כדור הרעם

בין שהכדור הוא עגול ובין שלכל כדור יש כתובת, קְלישאיּותו של הגוף הכדורי היא סיבה טובה לדון במקור המילה ולגלות כמה וכמה דברים מעניינים בכדור הארץ. השורה התחתונה שמורה להסבר הארוך של מילון בן-יהודה: "ולא נתברר מקור השם שאין לו חבר בלשונות האחיות... והיוצא מכל זה הוא כי השם כדור עם כ' יסודית, היא מילה שנולדה בטעות, ואעפי"כ [ואף על פי כן] אין ספק בדבר כי אחרי שנולדה ונשתמשו בה קנתה לה זכות אזרח בלשון העברית והיא מילה עברית יפה וטובה אעפ"י שאיננה כל כך מיוחסת בזכות אבות כמו המילים העבריות שבמקרא או לפחות שיש להן מקור בלשונות השמיות".

על מה הרעש? מתברר שהמילה כדור מוזכרת במקרא רק פעמיים, במובן לא ברור, והפירוש המקובל הוא: כְ (כמו) + השורש דוּר, עיגול, שממנו למשל דירה וגם דִיר ומָדוֹר (מהרעיון של קירות שמקיפים חלל-מגורים), וגם דאר בערבית, בית, כמו בשם העיר דאר א-סלאם, בית השלום, ובשפה זו גם הביטוי דיר בּלכ, מילולית סובֵּב מחשבתך!

"קצת קשה שבכל התנ"ך לא נזדמן להזכיר מושג פשוט שכזה" אומר בעל-המילון, ואכן צורה גיאומטרית משוכללת זו מופיעה הרבה בטבע, ולכן גם הושאלה למובנים שונים בלשון. הראשון כמובן הוא הכדור העגול והמוכר שהתגלגל קודם כל לשמו של כדור-הארץ. משחר ימיו של הכדור, אנשים משחקים, והכדור תופס מקום של כבוד בכל הצירופים, מכדוריד וכדור ברזל ועד כדורעף, וגם לכדוֹרֶת הגיע. בגמרא המונח נמצא גם בהלכות רצח, בדיון על אדם שזרק אבן והיא פגעה בקיר, חזרה לאחוריה והרגה אדם אחר: "כגון אלו המשחקין בכדור שהרגו", אומר רש"י: "רגילין תינוקות להכות הכדור בכותל בכח כדי שתחזור לאחוריה הרבה". כדוריות (דם) יש בגופנו, ואפילו בשני צבעים, והיום מקובל יותר לכנותן תאי-דם. גם לכלי-הירייה התגלגל המושג, שם כדור – שאכן החל את דרכו כגוף עגול, למשל כדור-תותח – הוא מילה נרדפת לקליע שאיננו עגול כלל ועיקר, וכך תמצאו כדור רובה, כדור נותֵּב, חי וגם עָקָר. במקום תותחים, נעים בהרבה להיזכר במוזות, והן מסתייעות לא מעט בעֵּט הכדורי שהחליף את העט הנובֵּע, ויש המכנים אותו עד היום בִּירוֹ, בהוקרה לעיתונאי ההונגרי לסלו בּירוֹ שהמציא אותו.

כדי להשלים את הרשימה נעבור לתחום מרנין יותר, תחום האוכל, שבו תמצאו למשל כדורי-בשר, וגם כדור-גבינה באגוזים שזכה לתהילת-עולם עם הספר "המטבח באהבה" של רות סירקיס – וגם כדורי-גלידה. אלה מופיעים בצילום שכאן על שקית של "ד"ר לק", ורק נקווה שלגלידה ולרפואה שלמד, בעל-העסק מתייחס יפה יותר מאשר לשפה העברית, עם התעללות שגרתית של שלוש שגיאות ניקוד בשלוש מילים. איפה הוא למד את זה, בבית ספר כדורי? במקרה זה, לכדור אין קשר: בית הספר החקלאי הידוע הוקם מתרומתו של אליס (אליהו) כדורי מבגדד שעשה את הונו בהונג קונג. שם משפחתו בערבית ח'דורי ובתעתיק מדוייק יותר ח'צ'ורי, שעניינו ירוק וירקות (הנה נמצא הקשר לבית הספר החקלאי...) ולעתים רשמו את שמו בעברית בתעתיק אחר כפי שאפשר לראות בצילום שלט ההקדשה. וכדי שלא תקבלו כאב-ראש מן המסע העולמי הזה – ותיזקקו לכדור כדי לשככו – נזכיר שהכדור הרפואי נקרא גלולה, ובהזדמנות קודמת הוזכר כאן שהוא כמו הלועזית pill, מן הלטינית pilula, כדור קטן. לכדור הארץ דווקא בחרו במילה sphere שמקורה כצפוי ביוונית sphaira. ממנה צמחו כמובן האטמוספרה וחברותיה בשמים, וגם ההֶמיספֶרה שהיא חצי-כדור (המערבי, למשל) – וגם אחת משתיים, שמאלית וימנית, במוח, וכל אחת נחלקת לאוּנוֹת. לתיאור כדור הארץ נשמרה המילה globe, מסה גדולה ועגולה, וממנה הגלובוס הגיאוגרפי וגם הכפר הגלובאלי. גם בשפות אחרות ball ודומותיה משמשת לתיאור של כדור משחק כמו גם כדור-תותח, כדור תועה ועט כדורי – וגם, בשימוש לשוני לא-חדש, אֶשֶךְ. ה-bowling, משחק הכדורת, הוא מ-bowl, לא במובן של קדֵּירה, והמילה קרובה ל-bulla, חותָם עגול לחתימת מסמכים, ולימים כינוי לכל צו אפיפיורי שנחתם כך.