יכול להיות קשה יותר!

לא קשה להבין מדוע התואר קָשֶה, שעניינו משהו שהתקשה ונעשה מוצק וחזק, גלש בלי קושי, ולא רק בשפה העברית, לקשיּות מסוג אחר, של אופי, הבנה או עורף.

קשה, ודומותיה גם בארמית ובערבית, עניינה המקורי הוא הקושי הפיזי. המשמעות הועתקה גם לגוף מאסיבי, מִקְשִי בעברית יפה, וחוקר המילים קליין מעיר שהמשמעות המקורית של המילה היתה כנראה קשורה לסיבוב או פיתול והקשייה. מכאן, הוא אומר, המילה מִקְשָה והביטוי השגור שנלקח מן המקורות: "כפְתֹרֵּיהֶם וּקְנֹתָם מִמֶנָה יִהְיּו כֻלָּה מִקְשָה אחת זָהָב טָהוֹר" מצווה ה' את משה. זו אמנם מקשה אחת אבל יש גם מִקְשָה (וגם מקשאה) אחרת, כזו שגדלים בה אבטיחים, מלונים וגם קישואים. ועל אף שמקשה זו קיבלה את שמה מן הקישוּא, וגם בני ישראל התלוננו "זָכרְנוּ אֶת הדָגָה אֲשֶר נאֹכל בְּמִצְריִם חִנָם אֵּת הקִשֻאִים וְאֵּת הָאֲבטִחִים" – ככל הנראה, הקישואים של המקרא הם בעצם מה שאנחנו מכירים כמלפפונים! בעבר הוחלט לקרוא לירק "קישוּת" או "קישוא-בצל", וכיום השם הרשמי הוא "דלעת הקישוא", אבל נסו לבקש מהירקן שני קילו של דלעת-הקישוא.

מה שעוד קרה במצרים (שם מיררו את חייהם של אבותינו "בּעֲבֹדָה קָשָה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵּנִים") הוא שאלוהים הִקשה את לב פרעה, ואל יהא הדבר קשה בעיניכם שכך אנחנו מגיעים לשורה של ביטויים נאים שכולם מאותו עולם תוכן: מאיש קשֵּה-יום שלצערו הוא גם קשה-תפיסה – ועד יד קשה שנוהג שליט המדינה כשהוא מגלה שהמטבע לא קשה כבעבר. על אותה מצרים ומה שאירע בה אנחנו שואלים מדי פסח את ארבע קושיות "מה נשתנה" – וכמובן, גם קושיה היא מן הארמית קשי ופירושה שאלה קשה, או השגה על דיעה או הלכה. "הָא לָא קָשְיָא" נאמר בתלמוד, זה לא קשה, אין כאן כל סתירה – וכאשר הקושיה בעינה עומדת ולא ניתן לה תירוץ טוב ייאמר "הָדְרָא קוּשְיָא לְדוּכְתהּ", כלומר חזרה הקושיה למקומה. מעניין, שמקְשָן הוא מי שמציג קושיות, שאלות, אבל בכך הוא גם מקשה על מי שהשאלות מופנות אליו! זה שגורם קשיים (אולי troublemaker) הוא בעברית קשְיָן.

בימים שבהם התהלכו בדיחות על כישוריהם של שרים בממשלה (זה היה פעם. היום אומרים עליהם רק טובות!) סיפרו על השר שהזמין במסעדה בחו"ל One heavy and two difficult eggs, מנת כבד ושתי ביצים קשות. הוא לא היה רחוק כל-כך מן האמת. כך גם בשפות אחרות: קשה, למשל hard באנגלית, הוא גם קשה/מסובך; ובשפות הלטיניות duro הוא קשה (כמו חיטת durum ולהבדיל זריקת אֶפידוּרל המוכרת ליולדות שמקשות בלידתן) – אבל גם קשה, לא קל, כמו בביטוי vita dura, חיים קשים. אפילו during באנגלית, במשך, או הפועל endure ודומיו בלשונות אחרות שעניינם מה שנמשך, מתקיים, מוצאם ב-durare הלטינית, להקשות, שמקורה בשורש dur כי כל מה שקשה מתקיים ונמשך.

ו-difficult מהיכן? מן הלטינית שהיא צירוף של dis לשלילה ו-facilis, קל, מ-facere, לעשות. גם בלועזית, ניגודו של אדם קשה הוא בין השאר facilis, קל, פשוט. מיכולת העשייה צמחה גם המילה פקולטה, שהביעה את הכוח, היכולת, של גוף אנשים במקצוע או בהתמחות מסויימים. המילה מצאה את דרכה לאקדמיה והיום היא מציינת קבוצה של מקצועות שיש להם חוט מקשר כגון מדעי-הרוח, החברה וכד'. בעצם, אומר מילון אוקספורד, המילים הלטיניות facultas ו-facilitas היו במקור שתי צורות של אותה מילה, ועם הזמן הראשונה קיבלה את מובן הקבוצה המקצועית והשנייה את זה של פשטות וקלות. ממש לפי אותו היגיון, facility החלה את דרכה כפשטות וקלות, אבל facilities הן כבר האפשרויות וההזדמנויות לעשות דברים שמציע מקום מסויים.

וכל זה כאין וכאפס לעומת הקשיים להרכיב ממשלה!