רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 476 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

מאחורי כל משפט מבריק עומדת מילה גדולה

ששששששש...שקט

ועכשיו, שִתְקוּ והקשיבו – או שִקְטוּ והקשיבו – לשֶתֶק/שֶקֶט, ונפזר מעט את קשר השתיקה שאופף מילים אלה, והכל מתחיל דווקא בשורש סכת. הסְכִיתוּ ושמעו.

סֶכֶת, אומרים יודעי המילים, פירושה הקשבה, שמיעה, מן השורש סכת שקרוב לערבית סכת, שָתק. אז האם אתה מקשיב או שותק? ראוי אכן להפנים שכדי להקשיב יש קודם-כל לשתוק, והקשר בין שני השורשים הדומים הוא הדוק מאוד. מן השורש סכת קיבלנו את המסְכֵּת, הסטטוסקופ שבאמצעותו מקשיב הרופא לנבכי-גופנו. וגם התסכית המשודר ברדיו, שידע ימים טובים יותר ושיעורי הסְכָתָה גבוהים לפני עידן הטלוויזיה. "הסְכֵּת וּשְמע יִשְרָאֵּל היוֹם הזֶה נִהְיֵּיתָ לְעָם ליהוָה אֱלֹהֶיָך" אומר משה לבני ישראל.

איור מתוך גיליון 476

שֶקֶט קרוב לערבית שקט. שָקֵּט הוא מה שאינו רועש, וגם מי ומה ששרוי בשלווה וברוגע, כגון האוקינוס השקט. לפי דעה אחת, המובן היסודי של שקט הוא של שקיעה, ומִשְקָט הוא בעצם מִשקע, החומר ששוקע מתוך נוזל ונשאר בתחתית הכלי, כמו למשל מִשקט השמרים ביין, ומכאן גם הביטוי שקט אֶל (או על) שמריו. "בתמונת היין, אשר אך בעמדו שקט על מקומו הוא מפיל ומשקע עכבת, נולדה משמעות זו של שקט ושלווה" אומר מילון בן-יהודה. ולכן לדעת עורכו, אין לחבר שורש זה עם שתק, כפי שנראה מייד. השקט והשלווה של היין הועתקו לדימויים אחרים, ומכאן הפסוק "ותִשְקֹט הָאָרֶץ ארְּבָעִים שָנָה", וגם הביטוי בהשקֵּט ובבטחה. הפנימיה הצבאית כללה אותו בסמליל שלה, וגם היחידה הצבאית מגלן בחרה כמוטו שלה בציטוט מישעיהו "בְּהשְקֵּט וּבְבִטְחָה תִהְיֶה גְבוּרתְכֶם". יש מי שרואה בשקט דווקא את הפסיביות והנִרפות, וכזה היה זאב ז'בוטינסקי שכתב בשיר בית"ר "כִי שֶקֶט הוּא רֶפֶש / הפְקֵּר דָם וָנֶפֶש".

איור מתוך גיליון 476

נפר מעט את השקט והשלווה כדי לבחון את הפועל הקרוב (או שמא לא?) שתק. מילון אבן-שושן אומר כי הוא קרוב אל שקט, ואולי גם קרוב על סכת שהוזכר למעלה. השותק הוא מי שאינו משמיע קול – ולפי מילון בן-יהודה, משותק הוא הסובל בלשונו ואינו יכול לדבר. ובאמת, ההשקָטה וההשתקה כרוכות זו בזו, והשיתוק הוא גם השקטה. כשמְהסִים מישהו ומשתיקים אותו - מטילים הס, שקט. המילה הס והפועל לְהסוֹת מחקים את הצליל שאנו משמיעים בעת השקָטה, ממש כמו hush האנגלית והֻס בערבית. על מי שהובא לידי שתיקה והופסק דיבורו אומר רש"י "אדם משותק מלדּבֵּר". ואם תרצו ראייה נוספת לקרבה בין שקט ושתק, המשְתֵּק מחובר ללועו של כלי-ירייה כדי לעמעם ולהחליש את קול הירייה – ואילו המשְקֵּט הוא התקן שמעמעם ומשקיט את הרעש שיוצרת מכונה בעבודתה.

בשקט-בשקט אנחנו עוברים אל הלועזית, המזמנת לנו את silentium הלטינית מן הפועל silere, לשתוק, וממנה כל המילים הדומות בשפות שונות כגון silence ו-silenzio. גם שם, המשמעות היסודית היא של שקט ושלווה, כגון של ים ששקט מזעפו, ואליה נספחה בשלב מאוחר יותר המשמעות של היעדר-קול. גם המילה quiet באנגלית שואבת בשלווה את מקורה המילולי מן הלטינית quies, שקט ומנוחה – ומכאן הרקוויאם, שבו מבקשים מיושב מרומים להעניק למת מנוחת-עולם. ברומנית, בצורה פשוטה, tăcere מן הפועל הלטיני שפירושו לשתוק – משמעותה שקט, שלווה. כך גם בגרמנית, שבה Stille היא שקט (מרעש) וגם שלווה, וכשגולשי הגלים בחופי הארץ יתלוננו בפניכם "הים שְטִיל" הם יתכוונו לכך שהמים חלקים ושוררת דממת-רוח, שקרובה כמובן לדממה הקולית. וטוב ששמרנו בדיון זה על שקט תעשייתי, שממש אינו שקט מרעש – והריהו שקט של שלווה.