כל העולם כולו

העולם שבו אנו חיים היה איתנו מאז ומעולם ונקווה שגם יהייה לעולם ועד – אבל מהו הקשר בין העולם הפיזי ובין הנצחיות העולמית? ומהו תפקידה של העלמה המסתורית בפרשה?

למילה עולם יש שתי משמעויות: זו של הזמן – העבר, זה שהיה, וגם העתיד להיות – וזו של התֵּבל, היקום. ומעניין, שהראשונה היתה בעבר רווחת יותר. למעשה, מספר חוקר-המילים ארנסט קליין, בכל הפעמים שמופיעה בתנ"ך המילה עוֹלָם, בשום מקום אין היא במשמעות של העולם הפיזי אלא בזו של זמן ונצחיות. רק במקרה אחד אולי אין זה כך, בפסוק מקוהלת "אֶת הכֹל עָשָה יָפֶה בְעִתוֹ גם אֶת הָעֹלָם". הפרשנויות השונות מלמדות שככל הנראה קיים קשר בין המשמעויות, וכי העולמות נוגעים זה בזה. עולם, אומר אחד הפירושים, נגזר מעלם, והוא מה שנסתר ונעלם, "כי נקרא כן לרוב סתריו ועומק ענייניו". וגם: זמן שנעלם, זמן לא-ידוע. לא מקרה הוא שנחלקו ביניהם המפרשים והמתרגמים איזו משמעות יש לתת למילה. את הפסוק מקוהלת שהוזכר כאן פירש רש"י כעולם במובן world – אבל רוב המפרשים נוטים דווקא לייחס את המשמעות לנצחיות. בעברית שלנו, עולָמי הוא זה הקשור לכל הארצות, כגון הצגת בכורה עולמית. אבל בעבר, עולמי היה בעיקר במשמעות לעולם ועד: "כבני אדם שאינם עתידין לבגוד בו עולמית". איזו תסבוכת, ריבונו של עולם!

היותו של העולם קדום וחלק מן הבריאה בוודאי היקנה לו את ההקשר לעומק הזמן בעָבר ולנצחיות לעתיד – ולשפע הביטויים הקשורים בכך: מאז ומעולם ולעולם ועד, הם רק שניים מהם. לעתים, הדברים מתערבבים זה בזה, והעולם הגשמי נקשר בנצח, כגון העולם הזה ובעיקר העולם הבא, וכמובן בית העלמין, בית העולם, שדייריו שוכנים לנצח בעולם שכולו טוב. כשנפרדו מהם אמרו את תפילת קדיש, ובה שני היסודות: "בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵּהּ", בעולם אשר ברא כרצונו – ובהמשך "יְהֵּא שְמֵּּה רּבָא מְבָרְך לְעָלם וּלְעָלְמֵּי עָלְמיָא", יהא שמו הגדול מבורך לעולם ולעולמי עולמים.

לצידם של עולמות הנצח קיימים כמובן העולמות הגשמיים יותר כמו העולם התחתון וגם עולם הדממה שמתחת למים. והיות שעולם (ולא רק בעברית) הוא כינוי למשהו כולל יותר, האנושות וסדרי-החיים שלה, גם לכאן נקשרו ביטויים לשוניים רבים ועולם כמנהגו נוהג ולעתים קרובות יש הקוראים "עולם ישן נחריבה" ורוצים לשנות סדרי-עולם. ממש עוילֶם גוילֶם.

ועכשיו לפתרון התעלומה שאין להתעלם ממנה: לעולם ולהיעלמות (וגם לא לביצה עלוּמה) אין קשר לעֶלֶם ולעלְמָה, בחור ובחורה, שנגזרו מהשורש עלם, להיות חזק, בָּשֵּל. "ויאֹמֶר [שָאוּל] המֶלְֶך שְאל אתָה בֶּן מִי זֶה הָעָלֶם [דוד]". גם בלשונות האיזור תמצאו מילה דומה בהוראה של איש/ה צעיר/ה, וגם עבד ושפחה.

הקונספט הלועזי של העולם שונה מזה העברי, ו-mundus הלטינית (שממנה mondo באיטלקית, mundo בפורטוגזית, monde בצרפתית – ומכל אלה גביע העולם, המונדיאל) – הוא דווקא במשמעות של החלק הגלוי (לא הנעלם!) של היקום, זה היפה והמעוטר לתפארת. הרעיון לראות את העולם כמכלול של סדר, יופי ואלגנטיות הוא מבית מדרשם של הפילוסופים היווניים והוא נמשך אחר כך אצל ההוגים הרומיים. זו היתה המשמעות הראשונה של המילה, וזו של העולם הגשמי היתה רק שנייה, שעם הזמן היא היתה לעיקרית. אצל היוונים, גם kosmos שמוכר לנו היום כיקום, עולם – הוא בעצם ניקיון, קישוט, יופי, סדר. ממנו נגזרו המיקרוקוסמוס, וגם הקוסמונאוט המשוטט ביקום – וגם הקוסמטיקה, מפני שביוונית kosmetikos הוא מי שמומחה בארגון, בקישוט. ועם ידיעה זו בשפות זרות תוכלו להרגיש קוסמופוליטיים, ובלבד שזה לא יפגע ביכולתכם להישאר mundane, ארציים, כאלה שרגליהם נטועות בקרקע.