 669 · 09.02.2022 אחרי רבּים להטות הַטו אוזנכם: כדי לספק ולו במשהו את הנטייה שלנו לתור אחרי מקור המילים והטיותיהן, נבדוק הפעם את השורש נטה. כפשוטה, נטייה היא פנייה ממקום זה לאחר וגם מתיחה והארכה, אבל אנחנו נוטים לחשוב רק על חלק קטן מהמילים ועוד היד נטוייה.
  
• גיליון 668 · 02.02.2022 לא לציתות "שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם וְיָרֵחַ בְּעֵמֶק אַיָּלוֹן". סוף ציטוט. איך הגענו אליו? בקריאה בתנ"ך ולא שחלילה צותתנו ליהושע בן-נון, וזו סיבה טובה לדון בציטוט ובציתות.
  
• גיליון 667 · 26.01.2022 נזק בלתי הפיך לא יזיק לכם בכלל לקרוא כמה דברים שנוגעים למילה נזק. damn, הרסנו את שורת-המחץ!
  
• גיליון 666 · 19.01.2022 מחזירים ליושנה את עטרת ראשנו בואו ונחזיר עטרה ליושנה במסע-מילים שיוביל אותנו מירושלים לחלל החיצון.
  
• גיליון 665 · 12.01.2022 גרסה דינקותא Ver 2.0 הפעם נגרוס עד דק את השורש גרס, בתקווה שעד לסוף כתיבת ה"רגע" נגיע לגִרסה סופית שלו בלי שנואשם בתיאום גרסאות וניאלץ לגרוס אותה.
  
• גיליון 664 · 05.01.2022 בעידנא דרתחא האם גם אתם רותחים למראה הבועות שעולות בסיר של מים רותחים? קראו עד הסוף ונקווה שלא תתרתחו מכך שעסקנו הפעם בשורש רתח.
  
• גיליון 663 · 29.12.2021 שיר השוק "אצא לי השוקה / תרנגול קטן אקנה לי", כך שרנו לפי מילים ולחן עממיים, והפעם נצא אל שוק המילים לדיון קצר על המילה שוק.
  
• גיליון 662 · 22.12.2021 אטימות מכמירת-לב רק מי שאטוּם לניואנסים של הלשון אינו מבחין במשמעויות השונות של השורש אטם, שמביאות אותנו, בעברית ובלועזית, מבית המקדש – ועד למעדן של המטבח האיטלקי. הבה ניכנס, מטפורית כמובן, לחדר האטוּם.
  
• גיליון 661 · 15.12.2021 אוויר לנשימה אנחנו נושמים אותו מיומנו הראשון, ולפי כל הסימנים כך עשו כל מי שהיו כאן מאז בריאת העולם, ולכן די מפליא שהמילה אוויר אינה מופיעה במקרא. תערובת-הגזים הזו קיבלה את שמה רק בעברית שאחרי המקרא, והיא ממקור יווני. קחו מעט אוויר ונצא לדרך באווירה טובה.
  
• גיליון 660 · 08.12.2021 קרובים לצלחת, אבל חוטפים מיגרנה לשם שינוי, הפעם איננו טומנים ידנו בצלחת ואנחנו יוצאים למסע-מילים בתקווה שנצליח לצלוח את כל המכשולים. בסוף אולי גם נעשה סולחה.
  
• גיליון 659 · 01.12.2021 יש לך עוד טענות? מקריאת הדברים הטעונים הבאים אתם עשויים לצאת עם מִטְעָן רוחני שבלי ספק יעשיר אתכם – או חלילה עם טענות קשות. העיקר שלא יישארו בליבכם מטענים כבדים כלפי הכותב. השורש טען התרחב לכמה וכמה כיוונים שתקראו עליהם כאן free of charge .
  
• גיליון 658 · 24.11.2021 גילוי נאות על כיסוי ראש "וּלְפַאֲתֵי מִזְרָח קָדִימָה / עַיִן לְצִיּוֹן צוֹפִיָּה". ואנחנו, היושבים בציון, נצפה לפאתי האופק ונראה מלך צרפתי עם פֵּיאָה עטורת-תלתלים לראשו, סַפר מסביליה, ובית-עסק תל-אביבי שהעשיר את המוניטין שלו בסיסמת פרסומת אלמותית. נאמנים למקורות, בלקט שלנו הפיאה לא סבלה מן השכחה.
  
• גיליון 657 · 17.11.2021 אם יש קמח יש טחינה איך נגיע מגדות נחל ירקון לפאריז ואח"כ להולנד, עם הרוח המנשבת בכנפיהן של טחנות שכמה מהן אינן טוחנות דבר? מבטיחים, שלא נטחן לכם יותר מדי את הראש על השורש טחן.
  
• גיליון 656 · 10.11.2021 בלט על הקרחת אם בסוף הקריאה של עמוד זה תרגישו שיצאתם קֵירחים מכאן ומכאן, זה מפני שעיסוקו בשורש קרח. ואם לא נקריח את התבשיל אפשר שנגלה קשר בין הקרחת לבַּלֶט על הקֶרח. גביע גלידה יוענק למסיימים.
  
• גיליון 655 · 03.11.2021 מה שבטוח, בטוח תוכלו לבטוח בי שאחרי קריאת העמוד הזה תדעו עוד משהו על השורש בטח, והכל במגבלות של ביטחון-שדה שלא נגלה סודות בטחוניים. נשמע לכם מבטיח?
  
• גיליון 654 · 27.10.2021 עוריינות לנגד עינינו ה"רגע" הזה קורם עור וגידים, ובעיקר עור, מילה שאת מקורה הלא-ברור קושרים חכמי המילים לשורש ערה שממנו נגזרו גם עֵרום, ערווה וערייה, ולכן משמעותו היסודית היא עור עירום, חשוף.
  
• גיליון 653 · 20.10.2021 עין לציון צופיה צפו פגיעה, או לפחות אל תטפחו ציפיות רבות מדי מן הדיון בשורש צפה. שני מובנים לו: זה של ראייה והבחנה – וזה של כיסוי כריות, עוגות, מתכות וכדומה.
  
• גיליון 652 · 13.10.2021 שחר של יום חדש לכל שוחרי המילים וקורותיהן אנחנו מציעים היום מסע שתחילתו עם עלות השחר וסיומו באנגליה, והכל סביב השורש שחר.
  
• גיליון 651 · 06.10.2021 גוש קטיפה מתוך זֵר-המילים אנחנו קוטפים היום שורש לשוני שממנו צמחו כמה ענפי-משנה שעברו שינוי-מובן מעניין. נאחל לכם קטיף נעים וחלָק כמו קטיפה. על פי המילון, פירוש השורש קטף בפעולה של חיתוך ותלישה. בעברית, כמו גם בלשון האחות ערבית, מילים דומות משמשות לאותה פעולה: קטף וקטם, וקרובות אליהן בצליל ובמובן גם המילים קטע וגדע. קל לראות זאת בצורה זו: קָטוּף, קָטוּם, קָטוּע וגָדוּם.
  
• גיליון 650 · 29.09.2021 חנייה מובטחת במסע שלנו בעקבות המילים אנחנו נוטים את אוהלנו לחנייה קצרה, כדי לבדוק את מקורו וגלגוליו של השורש חנה, אשר כצפוי אינו מתחיל ב"דאבל פארקינג" בעיר הגדולה.
  
• גיליון 649 · 01.09.2021 כוח המשיכה כמה זמן עוד נוכל למשוך בלי לעסוק בשורש המושך כל-כך משך? נקרתה לנו הזדמנות, ולא נמשוך את ידנו ממנה.
  
• גיליון 648 · 25.08.2021 דרוש שינוי יסודי המילה הזאת כל-כך יסודית בלשוננו, ומפליא שעד כה לא עסקנו באחד מיסודותיה, השורש יסד. הוראתו היסודית היא הקמה, הצבה של משהו חדש, כמו למשל בניין שמקימים אותו "וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת", כמו שמעיד שלמה המלך על בית המקדש. וכשבוראים את "הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ", אומר משורר תהילים "כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ". על כך אומר הפרשן: "שתחילה היתה הארץ כולה מכוסה במים וציווה ה' שיִיקָוו המים אל הימים ועל ידי כך נתייסדה היבשה".
  
• גיליון 647 · 18.08.2021 השתתפות חובה אני שותף לכמיהתכם הנסתרת לדעת על גלגוליו העבריים והלועזיים של השורש שתף – וכשותפים-לדרך, אתם מוזמנים להשתתף במסע-המילים. אל דאגה, אין השתתפות עצמית.
  
• גיליון 646 · 11.08.2021 אהבת פועלי בניין התפעל אני בונה על קוראי ה"רגע" שתעמוד להם הסבלנות לקרוא את רוב מניינו ובניינו של מה שיש לי לספר על השורש בנה. ואם תהיתם מנַין הביטוי שפירושו הרוב, יותר מחצי, הרי אלה התבחינים שעל פיהם בודקים אם עצמות מת מסויימות מטמאות את האוהל שבו נמצא המת. "רוב בניין" הוא רוב בניין גופו של אדם, ו"רוב מניין" הם מאה ועשרים וחמשה איברים, רוב מתוך רמ"ח, 248. אל תדאגו, ההמשך יהיה פחות מקאברי!
  
• גיליון 645 · 04.08.2021 החיים בזבל במחילה מכבודכם, הפעם תזכו כאן במנה הגונה של זיבולי-שׂכל. מה הקשר בין מִנְשָׂא לפצצות, בית-המקדש ובנו של יעקב אבינו? זבלנות!
  
• גיליון 644 · 28.07.2021 דברים מבוססים למדי על "אל קעאידה" אם תמהתם על מה מבוססים הדברים הנכתבים כאן ב"רגע", יש בסיס לתהייה שלכם – וכדי להעמיק בעניין, המילה שעל הפרק היא: בסיס.
  
• גיליון 643 · 21.07.2021 אל תהיו חותמת-גומי! קריאת השורות הבאות תדרוש מכם גמישות מחשבתית כמעט כמו זו של נערת-גומי בקרקס. אבל אל תוותרו עליה ואל תהיו חותמת-גומי ותאשרו דברים שלא הבנתם – מה עוד, שהמילה העומדת לדיון היא גומי.
  
• גיליון 642 · 23.06.2021 טבילת-האש של יוחנן בליל הסדר הטבילה השבועית בים המילים לוקחת אותנו הפעם לשורש טבל, ובעיקר למשמעויות הרוחניות שנספחו אליו עם השנים. טבילה יכולה להיות של לחם במלח כמו בברכת "המוציא לחם מן הארץ", אבל בדרך כלל היא בנוזלים. כך נאמר בסיפור על אחיו של יוסף המבקשים להיפטר ממנו: "וַיִּקְחוּ אֶת כְּתֹנֶת יוֹסֵף וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם". טבילה יכולה לבטא גם עושר ושפע, כמו בית שטובל בירק ופרחים – וכמו בברכה שבירך משה טרם מותו: "וּלְאָשֵׁר אָמַר בָּרוּךְ מִבָּנִים אָשֵׁר יְהִי רְצוּי אֶחָיו וְטֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ".
  
• גיליון 641 · 16.06.2021 הבה נתחכמה לו חכם סיני זקן (יש בכלל חכם סיני צעיר?) אמר פעם – חכם גדול, הוא רק ציטט את פרקי אבות – "כל שמעשיו מרובין מחוכמתו, חוכמתו מתקיימת. וכל שחוכמתו מרובה ממעשיו, אין חוכמתו מתקיימת". כדי לקיים את החוכמה אנחנו נוסיף לה מעשה, ונדון בשורש חכם, בתקווה שלא תראו בזה חוכמה לאחר מעשה.
  
• גיליון 640 · 09.06.2021 ביזיון וקצף על פני המים על מה יצא הקצף, ואיזו מילה החלטנו לתקוף בכזה שצף-קצף, אם מה שיישאר בסוף הדיון הוא בסך הכל קצף על פני המים?
  
• גיליון 639 · 02.06.2021 התסרבי לי? בוודאי לא תסרבו לתהות על קנקנו של השורש סרב.
  
• גיליון 638 · 26.05.2021 עמוּס לעייפה, אבל עוֹבר ביעף התעייפתם כבר? חכו שנסיים את הדיון בשורש, ואז תוכלו לעוף על עצמכם.
  
• גיליון 637 · 19.05.2021 אתה קולט? את הדברים הבאים כדאי שתקלטו היטב ועם כמה שפחות חבלי-קליטה, ואנחנו מצידנו נשתדל מאוד שלא להישמע כמו תקליט שבור.
  
• גיליון 636 · 12.05.2021 בחפץ לב! כבר מן הכותרת ברור לכם שיש עת לכל חפץ, והפעם חפצנו לעסוק בשורש חפץ ובכמה חפצים שימושיים – ונישבע בנקיטת-חפץ שלא נחטא בהחפצה.
  
• גיליון 635 · 05.05.2021 וטהר ליבנו האם גם אתם חשים צורך דחוף לטהר את האווירה, ולא רק באמצעות מטהר-אוויר? את תהליך ההיטהרות נעשה בבחינת השורש טהר, ובסופו, כך נקווה, נוכל לברך "והיה מחננו טהור" (אגב, ביטוי מצוטט תדיר שאינו מופיע כלל במקורות!)
  
• גיליון 634 · 28.04.2021 הילד - קוֹפּי של אבא! אפשר מאוד שלמקרא "רגע" זה ייעתקו המילים מפיכם, אבל לפחות תדעו עוד משהו על השורש עתק, מנין נעתק ולאן הועתק. גילוי נאות: חלק מן הדברים הגיעו לכאן בחסות יכולת-המחשב הקרוייה העתק-הדבק.
  
• גיליון 633 · 21.04.2021 ספסר, מרגל ומשה רבנו, נוסעים במונית "ספיישל" ניסיתם פעם לקנות מִספסר כרטיס למשחק-כדורגל? לספסרים יש יחסי-ציבור גרועים מאוד ומעטים מביטים עליהם בעין יפה – ויש גם לכך הקשר לשוני, לפחות בשפות זרות.
  
• גיליון 632 · 07.04.2021 פריצת-דיסק, בצלחת בבקשה הפעם אנחנו מדסקסים כמה מילים עבריות ולועזיות, ומרחיקים איתן כמטחווי-דיסקוס, כזה שמאז היוונים הקדמונים ספורטאים בכל העולם מנסים להטילו כמה שיותר רחוק.
  
• גיליון 631 · 24.03.2021 מבטיחים לכם הרים וגבעות מכיוון שיש סיכוי קלוש שיתקיימו כל ההרים והגבעות שהובטחו לכם בעת האחרונה (ובכלל), כדאי לפחות שנלמד על מוצאם הלשוני. רק באגדות, כנראה, מתקיימים דברי הנביא עמוס "וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה".
  
• גיליון 630 · 17.03.2021 תרבות הפנאי של הפנויים-פנויות לאן מועדות פנינו? בהיותנו פנויים ממטלות ונהנים מן הפנאי, נפנה נא אל השורש פנה כדי ללמוד עליו ועל תפניותיו, ונשתדל לעשות זאת נטולֵי פניות.
  
• גיליון 629 · 10.03.2021 בס"ד, האופרה אאידה בשמי התכלת את ה"רגע" הזה אנחנו כותבים, ממש כך, לשם שמיים. עניינו המילה שמיים, ולוואי שבסיעתא דשמיא נקיים את המשנה במסכת אבות: "וְכָל מַעֲשֶׂיךָ יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם".
  
• גיליון 628 · 03.03.2021 אבסורד מחריש-אוזניים בעיר חריש חיפשנו וחיפשנו ובסוף העלינו חרש בידנו. לא כמו זה שכל ארכיאולוג היה שָׂשׂ בו, אלא מישהו שמתקשה לשמוע, ו"לוּלֵא חֲרַשְׁתֶּם בְּעֶגְלָתִי לֹא מְצָאתֶם חִידָתִ".
  
• גיליון 627 · 24.02.2021 שבט אחים גם יחד אנחנו מתכנסים הפעם סביב מדורת-השבט כדי לשרבֵּט כמה דברים על המילה שבט, ובסוף הדיון אולי נדון אותה לחסד.
  
• גיליון 626 · 17.02.2021 כמה מילים מיד ראשונה רק יד המקרה היא שידו הארוכה של ה"רגע" מגיעה רק עכשיו למילה יד, אשר דומות ואפילו זהות לה יש גם בלשונות הקרובות כמטחווי-יד לעברית.
  
• גיליון 625 · 10.02.2021 עושים צחוק מהעבודה צחוק בצד, הגיע הזמן לשים את הצחוק באמצע, או לפחות לדעת מאין הגיעה המילה ולאן התגלגלה. בסוף, עוד תעלו חיוך.
  
• גיליון 624 · 03.02.2021 הכל כלול? זה ממש יוצא מן הכלל מה, אם בכלל, אנחנו יודעים על המילה כלל?
  
• גיליון 623 · 27.01.2021 אם אין עוגות יאכלו בייגלה אם אין לחם (למרות שהמדף במרכול מתפקע מעשרות סוגים) נאכל עוגות – או לפחות נעוּג סביב השורש.
  
• גיליון 622 · 20.01.2021 מוצרט, ישתבח שמו ייאמר לשבחו של נושא ה"רגע" הזה שהוא ראוי לכל שבח: השורש שבח.
  
• גיליון 621 · 13.01.2021 חד וחלק "אֵין סַכִּין מִתְחַדֶּדֶת אֶלָּא בְּיָרֵךְ שֶׁל חֲבֶרְתָּהּ, כָּךְ אֵין תַּלְמִיד-חָכָם מִתְחַדֵּד אֶלָּא בַּחֲבֵרוֹ“ אומרת הגמרא. חדי-עין שביניכם בוודאי השלימו תלמודם בַּמשנה "אין אשה מתקנאה אלא בירך חבֵרתהּ" שנאמרה דווקא על אסתר המלכה, ועמדו על ההבדל החד בין הדברים – ועל הצורך להקדיש דיון שבו נחדד כמה שאלות.
  
• גיליון 620 · 06.01.2021 נכנס לחדר, נוגע ללב הפעם ניכנֵס לחדר סגור כדי לברר אחת ולתמיד מהיכן חדרה ללשוננו המילה חֶדֶר, וחדורֵי-מטרה נחשוף את הסוד השמור בחדרי-חדרים.
  
• גיליון 619 · 30.12.2020 אופוזיציה עם נוגדנים אם אין לכם התנגדות מיוחדת, וגם אם אתם במצב מביך של ניגוד-עניינים, נגיד הפעם כמה מילים על השורש נגד, ממש סיפור מההגדה.
  
• גיליון 618 · 23.12.2020 פקוּק בצומת תורשה מה אתם מעדיפים: שיורישו לכם – או שיורישו אתכם? קריאת הדברים הבאים תסייע לכם לבסס את העדפתכם, ובלבד שלא תתקוטטו על הירושה.
  
• גיליון 617 · 16.12.2020 חשיפה בלעדית! נפתח בווידוי חושפני: ב"רגע" זה נחשוף בפניכם טפח ונגלה טפחַיִם.
  
• גיליון 616 · 09.12.2020 נפש יהודי המומה כשהמון אנשים מספרים לכם שבחוץ מתחוללת מהומה, וכל מה שאתם עושים הוא רק להמהם, כדאי שתדעו שהכל מאותו מקור לשוני, השורש המה, והכל – מן הקול.
  
• גיליון 615 · 02.12.2020 צמד חמד הבה ניצמד למקורות ונפסע צמוד-צמוד בעקבות השורש צמד.
  
• גיליון 614 · 25.11.2020 ש-ע-ע-ע-ר!!! שערו בנפשכם: בַּשוּרות הבאות ניכנס בשער אחד ונסגור אותו מייד, ואז ניכנס באחֵר ונפליג בהשערות אודותיו. לא קשה לשער שהשורש העומד לדיון הוא שער.
  
• גיליון 613 · 18.11.2020 רוזה, רוזה, רוזה / כמה שירים עוד לך אחרוזה? ב"רגע" זה, לשם שינוי, דיון קל ואולי גם חפוז / לא על שורש-מילה אלא על החרוז / כמו זה שמקובל מאוד בשירה / עם צליל דומה בסוף כל שורה.// ראשית נֹאמר שהחרוז לעצמו / איננו רק מה שמעיד עליו שמו / כי חרוז במקור היה דבר-מה שסוּדַר / והושחל כך על חוט, שפּוד או כל עצם ישר: / פנינה, זכוכית וכמעט כל דבר / גופו נָקוּב, ובו חוט מועבר / למשל, דגים ובשר.// מסַפֵּר התלמוד שהיו נוהגים / להשחיל על חוט "חרוּזין של דגים" / וגם היום עוד נשמר זה המובן / כמו בצילום המופיע כאן ↑
  
• גיליון 612 · 11.11.2020 מתי נוסקים עלי סלק לשמים? סָלְקָא דעתכם – בארמית: כלום עולה על דעתכם – שיש קשר בין נסיקת המטוס לגבהים, סילוק ההלוואה לבנק ומטמון של כלי-נשק? אין זאת שנסתלקה דעתכם אם סבורים הייתם שנסתלק מכאן בלי לדון בשורש סלק וגם בעלֵי-סֶלֶק, ובלי שנסיק מסקנות.
  
• גיליון 611 · 04.11.2020 פלאגים, פלטינות וטוסט עם "אלקה זלצר" יָצתה מן השמיים בת-קול שהציתה את התלהבותנו לדון בשורש יצת, אף שיצתה היא רק צורה אחרת של המילה יצאה ואינה שייכת לכאן כלל.
  
• גיליון 610 · 28.10.2020 כן – ולא; הלא כן? אם כן, הגיעה העת – ואולי לא? – לדון בשתי מילים כל-כך שכיחות ובסיסיות בלשונות העולם כולו: כן ולא. כשהן באות ביחד, כבר היו ל"סמל מסחרי" של שמעון פרס ש"השיב" למראיינו ספי ריבלין בתשדירי בחירות 1984: "כן – ולא". האם השיב כך? לא ולא!
  
• גיליון 609 · 20.10.2020 עבריין, דבֵּר עברית! "הַיָּמִים חוֹלְפִים, שָׁנָה עוֹבֶרֶת" כמאמר השיר, אז מה עובר עליכם בימים אלה, כשיום-אתמול נראה כעָבָר רחוק? אין סיבה טובה מזו לעבור על כמה וכמה מילים הקשורות לשורש עבר, או לפחות חולפות-עוברות לידו. אל תדאגו, עברנו את פרעה, נעבור גם את זה, כי הרי הכל עובר, חביבי.
  
• גיליון 608 · 14.10.2020 חוטפים סתירה אם למקרא הכותרת חשבתם שנסתתרה בינתנו, התכוננו לדיון קצר ומלא-סתירות בחוכמת הנסתר.
  
• גיליון 607 · 30.09.2020 קצת יותר על פחות הפעם נדון – לא פחות ולא יותר – במילה פחות. אז פחות הקדמות ונצא ישר למסע-המילים.
  
• גיליון 606 · 23.09.2020 חברי הקבינט יוצאים מן הארון ב"רגע" זה ממש אנחנו נכנסים לארון כדי לצאת ממנו בהמשך, לא לפני שנאמר עליו כמה מילים.
  
• גיליון 605 · 16.09.2020 שׂים גם כּרוּב בלאפה, אבל בלי מלפפון בבקשה כמו חוטים שמלוּפפים אלה באלה כך הן גם המילים. ראוי שנתיר מעט את הלפיפוּת הלשונית ועל הפרק כמובן השורש לפף. פירושו, כפשוטו, דברים שנכרכים או שכורכים בהם משהו אחר.
  
• גיליון 604 · 09.09.2020 מחוסר עניין לציבור כמה דברים שנערמו והצטברו על שולחן-המילים שלנו, אפשר מאוד שיש בהם עניין לציבור – ואחד מהם הוא השורש צבר. כפשוטו, המשמעות היא לאסוף חפצים ואנשים. גם בארמית ובערבית יש לו מובן של איסוף וגם של עדת-אנשים, צִבּוּר, שעליו אמר החכם חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א): צבור, ראשי תיבות של צדיקים, בינונים ורשעים.
  
• גיליון 603 · 02.09.2020 "ואם יש צדק – יופע מייד!" בהצטדקות-מה נאמר שאין כל הצדקה לכך ששורש חשוב כל-כך כמו צדק לא נדון כאן עד כה. עכשיו, הצדק נעשֶׂה וגם נראֶה.
  
• גיליון 602 · 26.08.2020 מיכתם למקיאטו זהו כתם בל-יימחה שהדבר טרם נעשה, וחייבים לטפל מייד במילה כתם לפי המלצתה של ליידי מקבת השייקספירית: "צא כתם רע! צא כבר אני אומרת אחת שתיים!"
  
• גיליון 601 · 19.08.2020 פלורידה-בצרה-רעננה-בבל לרגע חששתי שבגלל בצורת-רעיונות ייבצר ממני לכתוב את ה"רגע", ולכן כתרופה לנבצרות הזמנית יעלה הפעם לדיון השורש בצר. בציר מוצלח!
  
• גיליון 600 · 12.08.2020 חולה עליך שנהייה כולנו בריאים תמיד, מה שלא צריך למנוע אותנו מלדון בשורש חלה בלי שזה ייראה חולני משהו.
  
• גיליון 599 · 05.08.2020 לנפתלי יש פתיל קצר למען האמת, לפני כתיבת "רגע" זה התפתלנו לא מעט, ובסוף, לאחר נפתולי-נפש קשים, החלטנו להעמיד במרכז את השורש פתל.
  
• גיליון 598 · 29.07.2020 זה שעולה או זה שיורד? בסיפור הבא יש לא מעט עליות ומורדות כי נושאו הן המילים למעלה ולמטה. מה שתקראו כאן למטה הוא מעניין מאוד, אם לא למעלה מזה.
  
• גיליון 597 · 22.07.2020 מלכסנים/מטים מבט לעבר האלכסון האם אתם/ן יודעים/ות ו/או משערים/ות מהו מקורו של הלוכסן/קו נטוי?
  
• גיליון 596 · 15.07.2020 לבריאות! כשהבריאות בראש דאגתנו, נתרום את חלקנו הצנוע לנבראים-בצלם בהתחקות אחר השורש ברא, אשר משמש בכמה וכמה משמעויות: זו של מעשה-הבריאה, שנייה של בֵּרוּא יערות, והאחרונה, שבה נתמקד, הבריאות.
  
• גיליון 595 · 08.07.2020 איזה אטרף! בעודנו משחרים לטרף ביער המילים, הוטרפו חושינו מן השורש טרף, שיש בו גם מבשַׂר-הטֶרֶף (אשר יכול שיהיה טרֵיפה גמורה) וגם מן הצמחים – והכל בערבוב מטורף. לא יעברו שורות רבות והכל יתבהר, ואל תיתנו למחשבות להטריף אתכם.
  
• גיליון 594 · 01.07.2020 בטבעת זו באופן טבעי, עם התקדמות מסע-המילים נרצה לעסוק גם במילה טבעת, ובשורש טבע שהטביע את חותמו בלשון העברית. בעלי טביעת-עין חדה יזכרו כי כבר עסקנו בכך בהזדמנות קודמת, והרחבנו שם על הקשר בין השורש ובין הטֶבַע שסובב אותנו. הפעם יידון הקשר בין השורש, שעניינו שיקוּע, הַטְבָּעָה, ובין המילה טַבַּעַת שנגזרה ממנו.
  
• גיליון 593 · 24.06.2020 ברכת הג(ו)מל לאט-לאט, כמו אורחת-גמלים המתנהלת במדבר, גמלה בי ההחלטה לדון במילה גמל, בתקווה שהקריאה תתגמל אתכם, או לפחות יתקיים בנו מה שכתוב במסכת ברכות: "הרואה גמל בחלום, מיתה נקנסה לו מן השמיים והצילוהו ממיתה".
  
• גיליון 592 · 17.06.2020 יש ספק? יש ספק! זמן רב מנקר בי הספק אם כבר עלתה כאן לדיון המילה סָפֵק. הגיע הזמן להסיר אותו, או כפי שנאמר במקורותינו "לא טָעַם טַעַם שמחה מי שלא טָעַם שמחת ספקות והתרתם".
  
• גיליון 591 · 10.06.2020 איזו התרגשות בדרך כלל, רגשנות אינה ממידתו של "הרגע", אבל הפעם החלטנו לתת דרור לרגשות – ולעסוק במילה רגש. בוודאי תרגישו בהבדל.
  
• גיליון 590 · 03.06.2020 בחזרה ליש עתיד 2 הצטרפנו למגידי-העתידות, ואנחנו מגידים לכם ש"רגע" זה יעסוק בעתיד, אבל בלי לנבא אם בכלל יש עתיד.
  
• גיליון 589 · 27.05.2020 אין עליו ואין בלתו. ואולי יש. אין, פשוט אין מה לומר על נושא ה"רגע" – או שדווקא יש מה לומר על מה שאין? הבה ונראה מה יש ומה אין.
  
• גיליון 588 · 20.05.2020 סיפור מההפטרה "אל ייפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה, שמתוך כך זוכרהו" אומרת הגמרא במסכת ברכות, ואנחנו לא ניפטר מכם לפני שנדון מעט בשורש פטר, כך שגם אתם לא תצאו פטורים בלא-כלום.
  
• גיליון 587 · 13.05.2020 פרשננו יפרשן את הפרשה החדשה, ויפרוש ב"רגע" זה נזדקק למעט פרשנות כדי להתייחס לנגזרותיו וצדדיו של השורש פרש. אנא, אל תפְרשו מן הקריאה כבר עכשיו.
  
• גיליון 586 · 06.05.2020 מעשה מרכבה סימן 4 הנושא הפעם מורכב למדי, אבל בעודנו רכובים על גב האסוציאציות הלשוניות נצלח ביחד גם את המכשול של השורש רכב ונגזרותיו.
  
• גיליון 585 · 29.04.2020 חבר הוועד המרכזי ישנה מילה אחת שראוייה יותר מכולן להיות במרכז הדיון הלשוני – וזו המילה מרכז. השתדלו נא להתרכז מעט.
  
• גיליון 584 · 22.04.2020 מילים שמנסות לגעת מה דעתכם שניגע בכמה מילים שנוגעות לשורש נגע?
  
• גיליון 583 · 01.04.2020 מה זה בשבילך? "הרגע" פוסע הפעם בשביל צר, ועם התקדמות הדברים נראה בשביל מה זה היה טוב.
  
• גיליון 582 · 25.03.2020 סתם דקדוקי-עניוּת אז מה בדיוק רצינו לומר? כמה מילים על המילה דיוק.
  
• גיליון 581 · 18.03.2020 יחי ההבדל הקטן ובאמת, אתם שואלים את עצמכם, מהו כבר ההבדל? סיבה טובה להקדיש את ה"רגע" לשורש בדל וגלגוליו, וגם להבדלים שביניהם.
  
• גיליון 580 · 11.03.2020 מגיפה? חג לדמוקרטיה! כנראה, היינו זקוקים למגֵיפה שמפניה ניגפות מדינות רבות, כדי להסיר אבן-נגף מבקיאותנו הלשונית ולכתוב כמה מילים על הנגיף וחבריו.
  
• גיליון 579 · 04.03.2020 כל מספר זוכה הכל קם ונופל על המספרים – הוכחה לטובה לכך קיבלנו בבחירות - ולכן יש לנו עניין לדון במוצא המספר ובגלגוליו.
  
• גיליון 578 · 26.02.2020 הדודים הגיעו "אצל הדודה והדוד / חגיגה כזאת עוד לא היתה" כתב, הלחין ושר דני סנדרסון – הייתם מאמינים שכבר עברו מאז 33 שנים? – ומה שקורה אצלם מהבחינה הלשונית הוא נושא ה"רגע".
  
• גיליון 577 · 19.02.2020 עבודת נמלים "לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל" – לְמַד את מקורות המילה וגלגוליה, וַחֲכָם. וזה מה שנעשה הפעם, לבל יהיה עולמנו חלילה צר כעולם נמלה.
  
• גיליון 576 · 12.02.2020 מלון ארבע האוּנות בקריאת ה"רגע" הזה אתם מתבקשים לאמץ מעט את התאים האפורים במוח, פשוט מפני שהוא עוסק במילה מוח. ואם לא יילך בכוח – יילך במוח.
  
• גיליון 575 · 05.02.2020 ח אתם מתקשים להחליט מהו הנושא הפעם? נטיל קוביה ונראה מה מקורה ולאן התגלגלה.
  
• גיליון 574 · 29.01.2020 מה תרצו, כּריך או כּרוּכית? איך אפשר לכרוך ביחד את בעל-הכנף עגוּר, סימן שטרודל @, וההגדה של פסח? כולם כרוכים זה בזה בגלל השורש כרך. המשמעות המוכרת שלו, לכרוך, לעטוף סביב, קרובה לשורש כרר שמוּבנו להסתובב, וממנו נגזרו בעברית שמות עצמים עגולים כמו כיכר וגם הפועל לכרכר, ובשפות קרובות לעברית גם מילים שמשמעותן לחזור על הדברים, לסובב וגם כדור.
  
• גיליון 573 · 22.01.2020 מילים בתקופת ניסיון "רגע" זה יזַמן לכם התנסות מיוחדת במינה, לפחות מן הבחינה שנעסוק בו בשורש נסה, בתקווה שנעמוד בניסיון.
  
• גיליון 572 · 15.01.2020 זר ומוזר ירדו כרוּכים לעולם לא נראה לכם מעט מוזר שבמילון בן-יהודה, המילה מוּזָר אינה מופיעה כערך בפני עצמו, ואחרי מוזֵג (בעל מסבאה) באה המילה מוחַט ("מי-האף, הנִיעה היוצאת מן החוטם")? לא מוזר, מפני שהמילה היא הטייה של זוּר – ממש כמו שמוּרש הוא משהו שמורישים ומוּסב הוא צ'ק שהסבו אותו לאחר.
  
• גיליון 571 · 08.01.2020 גוליית עם 32 GB זיכרון בקריית-ארבע נושא ה"רגע" הוא ממש ענקי אבל אנחנו נצמצם אותו למידת-האורך הרגילה, ולמרות זאת נתייחס לגיבוריו כפי שיעור-קומתם.
  
• גיליון 570 · 01.01.2020 איזה יופי מה יפה הדבר, שבהיעדר דאגות כבדות יותר אפשר להקדיש כמה משפטים יפים לַמילה יָפֶה, ובלי להתייפף נגיד שאנחנו שמחים על כך.
  
• גיליון 569 · 25.12.2019 הפלא ופלא מפליא הדבר שרק אחרי כל-כך הרבה גליונות של ה"רגע" אנחנו מגיעים לעסוק במילה פלא. זהו ממש קץ-הפלאות, כלשון ספר דניאל לאחרית הימים, ימות הגאולה. לכן, נקדיש מעט זמן לעסוק במופלא מאיתנו.
  
• גיליון 568 · 18.12.2019 תמיד, תמיד, אבל תמיד תמיד היה מקום לכתוב עליה, ותמיד זה נדחה מסיבה זו או אחרת. הפעם, אחת ולתמיד, נעסוק במילה תמיד.
  
• גיליון 567 · 11.12.2019 זוג משמיים "מטרונה שאלה את ר' יוסי בר חלפתא, אמרה לו: לכמה ימים ברא הקב"ה את עולמו? אמר לה: לששת ימים. אמרה לו: ומאותה שעה ועד עכשיו מה הוא עושה? אמר לה: הקב"ה יושב ומזווג זיווגים. בתו של פלוני לפלוני, אשתו של פלוני לפלוני, ממונו של פלוני לפלוני". ואם הוא עושה כן מאז, גם אנחנו נזווג מילים – ונעסוק במילה זוג.
  
• גיליון 566 · 04.12.2019 לא בכוונה? דווקא כן! ממש לא משנה לאן נגיע הפעם במסע-המילים – העיקר הכוונה, כי הדיון הוא על השורש כון ועל הכוונות הנסתרות והגלויות שלו. שורש אחד עם שתי קבוצות-משמעות: הראשונה, עניינה בהכנה ובכינון, וקרובות לה גם המילים מכונה, כוננות, נכון וגם תכוּנה. והקבוצה השנייה – שנגזרת מן הראשונה, בעקבות הארמית כַּוֵן שפירושה להציב ישר, לכוֵון – וממנה המילים כּוונָה, כּוונֶת, התכוונות וכמובן כיוון.
  
• גיליון 565 · 27.11.2019 מה לגַנז המדינה בכנסייה? התגנזנו כאן היום כדי לבחון את הקשר בין השורש כנס לשורש גנז, ובדרך ניכנס לנבכי הארכיון.
  
• גיליון 564 · 20.11.2019 יוחסין אסורים בהסכמה אז ככה. ביחס לאמרה "הכל יחסי" שמייחסים לעתים תכופות לאלברט אינשטיין – הוא פשוט לא אמר אותה. יתרה מזו, "תורת היחסוּת הכללית" שהקנתה לו תהילת-עולם, אם נרצה לסכם אותה
  
• גיליון 563 · 13.11.2019 צוּרה לך! איזו צורה ילבשו הדברים הבאים? האם יהיו פורמליים או ציוריים? הכל יצטייר מייד היטב.
  
• גיליון 562 · 06.11.2019 עדעד, ועד בכלל עד כאן. עד מתי נכתוב על מילים ומקורן – ולא נקדיש כמה מילים למילה עַד?
  
• גיליון 561 · 30.10.2019 פג עם אספירציות קחו הפוגה קלה ותנו למחשבותיכם להתפוגג, ולפני שתוקפן יפוג נקדיש כמה מילים ל"סיפורי פוגי" מעולם הלשון.
  
• גיליון 560 · 23.10.2019 עוד ועוד מה עוד לא אמרנו? כמה מילים על המילה עוד. בעוד רגע הכל יתבהר.
  
• גיליון 559 · 02.10.2019 סבא אליעזר מושך באל-ג'זירה מתוך כבוד למיגזר, הפעם ניתן את כל הכבוד לשורש גזר ולנגזרותיו.
  
• גיליון 558 · 25.09.2019 יכול להיות קשה יותר! לא קשה להבין מדוע התואר קָשֶׁה, שעניינו משהו שהתקשה ונעשה מוצק וחזק, גלש בלי קושי, ולא רק בשפה העברית, לקשיוּת מסוג אחר, של אופי, הבנה או עורף.
  
• גיליון 557 · 28.08.2019 על השחיתה ה"רגע" הזה הוא פשוט השחתה של מילים. אבל לא לחינם, כי הדיון הוא על השורש שחת שממנו כמובן מַכָּרה ותיקה שלנו, השחיתות.
  
• גיליון 556 · 21.08.2019 המועמד הלבן בבחירות (ולא מה שחשבתם) מהי עמדתכם לגבי השורש עמד? סביר להניח, כי מיום שעמדתם על דעתכם לא העסקתם את עצמכם בכך, והפעם זו הזדמנות ראוייה לעמוד בפרץ.
  
• גיליון 555 · 14.08.2019 מכה קלה בכנף "הַכְנִיסִינִי תַּחַת כְּנָפֵךְ / וַהֲיִי לִי אֵם וְאָחוֹת" קרא המשורר הלאומי, ואנחנו בעקבותיו נפרוש כנף ונתחקה מעט אחר גלגולי המילה, שדומות לה בצליל ובמשמעות יש בכמה מלשונות האיזור.
  
• גיליון 554 · 07.08.2019 דלק למדורה אם גם אתם "דלוּקים" כמוני על חקר מקורן של המילים, בוודאי לא תתנגדו לתהות מעט על מקורה של המילה דלק.
  
• גיליון 553 · 31.07.2019 המצב מחמיר אשרֵינו שאנו יכולים לעסוק בעניינים שברוח ולא רק בחומר, אבל ב"רגע" זה נחמיר עם עצמנו מעט ונעסוק בגלגוליו של השורש חמר.
  
• גיליון 552 · 24.07.2019 רוח נכאים במוזיאון אין לנו כל כוונה להשרות עליכם רוח-נכאים במהלך הסיור שנצא אליו מייד בבית-נכות של מילים, אלא רק להתבונן מקרוב בכמה מהמוצגים.
  
• גיליון 551 · 17.07.2019 קמץ קטן, קמצן גדול ב"רגע" זה לא נאריך בדברים ואולי אף נקמֵץ במילים, כי על הפרק השורש קמץ, וחיש-קל יתבהרו הדברים קמעא.
  
• גיליון 550 · 10.07.2019 נאוּם הכתר הפעם אנחנו קושרים כתרים לכתר הבריטי, לזה שחותם בקבוק בירה וגם לזה ששומר על השן.
  
• גיליון 549 · 03.07.2019 סיבה למסיבה, או מסיבה לסיבה האם יש סיבה לַהתחקוּת שלנו אחר מקורן וגלגוליהן של המילים? אם כבר עוסקים בכך, ישנן כל הסיבות הטובות לבדוק בהקשר זה את המילה סיבּה.
  
• גיליון 548 · 26.06.2019 פּחחח! היום אנחנו בהידרדרות של ממש, לפחות מן הבחינה הלשונית, מן הפך אל הפחת, ובדרך גם לפח.
  
• גיליון 547 · 19.06.2019 יבשוּש שכמוך! נושא ה"רגע" עלול להיראות לכם יבש-משהו – והוא אכן כזה. סוג של הומור יבש.
  
• גיליון 546 · 12.06.2019 שעיר לעזאזל בקרחת-יער ה"רגע" הזה מביא עימו כמה חדשות מַשְׂעירות ומסמרות-שיער, שאף לא אחת מהן תפיל ולוּ שערה משערות ראשכם.
  
• גיליון 545 · 05.06.2019 את/ה מסננ/ת אותי? שמועה הסתננה לאוזנַי על כמה וכמה דברים מעניינים הקשורים לשורש סנן, ומן הראוי לסנן כמה מילים עליהם בתקווה שיעברו את מסננת-ההתעניינות שלכם.
  
• גיליון 544 · 29.05.2019 צו-הרחקה אם אתם מרחיקי-ראות, אפשר מאוד שתרצו להרחיק לכת ולקרוא דבר או שניים על השורש רחק, גם אם הדברים נראים רחוקים מן האקטואליה כרחוק מזרח ממערב.
  
• גיליון 543 · 22.05.2019 מטען-צד הכותב – להלן: צד א' – מתחייב בפני הקוראים – להלן: צד ב' – להציג את הדברים הבאים בצורה הכי חד-צדדית ולעסוק במילה צַד מכל צדדיה.
  
• גיליון 542 · 15.05.2019 זינוק בעלייה מה נעלה יותר מדיון בשורש עלה, שדומה לו תמצאו (עַלא ראסי!) בכל לשונות האיזור, ותמיד במשמעות של להגביה, לעלות. ממנו נגזרו – ולא ההיפך – גם שם העצם עַל, למשל בצירוף מעצמת-על, וגם מילת-היחס כמו בדיבור על משהו או חפץ שמונח על מדף.
  
• גיליון 541 · 08.05.2019 כל הארץ דגלים, דגלים ברוח הימים האלה בלוח-השנה, ספינת-הדגל תוליך אותנו הפעם במסע-מילים שבמהלכו נעלה על נס – את הדגל.
  
• גיליון 540 · 01.05.2019 מותר לי? אחד מהחידודים שליוו את ימי ילדותנו היה כביכול-נוסח של הוראות לנסיעת כלב באוטובוס ציבורי: "כלב מותר - אסור; כלב אסור – מותר". ברוח מתירנית זו נעסוק במה שמותר ומה שאסור, ובלבד "שלא נאסור את המותר ולא נתיר את האסור" כדברי רבי נחוניא בן הקנה במסכת ברכות.
  
• גיליון 539 · 17.04.2019 לחם צר דווקא בהייטק זה אולי איננו תחליף למזון של ממש, אבל גם מעיסוק בשורש המילה מזון וגלגוליה אפשר לעשות מטעמים. נצא לסעודה של מזון רוחני.
  
• גיליון 538 · 10.04.2019 בשירות עצמי ה"רגע" מעמיד הפעם את עצמו לשירותכם, כי הנושא הוא – השורש שרת.
  
• גיליון 537 · 03.04.2019 תוכנית אלון מי יותר מן המנוי הצעיר ביותר של ה"רגע", נכדי היקר אלון, ראוי לכך ש"רגע" יוקדש לשמו?
  
• גיליון 536 · 27.03.2019 הַסירו את המסיכות, הכל מסחרה אין מתאימים יותר מן הימים שאחרי חג פורים ואלה שלפני הבחירות, כדי להסיר את המסיכות ואפילו לקרוע את המסיכה מעל פניה של המילה - מסֵיכה.
  
• גיליון 535 · 20.03.2019 וילה, אבל עם שכנים "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" אומר שלמה החכם באדם בספר משלי, ואם כל-כך טוב הוא, מן הראוי שנקדיש כמה מילים למילה שָׁכֵן, שהיא ונגזרותיה עניינן במגורים ובקִרבה. כך הן המילים שיכּוּן, שכונה, מִשכן, משכנתה ואפילו השְׁכִינָה.
  
• גיליון 534 · 13.03.2019 תפסנו דג שמן! בים העצום של המילים בחרנו הפעם לדוג את המילה דג, בתקווה שהדיון בה לא יהיה לטעמכם מדי fishy.
  
• גיליון 533 · 06.03.2019 אנטרקוט שווה צלעות מסע-המילים שלנו מתנהל הפעם מחוף-אל חוף, וכדאי להישמר מאוד כדי לא לשבור את הצלעות. מה הקשר? קראו נא הלאה ותגיעו לחוף מבטחים.
  
• גיליון 532 · 27.02.2019 קחו לדוגמה את הדוגמנית בדגמ"ח הפעם, ורק לדוגמה, נידרש למילה דוגמה. מקורה במילה היוונית deigma משורש שפירושו להראות, והוא קרוב למילה הלטינית dicere, לומר, להגיד, שממנה בין השאר המילה דיקטטור.
  
• גיליון 531 · 30.01.2019 זה שנולד וזה שנופל הכוכב של "רגע" זה מככב מאז ראשית הבריאה בתרבויות ובלשונות שונות. קבלו בבקשה את הכוכב הבא.
  
• גיליון 530 · 23.01.2019 תופרים תיק לכלב ראוי ידידו הטוב של האדם, הכלב, שייאמרו עליו כמה מילים טובות.
  
• גיליון 529 · 16.01.2019 חבר מביא את החבר'ה חברים וחברות יקרים ויקרות, הגיעה העת לדון בשורש חבר, אשר מתחבר היטב למשמעויות שונות שעניינן דומה: חבר בודד, חברותא של כמה, חֶברת-רבים, ועוד.
  
• גיליון 528 · 09.01.2019 דבֵּר אל הקירות! באין מוצא וכשאנו כבר עם הגב לקיר, נקדיש כמה מילים למילה קיר. על סמך דמיון למילה דומה בערבית שפירושה אספלט – שהוא חֵמָר בעברית, ולא זפת כפי שנהוג לבלבל עם חומר אחר – סבורים שהפירוש המקורי של המילה קיר היה משהו שרוּצף או נצבע בחֵמָר. בעולם העתיק נעשה שימוש נרחב בחומר זה לצרכים שונים, מריפוי וחניטת מומיות (וגם באיטום תיבת נוח וזו של משה הקטן) – ועד, כמו בימינו, בנייה ואיטום. ים המלח, שאליו זורם בין היתר נחל חֵמָר, היה בעבר אתר חשוב ביותר להפקת חומר משובח.
  
• גיליון 527 · 02.01.2019 על אחת כמה וכמה "מה שבע? מה כמה?" שאלו פעם "הגשש החיוור", ובעקבותיהם אנחנו נתהה על "מה כמה", במשהו כמו 500 מילים.
  
• גיליון 526 · 26.12.2018 מה זה העסק שלך? תואר במינהל-עסקים אולי לא תקבלו אחרי קריאת "רגע" זה, אבל בוודאי תבינו היטב מדוע היה ראוי לעסוק ולהתעמק בשורש עסק.
  
• גיליון 525 · 19.12.2018 איפכא מסתברא סביר מאוד שחלק מן הדברים שתקראו כאן מוּכָּרים לכם, ובכל זאת אנא קבלו אותם בסבר-פנים יפות כי בסך הכל מדובר כאן בכמה סְברות קלילות על השורש סבר.
  
• גיליון 524 · 12.12.2018 יתוש בחוּפּה "הכל יודעין כַּלָּה למה נכנסה לחופה, אלא ... כל המנבל את פיו מעמיקין לו גיהנום", אבל לא הכל יודעין איך קשור היתוש לחופה, ועל כך נענה בזה ה"רגע".
  
• גיליון 523 · 05.12.2018 הראש מעונן חלקית ב"רגע" זה נגביה עוף כדי להסיר את העננה מעל מקורה של המילה ענן, כמו בדברים שאמר אלוהים לנח בשוך המבול: "וְהָיָה בְּעַנְנִי עָנָן עַל הָאָרֶץ וְנִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן".
  
• גיליון 522 · 28.11.2018 על סם אנחנו על סמים, והכוונה היא שהשורות הבאות – אמיתיות, לא מוּסְנָפוֹת – יוקדשו למילה סם.
  
• גיליון 521 · 21.11.2018 לוקחים ללב ומפיקים לקח קריאת "רגע" זה תיקח לכם כך-וכך דקות. קחו את הזמן, ובסיומו תוכלו שוב "לקחת אוויר" – כי השורש שעל הפרק הוא לקח וצירופי-הלשון הרבים שלו.
  
• גיליון 520 · 14.11.2018 יבוּשׂם לכם מן ה"רגע" הזה עולה ניחוח טוב, מן הסיבה הפשוטה שהוא עוסק בבושֶׂם ובגלגוליו הלשוניים, והוא מופיע לא אחת גם בתצורה בוסֶם, מבוּסָם וכדומה.
  
• גיליון 519 · 07.11.2018 הצעקה האחרונה צנועה ושקטה, כמעט אחרונה בתור, חיכתה המילה אחרון ל"רגע" משלה, אחרי שבהזדמנות קודמת כבר עסקנו באחיותיה לצליל ולמשמעות אַחֵר, אַחֲרֵי, אֲחוֹרַיִם ואפילו אחריות, שבה אדם ערֵב למשהו, עומד מאחוריו.
  
• גיליון 518 · 31.10.2018 גבירותי ורבותי, מחטף! כדי שלא "נחטוף על הראש" בגין הזנחתו, ראוי שנקדיש כמה מילים לשורש חטף, שמשמעותו העיקרית ברורה וידועה: לקחת בחוזקה, לתפוס בכוח. כזהו למשל מֶחטף פוליטי.
  
• גיליון 517 · 24.10.2018 אש, גופרית ונעלי-בית "וַיהוָה הִמְטִיר עַל סְדֹם וְעַל עֲמֹרָה גָּפְרִית וָאֵשׁ" נאמר בספר בראשית, וגם כל שאר האזכורים של גופרית במקרא קשורים לאש ולעונש לרשעים: "וְנֶהֶפְכוּ נְחָלֶיהָ לְזֶפֶת וַעֲפָרָהּ לְגָפְרִית וְהָיְתָה אַרְצָהּ לְזֶפֶת בֹּעֵרָה" רושף הנביא ישעיהו. אל תדאגו, עוד נמצא בה צד-זכות.
  
• גיליון 516 · 17.10.2018 לאט לכם! לאט אבל בטוח, הגענו לשורש אטט שממנו נגזרו אִטִּי, אִטִּיּוּת ובכלל כל מה שמתנהל לאִטּוֹ. אט-אט יתבהרו הדברים.
  
• גיליון 515 · 26.09.2018 מעשה בעגלון שנתפס על מהירות מופרזת מה עושים במקום אחד רוכב אופניים, עגלון וחשוד באונס? לאלה מכם הממהרים לדעת מהי התשובה הדברים יובהרו עד מהרה.
  
• גיליון 514 · 12.09.2018 רפּדוּני בכריות השנה החדשה כבר שוע"טת לדרכה, אבל אנחנו חוזרים לתרפד. לא השנה, אלא השורש רפד.
  
• גיליון 513 · 05.09.2018 בדיחת-קרש על ביקור יו"ר הדירקטוריון בבית-זונות למילים יש חיים משלהן: הפועל לטבוח, למשל, מתחיל בהרג של בעלי חיים – ומתגלגל למושג מטבח צמחוני. כך גם הברדק הלשוני שנוצר מקרשים ולוחות-עץ, שהחלו את דרכם כחומר-גלם תמים והתגלגלו לאן שהתגלגלו, ומייד יתבהר לכם הכל.
  
• גיליון 512 · 29.08.2018 מה יש לכם לפתיחה? במה נפתח? בשורש פתח, שכמו פתיחות רבות – בשחמט, במוזיקה, בספרים – צופן בחובו אפשרות להתפתחויות רבות, אם רק נגלה פתיחוּת ונקרא גם מה שמעבר לפתַח-הדבר.
  
• גיליון 511 · 22.08.2018 השקפה שפג תוקפה הכל עניין של השקפה: אפשר להשקיף על הדברים מגבוה ואפשר לתקוף אותם אם אין להם תוקף, כי הכל משורשים דומים. נֹאמר כאן כמה דברים תקיפים, אבל לא ניתֵן יד לתוֹקְפָנוּת (פ' רפוייה!)
  
• גיליון 510 · 15.08.2018 כאב-ראש עם המהגרים המוסלמים אם שלטונות ההגירה יתירו זאת, עם השורש שעל הפרק נגיע הפעם מאברהם אבינו אל הנביא מוחמד, וממנו לאירופה של ימינו. מי-אם-לא אליעזר בן-יהודה חידש את הפועל הָגַר, באנלוגיה לערבית הַגַ'רַ, למי שהעתיק את ארץ מגוריו, שהיום מקובל יותר בבניין פִּיעֵל, הִגֵּר.
  
• גיליון 509 · 08.08.2018 המלט וקיבוצניקים קומוניסטיים שותים ויסקי בצינוק אם נזקקתם להוכחה נוספת לכך ששורשי-מילים מתחילים במקום אחד ומסתעפים למקום רחוק ושונה לחלוטין – אף שלעִתים אפשר לעקוב אחרי הקשר – הריהי לפניכם: השורש זקק.
  
• גיליון 508 · 01.08.2018 נמצאנו למדים צא ולמד מה אפשר ללמוד מן השורש למד ומשימושי-הלשון הקשורים בו. נצא – ונלמד.
  
• גיליון 507 · 25.07.2018 דראג קווין גורר(ת) רגליים ל"רגע" זה נגררתי מרצוני ולא הגעתי אליו חלילה בגרירת-רגליים, כי השורש גרר וגרורותיו הלשוניות הם מעניינים, בעברית וגם בלועזית.
  
• גיליון 506 · 18.07.2018 כדור הרעם בין שהכדור הוא עגול ובין שלכל כדור יש כתובת, קְלישאיוּתו של הגוף הכדורי היא סיבה טובה לדון במקור המילה ולגלות כמה וכמה דברים מעניינים בכדור הארץ. השורה התחתונה שמורה להסבר הארוך של מילון בן-יהודה: "ולא נתברר מקור השם שאין לו חבר בלשונות האחיות... והיוצא מכל זה הוא כי השם כדור עם כ' יסודית, היא מילה שנולדה בטעות, ואעפי"כ [ואף על פי כן] אין ספק בדבר כי אחרי שנולדה ונשתמשו בה קנתה לה זכות אזרח בלשון העברית והיא מילה עברית יפה וטובה אעפ"י שאיננה כל כך מיוחסת בזכות אבות כמו המילים העבריות שבמקרא או לפחות שיש להן מקור בלשונות השמיות".
  
• גיליון 505 · 11.07.2018 עליית מדרגה "רגע" זה עולה מדרגה בניסיון לבחון עם הדרגים הגבוהים ביותר את השורש דרג. הוא קיים באותו מובן גם בלשונות האיזור, מן האכדית והארמית הקדומות ועד לערבית של ימינו שבה מעלות (=דרגות) החוֹם הן דרג'ת אל חַרַארה, וגם ואדי דָרַגֵ'ה שנתן את שמו לנחל דַּרְגָּה במדבר יהודה. לפי חוקר-המילים קליין, השורש דרג פירושו ללכת, והוא קשור למילה דֶרֶך ואולי גם לשורש דלג, מה שמאפשר לנו לדלג את המובנים השונים שנגזרו ממנו.
  
• גיליון 504 · 04.07.2018 שני הצדדים מסכימים מה בסך הכל כבר רצינו? לבחון את השורש סכם וכיצד התגלגל, תוך הליכה בסך, עד לחתימת ההסכם בוועידת-פסגה. הקישו "אני מסכים" והדברים יתבהרו היטב.
  
• גיליון 503 · 27.06.2018 ויהי בחצי האמצע אחרי קריאת ה"רגע" תהיו חצויים מעט, כי הוא עוסק במילה חצי. באמצעות המילים נישאר במקום טוב באמצע כי גם המילה אמצע היא מענייננו, ובכל מקרה נשתדל לא להראות לכם חצי עבודה.
  
• גיליון 502 · 20.06.2018 האמת ניתנת להיאמר לאמיתו של דבר, יש כמה וכמה דברים מעניינים לומר על האמת ועל שורשיה המילוליים. נשתדל, כמו בבית המשפט, לומר את האמת, כל האמת ורק האמת.
  
• גיליון 501 · 13.06.2018 אציל וחומוס, ושניהם אסלי האצילות מחייבת ולכן נאמר כמה מילים על מה שקורה בחצרות האצילים, והדברים הם לאו דווקא מאוד נאצלים.
  
• גיליון 500 · 06.06.2018 תם ושוּלם 1,206,594 תווים (לא כולל רווחים) ו-240,563 מילים היו ב-499 הגליונות של "רגע של טריוויה" מאז הגיליון הראשון לפני כעשר שנים. לא חלמתי אפילו שנגיע ל-500.
  
• גיליון 499 · 30.05.2018 מאחורי הקליעים בלי שניקָלע לסערת-רגשות מיותרת, ה"רגע" הזה יתאר את הנעשה מאחורי הקלעים של הקליעים והחלות הקלועות, ובקיצור של השורש קלע, בתקווה שנקלע לטעם ולא נחטיא. לשורש קלע שתי הוראות עיקריות, ויש מי שרואה קשר ביניהן, הראשונה קליעה למטרה והשנייה קליעה של צמות או רהיטי-קש.
  
• גיליון 498 · 23.05.2018 חתול ומרצע יצאו מן השׂק. מי נשאר? אם אינכם יודעים מה התשובה לשאלה שבנושא, אל תזדרזו ללבוש שַׂק ואל תחששו שיפטרו אתכם, כי הכל יתבהר חיש מהר.
  
• גיליון 497 · 16.05.2018 קרב סכינים את הציפייה המתוחה ל"רגע" זה אפשר ממש לחתוך בסכין – ולא בִכדִי, כי הסכין והסכנה שנקשרה בה, הן הנושא. סכין, נֹאמר כבר בתחילה, היא זכר וגם נקבה, והיא נכתבת גם בצורה זו וגם שַׂכִּין. צורת כתיבה זו שהיתה שכיחה מאוד בעבר, נובעת כנראה מכך ששורש המילה הוא שׂכך שעניינו דקירה (ובלשונות קרובות אחת ההטיות עניינה כלי-נשק מחודד, ואחרת להב של מחרשה) ומכאן גם המילה סִכָּה שהיא כמובן חדה ודוקרנית. ואפילו ייתכן שיש כאן קשר לסִיחִים, הלא הם שפודי המנגל, ובפי הירושלמים גם כינוי ל"שפיצים" של גלגל האופניים, חישוּרים בעברית.
  
• גיליון 496 · 09.05.2018 דון קישוט מחלק טיפים מן השרוול כדי לצ'פר אתכם בכמה טיפים טובים גייסנו את דון קישוט איש למאנשה, והוא ממש שלף אותם מן השרוול. מייד תבינו.
  
• גיליון 495 · 02.05.2018 ההר הוליד עכבר, אבל שׁרירי (וגם שׂרה בתמונה) נראה לכם הגיוני, שפתאום יופיע מאי-שם עכבר קטן – ו"יעשה לכם שריר"? אם אתם מוכנים לפסוע על הגשר שיוצרות המילים, הכל ייתכן.
  
• גיליון 494 · 25.04.2018 תגיד, אתה נורמלי? רוצים לנַרמל את היחסים בינינו? אז בואו ונצא למסע-מילים שמבטיח לנו כיף לא נורמלי.
  
• גיליון 493 · 21.03.2018 פחדן עם זנב-סוס עומד בתור "הֱוֵה זָנָב לָאֲרָיוֹת, וְאַל תְּהִי רֹאשׁ לַשּׁוּעָלִים'' אומרת המשנה במסכת אבות, והבחירה בידכם. במסע-המילים שלנו נתעלם מן הראש – שיחסי-הציבור שלנו מצויינים, והוא רֹאש ורִאשון לכל דבר, וגם רָאשי וברֵאשיתי – ונעסוק בזנב המסכן, ובלבד שלא נסיים את המסע עם הזנב בין הרגליים.
  
• גיליון 492 · 14.03.2018 על האש, על הסכין הנושא הזה ממש מלהיב – פשוט, מפני שהוא עוסק בשורש להב, וגם מפני שאין לו כל קשר ליחידת-המשטרה האופנתית.
  
• גיליון 491 · 07.03.2018 מעשה במלך ישר כסרגל אם השורות שאתם קוראים כאן ישרות כסרגל, הרי זה בזכות ראשונים שסִרְגְלוּ היטב בכתיבת התורה על יריעות-עור. לסרגל שני מובנים: גם הכלי שאנו מכירים משיעורי-הנדסה ומשמש למתיחת קו ישר – וגם הפועל שעניינו בכך: "הלכה למשה מסיני: שיהיו כותבין בעורות וכותבין בדיו ומסרגלין בקנה" נכתב בתלמוד ירושלמי. "ואינו רשאי לכתוב אלא אם כן מְסַרגל", כך נפסק על הכתיבה שיש להקדים לה סימון של קווים ישרים, כדי שתהיה ישרה ואחידה. לפי מדרש רבה, זוהי אוּמנות שקיימת מימים-ימימה: "אֲפִלּוּ סִרְגּוּלוֹ שֶׁל סֵפֶר, אָדָם הָרִאשׁוֹן לְמָדוֹ". וכדי לסרגל נזקקו מן הסתם לסרגל, "שמשרטטים בו ספרים" לפי רש"י.
  
• גיליון 490 · 28.02.2018 אם כל חטאת בַּל אחטא בשפתַי, אך אירועי העיתים (אל דאגה, המשפט הזה אקטואלי תמיד...) מצדיקים לומר מילה או שתיים על החטא ועונשו, בתקווה שלא נחטיא את המטרה.
  
• גיליון 489 · 07.02.2018 אין דבר העומד בפני הרצון ברצון רב נספר לכם כמה דברים על השורש רצה, ובלבד שתהיו מרוצים.
  
• גיליון 488 · 31.01.2018 משיח, משיח, messiah תוֹדוּ שלרגע הזה אתם מחכים כבר זמן רב, ה"רגע" שבו יבוא המשיח. וגם אם יתמהמה, בּוא-נָבוא אנחנו אליו בשורות הבאות.
  
• גיליון 487 · 17.01.2018 הכי גבוה שאפשר אל יגבַּה לבבכם ואל תביטו בנו מגבוה, כי בעניין הבא ממש ראוי לדון בגובה העיניים: השורש גבה. כפשוטו, גבוה הוא מה שאינו נמוך, מה שמתנשא מעל סביבתו, כגון הר, בניין, קול או אדם. אבל, וזה מעניין, צירופי-הלשון הנקשרים לשורש זה יכולים להיות בעלי גוון חיובי – וגם שלילי.
  
• גיליון 486 · 10.01.2018 דו"ח העוני מעל קו העוני ומתחתיו משייטות להן מילים, ושפתנו לא ענייה בהן. לפניכם דו"ח העוני ל-2018.
  
• גיליון 485 · 03.01.2018 בעקבות הזמן האבוד אל תאבדו את התקווה וגם אל תלכו לאיבוד בים המילים, ואולי ב"רגע" זה נרוויח כמה דקות אבודות.
  
• גיליון 484 · 27.12.2017 שבת מילים גם יחד כל המשפטים ב"רגע" זה, כולם ביחד וכל אחד לחוד, ייוּחדו למילה יחד ולקרובותיה, שלכולן מקור אחד – המילה אחד.
  
• גיליון 483 · 20.12.2017 משפט הכּוֹפין תהיה זו מצידנו כפיות-טובה אם לא נידרש לשורש כפה ולמילים הנגזרות ממנו, ונעשה זאת בכֵּיף ולא כמי שכְּפָאוֹ שד.
  
• גיליון 482 · 13.12.2017 נופלים מהרגליים! לרגל המצב, ה"רגע" נעמד על הרגליים האחוריות, ובעצם על הרגליים כולן, כדי לומר כמה מילים על מצבה של הרגל. נתחיל בשלושת המובנים הפחות-רגילים של השורש: הראשון הוא מובן של פעם, וכשיש יותר משתי פעמים הריבוי הוא רְגָלִים, ומכאן שלוש רגלים בשנה, וגם עולה-הרגל שאפשר שהוא מגיע לירושלים דווקא ברכב. המובן השני עוסק בריגול – אולי, אומר המילון, במשמעות של הליכה ברגליים ממקום למקום כדי לראות את ערוותם – וקרוב בצליל ובמשמעות הוא הרוכֵל שהולך ממקום למקום. המובן השלישי עניינו בהרגלים ובהתרגלות לדברים, ויש מעט ניחוח של אקטואליה במובאה בעניין מספר בן סירא: "שלושה שׂנאתי וארבעה לא אהבתי. שָׂר הנִרְגָּל בבתי המשתאות..." לענייננו טובים שני הפירושים שניתנו למילה נִרגל: מי שהתרגל בבתי המשתאות וניכר בכוסו, וגם מי שריננו וריכלו עליו בבתי המשתאות "שאין משאו ומתנו באמונה".
  
• גיליון 481 · 06.12.2017 לא היה נאדה, כי אין גורנישט אז מה? לא היה כלום? או שמא היה לא-כלום? וכלום, למרבה הכלימה, אנחנו יודעים משהו על כלום או לא יודעים הכל על לא-כלום? תודו שזה מבלבל, ולכן ה"רגע" נחלץ לעזרה ועוסק הפעם – בכלום.
  
• גיליון 480 · 29.11.2017 המקרה המוזר של הצליין בספא האם לצליין הזה התפללנו? לפחות מן הבחינה הלשונית התשובה היא כן, והמסע הזה יביא אותנו אפילו למקומות הקדושים וגם ל"בתולה הצוהלת ועורגת לגבר".
  
• גיליון 479 · 22.11.2017 גדר ההפרטה איפה עוברת גדר ההפרדה בין הפרט והכלל? לפחות מן הבחינה הלשונית הדברים אינם כה ברורים וחד-משמעיים, וראוי להתייחס לכך בפרוטרוט ובלי לפרוט על נימות רגישות מדי.
  
• גיליון 478 · 15.11.2017 מה מבקש הסנדק כשהוא עולה על יצועו? קבלו הצעה שממש לא תרצו לסרב לה: לדעת מה מקורה של המילה הצעה.
  
• גיליון 477 · 08.11.2017 מי שעומד מאחורי ומצדדי הגיעה העת לא להתחבא מאחורי המילים ופשוט להציג את מקורן. היום זו המילה להחביא, מן השורש חבא שכמותו תמצאו בכל הלשונות הקרובות לעברית, לעתים באותו מובן, להסתיר, להחביא, ולעתים במשמעות של חושך. נתקדם, ונראה מה טומן הנושא הזה בחוּבּו – אבל דווקא כאן, אין קשר להחבאה: חֹב הוא חֵיק, הרווח שבין החזה לבין הלבוש – והביטוי טומן בחוּבו נגזר ממנו, וגם עניינו בהטמנה והחבאה.
  
• גיליון 476 · 01.11.2017 ששששששש...שקט ועכשיו, שִׁתְקוּ והקשיבו – או שִׁקְטוּ והקשיבו – לשֶׁתֶק/שֶׁקֶט, ונפזר מעט את קשר השתיקה שאופף מילים אלה, והכל מתחיל דווקא בשורש סכת. הַסְכִּיתוּ ושמעו.
  
• גיליון 475 · 25.10.2017 הנזיר שמכר את הנדר שלו הדרת-נשים אינה יורדת מסדר-היום הציבורי והתקשורתי, אז מה דעתכֶם/דעתכֶן, בלי נדר, שנעסוק הפעם בהדרת נזירוֹת?
  
• גיליון 474 · 18.10.2017 מחזיקים את הקליפות קרוב לחזה כשמקלפים מעט את השורש קלף מתגלים כמה וכמה דברים מעניינים. אוּפּס! חשפנו את הקלפים של "רגע" זה.
  
• גיליון 473 · 27.09.2017 הסכם עודפים כשיש עודף של פנאי, אפשר לעקוב אחרי גלגוליה של המילה עודף, ועדיף לפתוח במשמעות הנקשרת למידות, לכמויות וכמובן לכסף.
  
• גיליון 472 · 13.09.2017 המנטור פתח את ילקוט הכזבים ופשוט שיקר למען האמת, כל מה שתקראו כאן הם דברי-שקר. כי לשקר אולי אין רגליים אבל יש לו המון הסתעפויות לשוניות מעניינות, ובהן נעסוק.
  
• גיליון 471 · 06.09.2017 מר נוסבאום מעפולה והמעצמה הגרעינית בקליפת-אגוז, כפי שעורכי הדין אוהבים להתהדר בתרגום מאנגלית, הדברים שתקראו כאן עוסקים באגוז, אבל לא בקליפתו אלא דווקא בגרעין, ואת שניהם ננסה לפצח.
  
• גיליון 470 · 30.08.2017 טיפּ'לה ועוד טיפּ טיפּונת עם טיפ-טיפת מזל נצליח ב"רגע" זה לערוך מסע לשוני שדומה כמו שתי טיפות מים לחיי אדם, מבריאתו ועד ערוב-ימיו. כדי שהדברים ייקלטו היטב, נספר את הדברים טיפין-טיפין.
  
• גיליון 469 · 23.08.2017 מרגול ומשמרות הצניעות עם כל הצניעות המתבקשת מהנושא, הפעם נעסוק בעניינים שהצנעה יפה להם, ולא נצניע מכם את העובדה שהשורש העומד על הפרק הוא צנע. שתי משמעויות קרובות לו: להצניע במובן של לשמור, להחזיק, כגון הצנעת חפצים והחבאתם – וצניעות במובן של אי-ראוותנות, ואם תרצו שמירה והחבאה של הגאוותנות והיוהרה.
  
• גיליון 468 · 16.08.2017 הוויסקי הלך פייפן לפי ידיעה שהועברה אלינו בצינורות המקובלים, בשני המקומות היחידים במקרא שבהם מופיעה המילה צינור, אין זה הגוף החלול כפי שאנו מכירים אותו היום, ומיגוון המשמעויות והפירושים שניתנו לה מעיד שהעסיקה מאוד את החוקרים.
  
• גיליון 467 · 09.08.2017 סנסציה על־חוּשית הדברים שאתם עתידים לקרוא כאן הם סנסציה מטריפת-חושים. חיש-קל תבינו מדוע.
  
• גיליון 466 · 26.07.2017 זה שיודע לשאול מה השאלה, אתם בוודאי שואלים את עצמכם – ולכן, ה"רגע" הזה ינסה לתת כמה תשובות לשאלות, ובעיקר לאלה המתייחסות לשורש שאל. אל תדאגו, אין זו שאלה של חיים ומוות.
  
• גיליון 465 · 19.07.2017 שמשון הגיבור, פיתגורס וגשר המיתרים הדברים שתקראו כאן הם ממש מיותרים, ולא מפני שלא יותירו בכם שום רושם – אלא מפני שהם עוסקים בשורש יתר, אשר נדוּן בו ככל שיִוָותר מקום.
  
• גיליון 464 · 12.07.2017 מרבה נכסים מרבה סיפּוּק? זהירות, הנכסים היקרים שלכם עומדים להישחט! ואין זו אזהרה מפני הטייקונים שרוצים לנַכֵּס אותם לעצמם, אלא דווקא בגלל הרקע הלשוני של המילה. נֶכֶס, אומר חוקר-המילים קליין, נוצרה כנראה מפועל בלשון האכדית שפירושו לשחוט, ובמקור הנכסים היו בָּקָר שעתיד להישחט.
  
• גיליון 463 · 05.07.2017 ללכת עם, להרגיש בלי איך יכולנו להגיע עד כאן, עם כל כך הרבה מילים – בלי להתייחס למילים עִם ובלי?
  
• גיליון 462 · 28.06.2017 סליחה, תָּעוּת חשבתם כי מי שטעה בתשובה ומי שתעה בדרך שונים מאוד זה מזה ואין ביניהם קשר? אז חשבתם. טָעוּת – או תָּעוּת – בידכם! מילון בן-יהודה אומר בפשטות שטעה הוא כמו תעה. לפי האקדמיה ללשון, משמעות השיטוט ואיבוד הדרך היא כנראה המשמעות המקורית, וממנה נוצרה זו של שגיאה, מעין "איבוד דרך" מחשבתי.
  
• גיליון 461 · 21.06.2017 בגרות בלשון אם אתם מבַכְּרים את הבוקר על פני הערב כנראה זהו סימן לבגרות שלכם, ולפחות מן הבחינה הלשונית ראוי לדון בכך – וזה המקום לעשות כן.
  
• גיליון 460 · 14.06.2017 שיישאר בינינו בין כה וכה – וזה לקח 460 גליונות! – הגענו למילה בֵּין, אשר כמו דומותיה בצליל ובמשמעות בלשונות האיזור, מבטאת הפרדה והבחנה בין דברים, זמנים, ארצות וכדומה. בינינו? מפתה מאוד לחשוב שהמילים בֵּין ולהבין קרובות זו לזו בשורש וגם במובן, שהרי להבין דבר פירושו בין השאר להבחין בינו ובין משהו אחר. "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ לִשְׁפֹּט אֶת עַמְּךָ לְהָבִין בֵּין טוֹב לְרָע" מבקש מאלוהים שלמה שאך-זה הוכתר למלך. ולעתים, מה קשה הדבר: "אֵלִי, תֵּן בִּי אֵת הַשַּׁלְוָוה - לְקַבֵּל אֵת הַדְּבָרִים שֶאֵין בִּיכוֹלתִּי לְשַנּוֹתָם / אֶת הָאוֹמֶץ - לְשַנּוֹת אֵת אֲשֶר בִּיכוֹלְתִּי / וְאֵת הַתְּבוּנָה - לְהַבְדִּיל בֵּינֵיהֶם", כתפילת הכומר ניבור.
  
• גיליון 459 · 07.06.2017 המשל כחיים לבחור מדי שבוע מילים עבריות כדי לדון בהן ב"רגע", מָשָל לְמה הדבר דומה? "לאדם שהיה הולך במדבר והיה רעב ועייף וצמא, ומצא אילן שפֵּירותיו מתוּקין וצילו נאה ואמת מים עוברת תחתיו". ואם המשל קצת דומה לנמשל, הרי זה מפני שהדיון הפעם הוא על המילה משל.
  
• גיליון 458 · 24.05.2017 המנה העיקרית בצד הפרפראות הלשוניות הגודשות את ה"רגע", לא יהיה כלל ועיקר מופרך לטעום את המנה העיקרית ולתהות על עיקרם של דברים – ובעיקר, על השורש עקר.
  
• גיליון 457 · 17.05.2017 שווה? בטח שווה! שווּ בנפשכם: האם שווה לכם להמשיך ולקרוא כאן על מקורה וגלגוליה של המילה שווה, מה שבוודאי יוציא אתכם משיווי-משקל?
  
• גיליון 456 · 10.05.2017 ניקוי במקור (או: מקור הניקוי) תמוה, אבל את כל ה"רגעים" עד כה צלחנו בצורה נקייה בלי לעסוק במקור של המילה נקי. לכן, זה הזמן להידרש לניקוי – במקור.
  
• גיליון 455 · 03.05.2017 שמים, בקשו רחמים על האפיפיור אברי-גוף שונים עומדים מאחורי ביטויים וצירופי-לשון רבים שעניינם תחושות והרגשות: שברון-לב, תחושות-בטן, מתן גיבוי, מעַי חמרמרו – ובאנגלית guts, מעיים, הם כינוי לאומץ-לב. אך טבעי הוא שנעסוק ברֶחֶם שבו מתחילים החיים, ונעשה זאת בדחילו ורחִימו.
  
• גיליון 454 · 26.04.2017 עד כאן, משם והלאה מפה לשם, הגיעה העת להתייחס למילים השכיחות כל-כך – פה ושם; ואם לא כאן – היכן?
  
• גיליון 453 · 19.04.2017 מה לא ברור לך? בקריאת "רגע" זה יתבררו לכם דברים שלא חשבתם עליהם, ולאחר ברירת המוֹץ מן התבן הם יהיו ברורים לכם מאוד. לא ברור? מייד נברר הכל.
  
• גיליון 452 · 15.03.2017 עמלק, משה רבנו, הקנצלר ופנקס הצ'קים הדברים שתקראו כאן יותירו בכם מן הסתם רושם בל-יימחה, כזה שלא במהרה יימחק מזכרונכם, מפני שנעסוק בשורשים מחה ומחק, הדומים בצליל וגם במשמעות. כל זאת, בתנאי שלא מתקיימים בכם דברי אלישע בן אבויה בפרקי אבות: המְלַמד לזקן לְמה הוא דומה? לדיו כתובה על נייר מחוּק.
  
• גיליון 451 · 08.03.2017 הטוב, המיטיב והמוטב מה טוב יותר מלעסוק במילה טוב?
  
• גיליון 450 · 01.03.2017 סנטה קלארה מצהירה ומבהירה זה המקום להצהיר באופן בהיר וצלול ש"רגע" זה יבהיר את הקשר בין הצהרה להבהרה.
  
• גיליון 449 · 22.02.2017 הרשל'ה וצביקה הולכים לדואר "חית השדה, דקה, מלאת חן, דקת הרגלים, לה עינים שחורות גדולות, קרנים עגולות" – נכתב בערך צבי במילון בן-יהודה, ועם כל-כך הרבה תכונות טובות אי-אפשר שלא נקדיש לו "רגע", וכאיילה שלוחה נִרעה בשדה המילים.
  
• גיליון 448 · 15.02.2017 קניתי! "יש קונה עולמו בשעה אחת" ואילו אנחנו נסתפק בעמוד אחד, בידיעה שהעיסוק במילים מַקְנֶה הנאה אבל גם מְמַכֵּר. קנייה ומכירה עומדות הפעם על הפרק, קנייה תמורת כסף, וגם קניית דעת.
  
• גיליון 447 · 08.02.2017 ממעמקים מן השורש שעל הפרק נלמד הפעם דברים עמוקים מִני-ים, ואם ממש נתעמק בהם אפשר שנעלֶה מבירא עמיקתא לאגרא רמא. אין צורך בדיון מעמיק מדי כדי להבין שהשורש הוא עמק.
  
• גיליון 446 · 01.02.2017 חוֹבשים וחבוּשים משחקים מחבּוּסה ואוכלים חבּושים לכבוד ה"רגע" הזה אנחנו חובשים מגבעת חגיגית ומתיישבים למשחק שש-בש, וניתֵן למילים ולאסוציאציות לחבר ביניהם, כשבדרך נפקוד גם את יבשת אפריקה, ירושלים – וכלא 6.
  
• גיליון 445 · 25.01.2017 מעז יצא מתוק שלי "מְתוּקָה שְׁנַת הָעֹבֵד אִם מְעַט וְאִם הַרְבֵּה יֹאכֵל וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן". נאמנים לאזהרתו של קהלת בן-דוד, נפנה הפעם למחלקת המתוקים ונבדוק אם באמת מים גנובים ימתקו.
  
• גיליון 444 · 18.01.2017 משושן הבירה ל- Marble Arch אילו נתבקשנו לבנות גשר בין לונדון לחברון, עם הסתעפויות לטורקיה ולפרס – היינו בונים אותו משיש לבן, ומייד תבינו מדוע.
  
• גיליון 443 · 11.01.2017 הכל זורם "כָּל הַנְּהָרֹת הֹלְכִים אֶל הַיָּם וְהַיָּם אֵינוֹ מָלֵא" כתב המשורר אבות ישורון בפרפראזה על דברי קהלת על הנחלים ההולכים אל הים, "כִּי כָּל הַנְּהָרֹת חֹזְרִים אֶל הַנְּהָרֹת. תַּאֲמִינֻ לִי. / זֶה סֹד גֵּאֻת וְשֵׁפֶל. זֶה סֹד תּוֹרַת הַגַּעְגֻּעִים". ואנחנו נקדיש "רגע" לנהרות, בתקווה שההקשר יהיה נָהיר.
  
• גיליון 442 · 04.01.2017 אתה גם שמן וגם טיפש! רופא בדק מטופל ואמר לו: "אתה שמן". ענה האיש: "אני רוצה גם חוות-דעת שנייה". השיב לו הרופא: "אתה גם טיפש". זה אולי לא כל-כך politically correct, אך מבחינה לשונית הרופא צדק.
  
• גיליון 441 · 28.12.2016 המהראג'ה מגיע למחוזי הדרך למחוז-חפצנו הלשוני ב"רגע" זה היא ארוכה, ועוברת בין השאר בארץ-ישראל, באיטליה ובהודו, ארץ אחר ארץ, מחוז אחרי מחוז.
  
• גיליון 440 · 21.12.2016 מהשוליים למרקיז אם העיסוק במקורן של מילים נראה לכם שוּלי משהו, כדאי שתקראו כאן כמה מילים על השוליים.
  
• גיליון 439 · 14.12.2016 לתיאבון! במה נפתח? במְתַאֲבֵן כמובן, בתקווה שעם האכילה יבואו התיאבון ואולי גם התאווה, מתוך כך שאנחנו תְאבים לדעת יותר על מקור המילה.
  
• גיליון 438 · 07.12.2016 דרך הגב כדי לצלוח את מסע-המילים המזומן לנו כאן נזדקק למעט רוח גַּבִּית, שכן ה"רגע" הזה נושא על גבו את המילה גַּב בגלגוליה השונים.
  
• גיליון 437 · 30.11.2016 זה רעיון! הרעיון המרכזי של "רגע" זה הוא – הרעיון. או כמו שאמרו הגששים במערכון הבלתי-נשכח אודות הקפטריה בטבריה: זה רעיון וזה רעיון.
  
• גיליון 436 · 23.11.2016 טריוויה על קצה המזלג הוא משמש אותנו כל כך יפה ביומיום, עד שראוי המזלג לכמה מילות-טריוויה, ככל שיעלה המזלג.
  
• גיליון 435 · 16.11.2016 יוצאים לתרבות רעה/טובה את מניין-שנותינו הקולקטיבי אנחנו מונים מאז היינו לבני-תרבות, ולכן מן הראוי שבנימה תרבותית זו נייחד כמה מילים – למילה תרבות.
  
• גיליון 434 · 09.11.2016 כרטיסים, בבקשה כדי לקרוא את הדברים הבאים לא תצטרכו לקנות כרטיס בקופה – למרות שהם עוסקים בכרטיס ובגלגוליו, חלקם כאלה שהולך ונכחד מן העולם, ובלבד שתקיימו קוד-התנהגות שמצוּפה מבני-תרבות.
  
• גיליון 433 · 05.10.2016 רימונים בגבינת פרמיג'אנו מתכונים שבהם משתתפים רימונים וגבינת פַּרמיג'אנו נדירים כנראה (אם ישנם בכלל!) אבל המילים יכולות לגשר גם על שני אלה, והחוט המקשר לא במהרה יינתק ומייד יתבהר.
  
• גיליון 432 · 28.09.2016 תוספת-יוקר למרכז-הכובד מה יקר לנו יותר מן הכבוד, מה עוד שיוֹקרה וכיבודים הולכים ביחד גם מבחינה לשונית? ממש לא עולה לנו ביוקר לדון בכך בכובד-ראש.
  
• גיליון 431 · 21.09.2016 יוסף מתרגל יוגה וג'וינט מה כבר נוכל להוסיף, אחרי שכל חכמי-המילים אמרו את דברם ולא יספו? למסע-המילים של ה"רגע" נוסף הפעם השורש יסף שמשמעותו ברורה: משהו שמצטרף, מתחבר – והוא מתייחס ודומה בצליל לשורש אסף שממנו מילים קרובות-מובן כמו אסיפה, אסיף ומאסף, שעניינן צירוף והוספה.
  
• גיליון 430 · 14.09.2016 בסיעתא דנסראללה נסתייע הדבר ובס"ד נקדיש את ה"רגע" לסיוע, לסייענים ולאלה שקודם כל מסייעים לעצמם.
  
• גיליון 429 · 07.09.2016 מנה אחת אפים אל נא באפכם, אבל על אפכם ועל חמתכם ב"רגע" הזה נתחב את חוטמנו – לאף.
  
• גיליון 428 · 31.08.2016 הנחש חטף הרפס מי היה מנחֵש שה"רגע" יעסוק בנחשים מכל הסוגים, גם כאלה שזוחלים על הקרקע – וגם כאלה שמנבאים עתידות ורוח אלוהים שורה עליהם?
  
• גיליון 427 · 24.08.2016 למען הדיוק בדיוק ב"רגע" זה הגיע הזמן לעסוק בצדדים הלשוניים של הדיוק, בלי להיתפס לדקדוקי-עניות.
  
• גיליון 426 · 17.08.2016 שודדים בגלימה שוד ושבר! למען האמת, רק השוד יעסיק אותנו ב"רגע" זה (על השברים כבר שברנו את הראש בהזדמנות אחרת). הוא אינו רק אומנותם של שודדי-בנקים, אלא במשמעות רחבה יותר: הכרעה, הרס אלים והחרבה. המילה נולדה, אומר עורך מילון בן-יהודה, בשימוש לגבי מלחמה, וכך בעיקר היא מופיעה במקורות, אך מכאן הושאלה לשימושים אחרים. יעיד על כך כל מי שבסוף היום נופל שדוּד, "הרוס" ורצוץ, ולאו דווקא מפני שארנקו נסחב ממנו.
  
• גיליון 425 · 10.08.2016 אותות מצוקה בַּשוּרות הבאות ניצוק מעט מחוכמת-המילים לתוך ה"רגע", ונמצאנו יוצקים מים על ידיהם של כמה ענקֵי-לשון כדוגמת בן-יהודה, אבן-שושן וקליין. והכל, סביב השורש יצק.
  
• גיליון 424 · 03.08.2016 עוּף, גוזל הפעם, אנחנו "עפים על עצמנו" עם השורש עוף, בטיול-מילים שיביא אותנו ביעף מן המטבח והצלחות המעופפות ועד לגנבים צרפתיים, כשברקע אחד מלהיטי פסטיבל סן רמו. נצא לדרך, ועוף השמיים יוליך את הקול.
  
• גיליון 423 · 27.07.2016 אל תיגע לי באינטגרלים! אם עד כה הקפדנו על שמירת נגיעה, הגיעה השעה לגעת גם בשורש נגע, שהטיותיו ונגזרותיו נוגעות לכולנו. נתחיל, ונראה לאן נגיע!
  
• גיליון 422 · 20.07.2016 קול ענות חלוּשׁס ברגע של חולשה החלטתי כי מן הראוי להתייחס לא רק לחזקים, ולהקדיש תשומת-לב גם לחלשים.
  
• גיליון 421 · 13.07.2016 מילים מכובסות בניחוח לבנדר מעת לעת, ראוי לנקות את מה שצברנו (חטאים? תמונות בזכרון המצלמה?) ואך טבעי הוא שנעסוק כאן במילים שעניינן רחיצה וכביסה. "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ" אמר הנביא ישעיהו, והביא את אומן הגרפיקה פרנק קראוס בשנת 1938 ליצור את המודעה המופיעה כאן.
  
• גיליון 420 · 06.07.2016 אחי, אתה פריאר! במסע שלנו למציאת אָח ורֵע למילים שונות נתעכב הפעם על המילה אח, שהרי "אֲנָשִׁים אַחִים אֲנַחְנוּ" כפי שאמר אברהם אבינו לבן-אחיו לוֹט.
  
• גיליון 419 · 15.06.2016 חרושת אי-שמוּעות חרש-חרש אנחנו מגיעים לטפל במקורותיהם הלשונייים של החֵרֵשׁ והחֵרְשׁוּת – ואין לנו עניין הפעם בשורש זהה, חרש, המשרת גם מילים שעניינן עבודת האדמה כמו חריש ומחרשה, ואף לא באלה שעניינן יצירה ועשייה בחומר כגון חרש-עץ ובית-חרושת.
  
• גיליון 418 · 08.06.2016 כן לשטחיות! מעל פני השטח וגם מִתחת להם נבדוק הפעם באופן כמה שפחות שטחי את ההתפתחות הלשונית של בעיית השטחים, מן המקורות – ועד לתעשיית החטיפים.
  
• גיליון 417 · 01.06.2016 אין שׂכל, אין דאגות "חורים בהשׂכּלה סותמים בנייר עיתון" נהגו לומר פעם, תוך ייחוס האמרה לאישים שונים, וה"רגע" הזה, גם אם לא יסתום לכם את כל החורים בהשכלה, אפשר שישפר את מנת-המישכל שלכם – כי על הפרק השורש שׂכל (שׂין שמאלית). רק אל נא תסמכו על הזמן שיעשה מה שלא עשה השכל!
  
• גיליון 416 · 25.05.2016 זאב בודד ישיר לנו סולו בוודאי שאלתם את עצמכם לא פעם "אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד", ולכן נשתדל להסיר מעט את הבדידות המזהרת מן המילה בדד. דומות לה יש גם בלשונות האיזור במשמעות קרובה של להפריד, לבודד.
  
• גיליון 415 · 04.05.2016 כלי-כלי! את הדברים הבאים אתם הולכים לקרוא מִכְּלִי ראשון, בתקווה שהם לא יוציאו אתכם מן הכלים. על הפרק המילה כלי, שיכולה לשמש כאחד משלושת אלה: א. חפץ, כמו זה המשמש נַגָּן בתזמורת או כל בעל מלאכה; ב. איבר מאיברי הגוף ומערכותיו; ג. בגד. הבה נפרט כלי כלי.
  
• גיליון 414 · 20.04.2016 משקיעים בבנק הדם דם, נוזל-הקסם של הגוף, מלווה אותנו מראשית ימי הבריאה, כאשר אלוהים הטיח בקין "קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה". מאז, הוא מתקשר לשונית למוצאם של אנשים, לייחוסם ותכונותיהם, ובכלל לחייהם. את הסיכום הממצה ביותר תמצאו בספר דברים: "כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר" – ומכאן איסור אכילת הדם. יש לכם דם לקרוא את הדברים הבאים?
  
• גיליון 413 · 13.04.2016 החלילן מבקש מעט space לצלילי החליל נצא הפעם למסע שיפתח בפנינו חלונות רבים, תחילתו במחילות וסופו אי-שם בחלל.
  
• גיליון 412 · 06.04.2016 קק"ל והחרמנים ב"רגע" זה לא נשים את יהבנו על קרן הצבי, אלא בהשקעה בטוחה שתשמור על הקרן ואולי גם תניב רווח קטן. נתפוס את השור בקרניו – ונעסוק בקֶרֶן.
  
• גיליון 411 · 30.03.2016 עוד לא אבדה תקוותנו מה שנותר הוא לקַוות לטוב – ולבדוק את גלגוליו של השורש קוה, ובהחלט אפשר לקוות להפתעות.
  
• גיליון 410 · 23.03.2016 אשר ציוונו במצוותיו "מִצווה הבאה לידך אל תחמיצֶנה" נאמר במקורותינו, ונאמנים לצו זה נקדיש את הדיון למילים צו ומצווה, ועד לצוואתו של הקיסר נגיע.
  
• גיליון 409 · 16.03.2016 פרח הורטנסיה למאהבת החצרונית "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ מִי בֶחָצֵר" שואל המלך אחשוורוש באחד הרגעים המכוננים מבחינתו של המן הרשע, ואנחנו בעקבותיו נצא לחצר, ונעסוק גם בחיזורים ובאהבה.
  
• גיליון 408 · 09.03.2016 יש עשן עם אש בשורות הבאות נשתדל מאוד, עד שייצא עשן לבן, לפזר את מסך-העשן מסביב למילה עשן.
  
• גיליון 407 · 24.02.2016 הזורעים ברינה חייהם של החי והצומח מתחילים בזרע, וה"רגע" הזה נובר בקרקע-המילים כדי לחשוף אותו, בתקווה לקצור ברינה מה שנזרע בדמעה.
  
• גיליון 406 · 17.02.2016 ניתוח מעקפים במעקב צמוד המסע המתמשך בעקבות שורשיהן של מילים מזמֵן לנו הפעם מעקב שבמהלכו נעשה כמה עקיפות מרהיבות, והכל כדי לתהות על קנקנם של ארבעה שורשים דומֵי-צליל וקרובֵי-משמעות: עקב, עקב, עקל ועקם.
  
• גיליון 405 · 10.02.2016 חידת הפסיפס במוזיאון הסיור השבועי שלנו מוליך אותנו לביקור במוזיאון ובו פסֵיפס מרהיב של מילים שהמוּזָה שורָה על מי שכתב אותן – וכל אלה קשורים, כמובן.
  
• גיליון 404 · 03.02.2016 שיר-ארס לוונוס אתם לא חייבים להיות "מורעלים" על ענייני לשון, אבל זה בוודאי עוזר – בייחוד, אם נרצה להסיר את הרְעָלָה מעל המילה רַעַל והפעלים שנגזרו ממנה.
  
• גיליון 403 · 27.01.2016 כן, הכל זהב! מי שיגלה חריצות ויקרא את ה"רגע" הזה יזכה במדליית-זהב, או לפחות בזר של חרציות – ובעיקר, יבין מה הקשר ביניהם.
  
• גיליון 402 · 20.01.2016 פוספטים באריזת צלופן ה"רגע" הזה מעניק photo-opportunity נדיר לכוכבי הזמר המזרחי, ובעיקר לקשר בין המילים שלכאורה רחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב. מייד תבינו.
  
• גיליון 401 · 13.01.2016 קחו את הזמן שלכם "לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם" אמר קהלת החכם באדם, ואכן חָפַצנו בעת הזו להתחקות אחר הזמן ומקורו הלשוני, ולבד שעיסוק זה לא ייחשב בעיניכם כאחד מהבלֵי-הזמן.
  
• גיליון 400 · 06.01.2016 קופצים לביקור? ברוח קפיצת-המדרגה שעשה ה"רגע" עד לגיליון 400, נעסוק הפעם בשורש קפץ.
  
• גיליון 399 · 30.12.2015 עניין של טעם ישנם לא מעט טעמים ונימוקים לדון במילה טעם ולעשות ממנה מטעמים – ואכן בה יעסוק ה"רגע" הזה, ונקווה שיהיו אלה דברים של טעם שיוגשו בטוּב-טעם.
  
• גיליון 398 · 23.12.2015 פוגעים לכם בכיס "אדם ניכר בכיסו, בכוסו ובכעסו"; לשניים האחרונים תדאגו בעצמכם, ואתם מוזמנים למסע במחיר שווה לכל כיס, שבו נשלח יד ארוכה לכיסים העמוקים ביותר וגם נזכה לטעום כיסונים ואוזני-המן.
  
• גיליון 397 · 16.12.2015 כל העולם כולו העולם שבו אנו חיים היה איתנו מאז ומעולם ונקווה שגם יהייה לעולם ועד – אבל מהו הקשר בין העולם הפיזי ובין הנצחיות העולמית? ומהו תפקידה של העלמה המסתורית בפרשה?
  
• גיליון 396 · 09.12.2015 על המר והמריר ב"רגע" זה אנו נועצים שיניים ו"נותנים בּיס" בכמה מילים שטעמן מריר למדי, וכדי להוסיף למרירות נוסיף להן משקה bitter, לימון או Campari לבחירתכם.
  
• גיליון 395 · 02.12.2015 צבת בפלאייר עשוייה צִבטו את עצמכם בלחיים – ואם תעדיפו, תפסו אותן בצבת – כי ה"רגע" יעסוק בסוגיה החשובה כל-כך: מדוע צבת בצבט עשוייה, שאלה שנצטרך לבחון ממש בפינצטה.
  
• גיליון 394 · 25.11.2015 חמור עם הנגאובר קופץ בראש אם לא תחמירו עם עצמכם יתר על המידה, בשורות הבאות תמצאו לא מעט חומר למחשבה, אלא אם כן, במחילה מכבודכם, אתם חמורים גמורים. קל להבין, כי השורש שישמש אותנו כחומר ביד היוצר הוא חמר.
  
• גיליון 393 · 18.11.2015 כדרך הטבע אך טבעי הוא שבמסענו המתארך בעקבות שורשיהן של מילים, נתחקה אחר המילה טבע ונעמוד על טביעת-רגלה בלשונות העמים.
  
• גיליון 392 · 11.11.2015 המושכים בחוטים כל המילים ב"רגע" זה שזורות להן על חוט, והקו המשותף להן עובר בהן כחוט השני. בקריאת הדברים נדרש מכם מעט ריכוז כדי לשמור על חוט-המחשבה, "וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק" כמאמר קהלת.
  
• גיליון 391 · 04.11.2015 מה הנייד שלך? ה"רגע" מתחקה הפעם אחרי שבטי נוודים, בתקווה שהעיסוק בהם לא יהיה מנדנד מדי עד שתנודו לנו בראשכם בהבעת-חמלה. על הפרק השורש נוד וקרובו נדד, ושניהם כל-כך מרחיקים-נדוד מן המשמעות המקורית עד כדי סכנה שיגרמו נדודי-שינה.
  
• גיליון 390 · 28.10.2015 ש"י עגנון והגברת בצעיף אנגורה בים-המילים הסוער נטיל עוגן בחוף מבטחים, ומובטח לכם שהכל מעוגן בכתובים.
  
• גיליון 389 · 21.10.2015 מחיאות-כפיים לחלזונות! גם אם תרגישו, חלילה, שאת ה"רגע" הזה מאכילים אתכם בכפית, נקווה שבסופו של דבר תדונו אותו לכף-זכות.
  
• גיליון 388 · 14.10.2015 מילים בתערוכה מהו ערכן של המילים בטקסט? בעריכה נכונה, אין להן ערוך. אפשר להעריך כי מכאב-הראש המילולי הזה יחלצו אותנו כמה טיפות של ולֶריאן שיתקבלו בהערכה רבה.
  
• גיליון 387 · 07.10.2015 בּוּבּה של תלמיד מהו הקשר בין התלמיד - והבובה שהוא שומר עליה כעל בבַת-עינו? כמובן, קשר המילים, והוא יתבהר בהמשך.
  
• גיליון 386 · 30.09.2015 מגדל וראשו בשמים ב"רגע" זה אנחנו עולים לראש המגדל כדי לבחון במבט-על – את המגדל, ואת הצריח שלידו.
  
• גיליון 385 · 16.09.2015 פּוֹלנטה ואלכוהול מבעד לאבק הרב מבצבצות המילים, ומטרתו של ה"רגע" היא להסיר מעט את האובך האופף אותן ולצאת נקיים מן המאבק הזה.
  
• גיליון 384 · 26.08.2015 תג מחיר לכל דבר (האם גם לכל אדם?) יש מחיר, ומאחורי כל מחיר מסתתרת עלוּת, ואת שורשיהם של שני אלה נחשוף כאן בלי להתחייב למחיר הנמוך ביותר אלא רק ליחס גבוה של עלות/תועלת.
  
• גיליון 383 · 19.08.2015 רשיונות, בבקשה ברשותכם, ב"רגע" זה אנחנו נוטלים לעצמנו רשות לעסוק במשרד הרישוי.
  
• גיליון 382 · 12.08.2015 מצטערים, העולם שייך לצעירים אין כוונתו של "רגע" זה לצַעֵר אתכם בכך שנספר כי העולם שייך לצעירים, אלא, לַמִּצְעָר, לחַדֵּש דבר או שניים על השורש צער והשָׂכָר המצוי בצידו. ש(לא) תדעו צער.
  
• גיליון 381 · 05.08.2015 פסטיבל הזמר את ה"רגע" הזה ילוו זמירות חדשות וישנות, ובעיקר כאלה שעניינן במילה זמר.
  
• גיליון 380 · 29.07.2015 הכל כתוב למילים שבחיינו יש תכונה מעניינת: לעתים הן שומרות על משמעותן לאורך שנים – חיוך היה ויהיה תמיד חיוך, וגם אהבה וילד – ולעתים, מילה משנה משמעות ומתרחקת מאוד ממקורה, אבל עדיין קיימת. הדבר בולט במונחים ובמושגים שעברו שינוי גדול: עוצמתן של המכוניות החדישות ביותר נמדדת בכוחות-סוס, מונח שהומצא במהפיכה התעשייתית וכבר אז שימר מילולית את הסביבה הנכחדת של הסוס וכוחו. כך גם הקובץ במחשב, file באנגלית, שהחל את דרכו במילה filo, חוט, (כמו בפילובוס, אוטובוס חשמלית שניזונה מחוט החשמל) – על שום החוט שבעבר הרחוק קשרו ואיגדו ביחד את הדפים כדי להופכם לקובץ.
  
• גיליון 379 · 08.07.2015 מוסר השכל? אם במהלך קריאת ה"רגע" הזה ייראה לכם כאילו מישהו מטיף לכם מוסר – אתם צודקים, כי עניינו במילה מוסר, מקורותיה וגלגוליה.
  
• גיליון 378 · 01.07.2015 כמה דברים על המדבר "לך, אחי, אל המדבר" ממליץ לנו שירם של חפר וארגוב, ולכן נלך אל המילה מִדְבָּר, ונראה על מה ולמה "יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה וְתָגֵל עֲרָבָה וְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת" כמאמר הנביא ישעיהו, שגם דבריו התגלגלו לשיר.
  
• גיליון 377 · 24.06.2015 פאם פטאל עם פלאפון בדרך לבאר שבע ה"רגע" הזה הוא גורלי. זה נשמע אולי דרמאטי, אבל זה רק מפני שהוא עוסק במילה גורָל, ועניינו לא בגזירות-גורל אלא בגיזָרון של המילה גורל, "מוצאה של מילה והתפתחות משמעותה באותה שפה ובהשוואה לשפות נוספות" לפי הגדרת הגיזרון.
  
• גיליון 376 · 17.06.2015 לחוגגים הידד מה חוגגים היום? את המילה חג ואת הפסטיבלים שחגים סביב לה.
  
• גיליון 375 · 10.06.2015 "אנו כובשים את החוף והגל / אנו בונים פה נמל" מסע המילים לוקח אותנו לשיט בין נמלי-ים, בתקווה שבסופו נגיע לנמל-מבטחים.
  
• גיליון 374 · 03.06.2015 זכרים מתהום הנשייה "בַּלַּיְלָה הַהוּא, נָדְדָה שְׁנַת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר לְהָבִיא אֶת סֵפֶר הַזִּכְרֹנוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים", ומה שטוב למלך אחשוורוש טוב גם לנו, כדי שנצרוב בזיכרוננו כמה עניינים הקשורים בזיכרון.
  
• גיליון 373 · 27.05.2015 הרי החדשות מה עוד נותר לחַדש?
  
• גיליון 372 · 20.05.2015 איזה סיפור עשית מזה! איפה מתחברים להם בסיפור אחד סופרים, רואי-חשבון, רולטה ומבקר המדינה? בשורש ספר, שאנחנו כאן כדי לספר את סיפורו.
  
• גיליון 371 · 13.05.2015 תן לו בשיניים! רחוק ממגדל השן האקדמי, אנחנו יוצאים למסע בין המילים שרק בנס נֵיחלץ ממנו בעור שינֵינו, ובלבד שלא נהייה למשל ולשְנינה.
  
• גיליון 370 · 06.05.2015 וכל העם רואים את הקולות "הקול קול יעקב" אומר יצחק לבנו שמנסה להוליכו שולל, ואנחנו נעקוב הפעם אחר מקורו הלשוני של הקול ועקבותיו כדי לגלות (כמעט) הכל על הקול.
  
• גיליון 369 · 29.04.2015 אלביס, סטאלין ומערכת השמש ה"רגע" הזה מלווה את השמש במסעה הארוך מחצרות מלכים במצרים העתיקה ועד ארמון ורסאי, מהקרמלין ועד רמת הגולן, ומגיבור מקראי ועד לערוגת העגבניות. הנה כמה מילים חמות על החמה.
  
• גיליון 368 · 15.04.2015 למה מה קרה לג'ון קרי? "הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְיָדַעְתִּי גַם אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם", אמר קהלת, החכם באדם. ועד לאותו מקרה שיקרה את כולנו, נחכים מעט, ולא במקרה בחרנו בשורש קרה.
  
• גיליון 367 · 01.04.2015 לא דבק רבב בכבוד הרב לרוב, ה"רגע" עוסק במילה ובגלגוליה הרבים, והפעם הוא יעסוק, למרבה ההפתעה, במילה רב.
  
• גיליון 366 · 25.03.2015 על ראש הגנב בּוֹערים הקפּצוֹנים לא לכל שאלה יש תשובה. על השאלה מדוע דווקא על ראשו של הגנב בוער הכובע, התשובה המתבקשת היא: למה? כובע! הבה נעקובה אחר גלגולי המילה כובע.
  
• גיליון 365 · 18.03.2015 רצתי, רצתי ונפלתי הריצה הממושכת שלנו (365 גליונות עד כה!) אחרי המילים ומקורן מוליכה אותנו להסתעפויות השורש רוץ, בעברית ובלועזית, שבסופו ניווכח שיש לנו מַשהו לרוץ איתו.
  
• גיליון 364 · 11.03.2015 הלוך הלכה הקנוניה הכל הולך – בייחוד כשרוצים לעסוק בשורש הלך. נתחיל, ונראה לאן זה יוליך אותנו.
  
• גיליון 363 · 11.02.2015 קוף לפני בן-אדם "קוף אחרי בן-אדם" אמרנו בילדותנו, למרות שהאבולוציה מלמדת שהקוף היה כאן דווקא לפנינו, ולכן הוא מתארח כאן כדי לסייע לנו להעביר פיל בקוּף המחט.
  
• גיליון 362 · 04.02.2015 לתשומת לבכם אחד בפה ואחד בלב - ואם על הפה נכתב כל-כך הרבה, הלב הוא כנראה שיאן צירופי הלשון בין איברי הגוף, מה שמצדיק בהחלט שניגע בלב העניין.
• גיליון 361 · 28.01.2015 פה אחד פי שניים נושא ה"רגע" הזה נקבע בהחלטה שהתקבלה פה אחד: הפה. נקווה שנפיק ממנו מרגליות.
  
• גיליון 360 · 21.01.2015 פּרסיה יוצאת לבליינד דייט לפני שאתם מגיפים את התריסים ומקימים ברחוב מתרסים, ואגב כך גם מתריסים משהו, הנה כמה דברים שראוי לדעת על תריסים ומקורם הלשוני.
  
• גיליון 359 · 14.01.2015 לחיי העם הזה! "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן וְאֹהֲבֶיהָ יֹאכַל פִּרְיָהּ" נאמר בספר משלי, ולכן מן הראוי לבדוק אותם מצד הלשון. נהייה נאמנים לציווי "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" ונעסוק בחיים בלשונות העולם. והמוות? שיחכֶּה.
  
• גיליון 358 · 07.01.2015 הקמפיין לפעמי-משיח מקריאת ה"רגע" הזה אולי לא תתפעמו, אבל אפשר שתיזכרו בו מדי פעם, גם אם רק פעם ביובל. הבה נשׂימה פעמֵינו לדרך ונצא למסע הלשוני.
  
• גיליון 357 · 31.12.2014 הלאה הכיבוש! עד כה הקפדנו לא לשרבב ל"רגע" נושאים שנויים במחלוקת, אבל בגלל מכבש הלחצים לא כבשנו את יצרנו ונעסוק בכיבוש. המחלוקת היא: מה טעים יותר, מלפפונים כְּבוּשים במלח או בחומץ?
  
• גיליון 356 · 24.12.2014 זה עוד ייגמר בבכי כמות הגונה של דמעות תסייע לנו ב"רגע" זה לשטוף את העיניים ולראות את הקשר המילולי בין תמרורי-דרכים, תנינים - והמוסיקה של מוצרט.
  
• גיליון 355 · 17.12.2014 מילים ולחן - עממי כל שבוע, ה"רגע" עוסק במילים – והפעם, לשם שינוי, הוא יעסוק בלחן, אבל לא במנגינה, אלא במילה לַחַן ובמַלְחין שמאחוריה, וכשהוא חסר זהות זהו פשוט "לחן עממי".
  
• גיליון 354 · 10.12.2014 שיעור התעמלות ברשת עמל "כִּי אָדָם לְעָמָל יוּלָּד" נאמר בספר איוב; גם קהלת הנהנתן פסק-שאל בפסימיות "מַה יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" ואף תהה "וּלְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה". בעקבותיהם, נצא למסע של התעמלות מילולית, ונקווה ששְׂכרנו יֵצא בעמלנו.
  
• גיליון 353 · 03.12.2014 מדינה ביום הדין הנדון הפעם הוא השורש דין, ולדיון יצטרפו הקב"ה, השופט וגיבור מיתולוגי. הכל יידון ויתברר מייד.
  
• גיליון 352 · 26.11.2014 יוחנן המטביל בצבעים טבעיים לדיון האפרוּרי-משהו על מקורן של המילים ראוי להוסיף מעט צבע, במסע רב-גוונים שבין תחנותיו הקוראן, הברית החדשה, צרפת – ומערב ארצות הברית.
  
• גיליון 351 · 19.11.2014 מנת ממוּלאים לאפיפיור ולפלבּאים לא נמלֵא את חובתנו למילים ולמקורן, אם לא נעסוק במלוא הרצינות בשורש - מלא. ובלבד, שהדיון לא יביא אותנו לידי מְלֵאוּת מְעייפֶת.
  
• גיליון 350 · 12.11.2014 הצ'ק נשלח בדואר! מסע המילים שלנו מתחיל בדִיר-כבשים, עובר בסניף הדואר ומסתיים בבשר משומר. וכדי שיהיה מעניין, חלק מהמסע הפוסט-מודרניסטי נעשה במשאית להובלת אסירים. דִיר בַּלְכּוֹם אם תעזבו!
  
• גיליון 349 · 05.11.2014 האמא של כל המוּטרוֹת המילה הראשונה או השנייה שימלמל כל תינוק, בכל שפה שהיא, היא אמא (ורק אבא מתחרה בה). זו סיבה טובה לעסוק באֵם כל המילים ולערוך לה מבחן אמהוּת.
  
• גיליון 348 · 29.10.2014 הדרג המדיני והאסטרטגים של צבא השמיים מיהו המצביא העליון המנהל אסטרטגית את צבא השמיים? את התשובה, שהיא מתחום האמונה, נשאיר לאחרים, וכאן נעסוק רק בקשר בין המילים.
  
• גיליון 347 · 22.10.2014 רפואה שלמה למדוזה למרבה המזל, במילון העברי נותרו לרפואה כמה מילים שטרם עסקנו בהן – ואחת מהן היא רפואה. מה לרפואה ולרפיון, ומהו הקשר שלהן לחרסים שהיו קבורים באדמה?
  
• גיליון 346 · 01.10.2014 יהיה (עוד יותר) בסדר מן ה"רגע" הזה אולי לא תצאו מסודרים בחיים, אבל לפחות תרגישו שלא "סידרו" אתכם. הבה נעשה מעט סדר בדברים. בסדר?
  
• גיליון 345 · 17.09.2014 ואלס עם אבו-נפחא ה"רגע" הזה מנסה "לתפוס נֶפַח", כי עיסוקו – בנֶפַח ובמילים הקרובות לו.
  
• גיליון 344 · 10.09.2014 תחזקנה ידי כל-אחינו הנושא ממש חזק: המילה חזק. החזיקו היטב וחֲזָקָה עליכם שתחכימו.
  
• גיליון 343 · 03.09.2014 שלוש ארבע, לעבודה! "לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה? / לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!" כתב המשורר הלאומי ח.נ. ביאליק, ואנחנו נקדיש כמה מילים לעבודה ולמילים הנגזרות מן השורש שלה, ועבודה זו אולי תצילנו מרעב ותְזַכֶּה אותנו, כמאמר השיר, בלחם רב ובכוס חלב.
  
• גיליון 342 · 30.07.2014 גרי קופר, חביתוש והנגרים איך מכניסים למחבת אחת שֵׁיכר, אביזר-נגרים ותוכנית טלוויזיה פופולארית, ומגישים לכוכב-קולנוע אגדי? המילים, כרגיל, הן הגשר בין כל אלה. ומאחורי המילים האלה מתחבא השורש חבה, שהוא צורת-משנה של השורש חבא. לכן, חָבָה פירושו נסתר, התחבא.
  
• גיליון 341 · 23.07.2014 חד-צדדיותו של הפרופילניק אם ה"רגע" הזה ייראה לכם רב-צדדי, אתם צודקים: הוא עוסק בצד הזה וגם בצד השני - של המילה צַד.
  
• גיליון 340 · 16.07.2014 יש אישור. אתה מאושר? גם אם לא נגלה כאן לאשוּרוֹ את סוד האושר, ראוי שנתהה מעט על השורש אשר. ואם זה לא יעשה אותנו מאושרים יותר, אולי יתאַשרו לנו כמה דברים שחשבנו.
  
• גיליון 339 · 09.07.2014 נסיך חסר-מעצורים נעצור מעט את שטף האירועים, בתקווה שההסברים שיינתנו כאן אינם עומדים על בְּלימה.
  
• גיליון 338 · 02.07.2014 מזמור לאסף, רובים לאספסוף הֵאַספוּ, ותוסיפו דעת על כמה דברים שאָספנו מסביב לשורש אסף.
  
• גיליון 337 · 25.06.2014 פריסת-שלום מבית הנשיא והפרס הראשון – למילה פְּרָס, שנעשֶׂה לה מעט פרסום ועד לשכת נשיא המדינה נגיע.
  
• גיליון 336 · 18.06.2014 המציאות עולה על כל דמיון ה"רגע" הזה הוא מציאה של ממש וצפוי שימצא חן בעיניכם, כי עיסוקו בשורש מצא.
  
• גיליון 335 · 11.06.2014 קיצורו של דבר קצרה נפשי להציג בפניכם את נפתולי השורש קצר בעברית, כדי למנוע קצר בתקשורת בינינו.
  
• גיליון 334 · 04.06.2014 איתכם לאורך כל הדרך ב"רגע" זה נקצֵר במקום שאפשר היה להאריך, ונשתדל לא להיות אַרְכָנִים וטַרחנים – ובסוף, עוד יתברר לכם שהיריעה קצרה מהכיל הכל. נצא לדרך בתקווה שלא תהייה ארוכה כאורך הגלות.
  
• גיליון 333 · 28.05.2014 התסביך המתוק של המרוקאים הסתבכנו כהוגן, ובמקום שנאכל עוגיה מרוקאית טעימה עוד נמצא את עצמנו כלואים מאחורי סורג ובריח במרתפי השב"כ ואוהבים את אמא. מסובך? מייד יתבהר הכל.
  
• גיליון 332 · 21.05.2014 תפילת הדרכּוֹן אצה לכם הדרך? קחו דרכון וקורקינט, ועקבו בדריכות אחרי הסברי המדריך על השורש דרך והסתעפויותיו.
  
• גיליון 331 · 14.05.2014 מצטערים, סגוּר ימי הסַגריר שחלפו ועברו הם הזדמנות טובה להכניס דברים למסגרת ראוייה.
  
• גיליון 330 · 07.05.2014 משוּרה ישחרר רק הדד-ליין היום אנחנו מיישרים קו עם השורש שׁור, אבל שלא כמו הבנקים איננו מחייבים אתכם בעמלת-שורה. נעשה מעט סדר בדברים, שכן השורש התפזר לכמה וכמה משמעויות.
  
• גיליון 329 · 30.04.2014 חומוס? בהחלט! זהו, החלטתי. הפעם עוסקים בשורש חלט, ויהיה בזה אפילו יסוד הומוריסטי.
  
• גיליון 328 · 23.04.2014 הכל בגלל מסמר קטן? חסר לך בורג! "הכל בגלל מסמר קטן" קובע השיר החביב, אבל שערותיכם יסְמְרו כשתראו לאן יתפתח "רגע" זה.
  
• גיליון 327 · 17.04.2014 מחלוקת עם הפרטנר בסטייט דפרטמנט לא תמיד כשיש מחלוקת בין החוקרים לגבי מקורה של מילה והם חלוּקים בדעותיהם, הם גם חוֹלקים כבוד איש לרעהו. השורש שייטול חלק ב"רגע" זה הוא כמובן חלק, וגם הוא נחלק: לכל מה שהוא חֵלֶק מן השלם – ולְמה שהוא חָלָק. אין קשר בין השניים למעט השורש שהם חולקים.
  
• גיליון 326 · 09.04.2014 בודהה עם פומפון במכירה פומבית ישנם דברים שראוי לתת להם פומבי, ואחד מהם הוא מקורה של המילה פומבי, ובלבד שההסבר לא יישמע לכם פומפוזי מדי.
  
• גיליון 325 · 02.04.2014 וחזיר חלילה... עם ה"רגע" הזה אנחנו חוזרים למקורות, ובעיקר למקורות ולגלגולים של השורש חזר, בתקווה שנחזור מן המסע בשלום.
  
• גיליון 324 · 26.03.2014 Ramleh AZ ברית ערים תאומות בין רמלה, חולון, ופניקס אריזונה, שאליהן יצטרפו עיירת-הנופש האיטלקית Lignano Sabbiadoro והעיר Sand City בקליפורניה, תיחתם בוודאי ביום חול. כי כל אלה, ימין ושמאל, רק חול וחול.
  
• גיליון 323 · 19.03.2014 שמן לנסיך, מדליה לשף אנשים מוכנים לעשות הכל כדי לזכות במדליה, ואם יש צורך בכך אפילו לרדת למצולות-ים או להעפיל לשֶמֶש – לפחות, במה שנוגע לעניין הלשוני.
  
• גיליון 322 · 12.03.2014 הדייט של גב' דקל האם כל התמורה על הסכמתה של גב' דקל לצאת ל"דייט" היתה פסוק משיר השירים? מייד נדע.
  
• גיליון 321 · 05.03.2014 נדוניה צמודה למדד כקוראים נאמנים של ה"רגע", נגמול לכם מידה כנגד מידה - ונשתף אתכם בגלגולי השורש מדד. בסוף הדברים, אולי גם תצאו עם נדוניה קטנה.
  
• גיליון 320 · 26.02.2014 חזקת החפּוּת של הפנצ'רמאכער גם אם שכחתם את כללי הגיאומטריה לחפיפת משולשים, עד לסיום ה"רגע" הזה כבר לא תהיו חפים מידיעה, ותוכלו לשתף בכך גם את הפנצ'רמאכער (צמיגאי, בעברית לא-קיימת) שלכם. העיקר, נשתדל שההסבר לא יהיה חפיף.
  
• גיליון 319 · 19.02.2014 ידע הוא כוח ה"רגע" הזה יעשיר את היֶדע שלכם, בעיקר במה שנוגע לשורש ידע, כך שתדעו לפני מי אתם עומדים וגם תחושו שקניתם דַּעַת.
  
• גיליון 318 · 12.02.2014 חניך כתמר, כתמר יפרח קצת חינוך, זה מה שחסר לכם! אל תיפגעו, כי רק התכּוַונוּ לכך שה"רגע" עוסק בחינוך, בתקווה שהדברים יערבו לחִכְּכם.
  
• גיליון 317 · 05.02.2014 מים, מים בששון %60 ממשקל גוּפנו הם מים, וגם שני שלישים משטח כדור הארץ הם אוקינוסים וימים של מים. די באלה כדי להתמקד בנושא מאוד לא-מימי – המילה מים.
  
• גיליון 316 · 30.01.2014 שמשון, המחלפות והמחלף מה חולֵף בראשכם עטור מחלפות-השיער (פחות ופחות, ככל שחולף הזמן...) כשאתם חוצים את המֶחלף? נראה, שאין תחליף לדיון בשורש חלף.
  
• גיליון 315 · 23.01.2014 מה פּשר הפּשרה הטריטוריאלית? כולם מדברים על פְּשָׁרָה טריטוריאלית אבל רק מעטים מבינים מה פִּשְרָהּ, ולכן היחסים בין הצדדים נשארים פּוֹשרים. הקשר המילולי הוא כמובן הפֵּשֶר וגם הפתרון.
  
• גיליון 314 · 16.01.2014 איזו צורה יש לזה? מבחינה פורמאלית, אין חשיבות לטופס שמילא נהג מכונית-המירוץ, כל עוד נשמרה צורתו המקורית. מה הקשר? המילים, שמשמרות את ניחוחן טוב יותר מכל חומרי השימור החזקים ביותר. מייד תבינו.
  
• גיליון 313 · 09.01.2014 שותים לחיי נשיא ארצות הברית אם שותים לא נוהגים, אבל ליבֵּנו לא שָׁת לכלל הזה, ואנחנו נוהגים כרגיל במסע-המילים ומתייחסים לשורש ולגלגוליו, והשורש הוא שתה.
  
• גיליון 312 · 01.01.2014 הנסיך לא תופס את הקונספט היום אנחנו מוציאים מן הקוּפְסָה את השֵד שהיה שבוי עד כה בקונסֶפּציה שלו, והקשר ייעשה כרגיל באמצעות המילים.
  
• גיליון 311 · 26.12.2013 שכיבת-סמיכה על הבלקון האם הקשר בין שכיבת-סְמיכָה, גזוזטרה וארגון צבאי בלבנון, נראה לכם רוֹפֵס? מייד הוא ייראה מוצק יותר, בייחוד אחרי שנֵצֵא לדרך עם השורש רפס. משמעותו, לפי המילון, קשורה בחולשה, בהשפלה וכניעה, ומכאן מתרַפֵּס, מי שדורכים עליו, רומסים אותו. ואף נטען כי רְפִיסָה ורְמִיסָה הן אותו רעיון בחילופי אותיות – כמו שנאמר במדרש: "מה גֶפֶן זו, בתחילה היא נִרְפֶּסֶת בָּרֶגֶל ואחר כך עולָה לשולחן מלכים". והמתרפס הוא זה שעושה עצמו למִרְמָס: "לך הִתְרַפֵּס באבק רגליהם של גדולים ממך והמליכֵם עליך" אומר מדרש רבה בפרשת יתרו.
  
• גיליון 310 · 18.12.2013 להתפלל עם העבריינים מי פילל שהקשר בין תפילה במסגד למעשה פלילי עובר על פני גשר של מילים, וכולן, כצפוי, צמחו משורש אחד: פלל. זהו מקרה מעניין שבו שורש מתפתח למילים במשמעויות קרובות אך שונות, וחוקרי-הלשון מנסים מכיוונים שונים למצוא את ההקשרים ביניהן.
  
• גיליון 309 · 11.12.2013 אוֹ/וּמנות לעם צריך לא מעט חוש אוֹמנותי כדי להציג למישהו את ההבדל בין אוֹמן לאוּמן, ובין אוֹמנות לאוּמנות, ולעשות זאת במידה כזו של אֲמִינוּת, שהוא יאמין להבחנה ויענה עליה אָמֵן. ניחשתם נכון: השורש אמן הוא שיעסיק אותנו. כדי לחסוך את ההתלבטות בקריאת הניקוד, אָמָּן (קמץ קטן באלף) ייקרא אוֹמָן, וחברו יהיה אוּמָן, ולכן תחומי הפעילות שלהם ייקראו אוֹמָנוּת ואוּמָנות, אבל השורש הבסיסי המשותף להם ולמילים נוספות הוא אמן.
  
• גיליון 308 · 04.12.2013 הארץ שלנו "בואו נשיר את השיר המטורף של הארץ" אומר השיר, ואנחנו במקום שיר נספר סיפור, זה של המילה ארץ. לכו נא בעקבות המילים בארץ לא-זרועה.
  
• גיליון 307 · 27.11.2013 קפה au lait עם שחקני ריאל מדריד איך תשתו את הקפה שלכם? עם מעט חלב, תודה. ועד שיגיע הקפה, נחלוב מעט מידע על החלב, תחליפיו ותחליביו.
  
• גיליון 306 · 06.11.2013 אשה נעלה נעלה נעלהּ ב"רגע" הזה אנחנו נינעֵל על שורש אחד, נעל, ונציץ בו דרך חור המנעול.
  
• גיליון 305 · 30.10.2013 קוקטייל מזג האוויר מסע המילים מוביל אותנו מתחזית מזג האוויר למסעדה היסטורית (כדי להימנע מהשימוש המופרז בתואר מיתולוגית) ברחוב בן-יהודה בתל אביב, ונקנח בקוקטייל עברי.
  
• גיליון 304 · 23.10.2013 ראשי ערים או סינדיקט פשע? עכשיו, כשראשי ערים ומועצות יושבים לבטח בכסאותיהם (וזה עדיף בוודאי מ"ישיבה" אחרת), מן הראוי שגם ה"רגע", ולא רק הפרקליטות, יבחן את הקשר בין המשרה הרמה לעולם הפשע. מהבחינה המילולית כמובן.
  
• גיליון 303 · 16.10.2013 פרשת השבוע ישירות מפי הסוס את הנושא הזה חייבים אחת ולתמיד לפָרֵש: מה הקשר בין רוכבי-סוסים, נזירים, ציפורי-שיר ופרשת השבוע? כמובן, השורש פרש.
  
• גיליון 302 · 09.10.2013 האם אירלנד מתחרפנת? איך נעבור את החורף הקרוב? נַחֲרוֹף אותו, כלומר נעבור את התקופה הנקראת חורף – או שנַחרוֹפּ בו כמו הדוּבים בשנת-החורף שלהם? ואולי נחָרֵף את הקור שירד עלינו? חריפֵי-השכל ביניכם הבינו בוודאי שהנושא הוא חורף ומה שסביבו.
  
• גיליון 301 · 03.10.2013 זה הקטן גדול יהיה מותר גם לנו להתקטְנֵן לעיתים ולעסוק בקטנוֹת: נגזרותיה של המילה קטן.
  
• גיליון 300 · 22.08.2013 רואים רחוק רואים שקוף? שָׁקוּף – וּלמי שלא יָדע, זו העברית העכשווית למילה בָּרוּר – שהמילים תַּשְׁקִיף, משקפיים והשקָפָה באות מאותו שורש. אבל איך הגיע לכאן מַשׁקוֹף הדלת?
  
• גיליון 299 · 15.08.2013 באתי, ראיתי, התנצחתי לָנֶצח כנראה יתנצחו אנשי הספורט שלנו האם הניצחון חשוב יותר מן ההשתתפות. התשובה אינה חשובה כל כך, כל עוד יידעו שכל המילים הן מאותו שורש, נצח כמובן, ולא ינציחו את הוויכוח.
  
• גיליון 298 · 07.08.2013 PILL בטיפול אפילציה היום נגַלה מאין התגלגלו ללשוננו הגלוּלה, הגָליל, ולהבדיל הגוּלגולת והגְּלָלים.
  
• גיליון 297 · 31.07.2013 העולם כמרקקה זקני הקוראים של ה"רגע" זוכרים בוודאי שבאוטובוסים הדחוסים של פעם היה שלט מאיר-עיניים: "אסור לעשן, אסור לירוק". העישון נעלם מן המרחב הציבורי, וגם היריקה הצטמצמה בעיקר למגרשי הכדורגל. לפני שתיעלם מן העולם טפוּ טפוּ טפוּ, נקדיש לה כמה מילים בלי לירוק לבאר ששתינו ממנה.
  
• גיליון 296 · 24.07.2013 נפט, חולצות ופוחלצים האם החָלוּץ יאזור חלציו ויפשוט את החוּלצה? לפני כן הוא יחלוץ את נעליו וישים פעמיו לכיוון מושב חֶלֶץ שבדרום, ואנחנו ניזקק לחולֵץ טוב שישלוף את הפקק הלשוני.
  
• גיליון 295 · 17.07.2013 ספָּר ברוטב הכתובת היתה על הקיר: סַפַּר הצמרת הקדיח את רוטב התבשיל, וסופו שנטש את מעונו ועבר למען בלתי-ידוע. אל דאגה, התעלומה תיפתר, כי בין הנמען, הכתובת, הסַפָּר והרוטב נמתח קו של מילים, ועוד קו ישר.
  
• גיליון 294 · 11.07.2013 מה עניין שמיטה לכרטיס אשראי? לא כדי לצאת ידי חוֹבָה, אלא מפני שזו חובה נעימה ממש, יוקדש ה"רגע" למילה חוב ולמשמעויות שהיא טומנת בחוּבּה.
  
• גיליון 293 · 03.07.2013 מר גרוסמן הסיטונאי נשאר בלי גרוש בּקצה אחד של שרשרת-השיווק נמצא הצרכן, בקצה השני הסיטונאי, וביניהם הקמעונאי. מאין הגיעו שמותיהם?
  
• גיליון 292 · 27.06.2013 עוברים לעולם הפשע אם הצליח הפושע הפלילי לעבור בכניסה הראשית של הקונגרס, הרי זה רק בזכות המילים שמייד נעמוד על פִּשרן.
  
• גיליון 291 · 20.06.2013 סיפור לא פשוט של פשיטת רגל ה"רגע" הזה עוסק בנושא פשוּט לכאורה: השורש פשט. אבל אם הדברים הם פשוטים, מהו הקשר בין מי שפוֹשֵׁט את איבריו, למי שמסתפק בירושה פשוטה ופושט רגל, ולספרה 5 ?
  
• גיליון 290 · 12.06.2013 מרגרט והפנינים מראש הנקרה על הנַקָּר המנקר במַקּוֹרוֹ, שאין לו קשר מילולי לשום מָקוֹר מהימן, כבר עמדנו בהזדמנות קודמת. עכשיו נותר לדלות כמה פניני-לשון מן המקורות, ולענות על השאלה המסקרנת: מדוע פנינה אוהבת מרגרינה.
  
• גיליון 289 · 06.06.2013 שוטר המקוף נדבק בשלבקת חוגרת כדי שלא נחטא ב"אַל יִתְהַלֵּל חוֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" ונחטוף מכה מתחת לחגורה, נכווֵן את הדיון בדיוק לְאזור החגורה, וליתר דיוק לָאֵזוֹר – ולַחגורה. התאזרו בסבלנות, ותבינו.
  
• גיליון 288 · 29.05.2013 אפליקציה לשיעור בלט במערת המכפלה רב העניין במילים ובמקורן, והוא כפוּל ומכוּפּל כשעיסוקו בשורש כפל, אשר גם בלשונות האיזור הקרוב לנו תמצאו לו כפילים שעניינם דומה, מהכפלה ועד חלוקה.
  
• גיליון 287 · 22.05.2013 כבאים ספרדים והפצצה במפעל הפיס החומרים שה"רגע" הזה עוסק בהם הם ממש פצצה מתקתקת! אל בהלה, השורות הבאות יוקדשו לשורש פצץ ולנגזרותיו.
  
• גיליון 286 · 16.05.2013 כסף לבן לא צומח על העצים מדוע זה זקן ארגנטיני ששׂערו כבר הלבין עדיין נכסָף למזומנים? מייד תבינו.
  
• גיליון 285 · 09.05.2013 נקודה למחשבה בזמן ההפסקה סליחה אם ה"רגע" הזה נוֹקְדני מעט, אבל הסיבה ברורה: הוא עוסק בנקודה ובאחיה הפסיק.
  
• גיליון 284 · 02.05.2013 מרימים מעט את מסך הברזל "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת" נאמר בספר דברים, אבל למרות שהנחושת קדמה לברזל בשימוש בידי בני-אדם – וגם הוקדש לה בעבר "רגע" משלה – הברזל ממוּצב גבוה הרבה יותר ומזוהה עם כל מה שחזק, מוצק.
  
• גיליון 283 · 25.04.2013 האזנה נעימה באוֹדישן למוּאזין מה עושים באוֹדישן למוּאזינים מתחילים? כּוֹרים אוזן. וזאת נעשה גם אנחנו. אוזן, ומילים דומות לה בשפות האיזור כמו ארמית וערבית, היא איבר השמיעה שלנו. אבל לא רק: באוזן – וליתר דיוק באוזן הפנימית – מצוייה המערכת המופלאה ששומרת על שיווי-המשקל שלנו, ולמרות שגדול הפיתוי לקשור בין איזון, שיווי-משקל, לאוזן – אין שום קשר ביניהם. לאַזֵּן לא בא מהמילה אוֹזֶן, והמַאֲזָן אינו קשור לאוזן, ממש כמו ש-ear, אוזן, אינה קשורה ל-hear, לשמוע.
  
• גיליון 282 · 18.04.2013 זה הגדול, גדול יהיה הפעם הנושא ממש גדול – כי הוא עוסק בשורש גדל. המשמעות הפשוטה היא כמובן גודל פיזי, אבל מעניין שרוב המשמעויות מקשרות גודל לתכונה חיובית. great באנגלית אינה רק מילה לציון מימדים פיזיים, אלא תואר למשהו טוב. גם בעברית נאמר: איך היה? היה גדול!
  
• גיליון 281 · 10.04.2013 איך מגיעים תחתונים מאיטליה לקופת-חולים? הכל משתנה, החל מלוח-השנה – שקיבלה את שמה מן העונות המשתנות, המתחלפות – וכלה בזרם החשמל העובר בשַׁנָּאִים. עצם השינוי אינו שָׁנוּי במחלוקת, למרות ששנוי הוא מן המשמעות השנייה של השורש שנה, זו של מה שחוזר על עצמו, שנאמר פעם שנייה, ומכאן גם זה שמלמדים אותו: "כל השונה הלכות בכל יום מובטח לו שהוא בן עולם הבא", אומר התלמוד, המפרש את המִשְׁנָה, זו שחוזרים ולומדים בה.
  
• גיליון 280 · 03.04.2013 תחרות עצומה בין המעצמות נושא ה"רגע" הזה הוא עָצוּם, ולמרות זאת נצמצם אותו למסגרת הרגילה, וניגע רק בעצם העניין. כי השורש העומד לדיון הוא עצם, שממנו נפלגו משמעויות רבות. באחת מהן, עַצמוֹת הגוף, עסקנו בהזדמנות אחרת, ועכשיו נַעֲצים את הדיון במשמעויות נוספות.
  
• גיליון 279 · 20.03.2013 סלח לי, מה ה-case שלך? אני מתנצל ומבקש את סליחתכם, אבל מה אנחנו יודעים על הסליחה?
  
• גיליון 278 · 14.03.2013 למען השם, מה יש לצהריים? החלק העברי ב"רגע" זה יהיה קצר ביותר, מכיוון שעניינו בשמותיהן של הארוחות – ובעברית, כמה חבל, הדמיון כנראה לא פעל יותר מדי, ויש לנו שמות חסרי-השראה: ארוחת-בוקר, ארוחת-צהריים וארוחת-ערב. בדוחק נוכל להוסיף את ארוחת-עשר וארוחת-ארבע (הילדים, צרכניהן העיקריים, לא נהנו במקרה זה מעודף-יצירתיות), ואת יציר-הכלאיים בוהריים, צירוף של בוקר+צהריים, כתרגום ל-brunch. ואם נחטט נוכל להוסיף את הארוחה המַפסקת לפני צום יום כיפור (אבל אין שֵם לארוחה שבאה כששוברים את הצום!), ואת הסעודה השלישית של מוצאי שבת. "כל אדם מישראל בין איש או אשה, חייבים לאכול בשבת שלוש סעודות, אחת בלילה ושתיים ביום" נאמר בקיצור שולחן ערוך.
  
• גיליון 277 · 06.03.2013 הנושׂא - הנושׂא האם באופן סובייקטיבי, נָשׂיא שהתחתן כפוף לחוקי התחביר? התשובה, או לפחות הקֶשֶר בין המילים שבשאלה, יתבהר בהמשך.
  
• גיליון 276 · 24.01.2013 כפרה עליך, יש כיסוי למה שאתה אומר? האם כל מי שהבטיחו לנו הבטחות שלא היה להן כיסוי, יוכלו למחוק את חטאם ביום הכיפורים? לפחות במה שנוגע לצד הלשוני, הם ימצאו את הקשר.
  
• גיליון 275 · 17.01.2013 לא חראם על הפילגשים בהרמון? למרות שזו שעת-חירום, אין כל סיבה להכריז מלחמת-חורמה על הפילגשים בהרמון ולהחרים אותן; ראוי הרבה יותר לברר את מקורן של מילים אלה.
  
• גיליון 274 · 09.01.2013 על הפנים על פניו, הנושא פשוט, אך כפי שנִראֶה יש לו פנים לכאן ולכאן, ואנחנו נשתדל להציג את כולן ללא משוֹא-פנים. ולמי שטרם הִפנים, הנושא הוא הפָּנִים.
  
• גיליון 273 · 02.01.2013 אוי, פתאום נפל העיפרון... מי עוד זוכר שלפני מעבד התמלילים הממוחשב, כתבו אנשים בעט ובעיפרון? ה"רגע" מתגייס כדי לגול עפר מעל העיפרון הנשכח מלב.
  
• גיליון 272 · 27.12.2012 ממלכת הצלבנים הפעם אנחנו מצליבים מידע מתקופות ומתחומים שונים – שעניינו הצלב.
  
• גיליון 271 · 19.12.2012 הראש היהודי ממציא לנו ספלים בראשית היה לנו ראש ממשלה, ואחר-כך היתה לנו ראש ממשלה – עד שהאקדמיה ללשון העברית החליטה שגברת בתפקיד זה ראוי שתיקרא רֹאשַת ממשלה. לכן, נברר בראש וראשונה מהיכן צומח הראש ונישאר בראש אחד.
  
• גיליון 270 · 12.12.2012 אתה בחרתנו פעם בארבע שנים, ובדרך כלל פחות מזה, העם הנבחר (לפחות חלקו שחי בארץ + הימאים...) נהייה לעם הבוחר, וזו סיבה טובה לבחור בשרש בחר כנושא לדיון ה"רגע".
  
• גיליון 269 · 05.12.2012 מכירים? איך קורה שאנחנו מַכִּירִים מישהו וגם מִתְנַכְּרִים לו – ולשתי המילים אותו שורש לשוני, ובמקור אפילו היתה להם משמעות דומה?
  
• גיליון 268 · 29.11.2012 מצמצמים את ציר הרשע על צִיר המילים אנחנו נעים היום עם המילה - צִיר.
  
• גיליון 267 · 22.11.2012 עמוד, ענן – ולא מה שחשבתם מסגרת ה"רגע" מחייבת אותנו לדחוס בעמוד אחד את קשרֵי-המילים שמחברים בין עמוד ודף בספר, ואפילו בעל-טוּר וקולונל אחד שמקנחים בעוגה מתוקה.
  
• גיליון 266 · 14.11.2012 למי קראת מותק? מעט סבלנוּת: עד שתסיימו את הקריאה יתברר לכם שמעַז יֵצֵא מתוק.
  
• גיליון 265 · 07.11.2012 מלבינים את פני הביצה שהתחפשׂה גשר בצבע לבן עובר בין ארמונו של אחשוורוש, לשכתו של נשיא ארצות הברית ואשכיו של השטן. כשאתם פוסעים על הגשר, עשו זאת בזהירות, כאילו אתם הולכים על ביצים.
  
• גיליון 264 · 31.10.2012 מי לובשת את המכנסיים בבית? המכנסיים הם מקום לתחוב בו את הרגליים, או שזהו סתם כסת"ח? תלוי באיזו שפה.
  
• גיליון 263 · 24.10.2012 בלדה לרקדנית "עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד" אמר קהלת, החכם באדם, ואנחנו נשאיר בצד את הבכי והמספֵּד – ונצא בריקוד, או לפחות נתחקה אחר מקור המילה.
  
• גיליון 262 · 17.10.2012 החתימה שלא מביישת את הפירמה על הדברים שתקראו כאן אנחנו חותמים בשתי ידיים, כי עניינם החתימה וגלגוליה הלשוניים, מברית המילה – ועד מלכת בריטניה.
  
• גיליון 261 · 11.10.2012 עצור, גבול לפניך! ה"רגע" הזה עובר כל גבול – אבל עדיין נשאר במגבלות השפה, כדי שחלילה לא ניחשד בהסגת גבול (או השׂגת גבול; שניהם משמשים במקורות, והבלבול נמשך בלי גבול).
  
• גיליון 260 · 13.09.2012 קרואסן לרב-כלאי מונשיין, בבקשה התפריט של מתקן הכליאה סהרוֹנים בדרום הארץ בוודאי אינו כולל קרואסן לארוחת-בוקר, והקשר היחיד בין השניים הוא גשר של מילים.
  
• גיליון 259 · 06.09.2012 קבלת פנים אולימפית האם מקובל עליכם שנעסוק במקביל בטרקטורים, בגיאומטריה ובהתעמלות אולימפית? נא קַבְּלוּ זאת בהבנה והכל יתבהר בהמשך.
  
• גיליון 258 · 29.08.2012 עמוד נוח! הרגישו בנוח, כי השורש שהפעם נניח לגביו הנחות הוא נוח, וגם אם לא נגיע אל המנוחה והנחלה, ניחא, העיקר שתהיה לנו נחת.
  
• גיליון 257 · 22.08.2012 צא, גלוטן, צא! מה מחבר בין הצגת תיאטרון מפורסמת, יצירת אומנות ולחם נטול גלוטן? הדֶבֶק הוא החיבור.
  
• גיליון 256 · 15.08.2012 מזרחית למתקדמים מה קדם למה, הביצה לתרנגולת או הקדימון לאשתקד? נתקדם מעט, והשאלה תתבהר.
  
• גיליון 255 · 08.08.2012 קלאפטע צינית שכמוך! מה כבר לא אמרו על הכלב? אמרו, שהוא ידידו הטוב ביותר של האדם – אבל מי שמתנהג לא כהלכה הוא כלב בן-כלב, וכמו כל כלב, לפחות בערבית, עוד יבוא יומו. דיברו על קור כלבים ועל פני הדור שהם כפני הכלב, ואפילו הצביעו על כך שדווקא מתחרהו הביתי, החתול הערמומי והלא-נאמן, הוא שזכה ליותר ביטויים הקושרים אותו לחוכמה.
  
• גיליון 254 · 01.08.2012 המסאז'יסטית והחרקים ראו הוזהרתם: ה"רגע" הזה ממש אינו שומר-נגיעה, ועניינו במישושים ובמשמושים למיניהם.
  
• גיליון 253 · 25.07.2012 הפורקן של מלך מצרים את הפרק הזה נפָרֵק לגורמים, ונקדיש אותו למלך פארוק שלא מצא פוּרקן גם לאחר שהגיע לפרקו. הבה ונראה מה עומד על הפרק.
  
• גיליון 252 · 18.07.2012 הטיל והבעייה היהודית במסע המילים שלנו אנחנו רוכבים על גבו של טיל בליסטי שיביא אותנו למשחק מטקות בחוף הים עם כמה מיסיונרים.
  
• גיליון 251 · 11.07.2012 סיפור שמאלצי על הכור בצ'רנוביל ב"רגע" הזה נרכיב פאזל שמאלצי-משהו שמרכיביו הם כור גרעיני, צורף-זהב, והחומר שמְצַפֶּה את השיניים. מה הקשר? כרגיל, המילים.
  
• גיליון 250 · 05.07.2012 הכל נשאר ב(מ)שפחה זה קורה במשפחות הכי טובות: במאפיה של ניו יורק, בכנסייה הבלתי-גמורה בברצלונה ובבית"ר ירושלים. מה קורה? המשפחה.
  
• גיליון 249 · 28.06.2012 האקדח מת מחום היום, בפרפראזה על האִמרה מעולם התיאטרון, נִראה כיצד אקדח שמופיע במערכה הראשונה, מתגלגל – לא ממש, למרבה המזל, אלא רק בגלגול הלשוני – לסכסוך משפחתי בין בעל ואשה.
  
• גיליון 248 · 21.06.2012 הטייקון מסביליה מקיז את דמנו הסיפור הכלכלי החם ביותר הוא ה"תספורת" שמעוללים בעלי-חוב במשקל טייקון, לרוכשיהן של אגרות-החוב שהנפיקו. במילים פשוטות: אני חייב לך 100 שקלים? או שתסכים ל"תספורת" ותקבל רק 80 – או שלא תקבל דבר. זהו הסיפּוּר בקצרה, אבל אותנו מעניינת דווקא התספורת, שהיא אמנם מאותו שורש כמו סיפור, אבל מילולית אינה קשורה כלל, וגם לא לסֵפֶר וגם לא למִסְפָּר או סִפְרָה. מייד נראה, שהטייקונים הללו למדו גם למדו דווקא מן הסַפָּרִים והגַלָּבִים של פעם.
  
• גיליון 247 · 14.06.2012 doc.סמוֹך עלי! כל מה שייאמר כאן – אפשר לסמוך עליו. לפחות במה שנוגע לצד הלשוני.
  
• גיליון 246 · 07.06.2012 אוהבים אותך, אמיגו "כל מקום בו נהיה ויהיה לנו טוב / שם נֵשֵב ונטה את הפועל אהוב" שרו חברי להקת התרנגולים למילותיו של חיים חפר והמנגינה של סשה ארגוב. ובהמלצתם, גם אנחנו נעשה כן, באהבה.
  
• גיליון 245 · 23.05.2012 אנג'לינה ג'ולי ואנגלה מרקל בקריית מלאכי "בעלי/אשתי - מלאך"; "כן, גם בעלי/אשתי לא בן-אדם" גורסת הלצה רבת-וותק, שרק בשם התקינות הפוליטית מוצגת כאן בכל צורותיה האפשריות. אנחנו נעסוק כאן לא בדרמה של הנישואים אלא דווקא במלאכים.
  
• גיליון 244 · 16.05.2012 ציפור פיקנטית ונאמנה למקור מה כל כך מְקוֹרי בצמח הקרוי מַקּוֹר החסידה? כלום, אם מתייחסים רק לצד המילולי, כי לעניין המקוריות אין דבר וחצי דבר עם המַקור של החסידה, שממש איננו נאמן למָקור.
  
• גיליון 243 · 10.05.2012 איריס וגלגל המזל איזו קשת רחבה של נושאים – מגלגל המזלות ומבנה העין, ועד לדברי אמת ושקר שאין לו רגליים – אפשר להקיף במילה קטנה אחת: קֶשֶת.
  
• גיליון 242 · 02.05.2012 יש לי יום-יום חג, יש לי חג יום-יום "וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם וְלַחשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד", ואנחנו, עם כל הצניעות המתבקשת, נשפוך אור – על היום.
  
• גיליון 241 · 25.04.2012 מה הבעייה? קחו בליסטרה הפעם יש לנו בעייה – אבל נתמודד איתה, או לפחות נרד לשורשה, כי השורש הלשוני לבעייה ולחיפוש הוא אחד: השורש בעה פירושו לחפש, לשאול שאלות, מן הארמית בְּעָא (הוא שאל, ביקש, רצה, וגם התפלל), ומכאן בעייה, שאלה.
  
• גיליון 240 · 19.04.2012 אלוּף (בּצלוּת) יעקב בצלאל ודגל בריטניה "זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים". מפליא, אבל הבצלים הנוסטלגיים בתפריט של בני ישראל, נזכרים במקרא רק במקום אחד! אנחנו ניתן לבצל את הכבוד המגיע לו, ונקלף אותו אחד לאחד מגלדיו הלשוניים.
  
• גיליון 239 · 05.04.2012 פקוּדת-יום ליום-פקוּדה בבחירות המוקדמות שמקיימות המפלגות, רבים מן המתפַּקְּדִים בעצם נִפְקָדִים, שאפילו ביום פקודה אינם מתייצבים בקלפי, אבל אין מי שיפקוד אותם על עוונם.
  
• גיליון 238 · 29.03.2012 משחק קלפים בקיימברידג' א-זרקא "כל העולם כולו גשר צר מאוד" וגשר-מילים מקשר בין האפיפיור, קיימברידג' וקיבוץ מעברות. כשנגיע לַגשר נחצה אותו, ונקנח במשחק ברידג' (שדווקא אין לו קשר לגשר).
  
• גיליון 237 · 22.03.2012 השגריר חטף ראומטיזם בספארי בחייו המקצועיים של כל שגריר, נסיעות מכאן לשם הן מעשה-שִגרה. כי שגריר – וכמוהו, להבדיל, טיל המשוגר מכַּן-שיגור – נוסע מתמיד מפה לשם כדי להביא את דבר שולחיו.
  
• גיליון 236 · 14.03.2012 מלך ריחני ליד הקרמלין איך אתם אוהבים את הבזיליקום? בָּזוּק על הפסטה והפיצה? או בנוסח האיטלקי, שם הצמח משמש סימן-איתות בין אוהבים, ואחד מזניו נקרא bacia, Nicola (נשקֵני, ניקולא)? או אולי בנוסח ההודי שבו מניחים אותו על גופת המת כדי להבטיח ששערי שמיים ייפתחו בפניו?
  
• גיליון 235 · 08.03.2012 יש לנו אינטרס לקבל ריבית מעניינת הריבית על ההלוואה נושֶכֶת אתכם? צר לי, אבל אני מבטיח לשמור על האינטרסים שלכם, ולעשות את זה בצורה תרבותית ומעניינת, באמצעות המילים כמובן.
  
• גיליון 234 · 01.03.2012 קשה באימון, קשה במוזיקה (והכל במוח) זו איננה אחת מהקוּשיות של פסח: מה משותף לאבטיח, חיטה, יולדת ויצירה מוזיקלית בדו מז'ור? כפי שתראו, בפתרון לא טמון כל קושי.
  
• גיליון 233 · 22.02.2012 לא, בתכלית השלילה, ולא פתח למשא ומתן אל תראו את המצב באור כל כך שלילי; למרות כל העיסוקים שלנו נמצא זמן למשא ומתן, וגם נשיג שלל לא רע. כיצד? באמצעות המילים כמובן.
  
• גיליון 232 · 16.02.2012 סיפורי בדים שמסתעפים והולכים נראה לכם שהקֶשֶר בין הפקת שמן מזיתים, סעיפים במסמך כתוב, היסוס בהחלטה וענפי עצים – הוא סיפור-בדים? ממש לא, כי המילה הקצרה בַּד היא החוט המקשר בין כולם.
  
• גיליון 231 · 09.02.2012 קמץ חוֹלמני ושוּרוּק חוֹרק האם תחשבו שה"רגע" הוא נוֹקְדני מדי (פירוש: קפדני, דייקני באופן כפייתי), אם יעסוק הפעם במקורם של סימני הניקוד?
  
• גיליון 230 · 02.02.2012 קרינת UV במשרדו של נשיא ארה"ב אם אתם מסוּגלים למצוא את הקשר בין כלי הנגינה צֶ'לו, האומן מארק שגאל ומשרדו של נשיא ארצות הברית – אתם כנראה יחידי-סגולה, כי הכל סב סביב השורש סגל.
  
• גיליון 229 · 26.01.2012 נייר טישוּ מחוץ לקוֹנטקסט מאחורי הטקסט שאתם קוראים ניצב מַארָג שלם של מילים, שיגרום לגברת לנגֵב את הדמעות בחדר הטואלט שלה. מבולבלים? מייד יתבהר הכל.
  
• גיליון 228 · 19.01.2012 קברניט, ממשלה וכבד קצוץ כאשר אתרי האינטרנט שלנו נתונים למתקפת-סייבר, מן הראוי שהקברניט העומד בראש הממשלה ייטול את ההגה לידיו, ולא יאפשר לכל פצחן סעודי לשים עלינו קצוץ. המילים, כרגיל, יגשרו על כל אלה וינווטו אותנו לחוף-מבטחים.
  
• גיליון 227 · 11.01.2012 מותחן בחנות הספרדית ה"רגע" הזה יחזיק אתכם במתח גם כשיעסוק בהתעמלות-מכשירים, בגרבי-גברים או בבועות-סבון. וכדי לא למתוח אתכם יתר על המידה נתחיל את המותחן על השורש מתח, שהטיותיו ונגזרותיו כולן בהקשר של מתיחה, הארכה, ההיפך מקיצור.
  
• גיליון 226 · 05.01.2012 בצימר של סילבן הנגר רוצים להחמיא למישהו שהוא אדם חכם ובעל תחבולות? פשוט אִמְרוּ לו שהוא נַגָּר: "מה נַגָּרין הם ישראל, שיודעים לרצות את בוראם" אומר מדרש רבה. נגר בן-נגר הוא, בהשאלה, חכם בן-חכם. זהו אחד המקצועות העתיקים וגם המכובדים ביותר. די שנזכור את נוח בונה התיבה שהקב"ה אמר לו, שוב לפי מדרש רבה: "נגר היית, ואִלוּלֵי בריתי שהיתה איתך לא היית יכול ליכנס לתיבה", לאמר שמזמין העבודה הוא בכל זאת חשוב יותר מן האמן המבצע...
  
• גיליון 225 · 29.12.2011 ב"ה, פרשת שמות כדי לשמור על שמֵנוּ הטוב נייחד את ה"רגע" הזה – לַשם הטוב, שעליו אמר כבר החכם קהֶלֶת "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב".
  
• גיליון 224 · 22.12.2011 גנן גידל אקדמאי בגן היכן צומחים האקדמאים? תחילה בגן שבו מלבלבים ילדים, ואחרי שהם נובטים - במטע. כל זה בתנאי שהזאב לא מתנכל להם בתיכון. מה הקשר? הכל יתבאר בהמשך.
  
• גיליון 223 · 15.12.2011 שניים מקרא ואחד TRANSLATION על תרגום משָׂפָה לשפה כבר אמרו שכמו אשה, אם הוא נאמן אינו יפה, ואם הוא יפה אינו נאמן. זו הדילמה של המתרגם: איך הוא מעביר משפה לשפה, גם שומר על המבנה המקורי, וגם יוצר דבר חדש, יפה ונאמן למקור כאחד.
  
• גיליון 222 · 07.12.2011 קבוצת מקבּרי תל אביב האם זה נראֶה לכם סוּג של הוּמור מָקַבְּרִי לקשוֹר בין החשמונאים למחזמר "שוּרַת המקהלה"?
  
• גיליון 221 · 01.12.2011 חניבעל ונוטרי ירושלים האם זה קַרְתָּנִי מדי לחשוב שמה שקורה בקריית-מוצקין אינו אקראי? אולי, אבל מה שאיננו מקרי הוא המקור המשותף לכל המילים האלה.
  
• גיליון 220 · 24.11.2011 מפלצת בעלת מוניטין אולי לא תעמדו עם שעון-יד כדי למדוד כמה זמן תימשך הפגנת המפלצות, אבל בוודאי תשמחו לדעת שבין המילים האלה, בצורתן הלועזית, נמשך חוט מקשר שיש מאחוריו לא מעט כסף.
  
• גיליון 219 · 17.11.2011 הסטטוס קוו נשמר בפקיסטאן הניצבים בַּסרט הפקיסטאני שעמדו בַתחנה לא ידעו שבאופן סטטיסטי מצבם טוב, או לפחות סטנדרטי - ושרוב המילים במשפט הזה שייכות לאותה משפחה וקשורות זו בזו.
  
• גיליון 218 · 10.11.2011 היהפוך תותח לסוכר? איוֹב המקראי בוודאי לא חשב שהמילה תותח המופיעה בפסוק "כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח וְיִשְׂחַק לְרַעַשׁ כִּידוֹן" – אִזכור בודד של המילה בתנ"ך ובתורה שבע"פ – תהיה עם השנים לכינוי שגור של הערכה למישהו: "אתה תותח". המילה, שמקורה לא ידוע, נתפסה על ידי הפרשנים גם ככלִי-נשק, וגם כאבנֵי-תותח, ומכאן אולי הריבוי "כְּקַשׁ נֶחְשְׁבוּ תוֹתָח".
  
• גיליון 217 · 02.11.2011 ניבֵי-הלשון האִידיוטיים של האנשים הפשוטים הפה משמש אותנו בין השאר לדיבור, ולא ייפלא שאיברים קרובים לו קשורים לפעולה זו, ולעתים תוך כפל משמעות: שָׂפָה היא גם אחת משתי השפתיים, וגם עברית או צרפתית. הלשון מצוייה בלוע – אבל גם סינית היא לשון. וכך גם בשפות אחרות, כפי שהזכרנו בהזדמנות אחרת: lingua היא לשון (האיבר, וגם צירוף-המילים המשמש לדיבור) וממנה language ועוד. לחברה טובה זו יש להוסיף את ניב-השפתיים: "בּוֹרֵא נִוב {נִיב} שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב" נאמר בספר ישעיהו. והרי ניב הוא שמה של כל אחת מארבע השיניים הקרויות גם "שיני-כֶּלֶב", בולטות וחדות.
  
• גיליון 216 · 27.10.2011 בחזרה לשאלה על החזרה בתשובה ה"רגע" הזה חוזר אחורנית בְּדרך שיש ממנה חזרה, ובסופה אף נסתייע במהדורה חדשה של מחזור-התפילות כדי לבחון את שאלת החזרה בתשובה, וייתכן אף שתהייה גם הופעה חוזרת. והכל דרך המילים, שהמוצא לכולן הוא השרש הדר שמקורו ארמי, ומשמעותו: לחזור. הָדַר = חָזַר (גם הצליל דומה, ולא במקרה), ואין לבלבל אותו עם הָדָר במובן של יופי והוד, וממנו כמובן גם נֶהְדַּר, מהוּדר ועוד.
  
• גיליון 215 · 06.10.2011 תשובה לעניין מתי, אם לא בעשרת ימי תשובה, אנחנו חייבים לעצמנו כמה תשובות שיש בהן מענֶה לעניין התשובה?
  
• גיליון 214 · 21.09.2011 מס שפתיים, או נשק סודי? את ה"רגע" הזה נחתום בנשיקה, אבל לא לפני שנברר היטב את מקורה המילולי, בעברית ובשפות אחרות, ולאֵילו מילים קרובות היא נוֹשקת ומַשּיקה.
  
• גיליון 213 · 15.09.2011 כשהמלך במצוקה מקריבים את המלכה המלך השחור אמר למלכה הלבנה: אני מרגיש אבוד. אולי במקום שנילחם, ואת תשלחי רצים ופרשים, ואני אקריב חיילים רגלים – אולי פשוט נכריע את הסכסוך בינינו על לוח השחמט?
  
• גיליון 212 · 08.09.2011 שלל צבעים טכניקולור השפה הכתובה והמדוברת היא כל-כך רבת צבעים וגוונים, עד שממש מתבקש להקדיש "רגע" – לצבעים ולגוונים.
  
• גיליון 211 · 01.09.2011 מחיאות-כפיים למושכי צ'קים דבר המומחה: הקץ למחאה! צריך פשוט למשוך צ'ק מחשבון הבנק, לדלל במים, להכניס לבלנדר, ולהפוך אותו למחית. מחיאות כפיים, ובעיקר: איך נחבר בין כל המילים האלה בלי למחות הרבה זיעה ממצחנו?
  
• גיליון 210 · 25.08.2011 האנורקטי, האפיפיור והמאפייה מה הבּוּלמוס הזה להתעקש כמו בּוּלדוג-צַיִד כדי למצוא את הקשר בין צו של אפיפיור ובין הפרעות אכילה? בסוף הדברים תֵדעו אם פגענו בּוּל – או שהכל, סליחה, גללי-שוֹר.
  
• גיליון 209 · 18.08.2011 מי היה מנחש? מה דעתכם על כך ששוטר צבאי ושוטר ניו יורקי חמושים באזיקים יצבעו את שערם לאדום-נחושת בטקס חינה, לאחר שעלו ברגל לפסגת המצדה? תמהים מה הקשר? מייד ייפתרו כל הניחושים.
  
• גיליון 208 · 11.08.2011 בשם אלוהים, תאודור! איך, בשם אלוהים, מתחילים רשימה שעיסוקה – בשמו של אלוהים? והרי אפילו הפתיחה המפורסמת מכולן, "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ", מעוררת תמיהה מדוע הבורא מופיע כאן בלשון רבים.
  
• גיליון 207 · 04.08.2011 זמר האופרה נלחץ ממזג האוויר האם זמר האופרה ייאלץ לעבור בדיקה רפואית בחומרים רדיואקטיביים, או שמא זהו רק השינוי במזג האוויר שמכניס אותו ללחץ? המילים, כמובן, מחַברות בין כל אלה, והתשובה לשאלה ממש לא חשובה.
  
• גיליון 206 · 23.06.2011 האפיפיור הקלאוּסטרוֹפוֹבּי ועצם הבריח מהו המפתח להבנת הכותרת? המפתח!
  
• גיליון 205 · 16.06.2011 המחר ייראה אחרת, באחריות מה יפה מסען של המילים: מחכמי פרשנות התלמוד ועד חברות הביטוח, ומן האפיקומן של פסח ועד לאחריות המיניסטריאלית – כל מילה אחֶרֶת מחברתה, ועם זאת קרובה אליה בכך שכל המילים נגזרו מן השורש אחר.
  
• גיליון 204 · 02.06.2011 הכי קרבי, אחי "טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק" נאמר בספר משלי, ומשתעשעי הכותרות כבר הפכו והפכו במשפט זה וקשרו אותו לכל דבר: החל ב"טוב אח קרוב" על קדימון לתוכנית "האח הגדול" וכלה בכותרת "טוב אח קרוב משכן מעצבן". לכן, נקריב את הדקות הקרובות, כדי לעמוד על גלגולי הקִרְבָה בין המילים.
  
• גיליון 203 · 26.05.2011 אשר(א)י המאמין משלם במזומן או באשראי? אשרֵי המאמין שאשראי הוא טוב יותר. הקשר בין המילים הוא לא בין אשרֵי ואשראי (כי אין קשר, ענייני או מילולי, בין אושר ואשראי) – אלא דווקא בין האשראי והמאמין, כפי שיתברר בהמשך.
  
• גיליון 202 · 19.05.2011 המוסכניק המאלתר והקבר הקדוש לא פלא שבארץ משופעת בהיסטוריה וקדוּשה כמו ארץ ישראל, נוסד לפני שנים ארגון אַתְרָא קַדִּישָׁא הפועל בכל אתר ואתר להגנתם של קברי יהודים (או שמא אינם כאלה?), בדרך כלל כשהם מתגלים בפרוייקטים של בנייה וסלילה. אתרא קדישא, בארמית מקום קדוש.
  
• גיליון 201 · 11.05.2011 איזו נפילה! האם ניפטר מן הנֵפֶל הזה לפני תום הקדנציה שלו? הכל תלוי מתי ייפלו החגים השנה. מה הקשר? המילים, כמובן.
  
• גיליון 200 · 05.05.2011 זה פסל? זאת פסולת! מה פְּסוּל נמצא בפֶסֶל, שבעטיו נצטווינו בעשרת הדברות "לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ"? בציווי הדתי לא נעסוק כאן, אלא בקשר בין המילים.
  
• גיליון 199 · 28.04.2011 האם מר ריכטר אחראי לאסקלציה? מה הקשר בין יעקב אבינוּ, מר ריכטר, הגליל המערבי ולוצ'אנו פַּבַרוטי? סֻלָּם. הראשון חלם עליו, לשם השני הצמידו אותו, בשלישי הוא נמצא, והרביעי, שהוא כבר סקאלה אחרת לגמרי, הופיע בו.
  
• גיליון 198 · 14.04.2011 חמסה, חמסה, חמסה אבל אוי לילד רע / אצבע נוּ נוּ נוּ עושה בוהן ברוגז אצבעות / זרת מתפייסות הן.
  
• גיליון 197 · 07.04.2011 אופוזיציה חיובית, לפחות מילולית הו, סניליות חביבה! בסוף ה"רגע" הקודם הבטחתי שהנושא הפעם יעסוק בווטרינר המזוקן – ופשוט שכחתי שהווטרינר (מלשון vetus, זקֵן, בגלל הבהמות הבוגרות שבהן הוא מטפל) והזִקְנה בכלל, כבר כיכבו ב"רגע" אחר, רק לפני שנה. גם השורש sen, שממנו נגזרה סניליות, מופיע שם. אך כפי שתראו בהמשך, אפשר לראות גם בזה את הצד החיובי.
  
• גיליון 196 · 31.03.2011 הישבנים הראשונים בארץ ישראל אדוני היושב-ראש, ברשותך נשב על המדוכה ונקדיש ישיבה מיוחדת לנושא הישבנים בהתיישבות העובדת, ונשתדל לדון בכך ביישוב-הדעת.
  
• גיליון 195 · 24.03.2011 הביצוע של התשיעית היה עשר! אם ה-sexta hora, השעה השִשית מן הזריחה, היתה ל-siesta של המנוּחה, הרי השעה התשיעית מן הזריחה נקבעה כשעת התפילה של אחר הצהריים המוקדמים. nona hora, מן המילה הלטינית novem, תשע, הפכה ל-nones, המקבילה של תפילת מנחה אצלנו. באנגלית עתיקה, non היתה השעה 3 אחר הצהריים (השעה התשיעית מן הזריחה) אבל בשלב מסויים הועתקה שעת התפילה וגם המשמעות לצהרי היום, וכך קיבלנו את האנגלית noon, צהריים, חצות-היום. תשע באנגלית nine היא מאותו מקור שהצמיח את הלטינית novem, שאותו אנחנו פוגשים לא רק במילה תשע בלשונות לטיניות (neuf בצרפתית, nueve בספרדית, nove באיטלקית) – אלא גם בשמו של חודש November שהיה החודש התשיעי בלוח השנה הרומי.
  
• גיליון 194 · 16.03.2011 שמונה ימי מילה, או כמה מילים על 8 היום אנחנו עושים שמיניות באוויר – כדי לדבר על הספרה 8.
  
• גיליון 193 · 10.03.2011 שש ושבע חוגגים סייסטה כל השבוע במסע-המִספרים אנחנו מגיעים כבר לשֵש, אבל בדרך מחכה לנו מנוחת-צהריים.
  
• גיליון 192 · 03.03.2011 ארבע, חמש / יש עוד מה לחדש! אנחנו זוחלים על ארבע במִצעד סיפורי המִסְפָּרִים ומגיעים אל ארבע.
  
• גיליון 191 · 24.02.2011 אחת, שתיים, שלוש, מי יודע? מאחורי המילים מסתתרים לא אחת סיפוריהם של סְפרוֹת ומספרים.
  
• גיליון 190 · 17.02.2011 הכוכבים של רצועת הביטחון קשים חייו של עֶבֶד עברי: לא די שעבד קשה, גם ביום שהוא כבר יכול לצאת לחופשי אחרי שש שנים, ולמרות זאת הוא מעדיף להישאר עם אדונו באומרו "אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי" – אדונו מגישוֹ "אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם". במה כבר חָטאה האוזן, או בלשון הגמרא "מה ראתה אוזן להֵרצע יותר מכל האיברים כולן?" אומר רש"י על מי שהחליט להשתעבד לאדם: "ואם מוכֵר עצמו, אוזן ששמעה על הר סיני 'כי לי בני ישראל עבדים' והלך וקנה אדון לעצמו – תֵרצע". וכך קיבלנו את הביטוי עבד נִרְצָע. ובאנגלית הוא נקרא pierced-ear“ ”slave, כזה שעשו לו "פּירסינג" בתנוך האוזן.
  
• גיליון 189 · 10.02.2011 נרים כוס זכוכית לחיי סינדרלה בעמק הסיליקון זכוּכית, אותו חומר בשימוש כל-כך נרחב בימינו, מוזכרת בתנ"ך רק פעם אחת, בספר איוב: "לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז". אבל ככל שהתפתחה הטכנולוגיה וגדל השימוש בה, היא נזכרת יותר ויותר, בעיקר לכלי בית ורק מאוחר יותר לזיגוג. התלמוד, במסכת העוסקת בהלכות אבלות, אומר: "בראשונה היו מַשְקין בבית האבל עשירים בזכוכית לבנה [שקופה, שהיא יקרה יותר] ועניים בזכוכית צבועה והיו עניים מתביישין; התקינו שיהו הכל משקין בזכוכית צבועה מפני כבודן של עניים". ואת השיעור החברתי המאוד-חשוב הזה מן הראוי לזכור ולהפנים, כי על דברי תורה נאמר שהם "קשים לקנותם ככלי זהב ונוחים לאבדם ככלי זכוכית".
  
• גיליון 188 · 03.02.2011 מריה, הישנת או חלמתי חלום? אם הסיפור הוא יָשָן נוֹשן, זה אומר שהוא יָשַן זמן רב ולא התעורר? הקשר בין השינה והגיל הביולוגי אכן קיים במישור המילולי: יָשֵן, הוא מי שנותן תנומה לעפעפיו ונרדם – ויָשָן, לא חדש, הוא ככל הנראה הרחבת המוּבן של הפועל לישון. חִשְבו על נתח הבשר המיוּשן על מדפי הקצב: זהו בשר שהניחו לו "לישון" – ולהתיישן - עד שיכשר למלא את תפקידו בקדירה או על האסכָּלָה. וכמוהו גם יין שהיה פעם פופולארי מאוד, היין לקידוש "ישן נושן".
  
• גיליון 187 · 27.01.2011 אגרות-חוב במרגרינה, באחריות ליד נמלי-הים שלנו תמצאו מחסני ערוּבה, שבהם מאוחסנים מוצרים מיובאים שישוחררו מהם רק לאחר שישולמו עליהם המיסים. בינתיים, הם בערובה, כלומר מישהו עָרֵב להם; הוא קיבל לידיו דבר שנמסר לו בעֵרָבון. עַרְבָא, במובן של עָרֵב, קיימת גם בארמית. יש חוקרי מילים הרואים את שורש המילה הזו בהוראה של להיכנס (לתוך סמכותו של מישהו אחר), והם משווים זאת מהבחינה המילולית לשמש הנכנסת, שוקעת, בעֶרֶב.
  
• גיליון 186 · 20.01.2011 כלכלה מתקופת האבן אם תכלכלו כהלכה את צעדיכם, תוכלו לממן לעצמכם כרטיס-טיסה במחלקת-תיירים, וליהנות מסלסלת-פירות. מה הקשר? המילים.
  
• גיליון 185 · 13.01.2011 זה נשמע דמיוני! עִצמו לרגע את העיניים ותנו דרור לדמיונכם. ראיתם דמוּת? סימן שהמוח שלכם עובד מילולית.
  
• גיליון 184 · 06.01.2011 זכר ונקבה, סין וגרז ברא אותם בעולמנו המאוד פוליטיקלי-קורֶקטי, אבוי לכם אם תייחסו אופיינים מסויימים לנשים או לגברים. אצל קדמונינו, הדברים היו פשוטים יותר, וכשאמרו זכר ונקבה המילה כבר אמרה הכל. בנקבה הדברים ממש פשוטים, והמאפיין הביולוגי מוצא את ביטויו המלא במילה. אבל, התרבות (הזכרית?) הדביקה לדברים "נקבִיוּת" שהיא הרבה מעבר לתכונה הביולוגית גרידא. אומר בן יהודה במילונו, בהבאת ציטוט מתלמוד ירושלמי: "ובהשאלה לדברים לא בעלי חיים, שיש להם קצת דמיון בתכונתן לנקבות אם מצד חולשתן אם מצד שהם מושפעים מאחרים: המים העליונים זכרים ותחתונים נקבות".
  
• גיליון 183 · 30.12.2010 מה כל כך מיוחד בספקולנט שמביט במראה? מַרְאָה, מַרְאָה שעל הקיר / מי היפה מִכֻּלָן בעיר?
  
• גיליון 182 · 23.12.2010 ג'ינג'י אוכל סלט ירקות היום אנחנו צוללים לצלחת של סלט ירקות כדי לעשות בה קצת סדר, וכדי שמכל השמות של המרכיבים השונים, לא ייצא לנו בסוף מין סלט ירקות.
  
• גיליון 181 · 16.12.2010 בנקאים עם זקן ארוך המשכנתה היא חלק בלתי-נפרד מחייהם של רבים, ולא מהיום. הרעיון של הפקדת פיקדון בידי מי שנותן הלוואה, כדי להבטיח את פרעונה, אינו חדש והוא מלווה את האנושות כבר שנים רבות. למשכנתה כבר הוקדש כאן דיון נפרד בעבר. היסוד הלשוני שלה הוא המַשְׁכּוֹן, אותו חפץ שמקבל ההלוואה ממשכן ומפקיד בידיו של המַלווה. משכון נקרא כך מתוך קשר ישיר לשורש שכן, לגור, להתגורר, מקום מגורים. חוקרי הלשון רואים בקשר שבין מקום המגורים והפיקדון, גם את הקשר הלשוני לערי המִסְכְּנוֹת, ערי המחסנים שנבנו בימי פרעה.
  
• גיליון 180 · 09.12.2010 טיפול שורש לאוכלי חזרת מה אתם מעדיפים: לאכול מרק מירקות-שורש בחוף קיסריה, להוציא שורש של מספר כלשהו – או לעבור טיפול שורש? ה"רגע" יירד איתכם לשורשן של המילים, והמסע הזה ילווה במנה מתובלת בחזרת חריפה וביין.
  
• גיליון 179 · 02.12.2010 כספית עוברת לסוחר יש קשר, מילולי וגם ענייני-מעשי, בין סוחרים ובין כסף. וכפי שנראה, הם מאוד אוהבים כסף חי, כזה שמתגלגל מצד לצד.
  
• גיליון 178 · 25.11.2010 פסטה מפולפלת באום אל-פאחם האם יש קשר בין פיצה, מנוע המכונית ומשקאות מוגזים? בווודאי שיש קֶשֶר-גֶּשֶר של מילים. והכל, סביב המילה פחם.
  
• גיליון 177 · 18.11.2010 ברל כצנלסון ומשבר הגרעין שוֹד ושבר! לשוֹד, המומחים לדבר כבר דואגים מִדי יום, ואנחנו נעסוק בשבר, זה הקשור במשהו שהתחלק, נחצה, התרסק, פשוט נשבר. זהו שבר כפשוטו, שממנו היתה הדרך קצרה לשבר פשוט הנלמד בשיעורי חשבון. אבל לא כל השברים הם פשוטים, והמדובר לאו דווקא בעשרוניים שבהם, אלא במילים הנגזרות מן השבר, ולעתים אף אותה מילה ממש, באותו ניקוד – ובמשמעות אחרת.
  
• גיליון 176 · 11.11.2010 זה הסוד שלי/ כל הסוד שלי/ יש בי משהו כזה היום נחשוף את הסוד שמאחורי הסוד והסודה.
  
• גיליון 175 · 03.11.2010 ישו מצטלם היטב המסע בעולם המילים לוקח אותנו מבריאת העולם ויֵשו הנוצרי – ועד למצלמה שמנציחה קונצרט של מוסיקה קאמרית. "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ" מספר לנו ספר בראשית על מעשיו של בורא-עולם ביום הששי לבריאה. צֶלֶם הוא דמות, ובמקור כנראה משהו שנחתך מתוך, כמו פֶּסֶל שהוא משהו שגוּלַף, פוּסַל. בלשונות האיזור, שורש דומה משמש לציון תמונה, צורה. מכאן נגזרה המילה המודרנית צַלְמִית כדי לציין icon – מילה שאנחנו מכירים גם מהשימוש העברי איקונין, תמונה, וגם דמיון, מן היוונית eikonokon שהיא עצמה נגזרת מהמילה eikos שפירושה דומה, שווה. כך שהאייקונים שיש לנו בשולחן העבודה של המחשב קשורים מילולית לאיקונות של הקדושים בכנסיה המזרחית.
  
• גיליון 174 · 27.10.2010 הרהיט של כריש הנדל"ן נראה לכם שיש קשר בין העובדה שכריש הנדל"ן יושב על רהיט יקר מצוּפֶּה בפוֹרניר, באולם אירועים שיש בו פינת קפה רץ? יש קשר, בין המילים כמובן.
  
• גיליון 173 · 21.10.2010 כמה מקסים שמעלים את הפלא על נס האם נֵס הוא, שקֶסֶם ופֶלֶא מילים דומות הן, גם במשמעות וגם במבנה המילולי?
  
• גיליון 172 · 14.10.2010 נעבור לפרסומות כל הזמן אנחנו עוברים הלוך ושוב מן הפרסומות ואליהן, וראוי לעצור לרגע ולשאול מאין מגיעים הפרסומות והפרסום בכלל.
  
• גיליון 171 · 07.10.2010 סנקציות בבית המקדש? השורות הבאות יוקדשו לקודש, ללשון-הקודש וגם לאלה שמחוץ לארץ-הקודש.
  
• גיליון 170 · 16.09.2010 למה אתיופי נועל מגפיים בקיץ? לפי השעון ולפי הרוחות החדשות שמנשבות, הקיץ כבר הגיע אל קצהו, וזה הזמן לשים קץ לעניין, לפני שכולם יקוּצוּ בו מפני החורף.
  
• גיליון 169 · 02.09.2010 כמה %%% אני מקבל? בסבירות של %100 אפשר לקבוע שאם תקראו עמוד זה עד סופו, תדעו מנין באים האחוזים, גם אם לא תשלשלו אותם לכיסכם.
  
• גיליון 168 · 26.08.2010 דיו בלי סתרים האם הנייר שאנו קוראים ממנו ומדפיסים עליו ייעלם מן העולם? על הדיון הזה אפשר לומר בלשון המדרש "כמה דְּיוֹאוֹת משתַפּכות וכמה קוּלמוּסין משׁתבּרין" – כי הדיו, נוזל הכתיבה וההדפסה, היא עניינו של ה"רגע".
  
• גיליון 167 · 18.08.2010 השומר בגדי אנוכי? שומר-ראש, דַייל ועובד מלתחה נפגשים. על מה ישוחחו? כמובן על המילה המחברת את שמות המקצועות שלהם.
  
• גיליון 166 · 22.07.2010 הפקולטה למדעי הרוח היום נאַוורר כמה וכמה עניינים, ובאנגלית אנחנו עושים ventilation.
  
• גיליון 165 · 14.07.2010 נדחקים לקרן-זווית היום אנחנו בוחנים נושא אחד – מכמה זוויות. נכון יותר: זווית אחת – מכמה זוויות.
  
• גיליון 164 · 07.07.2010 הפולמוס על פודינג פרפרים אם התעוררו ביניכם חילוקי-דעות שהגיעו עד פּולמוס של ממש, עליכם להודות על כך שאינכם חיים בעת העתיקה, כי פולמוס במשמעותו הנוכחית הוא אכן וויכוח – אבל polemos, המילה היוונית שהיא הורָתה של הפולמוס, פירושה קרב, מלחמה.
  
• גיליון 163 · 01.07.2010 כבד? שים קצוּץ! הנושא באמת כָּבֵד, והוא יוליך אותנו לא מן הכבד אל הקל, אלא מן הכבד – אל ההתמודדות עם עין הרע. לקינוח יוגשו תאנים.
  
• גיליון 162 · 23.06.2010 למשרד האוצר אין קשיי עיקול לא שילמת את החוב? צפה שיעקלו לך את חשבון הבנק. לפחות תוכל להתנחם בבקבוק יין – ובסוף גם להבין מה הקשר בין הדברים.
  
• גיליון 161 · 16.06.2010 לבנטינים, הרימו מס ותחושו הקלה היום אנחנו ממַנְפים נושאים כבדי משקל כמו מיסים על ההכנסה וצעדי ריקוד. ההקלה הממשית תבוא רק בסוף הדברים, ואל יהיה הדבר קל בעיניכם.
  
• גיליון 160 · 10.06.2010 פרחים בקצה המנוף סיור חווייתי באתר בּנייה עם נכדי הפעוט אלון, שבו ראינו עגורנים לרוב (רק מערבלי בטון מסעירים אותו יותר מעגורנים), הוליך לטיול מילולי מעניין שמתחיל במטענים מוּנפים – ונגמר בגינת-הנוי.
  
• גיליון 159 · 03.06.2010 הבה נתפלפלה הוספנו מלח לתבשיל, טָעַמְנוּ, וחסר משהו. פלפל כמובן.
  
• גיליון 158 · 27.05.2010 מלח מלחי המלחים את הדברים הבאים יש לקרוא עם קורֶט מלח: הם לוקחים אותנו מחופי ספרד – ועד מנדלי מוכר ספרים, עם כמה ביקורים מעניינים בדרך. הארוחה תוגש בסוף.
  
• גיליון 157 · 13.05.2010 האמת במערומיה "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" - מספר לנו ספר בראשית על החווייה שעברו אדם וחווה, שגרמה להם להתבייש בערוותם הגלוייה ולכסות אותה.
  
• גיליון 156 · 06.05.2010 מה עושים יהודים בכנסיה? יהודי טוב, האם הוא הולך לבית-כנסת או לכנסִייה? ומה אם הוא חבר כְּנֵסִיוֹן? התשובה לכאורה ברורה, אבל לפחות מן הבחינה הלשונית היא איננה כזאת.
  
• גיליון 155 · 28.04.2010 והעם שומעים את הקולות Prima la musica e poi le parole – קודם המוזיקה, ואחר כך המילים - הוא שמה של אופרה שהלחין אנטוניו סאלייֶרי, מלחין חשוב שכמעט נשכח מלב, וזכה לתחייה הודות לדמותו בסרט "אמדאוס" על חיי מוצרט. אם בדרך כלל אנחנו עוסקים בעיקר במילים, הפעם נעסוק במוזיקה – ובכל זאת, במילים של עולם המוזיקה, ובתוכה של האופרה.
  
• גיליון 154 · 21.04.2010 במדינת הגמדים חשיבותם של הנושאים העולים כאן מדי פעם ממש מִתגמֶדֶת מול זו של הנושאים שברוּמו של עולם – ולכן נעסוק בגמדים, וגם באלה שקרובים יותר לרומו של עולם, הענקים.
  
• גיליון 153 · 15.04.2010 גם אתה, ברוטו? איזה משקל אתם מייחסים לַמשקל שלכם? והאם אתם מודדים אותו נֶטו, ברוטו או טָרָה?
  
• גיליון 152 · 08.04.2010 כהאי לישנא כל-כך הרבה פעמים הוזכרו המילים "שפה" ו"לשון" בגליונות הקודמים של ה"רגע" – עד שראוי לכַבֵּד אותן בהתייחסות מיוחדת.
  
• גיליון 151 · 01.04.2010 מועצת הסנילים אילו זה היה תלוי רק בּמה שהצירופים הלשוניים מאפשרים, היינו יכולים להיות זקנים, נואם רומאי, אדון, חברי בית המחוקקים או סֶניליים – כי כולם מאותו שורש מילולי. הכל מתחיל בשורש הלטיני sen ובנגזרותיו השונות. בסֶנִילִיים דווקא נסיים, כדי שלא נשכח בדרך את שאר הרשימה...
  
• גיליון 150 · 25.03.2010 לגופו של עניין, זו הטענה גופא היום נעבור מעניינים שברוח לענייני הגוף. וליתר דיוק: לא רק הגוף גופו (כלומר, הגוף עצמו, גוף האדם), אלא ניגע בגוף העניין. ומההקדמה אפשר להבין שלא ניעצר בגוף ראשון.
  
• גיליון 149 · 18.03.2010 קסטרו ונאמן על המוקד, והמארינס צופים מהצד האם אתם מאמינים לידיעות כאילו השלטון הפדֶרֶאלי בוושינגטון התכוון לשגר גדודי מארינס לפגוע בפידֶל קסטרו? זה ממש לא חשוב, כל עוד אתם יודעים שכל המילים האלה – מקורן אחד.
  
• גיליון 148 · 04.03.2010 פרשת משפטים חיים ומוות ירדו כרוכים לעולם לא רק ביד הלשון – אלא גם בלשון עצמה: למשפטים ולמילים יש הרבה מן המשותף, ולא רק בעברית.
  
• גיליון 147 · 25.02.2010 בגתן ותרש בנויים לקשר מה הקשר בין אינטרנט, רשת-דייגים ועלילה סבוכה בתיאטרון? הקֶשֶר!
  
• גיליון 146 · 17.02.2010 השמן והרזה מעט סטטיסטיקה-בגרוש: חיפוש ב"גוגל" של הצירוף "שמנה וטוב לה" מניבה 898 תשובות (חלקן כאלה שמדברות בשבח הגִזְרָה המלאה-פלוס) – אבל רק 8 תשובות מניב חיפוש הצירוף "רזה וטוב לה" (וגם חלק מהן כאלה שבעצם רוצות לשכנע אותנו כמה טוב לרזות...). בקצרה: יגידו הרופאים ומלכות היופי מה שיגידו, העם עִם השמֶנֶת, ואם אפשר כזו של %18.
  
• גיליון 145 · 11.02.2010 אוי, כמה כואב לי! חברים יקרים, הבה נתפלל לאבינו שבשמיים שימנע מאיתנו את כל המכאובים שגורמים לנו גם המאפיה וגם המוסדות הפיננסיים שבהם מופקד כספנו. נראה לכם שזה יעזור? לא בטוח. אבל לפחות נלמד משהו חדש על המילים שמחברות בין כל אלה. אוי, כמה כאב מצפה לנו!
  
• גיליון 144 · 04.02.2010 שניצלים וחרקים חתוכים דק "שלום כתה א', להוציא בבקשה את השניצלים" – ההֶקשר נראה קצת משונה, אבל הוא שריר וקיים בעולם המילים.
  
• גיליון 143 · 28.01.2010 כן ג'אבטה וכן נעליים! בספרי המתכונים בוודאי לא תמצאו קישור בין נעלי בית - ולחם ריחני וטוב. אבל עולם המילים מגשר גם על פער זה.
  
• גיליון 142 · 21.01.2010 סוף כל סוף מה יהיה גובה הקנס שנשלֵם בסוף? זה לא ברור, אבל יש קשר הדוק בין המילים.
  
• גיליון 141 · 14.01.2010 השהיד, הפרוטסטנטי ותחרות האירוויזיון האם יש עֵדוּת לקשר בין כִּתבֵי-הקודש לבין פוליסה לביטוח רכב? כן, קשר מילולי חזק, שתחילתו במילה עֵד. בעברית, המילה עֵד נגזרת מהמילה עוֹד: העד הוא מי שמספר שוּב, עוֹד, חוזר על מה שראה ושמע. עדות היא לא רק מה שמסר העד, אלא גם הוכחה לקיומו של משהו. "וְנָתַתָּ אֶל-הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" נאמר בספר שמות בהוראות לבניין המשכן. הארון – ארון הברית, ארון האלוהים או ארון העדות - הוא זה שבו הושמו לפי המסורת לוחות הברית, ונמצא בקודש הקודשים.
  
• גיליון 140 · 06.01.2010 כך תופס האסיר את השלום הכולל הכל מתחיל בתפיסת-היסוד: præhendere בלטינית פירושו לתפוס, לאחוז. וממנה נגזרה משפחה שלמה של מילים ומשמעויות.
  
• גיליון 139 · 31.12.2009 הפוֹנט שמקפיץ לי את הפיוּזים הטקסט הזה נכתב בפוֹנט Arial (ולא אריאֵל. אין זה שם עברי). עם חידושי הטכנולוגיה, בקלות רבה הוא היה יכול להיכתב גם בפונט חיים או בפונט דוד או בפונט נרקיסים וכמובן בפונט שכולנו מכירים מן הספרים והעיתונים פרנק ריהל. ואילו נכתב באנגלית, היינו בוחרים אולי בפונט Times New Roman.
  
• גיליון 138 · 24.12.2009 ברומא, התנהג כצועני מה קרה לצועני שידו הוּשמה בגֶבֶס? הפתרון יבוא בסוף, אבל ראשית יש לברר מהיכן הגיעו הצוענים, ואיך זה קשור לשמם.
  
• גיליון 137 · 17.12.2009 למבקר המדינה אין ויזה ”veni, vidi, vici“ – באתי, ראיתי, ניצחתי - אמר לפי המסופר יוליוס קיסר בסיכום תמציתי של אחד הקרבות. אנחנו נצמצם את הדיון עוד יותר ל"ראיתי" ונגזרותיו.
  
• גיליון 136 · 10.12.2009 על גברברים ובתולות הוויכוח מיהו באמת המין החזק טרם הוכרע, אך מן הבחינה הלשונית התשובה ברורה: הגברים הם המזוהים עם הכוח והאלימות, באופן ממשי וגם וירטואלי.
  
• גיליון 135 · 03.12.2009 מה אוכל מוסלמי חילוני בחול המועד? ה"רגע" מוקדש הפעם לענייני חולין: בכתיב חסר, היינו כותבים ומנקדים חֻלִּין כשהדגש בלמ"ד מסגיר שהשורש הוא חלל. לכן, חֹל המועד ייכתב כך בכתיב חסר, להבדיל מן החוֹל אשר על שפת הים, שגם הריבוי שלו שונה: חוֹלוֹת. בדיוק כמו תֹּף-תֻּפִּים, מלשון תפף לעומת קול-קולות.
  
• גיליון 134 · 26.11.2009 בזיעת אפיך תלבש סוודר בשלב מוקדם מאוד – עוד כשהתארח בגן עדן – הובהר לאדם הראשון שאין ארוחות חינם: "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ". המסר היה כל כך ברור, שבכל התנ"ך זהו המקום היחידי שזיעה מוזכרת בו.
  
• גיליון 133 · 19.11.2009 מי נוהג בשגעון במוביל הארצי? אמות-המים המונוּמנטאליות מעוררות תמיד השתאות איך הצליחו הקדמונים לבנות בדיוק כה רב מתקנים שיוליכו את המים בכוח הכבידה בלבד, על פני מרחקים של קילומטרים. אמנם, כדי להעביר את המים נדרשת עבודה רבה, אבל אמת-המים שעושה זאת איננה אָמָה במובן של שִפחה, אלא היא אַמָּה, חלק של הזרוע שנתנה את שמה ליחידת-מידה, וגם לחלקים במבנה: כך רועדות אמות הסִפִּים (ריבוי של סַף, כמו בסף-הדלת), כאשר אירוע חריג מתרחש בדל"ת אמותיו של מישהו.
  
• גיליון 132 · 12.11.2009 נשמה שלי, תיפח רוחי אם אין כאן קונספירציה! החיים הם כמו משב-רוח: הם מתחילים כשנופחים באדם רוח חיים – ומסתיימים בכך שהוא נופח את נשמתו. בנימה אופטימית זו, כדי שיהיה טוב על הנשמה, נעסוק בעניינים שברוח.
  
• גיליון 131 · 05.11.2009 צל סבלימינאלי לתזמורת הזאת יש צְליל כל כך צָלול, עד שהיא מעמידה בצֵל את כל האחרות. כן, כל אלה מאותו שורש: צלל.
  
• גיליון 130 · 28.10.2009 פרות ורבות רק לפני כמה שנים היתה לנו מגיפת הפרה המשוגעת, ועכשיו מתחילים אצלנו בחיסון נגד שפעת החזירים. ואותנו מעניין לא הקשר הזואולוגי, אלא דווקא הקשר האטימולוגי: כי פרה קשורה קשר הדוק בחיסון.
  
• גיליון 129 · 22.10.2009 קן לציפור בעץ הצפצפה הצלילים היפים של הבוקר הם אלה שמשמיעות הציפורים. הציפור פשוט צופֶרֶת, בדיוק כמו צופר המכונית וצפירת יום הזכרון. מכאן שמה. והיא גם פשוט מצפצפת על כולם: "ציף ציף מעל הרציף". והצפצוף, לא שלה, יצר כנראה את שמו של עץ הצפצפה, על שם הרחש שמשמיעים עלי העץ וענפיו. העץ הוא ממשפחת הערבתיים, וחכמי התלמוד – וגם דורות של חכמים אחריהם – טרחו והסבירו את ההבדלים הקיימים בכל זאת בין הערבה הכְּשֵרָה לשמש כאחד מארבעת המינים בחג הסוכות ובין הצפצפה הפסולה. ולא בכדי: הם ועליהם כל כך דומים עד שהתלמוד מציין שמאז שחרב בית המקדש נתחלפו השמות: ערבה – צפצפה, צפצפה – ערבה. כלומר, העץ הקרוי בלשון המקרא ערבה התחלף בשם צפצפה. תופעה זו קיימת גם בשפה הערבית, שבה העץ נקרא גם צפצאף – וגם סאלג', שדומה לשמה המדעי של הערבה Salix. ואם מדע – אז קצת רפואה: בתרופות שונות, בשמפו לשיער ובתכשירים אחרים יש מרכיב של חומצה סליצילית, שקיבלה את שמה משמה של הערבה Salix, שכן בקליפתו של העץ מצוייה החומצה בריכוז גבוה. כבר אלפי שנים מנצלים את החומר למטרות רפואיות – ובריאקציה כימית יזומה נוצרת הנגזרת היעילה יותר שלו, התרופה הנמכרת ביותר בעולם: אספירין.
  
• גיליון 128 · 15.10.2009 מה צופן הצפוֹן? מדוע שלוש רוחות השמיים נקראות על שם איזורים גיאוגרפיים המאפיינים אותן בארץ ישראל – ימה (מערבה) על שם הים, נגבה (דרומה) על שם הארץ המנוגבת מגשם, וקדמה (מזרחה) על שם ארץ בני-קדם, ארץ המדבריות שממזרח לסוריה וארץ ישראל - ורק הצפון, לכאורה מצפין משהו שאינו איזור גיאוגרפי? מחייה הלשון אליעזר בן-יהודה הציע פירוש מעניין: צפון הוא מן השורש צוף, ופירושו בעצם אי הצף על פני המים, חוף הים. זה היה שמה של ארץ אוגרית הנמצאת בסוריה, וממנה בא שם האל בעל צפון, שהוא בעל האי, בעל הארץ. ועל שם מקום זה קראו בני כנען לאיזור הצפוני ולסוריה הנמצאת שם – צפון. "ומכאן הסיבה", אומר בן יהודה במילונו, "למה אין שֵם זה בלשון אחרת אלא בעברית ובארמית של ארץ ישראל".
  
• גיליון 127 · 08.10.2009 על דחלילים ורעידות אדמה לנושא הפעם אנחנו מתייחסים בחיל ורעדה – מכיוון שהנושא הוא חִיל ורעדה.
  
• גיליון 126 · 01.10.2009 בשום אופן אל תחמיצו! איזו החמצה: פתחנו בקבוק יין, ומה שהיה בתוכו היה חומץ. מזל שהיו קצת חומוס וחמוצים, קצת חמיצת-סלק, ועל השולחן אגרטל עם חמציצים נאים. כולם, כמובן קרובים במשפחת-מילים אחת.
  
• גיליון 125 · 24.09.2009 הולכים עד הקצה קֵץ הוא סוף, בַּזמן או בַּמרחב. מילה קטנה – קֵץ – וקצוות לה הרבה, במובנים ובתחומים שונים ורבים. הנגזרות שלה, חלקן קרוב לה במשמעות, ואחרות רחוק וכמעט אינטואיטיבי.
  
• גיליון 124 · 17.09.2009 ההמצאות אזלו מהמלאי מה עושים כשאין לנו עוד המצאות במלאי? מאין נביא אותן? מן הפועל הלטיני venire, שפירושו לבוא, האחראי לשורה ארוכה מאוד של מילים והמצאות.
  
• גיליון 123 · 10.09.2009 סלאם עליכום ושלום עליכם באוקיינוס השקט הברכה המקובלת ביותר בחיי יומיום היא ברכת שלום, שבה נפרדים ממישהו או מקדמים את פניו – ואין לה דבר עם השלום שהוא היפוכה של המלחמה. כאן, כמו שאומר בן-יהודה במילונו, "שלום הוא מצב טוב ובטוח ללא נגע וסבל, וזאת הוראת השורש בכל השפות, ואין שלום ממלחמה אלא אחד משימושי המילה". ובאמת, המקרא והמקורות מלאים שימושים במילה שלום, בלי שום קשר למלחמה. הברכה "ואתה שלום, וביתך שלום וכל אשר לך שלום" מופיעה בספר שמואל. וכיוון שחיים ומוות ביד הלשון, צריך להיזהר היטב בברכה, כפי שמספרת המשנה: "הנפטר מחברו אל יאמר לו לך בשלום אלא לך לשלום, שהרי יתרו שאמר למשה לך לשלום, עלה (משה) והצליח. דוד שאמר לו לאבשלום לך בשלום – הלך וניתלה... הנפטר מן המת אל יאמר לו לך לשלום אלא לך בשלום, שנאמר: ואתה תבוא אל אבותיך בשלום".
  
• גיליון 122 · 03.09.2009 מטייחים את הפצעים, ומכסים בפלסטר נראה לכם שכדי לטפל בפצע, ראוי להניח עליו טיח, כזה שמשמש לציפוי קירות? לא ממש. אבל המילה המשמשת לשניהם – פלסתר, או פלסטר – היא אותה מילה, ולא במקרה.
  
• גיליון 121 · 27.08.2009 בחופשה, הכי טוב לרוקן את הראש צרפתי, תושב פרנקפורט וערבי לבוש "פראנג'י" יוצאים לחופשה, ולרוע מזלם לא מוצאים מקום פנוי במלון. אחד מהם מגיע אפילו לאשפוז בבית חולים למצורעים. מה הקשר בין אלה? המילים, כמובן.
  
• גיליון 120 · 13.08.2009 כחול אשר על שפת הים הצהוב מה לבֵן אצילים, לפועל ייצור ולמחשבות זימה? כָּחוֹל, כמובן.
  
• גיליון 119 · 06.08.2009 כבשה שחורה בגלימה אדומה העבריינים שפועלים בשוק השחור וגורמים לכולם להוריק מקנאה, חצו את כל הקווים האדומים! מה משותף? כמובן, הצבעים.
  
• גיליון 118 · 23.07.2009 מתייחסים בסבלנות לפעלתנים מה משותף למומחה לביטוח, מחנך ילדים, שחקן תיאטרון וכור גרעיני? שכולם מאותו שורש.
  
• גיליון 117 · 16.07.2009 מנחה לערבית הטיול המילולי לוקח אותנו הפעם לספארי שמתחיל באיטליה, עובר בספרד, פוגש בדרך כמה רוצחים מסוכנים, מציץ להרמונות מסוגרים, ובסוף, אל תדאגו, מגיע גם לארץ ישראל. והכל, הודות לשכנתנו הוותיקה, הלשון הערבית.
  
• גיליון 116 · 02.07.2009 פיל בחנות חרסינה המסע שלנו מתחיל במצרים, עובר בספרד, משם לדליית אל כרמל, ומסתיים בסין. והכֹּל, על גב פִּיל.
  
• גיליון 115 · 25.06.2009 סוחר, מרגל ורכלן נכנסים לאמבולנס מסתובבים, מסתובבים, ובסוף לאן מגיעים? לאמפיתיאטרון, ועוד באמבולנס. מה הקשר?
  
• גיליון 114 · 18.06.2009 אפיפיור בימים נוראים? מה הקשר בין מתאַבְּנים בארוחה - לזה שהאפיפיור צודק תמיד? המִלים, כמובן.
  
• גיליון 113 · 04.06.2009 יש לך אש? העסק מתחמם: מישהו מעלה את גובה להבות האש וכולם נלהבים. הקשר בין המילים הוא כמובן לא מקרי.
  
• גיליון 112 · 28.05.2009 לעירייה אין חסינות מפני התקשורת האם צריך לחסן את תושבי העיר נגד שפעת? אולי כן, כי אין להם חסינות מפניה.
  
• גיליון 111 · 14.05.2009 פותחים שולחן הפעם אנחנו מתחילים בלוח חלק לחלוטין ומסיימים בקריאת עיתונים נפוצים, ובדרך "פותחים שולחן" עם כמה חלפני כספים. בעזרת המילים, כמובן.
  
• גיליון 110 · 30.04.2009 מחליפים מהלומות וגוזרים קופון מה יותר טוב: לנסוע במכונית-ספורט – או לקנות ולשלם במרכול בתלושי-שי? איך זה קשור? דרך המילים כמובן.
  
• גיליון 109 · 16.04.2009 התחנה המרכזית איך מגיעים באופניים לקרקס, ובדרך עוצרים לטקס ברית מילה? פשוט מאוד: בעזרת מילה אחת שמחברת בין כל אלה. רמז: המילה הזו איננה זו שכלולה בצירוף ברית מילה.
  
• גיליון 108 · 02.04.2009 כמה נמוך אפשר לרדת? כשהמגעים בין ראשי העולם התחתון נקלעים למבוי סתום והם פונים לפרקטיקה של עין תחת עין – הנחמה היחידה היא שלכל אלה יש שורש מילולי אחד: תחת.
  
• גיליון 107 · 26.03.2009 8 מאונך: עופרת יצוקה לעתים, מילה מתחילה את חייה כשם עצם ומתגלגלת משם להיות שם מופשט. מילה עברית (ולא רק עברית), חייך מי יידע?
  
• גיליון 106 · 12.03.2009 תן לו בעצמות! מהו בעֶצֶם העניין שמוליך אותנו מהחלק התחתון של חוט השדרה למאכל-תאווה, ובדרך עובר בטקסים נוצריים וביום העצמאות? בעֶצֶם, זו העֶצֶם.
  
• גיליון 105 · 05.03.2009 מנהל, זקוֹף קוֹמתך! דרך ארוכה עבר המין האנושי מאז הזדקף אבינו הקדמון והחל ללכת על שתיים – ועד לימים שכבר מאוד לא פוליטיקלי קורקט להטיח במנהל שלך שהוא "מרובע". ואת כל התהליך הזה, שעובר בעוד כמה מקומות מעניינים, מלווה מילה אחת והסתעפויות רבות לה. נתחיל בסבא-רבא-רבא שלנו. נא הכירו את pithecanthropus erectus - תרגום: האדם-הקוף הזקוף - אשר שרידיו התגלו בסוף המאה ה-19 באי יאווה. אותנו מעניין היום לא האדם וגם לא הקוף, אלא דווקא הזקוף, שהוא ה-erectus .
  
• גיליון 104 · 26.02.2009 האי המלבלב מגיע לו חולה סוכֶּרת לאי בודד, ופתאום הוא נזקק לזריקת האינסוּלין שלו. לא נעים – אבל לפחות הוא מוצא עניין בעובדה שהאי והאינסולין הם מאותו שורש מילולי.
  
• גיליון 103 · 19.02.2009 הפנסיה שלכם מתנדנדת? תלוי במה תלוייה הפנסיה שלכם? תלוי, אם אתם עצמאים או שכירים ומה גובה ההוצאה שלכם – ובעיקר, שכל המילים האלה באות מאותו מקור.
  
• גיליון 102 · 05.02.2009 ברוך. השם איך מוצאים מכנֶה משותף לנשיא אמריקאי, אפיפיור גרמני ופילוסוף יהודי? פשוט מאוד: בעזרת השם. ולא סתם שם, אלא כזה שהבּרָכָה שוֹרה בו, ממש מסכת בְּרכות.
  
• גיליון 101 · 22.01.2009 היי, בחוּר, מה הסיפּוּר שלך? בארצות הברית נבחר נשיא, אנחנו הולכים בעוד כמה ימים לבחור כנסת חדשה שתחוקק חוקים, ובדרך שומעים הרצאות ונאומים – והכל: גם הבחירות, גם החוק, גם הנאומים, ועוד הרבה – כולם מאותו שורש לשוני, כמובן מיוונית עתיקה ובעקבותיה הלטינית.
  
• גיליון 100 · 08.01.2009 פלאסידו דומינגו ויעקב אבינו בבית? צפוי, שפוליטיקאים שלא יצלחו את מכשול הבחירות הקרֵבות ובאות, יאמרו שאם זהו רצון העם, עכשיו הם יילכו לעשות לבֵיתם. הראשון לדבר על כך היה יעקב אבינו שאמר ללָבָן: "וְעַתָּה מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם אָנֹכִי לְבֵיתִי". יש מי שפירש זאת שהתכוון כי לאחר שעָבד את לבן, עליו לעשות לביתו – ורש"י פירש: "עכשיו אין עושין לצרכַי אלא בּנַי וצריך אני להיות עושה גם אני עימהם לסמכן".
  
• גיליון 99 · 01.01.2009 חינם? עוד יצאנו בחסד! "הכניסה חופשית" מכריז השלט, וכולם נכנסים פנימה בלי לשלם. האם אי פעם הכניסה היתה משועבדת שהיום היא חופשית? החופש שלה מתבטא בכך שהכניסה היא חינם – בדיוק כשם שבאנגלית, free הוא גם חופשי – וגם חינם. במקור, free היה במשמעות של חופשי, עצמאי, משוחרר מקשר. ורק במאה ה-16 הוצמדה לו גם המשמעות של חינם, דבר הניתן ללא תשלום. החופשי הזה, frei בגרמנית, הוא שנתן את המשמעות המקורית ל"פראייר" המוכר לנו, וכבר נאמר כי מילה זו ציינה בעבר (בערך עד שנות החמישים) אדם חופשי ומאושר, מתבטל להנאתו – והיא חזרה בשנות השבעים במשמעות חדשה של אדם תמים, כזה שאפשר לנצל אותו. ובימינו: הפרידמנים הפופולאריים כל כך, באו בעצם מ-freedman – עבד משוחרר, מונח שתועד לראשונה ב-1601.
  
• גיליון 98 · 25.12.2008 להקת משינה והקלוריות כמו מן השמיים נוחתים עלינו כל פעם מתווכים שרוצים להשכין שלום באיזור, ומנסים למלא את תפקיד "האֵל מן המכונה" בדרמה היוונית, כאשר דמות אלוהית היתה מוּרדת אל הבמה באמצעות גלגיליות וכבלים, ובאה לפתור את העלילה שהסתבכה והגיעה למבוי סתום. האל והמכונה הם ה- deus ex machina שהיו עם השָנים לשם נרדף לאדם או אירוע הנותנים פתרון או תפנית בלתי צפויים לבעייה. מהיכן המכונה? קודם כל העברית. מכונה, במקור, לא היתה מה שאנחנו מכירים היום, אלא כַּן, בסיס, דבר שמניחים עליו משהו. וגם היום אנחנו אומרים שהבית עומד על מכונו, או שמחזירים את הסדר על מכונו. אבל, עם המודרניזציה, אימצה העברית את המכונה למה שהיא היום. ובמילונו, כך כותב אליעזר בן יהודה בשפתו הציורית: "בזמן החדש התחילו להשתמש במילה זו במשמעות כלי מורכב מאיברים רבים וגלגלים, הכל בחשבון לפי חוכמת התנועה והכובד, ונועד למלאכות מתחלפות, להניע בכוח גדול ובמהירות רבה". ומנין המכונה העברית? כמובן מן ה-machina הלטינית והיוונית, וממילים דומות מאוד ברוב הלשונות. במקור, המילה הזו נועדה לציין המצאה, אמצעי או מתקן, שהן מילים הקרובות מאוד במהותן למכונה המוכרת לנו היום. ואם הולכים עוד אחורנית, השורש הלשוני הוא megh או magh שפירושו בעל יכולת, "להיות יכול", וממנו התפתח למשל might האנגלי, שפירושו יכול, וכמובן almighty שהוא אחד מכינויי הבורא הכל-יכול God Almighty. וכך התפתחו גם יכולים וגדולים אחרים החל ב- Magna Carta – וכלה באקדח המאגנום של קלינט איסטווד.
  
• גיליון 97 · 18.12.2008 מה עושה חד גדיא במונית? איך עיזה פזיזה אחת מגשימה גחמה ומצליחה להיכנס למונית אמריקאית, אחרי שעברה בדרך באי קסום, והכל בליווי מוזיקלי? באמצעות המילים, כמובן.
  
• גיליון 96 · 11.12.2008 מה המידה שלך? באיזו מידה יכולה להיות מעניינת המילה – מידה? במידה רבה!
  
• גיליון 95 · 04.12.2008 אוי לאותה klima מזג האוויר הסוער של הימים האחרונים מביא אותנו לטיול מעניין שמתחיל במיטה, עובר בקליניקה, ומסתיים באוכל.
  
• גיליון 94 · 27.11.2008 מילים של בית מרקחת הבנקים למשכנתאות בארה"ב הם הקטרים שמשכו אחריהם במדרון את רכבת המשבר הכלכלי הנוכחי. אבל המשכנתה, ככזו, מלווה אותנו כבר הרבה דורות. בתלמוד, למשל, היא נזכרת לא מעט בפרק הנושא את השם המתאים כל כך "איזֶהו נֶשֶך" במסכת בבא מציעא. באנגלית, משכנתה היא mortgage, מילה צרפתית במקורה שנוצרה מצירוף המילים mort (מוות) ו-gage (התחייבות). נכון שהמשכנתה יכולה להרוג אותנו, אבל מה עניין המוות לכאן? כך נקראה ההלוואה במשכנתה, מפני שההתחייבות שנטל הלווה מתה, נגמרת, כאשר הוא מסלק את מלוא חובו – או כאשר אינו יכול להחזיר את החוב, ואז הוא מאבד את הנכס הממושכן שמעוקל לטובת המלווה. בארץ, לפני שדיברו על בנקים למשכנתאות, רָווח המונח בנק אפותיקאי ("לאומי למשכנתאות" של היום היה בעבר "בנק אפותיקאי כללי"), וגם היום מתורגם mortgage bank לבנק אפותיקאי. מהיכן צמח האפותיקאי, כשאפותיקה היא בעצם בית מרקחת? ביוון הוא נקרא כך גם היום, לצד pharmakeo שהוא כמובן ה-pharmacy שאנחנו מכירים. האפותיקה היתה במקור היווני פשוט חנות, מחסן, מקום ששמים בו סחורות, דברים. apo היא תחילית המציינת הצידה ו-theke פירושו לשים. היכן שמים, מניחים, הצידה את הדברים? בחנות כמובן. וממילה זו צמחו הבוטיק הצרפתי וה-bodega בספרדית! סמים (תרופות) וצמחי מרפא נחשבו סחורות יקרות, והאפותיקה צמצמה את מובנה מחנות ומחסן בכלל, לבית מרקחת.
  
• גיליון 93 · 13.11.2008 מעט סבלנות ראיתם בתור לרופא בקופת חולים לקוח הממתין בסבלנות לתורו? ספק אם הוא ידע שהיותו פציינט קשור קשר מילולי הדוק לסבלנות שלו.
  
• גיליון 92 · 30.10.2008 מהן המילים, אם לא שתיקה? מה לגיאומטריה של חכמי יוון העתיקה – ולאסיר המשתחרר על תנאי לפני שהסתיימה תקופת מאסרו? המילים כמובן, ולא רק המילים כפשוטן, אלא המילים המציינות את המילה - מילה. (מטעמים של כתיב מלא נכתוב כאן מילה במקום מִלָּה – ונזכור שהברית שלנו עם המילה הכתובה היא בעצם ברית מִלָּה). מתחילים, כרגיל, ביוון העתיקה, שם קרא חכם הגיאומטריה אפולוניוס parabola לצורה גיאומטרית שנוצרה מ"חיבור" של שטח וקו ישר. החיבור הזה, פראבולה, הוא המילה היוונית שפירושה השוואה, ובאופן מילולי מדוייק יותר פירושה "השלכה לְצד", שקרובה מאוד למילה היטָל המשמשת בגיאומטריה. מן המילה במשמעות של השוואה נוצרה המילה הצרפתית parable שפירושה דומֶה, בר-השוואה. parable, בגלל תכונת הדמיון, ההשוואה, שגלומה בה, היתה עם הזמן למילה שפירושה: אמירה או סיפור שבו מבטאים משהו – במונחים של משהו אחר. ובמילים אחרות: במילים אחרות...
  
• גיליון 91 · 16.10.2008 העולם מלא הפתעות מליאת הכנסת השלימה את הדיון בנושא, וזו עובדה מוגמרת. המשפט הזה נכון בחיי יומיום – והוא גם שואב את מרכיביו מאותו מקור מילולי.
  
• גיליון 90 · 09.10.2008 סבתא, כמה את פוטוגנית! האם לסבתא הפוֹטוֹגֶנית שתמונתה מפארת את אילן היוחסין יש קשר כלשהו לגנרל של הז'אנדארמים הצרפתיים, שאם להיות זהיר מאוד, הוא ממש לא גאון גדול, ואולי אפילו סתם דֶגֶנרט? קשר אמיתי אין ביניהם כמובן, למעט השורש המילולי המשותף לכולם: gen.
  
• גיליון 89 · 25.09.2008 בנקים, שחיתות ומין איך קושרים בין בנקים, שחיתות ומין? דרך המילים כמובן, ואחת המילים היא: דֶרֶך. כמו במקרים רבים, זה מתחיל בלטינית, שבה rumpere פירושו לשבור. מכאן rupture באנגלית שפירושו שֶבֶר. הפועל הזה הביא ליצירתה של המילה rupta שפירושה דרך, וזאת מפני שכדי ליצור את הדרך היה צורך לשבור, להפעיל כוח, לפלס, לכבוש. ובעברית ההקשרים דומים מאוד: דרך ומדרכה נקראים כך מפני שדורכים עליהם, וגם הכביש נקרא כך לא מפני שנכבש על ידי צבא כיבוש אלא שנכבש במכבש.
  
• גיליון 88 · 18.09.2008 ההשקעות האלה "מתלבשות" עלינו ההשקעות שלנו אינן משהו להתענג עליו בימים אלה של משבר בבורסה, וממש מפתֶה לחשוב שהמילה השקעה נגזרה מן הפועל לשקוע. בזמן האחרון – לפני המשבר – עוד דיברו מומחי השוק על "הצפת ערך לבעלי המניות", מה שנשמע הרבה יותר טוב מדיווחים על הדאו ג'ונס שמתרסק, צולל, צונח ושוקע. באנגלית (וגם בלשונות אחרות) להשקיע הוא הפועל to invest, אבל אין לו כל קשר ל"ווֶסט" – בגד קצר שלובשים – והפועל invest אינו המקביל של "לשים בבלטה" בבחינת "לשים בבגד". ובכל זאת, קשר לבגדים יש ויש.
  
• גיליון 87 · 04.09.2008 שום דבר, או כמה דברים על שום פעם, לפני הרבה שנים, נהגו ילדים בארץ להתחפש בפורים לשום דבר: תלו (ההורים...) על בגדם כמה ראשי שום, ולידם את הלוגו של העיתון "דבר" – והרי לך שום דבר. מאז, "דבר" כבר ז"ל, וגם דיבתו של השום הוצאה לרעה בגלל ריחו, שכבר הקנה לו את השם הוורד המצחין - the stinking rose. מזלו, שמייחסים לו סגולות רפואיות, אחרת בוודאי היו מכריזים עליו חרם ונידוי.
  
• גיליון 86 · 21.08.2008 מה בין פרסום למי שהמיר את דתו? איך מגיעים משיחה בין בני אדם, למכונית עם גג נפתח, ולמי שהמיר את דתו והוטבל לנצרות? המילים, או בעצם מילה אחת, הן שלוקחות אותנו לטיול המרתק הזה.
  
• גיליון 85 · 14.08.2008 קולטים היטב את הגל האופנתי לפני שנולד הטרֶנד – שהוא, כפי שאוהבים היום לומר, מאוד טרֶנְדי – היתה האופנה, ועוד לפני כן מי שממש התלבשה היטב הלכה "לפי המודָה".
  
• גיליון 84 · 07.08.2008 יהי חלקי עמכם פעם, היו בארץ מפלגות: היתה מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) והיתה המפלגה הקומוניסטית הישראלית (מק"י) ואחרות. עם השנים, זה נהיה כנראה פחות "פוליטיקלי קורקט" להיות מפלגה (שמריחה מפילוגים, פלגנוּת וכד') והיו לנו תנועות: תנועת החירות, תנועת הליכוד (ובאמת, מילולית לפחות, מפלגה וליכוד לא הולכים ביחד) וקדימה. והיצור הכי אנֶמי במינוח הפוליטי הוא רשימה, כמו רשימת הגמלאים. מפלגה, גם בשפות אחרות, מבטאת את הרעיון של חלק ממשהו: party באנגלית (ומילים דומות בלשונות אחרות), באה מ-part, חלק, שמקורו ב-pars הלטיני באותו מובן. Gallia est omnis divisa in partes tres - כך לומד כל תלמיד לטינית למתחילים את המילים הראשונות בספרו של יוליוס קיסר, על ארץ גאליה כולה שמחולקת לשלושה חלקים. ומכיוון ש-party שימשה כדי לציין קבוצת אנשים שנחתכה, חולקה מתוך הכלל, בתקופות מאוחרות יותר החל השימוש במילה גם כדי לציין מסיבה, שהרי חוגגי המסיבה הם קבוצה בעלת מכנה משותף מסויים. והשורש הזה מוסיף ומלווה אותנו: פרטיזן היה במקור חבר בקבוצה, בסיעָה (השימוש במילה כדי לתאר לוחם גרילה הוא מאוחר יותר). ה-partner הוא שותף, כלומר חבר בקבוצה (בדיוק כמו הפרטיזן) ובמקור הקדום יותר של המילה, המובן היה "יורֵש משותף", כלומר אחד מן היורשים, ויש מי שרואה במילה את המקור הצרפתי part teneur כלומר מחזיק בחלק. ובעברית, המקבילה המדוייקת לכך היא "נוטֵל חלק" זה שמשתתף בתהליך, ובאנגלית, בדיוק לפי אותו היגיון, הוא מבצֵע participation. ועוד מילה שלא היינו חושבים עליה בהקשר זה: פַּרְקֶט, חיפוי-עץ לרצפה, שהחל את דרכו בצרפתית עתיקה כ-parchet, יחידה קטנה, חלק מפארק או מאולם-הופעות, ובעצם פארק קטן, ובכתיב של ימינו: parquet. את הסיבוב הזה התחלנו במפלגות, אשר מתפצלות ומתפלגות ומגיעות לעיתים להיות סיעת יחיד. ואכן, השורש הלשוני part מלווה גם את האטומיזציה הזו: particle הוא חלקיק, חלק בסיסי, ומכאן הביטוי באופן פַרטיקולארי, כלומר יחידני.
  
• גיליון 83 · 24.07.2008 פרשת האי היווני ומין בשאינו מינו השרברב ביקש מן המוכֵר בחנות לחומרי בניין "סְטְרִיט שלושת רבעי צול". לרגע חשבתי שהבורסה הניו יורקית הממוקמת בוול סטריט, התחבבה גם על האינסטלטורים. אבל אחרי המתנה קצרה, המוכר מסר ללקוח את הפריט הנראה בתמונה שמשמאל. בירור קצר העלה שלא מִנֵיה ולא מִבּוּרְסֵיה: לא סטרִיט (כמו בוול סטריט) אלא סטרֵייט. ולא במקרה, זה דומה למילה האנגלית straight – כי זו בדיוק הכוונה: למַחְבָּר שבתמונה יש מצד אחד הברגה חיצונית ("זכר") ומהצד השני הברגה פנימית ("נקבה" ) – ובדיוק משום כך הוא מכונה (ולא רק בשרברבית מדוברת, אלא גם בקטלוגים מקצועיים) "סטרייט", ללמדך שאיננו חד-מיני.
  
• גיליון 82 · 17.07.2008 פוליטיקאי בקופסת שימורים הדבר האחרון שהייתם מצפים למצוא בקופסת שימורים הוא פוליטיקאי עם דעות מיושנות, אבל הפתיחה המשונה הזאת באה רק לומר שיש לנו שורש אחד למילה: ובאמת, המפלגה השמרנית נקראת המפלגה הקונסֶרבטיבית, וגם היהודים הקונסרבטיבים הם אלה שבין הרפורמים לאורתודוקסים – והשימורים, הלא הם ה"קונסֶרְבים".
  
• גיליון 81 · 03.07.2008 מסורת של בגידות זה נשמע אולי חורג מעט מהמסורת המקובלת, אבל הבגידה היא אחות קרובה, מילולית לפחות, של המסורת. ובאופן מפתיע, זה נכון לגבי שפות שונות ורחוקות זו מזו.
  
• גיליון 80 · 26.06.2008 תרגישו נוח, המִסדר עובר לדום נכון שחיילי חיל הרגלים אינם מיוחסים כמו אנשי חיל האוויר למשל, אבל מדוע להעליב אולם ולקרוא להם ילדותיים?
  
• גיליון 79 · 12.06.2008 דג מקומי בואו ונעמיד דברים על מקומם: למען האמת, זה די מעליב לומר שמ"מ ראש הממשלה אינו מתַפקד כאדם עצמאי – ושהוא בעצם רק ממלא את מקומו של ראש ממשלה, כדי שהמקום לא יישאר חלילה ריק.
  
• גיליון 78 · 05.06.2008 דיווח ממוקד התנועה בשבוע של האולימפיאדה נראה הכל בתנועה בלתי-פוסקת, כשהמוטיב המרכזי הוא המוטיבציה של המתחרים. תנועה, מוטיב ומוטיבציה – כולם מאותה מילה: movere בלטינית פירושה להניע, להזיז (ומכאן גם move באנגלית ומילים דומות בלשונות אחרות). משם כבר קצרה היתה הדרך ל-motive הלא הוא המניע, לא במובן של מה שגורם לחפץ לזוז, אלא זה שגורם לאנשים לעשות מעשה. והמילה העברית העדכנית למוטיבציה – הנעה. ההזזה והתנועה הפיזית הגיעו למקומות שונים: מכאן נגזר ה-mobile phone לטלפון הנייד, ה-automobile למכונית שהיא "מניעה את עצמה", וגם ה-locomotive, הלא היא הרכבת, זו המשנעת (השורש movere) ממקום (locus, כמו לוקאלי) אחד למשנהו.
  
• גיליון 77 · 29.05.2008 עיניים שלי היא יפה בעיניך? בוודאי. אבל במה זכו העיניים שהשפה – ולא רק העברית – העניקה להן כאלה "סמכויות שיפוט", בשעה שהתהליכים המחשבתיים בעצם מתנהלים במוח, והעיניים הן רק הצינור להעברת המסרים?
  
• גיליון 76 · 22.05.2008 מאפיונר בסוּפר פעם, פשוט הלכנו למכולת או לצרכניה. היום הולכים לסוּפֶּר, שהוא כמובן קיצור של סופר-מרקט, שוק-על בתרגום חופשי.
  
• גיליון 75 · 15.05.2008 מה משותף לקב"ה, האפיפיור ובג"ץ? שבו היטב בכסאותיכם: הנושא היום הוא הכיסא וגלגוליו.
  
• גיליון 74 · 08.05.2008 רבי יהודה נותן בהם סימנים החיים שלנו מלאים סמלים, כאלה המייצגים את "הדבר האמיתי". מילון בן-יהודה מגדיר את הסמל "כמו תמונה, צורה של דבר מן הדברים, פֶּסֶל", ומביא מן המקרא בספר דברים: "פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כָּל סָמֶל תַּבְנִית זָכָר אוֹ נְקֵבָה".
  
• גיליון 73 · 24.04.2008 איזו עמלה מקבלים שליחי האל? הייתם מאמינים שברגע זה ממש מסתובבים בחלל לא מעט מיסיונרים? לא, הם לא נציגים של הכנסייה הנוצרית שבאים לפתות ילידים באפריקה או ילדים יהודיים לעבור לדת הנוצרית – אלא פשוט החלליות המשייטות בחלל, כאשר כל מבצע כזה (שהחל בשילוח) נקרא באנגלית mission.
  
• גיליון 72 · 17.04.2008 הלנצח תאכל גלדיולה? מה דעתכם על זֵר של פרחי גלדיולה לשבת?
  
• גיליון 71 · 03.04.2008 הפרח בגני התקופה הזו של השנה היא תקופה יפה שבה רבים מן הפרחים פורחים, ולכן ראוי להקדיש להם מילה או שתיים, לפני שיברחו להם ימים אלה ויגיעו הימים החמים.
  
• גיליון 70 · 27.03.2008 קפיטליסטים, שוביניסטים ושאר חזירים נתחיל דווקא בשוֹבִיניסטים, שלא תמיד (בניגוד למה שמקובל היום) הוצמד להם התואר חזירים, והם אפילו לא היו עויני-נשים. השוביניסטים קיבלו את שמם מניקולא שובן (Chauvin) אשר לפי המסופר היה חייל מסור-מאוד לקיסר נפוליאון בונפרטה, מסירות שהביאה אותו, כך אומרים, להיפצע 17 פעמים בקרבות. לימים, כאשר נאמנות אין-קץ לשליט כבר לא היתה בבחינת "בון טון", הפכה דמותו של שובן לנלעגת, ומכאן השוֹביניזם שהיה לשם נרדף ללאומנות עיוורת. הגלגול המודרני של המושג – ואז גם הוצמד לו תואר חזירי - קישר את השוביניסט עם עוינות לנשים, וקיבלנו את ה- male chauvinist pig בפיהן של הפמיניסטיות.
  
• גיליון 69 · 13.03.2008 לחם. קום בעוד יומיים, נסב כולנו לשולחן הסדר, נהייה בחברותא, בחברה טובה.
  
• גיליון 68 · 28.02.2008 המבט שלך ממגנט אותי! המגנט, יודעים כולם, מושך אליו ברזל. אך מה גורם לו להיות כזה – ומנין שאב את שמו?
  
• גיליון 67 · 21.02.2008 לליגה יש חוקים משלה ליגה – למקרה שלא ידעתם – היא ביטוי עדכני למדי כדי להגיד על משהו שהוא טוב, יפה, מיוחד. המהדרין מכפילים ואומרים ליגה-ליגה.
  
• גיליון 66 · 14.02.2008 ויהי ערב הלילה נישן שעה פחות, בגלל המעבר לשעון קיץ. אבל לכל לילה קודם ערב, שהוא במובנים רבים תחילתו של היום הבא, עַרְבו של יום חדש.
  
• גיליון 65 · 31.01.2008 פורים בנימה פרסונאלית חג פורים שנחוג היום במקומותינו הוא חגן של התחפושות, ובעיקר של המסֵיכות, שימיהן כימי התרבות האנושית.
  
• גיליון 64 · 24.01.2008 מה לגוּרמה בבית תמחוי? לאן נצא הערב? אומרים שיש בעיר מסעדת-גורמֶה חדשה.
  
• גיליון 63 · 17.01.2008 האם המחשב חוזר לימי המרכבה? בסוף כל פסקה במעבד התמלילים, אנחנו מקישים על מקש enter ששולח את הסַמן לתחילתה של הפסקה החדשה. בעבר, המקש הזה היה מסומן return ובמקרים מסויימים carriage return. לאן חוזרת המרכבה הזו שמדברים עליה?
  
• גיליון 62 · 10.01.2008 שד עדתי? חלום באספּמיא! איך זה שמר אשכנזי, יהודי כשר למהדרין מבולגריה, מוגדר כ"ספרדי" – ואיך זה שחסיד "אשכנזי" מתפלל מסידור בנוסח ספרד?
  
• גיליון 61 · 27.12.2007 מה שם המשפחה של ארנונה? כולנו (או לפחות כך אנחנו מקווים) משלמים ארנונה לעיריה. במה זכתה אותה גברת ארנונה שימציאו מס על שמה?
  
• גיליון 60 · 20.12.2007 מה יש באילת? המון בורגנים! מה עובר לכם בראש כשאומרים על מישהו שהוא בורגני? שמרן, חומרני, רואה רק את הסביבה הקרובה שלו. המהדרין אף יאמרו זעֵיר-בורגני, כדי להדגיש את הקוטן, אולי גם צרות האופקים.
  
• גיליון 59 · 13.12.2007 הסיפור של הסִפרה מפתה לחשוב שסֵפֶר קשור – מילולית – לסִפְרָה, ולא היא!
  
• גיליון 58 · 06.12.2007 ספרים, רבותי, ספרים! האינטרנט והטלוויזיה תופסים כל רגע פנוי? אולי. אבל הספרים לא רק שאינם מתים, אלא שהם מתרבים כל יום: בשנת 2006 יצאו בארץ 6,866 ספרים חדשים, רובם המכריע בעברית וכאלה שנכתבו במקור בעברית. הספרים מלווים אותנו בכל מקום – וכבר אלפי שנים.
  
• גיליון 57 · 29.11.2007 מה ליצאניות בבורסה? מה יוצא לנו מזה?
  
• גיליון 56 · 22.11.2007 ויהי אור לא במקרה נוצרו המאורות ביום הראשון לבריאת העולם: האור מסמֵל את המעבר מתוהו ובוהו לעולם מסודר, וכפי שנראה האור וצירופי המילים הכוללים אותו חורגים מזמן ממובנו הפיזיקלי הצר.
  
• גיליון 55 · 15.11.2007 מה בין האוליגארכים לקופות החולים? לאן שתפנה, אתה שומע על אוליגארכים, הכינוי החביב היום למי שעשו את הונם מן הכלכלה החדשה שצמחה על מה שהיה פעם ברית המועצות. אחד מבטיח מיגון לתושבי שדרות – והאחר קונה קבוצות כדורגל באנגליה.
  
• גיליון 54 · 01.11.2007 שתי ידיים שמאליות לא משנה מהן הדעות הפוליטיות שלכם, ימניות או שמאליות, מבחינה לשונית לפחות למילה ימין יש הקשרים הרבה יותר חיוביים מאשר לשמאל.
  
• גיליון 53 · 18.10.2007 בסגנון עדות המזרח למה בעצם מכונה האיזור שלנו "המזרח התיכון" – כלומר, הוא נמצא מזרחה למשהו - ואינו "מרכז העולם", ולו רק בזכות זה שהתרבות האנושית החלה בו? פשוט מאוד: כיוון ש"קובעי הטון" בתרבות העכשווית, שהיא אירופית במהותה, ראו את כל מה שממזרח להם – כמזרח. כשהוא קרוב אליהם זהו המזרח הקרוב, המכונה גם המזרח התיכון כי פרט לו ישנן ארצות אסיה שהן המזרח הרחוק.
  
• גיליון 52 · 11.10.2007 תאוות בשרים רובֵּנו אוכלים בשר, מאכל שקיבל עם השנים משמעויות – לשוניות וגם פולחניות – שהן הרבה מעבר להיותו עוד דבר-מזון. כנראה יש לכך קשר לעובדה שהבשר המשמש למאכל (וגם לקורבנות וזבחים) של בעלי-חיים, קרוב מאוד במהותו לבשר שממנו בנוי גופנו, ממש בשר מבשרנו.
  
• גיליון 51 · 04.10.2007 מה בין ארגון המורים – לכוכב שבתאי? השבָּת, כמה טוב, מגיעה בסוף כל שבוע, ולפי ספר בראשית כך היה כבר בבריאת העולם:
  
• גיליון 50 · 20.09.2007 יובל ה"רגע" – והמלכה אליזבט השנייה בשקט בשקט, "רגע של טריוויה" הגיע לגיליון ה-50 שלו, וזו הזדמנות טובה לעסוק – ביובל 50.
  
• גיליון 49 · 13.09.2007 מטר אחד, ארוך יותר או מדוייק יותר? כמה ארוך מֶטֶר? תלוי את מי אתה שואל, ומתי.
  
• גיליון 48 · 30.08.2007 יש לך רגע בשבילי? כל סופשבוע אנחנו נרגעים עם ה"רֶגע", ולא נקדיש רגע למקור המילה רֶגע?
  
• גיליון 47 · 23.08.2007 מה מחפש הפדופיל באנציקלופדיה? "מה כתוב על זה בויקיפדיה?" היא שאלה יותר ויותר שגורה, כשאנחנו רוצים לדעת יותר על משהו או מישהו.
  
• גיליון 46 · 09.08.2007 משיכת-חבל מילה אחת קטנה – ולכמה כיוונים ומשמעויות היא מובילה! המילה היום: חֶבֶל.
  
• גיליון 45 · 26.07.2007 עם כמה סוכר? הסוכר כממתיק מלווה אותנו בכל מקום – כאשר בגיל מסויים (ובדרך כלל במשקל גוף מסויים...) אנחנו מחליפים אותו בתחליף כלשהו.
  
• גיליון 44 · 19.07.2007 אבא'לה, יש נזיר בבית! אחת המילים הראשונות שכל ילד מוציא מפיו היא "אבא". ואכן, לא רק שזו מילה בסיסית ומוקדמת כל כך בחיים של כל אחד, היא גם מילה שהלכה למשמעות רבות מאוד. בעצם, המילה המקורית היא אב – ה"א" שבסופה היא בארמית מה שאצלנו הא הידיעה: אבא הוא האב, אמא היא האם, מלכא הוא המלך, וכדומה.
  
• גיליון 43 · 12.07.2007 הסלולארים עושים דיאטה הטלפונים הסלולאריים הם כבר כמה שנים חלק מחיינו, אבל גם הצעירים שבינינו זוכרים איך היה כשהשאלה הכי שגורה בעברית עוד לא היתה "איפה את/ה?"
  
• גיליון 42 · 05.07.2007 קורי-עכביש באינטרנט האינטרנט בן-בית אצל כולם, עד שאנחנו שוכחים שהוא "עולה חדש": רק ב-1986 נטבע המונח "the linked computer networks of the U.S. Defense Department" שהפך אחר כך ל-internetwork ומכאן ה-INTERNET המוכר היום.
  
• גיליון 41 · 28.06.2007 הלו, זה רדיו? בין העיתונים כמקור עיקרי לחדשות לבין הטלוויזיה, היה, מבחינה כרונולוגית, הרדיו. מהיכן המילה?
  
• גיליון 40 · 21.06.2007 מה בין עיתונות – לדכאון נפשי? העיתונות לסוגיה נקראת באנגלית press – אותה מילה המשמשת בפועל האנגלי to press שפירושו ללחוץ, וכמובן לא במקרה, כי הדפוס המסורתי נעשה בלחיצה של האותיות והתמונות המרוחות בצבע לתוך הנייר. בדיוק מאותו מקור, המונח העברי "מכבש הדפוס".
  
• גיליון 39 · 14.06.2007 איך נולד האקדח? כבר שבועות רבים אנחנו עוסקים כאן בראשיתן של מילים, בלי לתת כבוד ליוצר והמחייה הגדול של השפה העברית, אליעזר בן-יהודה. על גאונותו ומקוריותו אפשר ללמוד מן הקטע הבא, שכתב בעיתונו "הצבי" בשנת 1896 – ופשוט אין צורך להוסיף מילה, אלא רק להתפעל. (התמונה לא הופיעה במאמר המקורי).
  
• גיליון 38 · 07.06.2007 מה בין הנשיא בוש למשרד פרסום? אנחנו הולכים ל-pub שהוא בעצם קיצור ל- public house כלומר מקום ציבורי, ושומעים שם מוזיקת pop שהיא בעצם קיצור למוזיקה פופולארית – ושניהם מאותו שורש.
  
• גיליון 37 · 24.05.2007 "פוילע-שטיקים" בבורסה התזזית שאחזה את הבורסות בעולם ובישראל בשבוע האחרון, היא הזדמנות טובה לבדוק מאיפה הבורסה מגיעה אלינו.
  
• גיליון 36 · 17.05.2007 כשהחותן שלך הוא גם בנק... הלכתם בבוקר לבנק – והופ! הסתבר שהוא פשט את הרגל. ממתי לבנק יש רגליים?
  
• גיליון 35 · 10.05.2007 עושים דיאטה? אולי תגיעו לכנסת! כולם עושים דיאטה – בדרך כלל יותר מפעם אחת - לא תמיד בהצלחה, אבל גם לנסות זה משהו.
  
• גיליון 34 · 03.05.2007 איזה מזל! כמה טוב שיש לנו במה להאמין ולקוות: בפיס, בטוטו, בלוטו, בצ'אנס. את הפיס לא המציאו בהגרלה הגדולה – אלא בבית המקדש! ה"פייסות" מוזכרים במשנה, כהגרלה שהיו עושים בין הכהנים כדי לקבוע מי יזכה באיזו עבודה: וכך כתוב שם:
  
• גיליון 33 · 26.04.2007 האם מלך סעודיה שותה וודקה? על שליט יחיד אנחנו אומרים שהוא שליט אבסולוטי – וגם על מספר מוחלט אנחנו אומרים שהוא אבסולוטי, ולהוא יש שמיעה אבסולוטית, וכששואלים אותנו משהו אנחנו עונים בפסקנות: אבסולוטית, לא! (או כן).
  
• גיליון 32 · 19.04.2007 במה מתרברב השרברב? האופה – אופה. והנגר – מנגר. והנהג – נוהג. האם השרברב מתרברב? ממש לא. הוא מטפל בצינורות סתומים (בין היתר) – ומכאן שמו. כי לפי התלמוד, שרברובי הוא צינור, ומכאן השרברב. בעצם, הרבה מאוד שנים (וגם היום) הוא היה בפי כל אינסטלטור, שפירושו מתקין, ובאמת היו שהציעו להמיר אותו ב"מכוֹנֵן" או "כַּיָּן" – אבל בסוף התאזרח לו השרברב.
  
• גיליון 31 · 05.04.2007 "אגד" מגיע לרחוב ביאליק? טוב שההגה בידיים של בזק? לא התבלבלנו קצת והחלפנו את אגד – בבזק?
  
• גיליון 30 · 29.03.2007 אפיפיור אוהב פטרוזיליה? מה הקשר בין האפיפיור, נפט, פטרוזיליה ואבקת כביסה?
  
• גיליון 29 · 15.03.2007 כמה שקלים יש באירו אחד? הדולר עולה, הדולר יורד, אבל מאיפה הוא קיבל את שמו? בצ'כיה יש עיר שנקראת סנט יואכימסטאל, שכבר לפני מאות שנים טבעו בה מטבעות. המטבעות שיוצרו שם נקראו Joachimsthaler על שם העיר, ועם הזמן השם התקצר ל-taler ואח"כ ל-daler. המתיישבים האנגלים הראשונים באמריקה, שהכירו את הפֶּזו הספרדי ששימש במושבות הספרדיות, קראו למטבע שלהם דאלר ספרדי – ומכאן, לדולר המוכר לנו, קצרה הדרך.
  
• גיליון 28 · 08.03.2007 למה מתקוטט הסולן עם התזמורת? הקונצרט, שבו מושמעות יצירות מוזיקליות, הוא כמעט שם נדרף להרמוניה, לתיאום בין הנגנים השונים. אבל מבחינה עניינית, השורש concert ביטא במקורו (וגם בתחום המוזיקלי) בדיוק את ההיפך. con + certare הוא צירוף של מילים בלטינית, שמשמעו להתמודד עם, להתחרות. ואכן, בתחילה ראו את הסולן כמתמודד עם התזמורת, ורק עם הזמן, גם במוזיקה וגם במשמעות - וכך גם הפועל to concert המשמש היום באנגלית - המשמעות היא שילוב, תיאום, שיתוף פעולה.
  
• גיליון 27 · 22.02.2007 פקסס את המסמך, זה קל מאוד! הדואר הרגיל פינה את מקומו לדואר האלקטרוני, וגם הפקס, כוכב הביניים שאיים על הדואר, הולך ודועך. הפקס היה חידוש גדול בשנות ה-90 – למרות, שהרעיון הטכני של סריקת מסמכים, החל עשרות רבות של שנים לפני כן.
  
• גיליון 26 · 08.02.2007 אלא נא תאמר לי שלום, אמור רק ביי יותר ויותר שומעים אנשים מברכים ב"ביי" או "ביי ביי" (והמהדרין יאמרו "שלום וביי"), ואילו ה"שלום" הוותיק והטוב נדחק לקרן-זווית.
  
• גיליון 25 · 01.02.2007 איך מגיעים באוטובוס למחקר-צרכנים? נסעתם הבוקר במכונית פרטית? באוטובוס? ואולי במונית?
  
• גיליון 24 · 25.01.2007 האם זה לגיטימי להיות בלתי לויאלי? על ציפי לבני אומרים בימים האחרונים שהיא בלתי לויאלית לראש הממשלה. לויאליות, נאמנות, היא מילה שמקורה במילה הלטינית lex שמשמעותה חוק. ה-lex הפך ל-legal, כלומר חוקי (למי שמתעניין מאוד: המילה הלטיניית היא legalis וזו הצורה הדקדוקית של שייכות). מכאן: העולים הבלתי-לגאליים שהגיעו לארץ בזמן השלטון הבריטי. legal הפך בשפות של צפון-אירופה ל-leal ולאחר מכן בצרפתית ל-loial ובאנגלית loyal שאותה אנחנו מכירים היום. וכמובן מוכר הגלגול של השורש הלטיני lex למילה האנגלית law, חוק, וגם בלשונות אחרות מילים דומות למילה חוק. גם ההטיות האנגליות של אותה מילה באות משם: legislator הוא מחוקק (צירוף של חוק+מציע), legislation במשמעות של חקיקה וכד'.
  
• גיליון 23 · 18.01.2007 מה בין עוגב לאסתמה? אני רוצה להניח הנחה, או להציג תיזה כלשהי – וזה בעצם אותו דבר, כי תיזה היא מילה יוונית שמקורה בפועל להניח, במשמעות של לשים משהו. ומן התיזה יצאו כל הגלגולים: אחרי התיזה, ההנחה הבסיסית, מגיעה האנטי-תיזה – כלומר, הטיעון הנגדי. ומה שיוצא בסופו של דבר היא הסינתיזה, כלומר החיבור של התיזה ושל הטיעון הנגדי. ישנה גם ההיפותיזה, שהיא בסיסה של ההנחה, או ההנחה המוקדמת, שכן "היפו" פירושו מתחת.
  
• גיליון 22 · 13.01.2007 תן לי 50 ליטר גאז, בבקשה! לא נראה לכם משונה שהנוהג ברכב "נותן גאז" כדי להאיץ את המכונית, או שהוא נוהג ב"פול גאז" – בשעה שברכב שלו אין בכלל גאז, והוא בעצם צורך דלק נוזלי? ובאמת, אין שם גאז, אלא בנזין, אבל כיוון שהאמריקאים קוראים gasoline לנוזל שאנחנו מכירים כבנזין – יצא שתחנת תידלוק בארה"ב היא gas station, והנהגים שלנו "נותנים גאז".
  
• גיליון 21 · 30.12.2006 איטלקים מחשמלים תהיתם מה מקור המונח פח מגולוון, אותו חומר המשמש למשל לייצור של מרזבים העומדים במים ובגשם ואינם מחלידים? למי שחשש, מגולוון אינה מילה יוונית, וגם לא מילה ארמית – אלא נטולה משמו של הפיזיקאי האיטלקי Luigi Galvani שחי במאה-ה18, והיה ממניחי היסוד להבנת תורת החשמל. פעולת הגילוון היא בעצם ציפי של הפח בבדיל, באמצעים חשמליים – ומכאן הפח המגולוון.
  
• גיליון 20 · 23.12.2006 האם המחסנאי קורא מגזינים? בתכנון מדיה, אנחנו מציעים לא אחת שימוש במגזינים כדי להעביר את המסר. מגזינים מהיכן?
  
• גיליון 19 · 16.12.2006 מילה יוונית שלי זוכרים את האבא בסרט "חתונה יוונית שלי", אשר טען בלהט – וגם הביא "הוכחות" לדבריו – שכל מילה בעולם מקורה בשפה היוונית? כאחת מהתרבויות העיקריות בעולם הקדום, היוונית היתה אכן מקור למילים רבות. מעריכים, שלשפה העברית לבדה הגיעו 4,000 מילים שמקורן יוונית! חלקן מילים ש"שומעים" בהן את היוונית, חלקן מילים שלא היינו חושדים בהן שאינן מילים עבריות, וחלקן מילים שהגיעו אלינו בתקופה מאוחרת מלשונות אירופה (כמו המילים דמוקרטיה או מוסיקה).
  
• גיליון 18 · 02.12.2006 חלומות, קריאת התורה – וסדאם חוסיין בתקופה זו, כותבי המאמרים אוהבים לדבר על התנפצות החלום: זה יכול להיות החלום הציוני, חלום השלום, חלום השוויון בין אנשים וכד'. ואחד הביטויים המקובלים – הוא יפה גם בתור כותרת, כי הוא קצר ולכאורה קולע – הוא "החלום ושברו", כאשר הכותב מתכוון (מפני שלא קרא עדיין את "רגע של טריוויה" של היום), כי היה חלום – והנה נשבר, נופץ. כותרת לדוגמא של רשימה בעיתון "הארץ": "החלום ושברו: רכשו דירות בחו"ל למטרת השקעה ואיבדו את כספם". אז לאלה שהיה חלום וקנו דירה בטורונטו אולי היה שבר – אבל זו לא משמעות הביטוי. כי בביטוי החלום ושברו המילה היא שִׂבְרוֹ (האות ש היא שין שמאלית) – כלומר, החלום והסברו, החלום ופשרו. כמו: לסבר את האוזן (האות סמך התחלפה ב-שין שמאלית) כלומר לפרש. מי שבאמת ידע עברית, מחייה השפה אליעזר בן-יהודה, כתב כך על החלום שהיה לו לגאול את השפה העברית, וזכה לראות בהתגשמותו: "וזה שברו שזכיתי לראות עתה בעיני, זה שברו של אותו החלום, הוא כל-כך נהדר, כל-כך מבהיק בזוהר הוד ויופי, שיש רגעים שהרהורים רעים עולים על דעתי, שמא אין זו מציאות, שמא מה שנדמה לי שברו של החלום אינו בעצמו אלא עוד פעם חלום..."
  
• גיליון 17 · 25.11.2006 מגילת אסתרינה, או: No, Minister הכמעט-והנה-כבר-לא שרה, אסתרינה טרטמן, רצתה להיות מיניסטר, שהוא שר בממשלה במשמעות המודרנית – אבל החל בתור משהו אחר לגמרי. minister לקוח מן המילה הלטינית minor (קטן יותר, קטין). ה-minis אף קטן מן ה-minus, ומובנו עֶבֶד או פקיד נחות-דרגה הנתון למרות של הממונה עליו. בכך הוא שונה מן המאגיסטר, שהוא פקיד או מפקד גבוה.
  
• גיליון 16 · 18.11.2006 מה מחפש השניצל בווינה? הרבה מאכלים נקראים על שם המקום שבו נוצרו לראשונה, או הם לפחות מזוהים איתו: שניצל וינאי, ספגטי בולונייזה (מן העיר בולוניה באיטליה), קפה טורקי ועוד ועוד. אבל סתם "וינאי" אין פירושו שהמדובר בשניצל – ולעומת זאת ישנם גם לא מעט מקרים שבהם שם המקום הוטבע בשם המאכל, עד כי אין עוד צורך להגיד מהו המאכל: קממבר היא גבינה ע"ש עיירה ממערב לפריז בשם זה ו- Scotch Whisky קוצר כבר מזמן ל-scotch כדי לציין וויסקי.
  
• גיליון 15 · 04.11.2006 הג'ינס שלנו, למה הם כחולים? כולנו לובשים ג'ינס – פושטיים משוק הכרמל, ממותגים, כחולים (בעיקר!), חצאיות, סקיני (מי שיכול...) – ולא מהיום, וכפי שזה נראה, נמשיך לנהוג כך עוד הרבה שנים.
  
• גיליון 14 · 28.10.2006 על פרות ומכוניות נתחיל דווקא בפרות: כל הזמן אנחנו מדברים על מותגים (וב"פרו-מדיה" גם מתפרנסים מהם). מותג, הוא בעצם מוצר שאנחנו מוכנים לשלם עליו תוספת מחיר – כי יש לו "שם". ככה בג'ינס וככה גם בחטיפים. מותג הוא תרגום עברי מוצלח של המילה האנגלית brand שמקורה מעניין: ה-brand היא בעצם הכווייה שעושים באמצעות ברזל מלובן בעורה של הפרה, כדי לסמן אותה במספר ייחודי. מהפעולה הזו, שמייחדת את הפרה מחברותיה – נוצר ה- brand name שהוא שם המותג, ונוצר ה-branding – תהליך המיתוג שעוברות חברות מעת לעת, כדי לייחד אותן ואת מוצריהן-מותגיהן.
  
• גיליון 13 · 21.10.2006 אם לא רמטכ"ל, לפחות כהן מיהו כהן? כמובן, מי שקוראים לו כהן. ואם הולכים אחורנית עם הדורות, ייחוסו בכך שהוא הוא מזרעו של אהרון הכהן, אחיו של משה רבנו. הכהנים הם אלה שנבחרו להיות המשמשים בקודש ומנהלים את הפולחן הדתי, כשלידם עוזרים הלוויים (בני שבט לוי). כך אז וכך גם היום.
  
• גיליון 12 · 14.10.2006 איך מגיע האדמירל למיצר גיברלטר באוניה, כמובן. כי איך חשבתם שאדמירל יגיע למחוז חפצו? במונית? האדמירל שלנו, ומיצר גיברלטר (הנמצא בקצה המערבי ביותר של הים התיכון, משקיף על לשון הים הצרה שבין אירופה לאפריקה) קשורים בקשר לשוני: שתיהן מילים שמקורן ערבי, והתאזרחו בשיבוש קל בלשונות אירופה.
  
• גיליון 11 · 07.10.2006 מה משפיע על השפעת? האדמירל שלנו מן השבוע שעבר אמנם התכוון להגיע לגיברלטר, אבל קרה לו מה שקרה לרבים בתקופה זו: הוא חטף שפעת. ולכן, בהשפעת השפעת יחכה לו האדמירל לשבוע הבא – והשבוע על הפרק: מחלת השפעת.
  
• גיליון 10 · 23.09.2006 מה מחפשים ה"ייקים" בקליפורניה? ביום סגריר, מתאים מאוד ללבוש יעקובית. סליחה? מה ללבוש? פשוט מאוד: יעקובית, לפי מחייה השפה העברית אליעזר בן-יהודה, היא הז'קט המוכר לנו. ה-jaquette הצרפתי בא ככל הנראה מן השם Jacques, הלא הוא ז'אק, כינוי לאיכר, שאליו נספחה הסיומת ette המורה על הקטנה, כנראה כדי להצביע על המעיל הקצר שנהגו איכרי צרפת ללבוש. מכיוון אחר מנסים להסביר את המקור במילה הערבית שיכַּה במובן של שריון, שעברה עם הכיבוש המוסלמי של ספרד לשפת יושבי המקום כ-jaqué, מעיל קצר, ומשם עברה לצרפת והיתה ל-jaquette – ובסוף חזרה לערבית כג'אכֵּית.
  
• גיליון 9 · 16.09.2006 מה מחפש מוצרט בתוכנית "היפים והאמיצים"? הקונצ'רטו לכינור של מנדלסון נקרא "אופוס 64", והסימפוניה החמישית המפורסמת של בטהובן היא "אופוס opus ."67 בא מן הלטינית ופירושו עבודה, מעשה-יצירה. זו דרך לקטלג עבודות או יצירות של מלחינים.
  
• גיליון 8 · 09.09.2006 מה בין סטייק לפריסת-מדיה? את החולצה שלנו אנחנו קונים במידה "מדיום", את הבשר אנחנו מבקשים במסעדה במידת צלייה מדיום – ועל מה שחדש אנחנו לומדים מהמדיה (וכשהיא מעצבנת אותנו, אנחנו לא תמיד פרו-מדיה...).
  
• גיליון 7 · 02.09.2006 האם תקציב הפרסום נמצא לפני פיצוץ? הפלאנרים שלנו אומרים לא אחת ללקוח שהסכום שהקציב לקמפיין אינו מגיע למסה הקריטית הנחוצה. יש לקוות שהוא לא נבהל ובורח למקלט הקרוב, כי המונח מסה קריטית מגדיר, בשימושו המקורי, את כמות החומר הדרושה לא לפרסום של תיבוליות או מכשירים סלולאריים – אלא כדי לייצר פיצוץ גרעיני.
• גיליון 6 · 26.08.2006 רגע של טריוויה: ממתי נזירים שותים קפה? אוהבים לשתות קפוצ'ינו וללבוש חליפת טריינינג עם קפושון? חשבתם שיש קשר ביניהם? ומה עושים הנזירים הקתוליים בכל העסק הזה?
  
• גיליון 5 · 12.08.2006 רגע של היסטוריה: המחדל האמריקאי הכואב ביותר הנזירים הקתוליים שהבטחתי בשבוע הבא יחכו עוד שבוע – רמז: הם מחכים כבר משנת 1525 – לטובת משהו אקטואלי יותר, לתאריך של היום, וגם לתקופתנו.
  
• גיליון 4 · 05.08.2006 איך גאנט קשישא עוזר ל"פרו-מדיה"? כל תוכנית-מדיה שנתית שאנחנו מגישים ללקוח כוללת גאנט המפרט את משך הזמן שבו יימשך הקמפיין בכל אחד מאפיקי הפרסום (טלוויזיה, רדיו, עתונות וכד'), כך שבמבט עין אחד רואים את תוכנית הפרסום השנתית. אנחנו אומנם מודרנים וחדשנים – אבל גאנט הוא כלי ניהולי בן קרוב ל-90 שנה! הנרי לורנס גאנט, מהנדס מכונות אמריקאי פרסם אותו בשנת 1910, כשהמטרה היתה דומה: להראות בדרך ויזואלית תזמון והתקדמות של פרוייקטים, בעיקר הנדסיים כמו פרוייקטים של בנייה.
  
• גיליון 3 · 29.07.2006 הדרך הארוכה מהגנב התלמודי – לשידורי החסות (ובדרך: עוברים בירושלים) אנחנו מכירים (לצערנו) את האשפוז בבית החולים. המקור הוא במילה אושפיז, מילה ארמית שמקורה פרסי, שמשמעותה כפולה: מלון, אכסניה – וגם אורח. "מר זוטרא חסידא אגניב ליה כסא דכספא מאושפיזא" – מספר התלמוד על אדון זוטרא שגונב לו כוס כסף ממלון (כבר אז גנבו מבתי מלון...)
• גיליון 2 · 22.07.2006 יש לך משהו נגד פסטה? כולם אוכלים אנטיפסטי antipasti – אותם מתאבנים המקדימים את הארוחה העיקרית, ובטעות קושרים את זה לפסטה ולאנטי במובן של נגד. לא ולא. antipasti הם צורת הרבים של anti-pasto שפירושו לפני (ante, anti) ו-pasto שהיא הארוחה. לא נגד משהו, ולא פסטה. את הצירופים האלה אנחנו מוצאים גם במקומות אחרים: את ante שפירושו לפני משהו, בזמן או במקום - וכשהוא בא כתחילית למילה אחרת הוא הופך ל-anti - נמצא גם ב-am שאנחנו מכירים כסימן ל"לפני הצהריים" – ante meridiem כלומר לפני קו הצהריים. ה-pm הוא post meridiem כלומר אחרי הצהריים. ובשימוש אחר: משתמשים במונח "סטטוס קוו" כדי לציין מצב קיים. הביטוי המקורי והמלא בלטינית הוא status quo ante bellum שפירושו המצב שהיה לפני (ante) המלחמה. בתיאבון, ושלא יהיה לכם אנטי נגד פסטה!
• גיליון 1 · 15.07.2006 טריוויה כולם עוסקים בטריוויה, והכל טריוויאלי - אז מה זה בעצם? trivia נגזר מן הלטינית tri vium - שלוש דרכים. הכוונה למקום שבו נפגשות שלוש דרכים, משהו כמו מרכז הכפר, ובהשאלה: דבר שגרתי, כזה שיכול להימצא בכל מקום שגרתי כמו כיכר הכפר. ה-via שהיא אחת משלוש הדרכים המרכיבות את הטריוויה – היא זו שמצוייה למשל בשם Via Veneto – הרחוב המפורסם ביותר ברומא (כל רחוב באיטליה נקרא via) ואנחנו מכירים אותה גם מ- Via Dolorosa בעיר העתיקה, נתיב הסבל שעבר ישו בדרך לצליבה – וגם ממשלוח "באמצעות" או "דרך" כגון via fax, via air mail וכדומה.

לא נמצאו גיליונות מתאימים ניקוי החיפוש והסינון