"רגע" של אושר מזוקק

ישנם רגעים שכדי לשכנע מישהו חייבים לזקק את הטיעון, וכזה הוא "רגע" זה, ואם נזקקתם לרמז נוסף הדיון הפעם הוא בשורש זקק.

כמה מובנים לו, ובוודאי מוכרת לכם המשמעות של להוציא מחומר את הנוזל או הסיגים כדי שיהיה נקי וטהור. קרוב לו בצליל וגם במשמעות השורש זכך, עד שלעתים לא מבדילים, למשל, בין שמן זית מזוקק למזוכך. האחרון קרוב גם הוא במשמעות ובצליל לשורש זגג, ולא ייפלא שיש קרבה רבה בין זכוכית לזגוגית.

זיקוק הוא למשל התהליך שעובר וויסקי במזקקות וכמוהו גם נפט גולמי שהופך בבתי הזיקוק לתוצרים שונים כמו בנזין. ואל תטעו ב"לֶבֶנִיוֹת" שבמפרץ חיפה: הן נקראות כך בגלל צורתן מאז שלֶבֶן נמכר במיכלי-זכוכית דומים, ולא מפני שעברו לייצר מוצרי-חלב. באנגלית, המזקקה היא distillery מן הפועל הלטיני distillare, לזקק, להגיר טיפה אחרי טיפה, מ-stilla שהיא טיפה – וגם שם מסחרי לטיפות עיניים. זיקוק אחר הוא במשמעות צנזורה שמוחקת מן הספרים דברים פסולים בעיניה, כמו טיהור הספרים היהודיים מטעם שלטונות הכנסייה הנוצרית, והצנזור היה זקקן.

מהי הזיקה של כל אלה לשורש שלנו? בכתיב חסר ובניקוד היינו כותבים זִקָּה מפני שהמקור המילולי הוא במילה זֵק שפירושה כֶבֶל, וממנה הזיקים וגם האזיקים שבהם כובלים את העבריינים: "לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְזִקִים וְנִכְבְדֵיהֶם בְכַבְלֵי בַרְזֶל" אומר משורר תהלים על הגויים. לכן, הזיקה היא תלות במשהו, קישור, ואפשר שתהייה חד-צדדית או זיקת-גומלין. רגע של היסטוריה: זיקי פלדה היה קיבוץ קומוניסטי שהתקיים תקופה קצרה ליד רחובות בשנים 1951–1949. מקימיו היו 28 חברי קיבוץ זיקים שהזדהו כקומוניסטים והקימו את היישוב החדש על שם זה שממנו גורשו, בצירוף המילה "פלדה" שסימלה את יוסף סטלין.

ומדוע נזקקנו לכל אלה? כי מי שזקוק תלוי בדָּבָּר, קשור אליו, צריך לדבר. חמישה דברים, אומר המידרש, חייב אב לעשות לבנו כשם שהקב"ה עושה לישראל: "האב זקוק לבנו להאכילו ולהשקותו לרחצו לסוּכוֹ ולהלבישו". ההיזקקות יכולה להיות גם לדבר כלשהו – כסף למשל; זָּקוּק בספרות הרבנית הוא שם למטבע מארק בגרמניה של ימי הביניים, אולי בגלל תכולת הזהב. זקוקה הוא בהשאלה שם שניתן לאשה השרוייה עם גבר בלא חופה וקידושין. "נזקק לאשה" מופיע במקורותינו במשמעות הזדווג איתה "ונזקקה לאיש, נזדווגה לו, בהזדווגות בשרית" לפי מילון בן-יהודה.

לא רק לסיוע ולתמיכה זקוק כל אחד מאיתנו, אלא מדרך הטבע הוא נזקק לנקביו כמה וכמה פעמים ביממה. ההלכה, שעוסקת בכל תחומי החיים, נתנה דעתה לשאלה. לפי הגמרא "הנצרך לנקביו - אל יתפלל" ולכן, כל שחושש שמא יזדקק לנקביו, יתפנה לכך, גם אם מפסיד תפילה בציבור.

המילה זיקה (עם י') גם היא לגיטימית, אבל היא מגיעה אלינו מן המילה זיק, גץ של אור. ממנה גם הכטמ"מ "זיק" שמפעיל חיל-האוויר, וגם שמו של המפעל הוותיק "זיקה" שמייצר אלקטרודות לריתוך. בעבר הרחוק, רקֶטה (כזו שטסה בשמיים, לא זו מחבט-טניס) נקראה זיקוקית, אולי מפני שראו בה בעיקר את האור שהיא מפיצה ופחות את חומר-הנפץ שהיא נושאת בחרטומה. ובדומה לה, זיקוקין די-נור בארמית, ובעברית זיקוקי אור. ואגב, רקטת הטניס שאלה את שמה מהמילה הערבית ראחת שאחת מהוראותיה היא כף-יד. טניס נקרא פעם בצרפתית jeu de paume, משחק של כף-יד. ובמקרא, רַחַת היא כלי דמוי אֵת, כמו כף יד שאצבעותיה צמודות, שמשמש לזרייה ברוח. כתחליף לשם המיושן של כלי המטבח קבעה האקדמיה ללשון את השם הוֹפְכָּן, מעין כף שטוחה, ללא שקערורית.

ולפעמים, מה שאנחנו זקוקים לו הוא סתם נחמה, כפי ששרה חווה אלברשטיין למילים של רחל שפירא ולחן של נורית הירש: זֶה בָּזוֹ נַבִיט / וְנִתְמַּה שֵנִית / אִם רָּאִינוּ נְכוֹנָּה. // לִפְעָּמִים אֲנִי / לִפְעָּמִים אַתָּה / כֹה זְקוּקִים לְנֶחָּמָּה."