גוליית עם 32 GB זיכרון בקריית-ארבע

נושא ה"רגע" הוא ממש ענקי אבל אנחנו נצמצם אותו למידת-האורך הרגילה, ולמרות זאת נתייחס לגיבוריו כפי שיעור-קומתם.

הענקים איתנו כבר מימי המקרא: "וְשָם רָאִינוּ אֶת הנְפִילִים בְּנֵּי עֲנָק מִן הנְפִלִים ונְהִי בְעֵּינֵּינוּ כחֲגָבִים וְכֵּן הָיִינוּ בְּעֵּינֵּיהֶם" דיווחו המרגלים שיצאו לתור את הארץ והוציאו דיבתה רעה. הם עלו בנגב עד חברון "וְשָם אֲחִימן שֵּשי וְתלְמי יְלִידֵּי הָעֲנָק". אותה חברון סמוכה היום לקריית-ארבע, ובספר יהושע נקראה כך על שם הענק ארבע: "אֶת קִרְית ארְּבע אֲבִי הָעֲנוֹק הִיא חֶבְרוֹן בְּהר יְהוּדָה". היום, גובה הוא תכונה נחשקת בגברים, אבל כשזה מוגזם, כמו הבחור החביב שבתמונה, יש גם רתיעה ממעשיהם. היה אפילו מי שקשר את "בני האלוהים" שעשו מעשים רעים – מה שגרם לאלוהים כבר בפרק ו' של בראשית "ויִנָחֶם יְהוָה כִי עָשָה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ ויִתְעצֵּב אֶל לִּבוֹ" – ואמר כי מלאכים "שראו את בנות קין מהלכות גלויות בשר ערווה ומכחלות עיניהן כזונות ותעו אחריהם ולקחו מהם נשים... מהם נולדו הענקים המהלכים בגובה קומה ומשלחים ידם בכל גזל וחמס ושפיכות דמים". בין הענקים שלא זכו ליחסי-ציבור משובחים נזכיר את גוליית הפלישתי ועוג מלך הבשן, שניים שנוצחו בידי לוחמים נמוכים מהם בהרבה.

לא רק ענקים הם נקראו. היום אנו מכנים את גדולי-הדור נפילים – אבל בלשון המקרא, הריהם מן הענקים: "הנְפִלִים הָיּו בָאָרֶץ בּיָמִים הָהֵּם" נאמר בספר בראשית, ופירש רש"י "על שם שנפלו והפילו את העולם". המדרש נותן בהם סימנים ושמות: "שִבְעָה שֵּמוֹת נִקְרְאוּ לָהֶם, אֵּימִים, רְפָאִים, גִּבוֹרִים, זמְזֻמִים, עֲנָקִים, עוִּים, נְפִלִים. אֵּימִים, שֶכָל מִי שֶרָאָה אוֹתָן הָיְתָה אֵּימָתָן נוֹפֶלֶת עָלָיו. רְפָאִים, שֶכָל מִי שֶרָאָה אוֹתָן הָיָה לִּבוֹ רָפֶה כְשעֲוָה". על האחרונים נאמר "רְפָאִים יֵּחָשְבוּ אף הֵּם כָעֲנָקִים". ארצם היא בחבל הבשן ועוג היה שריד להם, וככל הנראה גרו גם בעמק באזור ירושלים שעל שמם נקרא עמק רפאים. ולמה נקראו ענקים? שוב חוזרים לסיפור המרגלים: "שראוהו [את תלמי הענק מחברון] שהיה עוֹנֵּק [מחזיק, חונק] את השמש. כשראו אותן מרגלים נתייראו, לפיכך אמרו 'כִי חָזָק הוּא מִמֶנוּ"'. ואתם, לא הייתם יראים מילידי הענק "שמעניקין חמה בקומתן"?

איזה ציון נעניק לאנשים גבוהים-מדי אלה? מבחינה לשונית, כך אומרים החוקרים, אפשר לקשור את העֲנָק – עם עֲנָק! הנה כך אומר בראשית רבה: "שֶהָיּו מרְּבִים עֲנָקִים על גּבֵּי עֲנָקִים [פרוש תכשיטין]" והמילון אומר כי ייתכן שזו אותה מילה, ופירושה בעל הצוואר הגבוה – וענק שעונדים על הצוואר. גם בלשונות האיזור כמו ארמית וערבית קיימת מילה דומה לצוואר. ומתכשיט הצוואר שנותנים למישהו, מעניקים לו – נולד המעֲנָק לחג. מן המילה ענק, שהיא לפיכך שם-עצם, חידש אליעזר בן-יהודה את שם התואר ענקי. היום, היו בוודאי מסמסים לו בווטסאפ: "ענק!!!"

ענקים, בעיקר רעים, יש לא רק אצלנו אלא גם בתרבויות אחרות, ושם הם מן היוונית ואחריה הלטינית gigas שהיתה ל-giant באנגלית, géant בצרפתית, gigante באיטלקית. גם כאן, אלה דמויות עצומות-מידות, זורעות הרס ושופעות רוע. אבל, ישנו גם הזן של ענקים ספרותיים, המשמשים בידי מחבריהם בעיקר כדי ליצור סטירה ולמתוח ביקורת על החברה. כאלה היו "הסיפור על הענקים גרְגנְטוּא ופנְטגְרוּאֶל" מאת הסופר הצרפתי בן המאה ה-16 פרנסוּא רּבְלֶה, וגם "מסעי גוליבר" של ג'ונתן סוויפט שמאפשר מבט משתי זוויות: גוליבר הענק בארץ הננסים ליליפוט וגוליבר הגמד בין הענקים בארץ ברובדינגנאג.

תארו לעצמכם כמה זיכרון צריך כדי לאגור את כל היצירות הספרותיות האלה ואחרות, ומזל שהמחשבים שלנו מצויידים היום בזיכרון של מאות גיגא-בייטים, מונח שנלקח כמובן מן המילה שהולידה את giant, כי giga מבטא בּיליון, אחרי שה-mega (מיליון) וה-kilo (אלף) ירדו מגדולתם. גם giga יוצא מן האופנה ואנחנו לקראת אימוצם של tera (טריליון) ו-peta, ולא רחוק היום שבו 24 נדבר גם על אֶקְסָה, זֶטָא ויֹוטָא. האחרון, אם ממש דחוף לכם לדעת, הוא 1 עם 24 אפסים, או 10.