המוסד בעקבות הרצל

גם האבות המייסדים (היה רק אחד...) של ה"רגע", מוסד ותיק ולא כל-כך מוכר, לא שיערו בנפשם שיום אחד נתמסד ונדון בשורש יסד, דבר שלא נעשה מאז היווסדו.

נתחיל ביסודות: יסד, אומר לנו מילון בן-יהודה, פירושו "שָׂם לו האושיות שעליהן מתכונן הבניין" ולאחר מכן הוא מרחיב לפירוש כמליצה: "יסד הארץ וכדומה, כוננה, כאילו היא עומדת על אושיות ויסודות", ובלשון ספר משלי "יְהוָׂה בְחָׂכְמָׂה יָׂסַד אָׂרֶץ כּוֹנֵן שָׂמַיִם בִתְבוּנָׂה". ובמגילת אסתר, גם במשמעות של ציווי "וְהַשְתִיָׂה כַדָׂת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַד הַמֶלְֶך עַל כָּׂל רַב בֵיתוֹ לַעֲשוֹת כִּרְצוֹן אִיש וָׂאִיש".

הכל ניצב על היסודות, ויש הרבה היגיון לשוני בכך שמאותו שורש צמחו היסודות – וגם המוסדות שניבנו עליהם, אמיתית ומטאפורית. כך גם באנגלית: to found פירושו לייסד ו-foundation הוא גם מוסד, כגון בנק. כתנועה שקמה כדי לבנות ולהניח יסודות, השורש יסד מלווה את תולדות הציונות: מן המשפט של הרצל "בבאזל יסדתי את מדינת היהודים" – ועד המשפט החותם את מגילת העצמאות: "ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל". כך גם היו לנו המוסדות הלאומיים שהקימה התנועה הציונית כתשתית למדינה שבדרך, ובהם הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל וקרן היסוד. כסמל, הבניינים של מוסדות אלה ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, היו יעד לפיגוע קשה מאוד שלושה חודשים לפני הכרזת העצמאות. עוד לפני מלחמת העולם השנייה הוקם "המוסד לעלייה ב'" שפעל לחילוצם ולהעלאתם של יהודי אירופה, ו"יורשו" (רק בשם, ועם משימות אחרות שנגזרו מן הזמנים החדשים) הוא "המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים" או בפשטות המוסד.

כיוון שלא כולנו צדיקים – שעליהם אומר ספר משלי "ּכַעֲבוֹר סוּפָׂה וְאֵין רָׂשָׂע וְצַדִיק יְסוֹד עוֹלָׂם" שגם בסוּפה אינו זז ממקומו – דאגו חכמי המשפט להוסיף להסכמים ולחוזים, כמו למשל בהסכם להשכרת דירה, סעיפים שמוגדרים כאלה שהפרתם היא הפרה יסודית. למשל, כאשר השוכר לא שילם בכלל את דמי השכירות או שהוא שילם אותם באיחור ניכר, בניגוד לאיחור קל שנחשב הפרה רגילה של החוזה. אבל אסור להגזים: התנייה גורפת העושה הפרות להפרות יסודיות ללא הבחנה ביניהן, אין לה תוקף. ועוד מעולם המשפט: היסוד הנפשי (בלועזית mens rea) הוא מושג מפתח במשפט הפלילי, המתאר את רמת מודעותו של אדם לביצוע העבירה שביצע. אדם אחראי למעשיו רק כאשר נעשו מתוך מודעות, או לפחות באופן שאדם סביר היה צריך להיות מודע אליהם ולמשמעותם. ברוב העבירות לא ניתן להוכיח בלעדיו את אחריותו של הנאשם לתוצאות המעשה.

היסוד כחלק באישיותו של אדם, קרוב לשימוש אחר במילה יסוד, מרכיב בחומרים שונים – ומכאן, היסודות שמאכלסים את הטבלה המחזורית, כגון חמצן וברזל. חכמי העולם העתיק ובהם אריסטו ואחריהם גם חכמים יהודיים, האמינו בתיאוריה שעל פיה כל החומר בעולם מורכב מארבעה יסודות: אוויר, מים, אדמה ואש. הרמב"ם כתב: "ארבעה גופים הללו שהם אש ורוח ומים וארץ הם יסודות כל הנבראים למטה מן הרקיע". היסודות בתיאוריה זו זכו לשם elements, בעקבות המילה הלטינית שפירושה עיקר, יסוד, התחלה. המושג התפתח אחר כך ליסוד כימי, וגם למשהו פשוט (כמו אצל שרלוק הולמס) – וגם ל-elementary school מתוך המובן של משהו התחלתי ויסודי כמו בית הספר שלנו.

ואם סקרנו את הנושא מן המסד ועד הטפחות, בזמנים שכל מושך-במקלדת מוכרז "אושיית-רשת", נוסיף שאושיה, יסוד, קרובה לפועל לְאַשֵש שפירושו לחזק ולבסס טענה או השערה.