עמוד נוח!

הרגישו בנוח, כי השורש שהפעם נניח לגביו הנחות הוא נוח, וגם אם לא נגיע אל המנוחה והנחלה, ניחא, העיקר שתהיה לנו נחת.

נוח, וכמוהו שורש דומה בלשונות הקרובות לעברית, הוראתו לשים משהו בּמקום, להתיישב, ומכאן כמובן לנוח ותנוחה, וגם נייח. הבחנה דקה יש בין הֵּנִיח שמובנה נתן מנוחה, גרם למישהו לנוּח ("המֵּנִיח לְעמו בְּיום שבּת קָדְשו כִי בָם רָצָה לְהָנִיח לָהֶם", מתפילת ליל שבת) - ובין אותו שורש, גם הוא בבניין הִפְעִיל, אבל בתצורת הִנִיח, ואז המשמעות שהוא שָם (משהו על הרצפה), הִניח ידו, הִניח הנָחה וגם הִניח מישהו לנפשו. יחי ההבדל הקטן בין חיריק לצֵּירה באות ה' שבראש המילה. הכל תלוי במה שמוּנח מתחת לאות, ואין כאן הנחות!

אחרי פתיחה נינוחה כזו, אפשר לעשות אתנתחא – כמובן, מאותו שורש, כשהמשמעות היא הפסקה, מנוחה קצרה (ובטעמי המקרא, זה תפקידו של הטעם אתנָח) – ולעבור להטיות אחרות, בעברית ובלועזית. העברית המודרנית לקחה את זה קדימה, וצורתה של כווֶנת הרובה הזכירה למעצבי השפה המתחדשת את צורת הטעם אתנחתא (במהופך), ולכן קראו לחלק הזה אתנח.

מן הנוֹחיּות נגזרה הנוֹחוּת, שמשמשת היום בעיקר בצירוף המילים חנויות-נוחות, convenience stores, כמו אלה שהתרּבו לאחרונה לצד תחנות-הדלק. והנוחיות, אחד הכינויים לחדרי השירותים, היא באנגלית restroom, שזהו הקשרו לשורש שלנו: to rest באנגלית פירושו לנוח. במקור, המילה ציינה מרחק-דרך, ועם הזמן התפתחה כנראה כדי לציין את המרחק שאחריו יש לנוח, ומכאן היתה הדרך קצרה לציון המנוחה עצמה. (באנגלית, ל-rest יש גם מובן אחר, שארית, אבל המקור הוא שונה ולכן גם המובן).

על מצבות-קברים ובמודעות-אבל תראו לעתים את הצירוף RIP שפירושו rest in peace – וזה כמובן קרוב מאוד מילולית ועניינית לבית-המנוּחות שלנו, שם מלווים אנשים למנוחת-עולם, מנוחה נכונה, ואומרים "נוח בשלום על משכבך" וגם: "וְאתָה לְֵּך לקֵּץ וְתָנוּח וְתעֲמֹד לְגֹרָלְָך לְקֵּץ היָמִין". את RIP ניתן לדרוש גם כ- requiescat in pace, בלטינית נוּח בשלום, מתוך תפילת האשכבה הקתולית. ואם המילה הזו נראית לכם מוכרת משהו, הרי זה מפני שה-requiem למנוחת המת היא משורש זה: re מן ה-rest ו-quiem מן ה-quies, שהיא כמובן כמו ה-quiet, שקט, מנוחה, באנגלית. וכך נפתח הרקוויאם במיסה הקתולית: Requiem æternam dona eis, Domine, תן להם מנוחת-עולם, אלוהים. בידי מוצרט, הפקיד כנראה אלוהים רגעי-חסד כשכתב את הרקוויאם, הנראה כאן בכתב-ידו של גאון צעיר וחסר-מנוֹח.

מנוחה באנגלית היא גם repose מן הלטינית repausare, לגרום לנוּח, והמקור הוא ב-pausare, לנוח. מעט דמיון נדרש כדי לראות מכאן את ה-pause, אותו כפתור שמאפשר לנו לעצור לרגע את הסרט המוקרן – ולעשות "פָאוּזָה" קטנה, הפסקוֹנת, הלא-היא האתנחתא שעליה דיברנו קודם! והקרובה הלשונית שלה היא ה"פוֹזָה" שאנחנו עושים, התנוּחה, במקרה הטוב לצורך צילום משפחתי, ובמקרה השכיח יותר כדי להרשים מישהו.

ובתקווה שנחה דעתם, תודו שיש למוּנחים האלה ניחוח מעניין – ואפילו ניחוח מקורו בשורש זה, "רֵּיח נִיחוֹח אִשֶה ליהֹוָה הוּא" וכותב בן-יהודה: "ופירשו בתלמוד לאמר: 'ניחוח לשם נחת-רוח'".