אור בקצה המנהרה? לא במקומותינו.
שיר-ארס לוונוס
אתם לא חייבים להיות "מורעלים" על ענייני לשון, אבל זה בוודאי עוזר – בייחוד, אם נרצה להסיר את הרְעָלָה מעל המילה רעל והפעלים שנגזרו ממנה.

לרעל כמה מובנים: הראשון, וממנו גם הרעלה שמכסה את הפנים, עניינו כיסוי, והוא קרוב למילה רעְל בערבית שפירושה צעיף. "ערביות יוצאות רעוּלות" אומרת המשנה במסכת שבת, ולפי הפירוש "מעוטפות בראשן ופניהן מכוסות חוץ מן העינים, כדרך הערביות". המובן הנדיר השני הוא נענוע, ופירושו מסתמך על מילים דומות בשפות- אחיות: "הָרְעל הברוש, נֻענע, נִענעו אותו", כותב מילון בן-יהודה כדי להדגים.
המובן השלישי והשכיח יותר בלשון יומיום הוא סם, חומר ממית. "והשקֵּית לעבדך כוס ישועות, והשקית לצריו כוס רעלים" מבקש רבי שמואל הנגיד, משורר עברי ומראשי השלטון המוסלמי בספרד של ימי הביניים. מלבד הרעל, במחלקת המשקאות הקטלניים תמצאו את האֶרֶס וגם את הסם (שהוא גם שיקוי-תרופה וגם רעל, סם-מוות), ממקור ארמי. הסם נמצא גם בשמו של מלאך-המוות סמָאֵּל – וגם, אולי, בשמו של הזוחל שְמָמית שנכתב גם סְמָמִית. הזיהוי בעייתי בגלל אי-ארסיותו של זוחל ביתי זה, אבל בערבית תמצאו נחש ארסי שנקרא סם. המילון מחכים אותנו בקיומה של המילה סָמוּם (בערבית סמוּמ, רוח-מוות, מילולית: מורעלת) שהיא לפי אבן-שושן "כינוי לסופת-חול קשה ולוהטת המתחוללת לפרקים בישימונים באפריקה ובאסיה הדרומית". והסם, כפי שאתם יודעים, אפשר שישפיע לטוב ואפשר שיגרום רעה; את הפסוק מספר דברים "וְזאֹת התוֹרָה אֲשֶר שָם מֹשֶה לִפְנֵּי בְּנֵּי יִשְרָאֵּל", דרש בגמרא רבי יהושע בן לוי: "זָכָה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם מיתה".

גם לשונות העולם ייחדו כמה מילים לרעל, לארס ולסם. נתחיל ב-poison שמקורו במילה הלטינית potio, שבראשיתה היתה משקה, וגם משקה-קסמים, אך עם הזמן הוסבה משמעותה לשיקוי רפואי ולאחר מכן למשקה מורעל (גם הסמים, בעברית, החלו את דרכם כמרכיבים של קטורת מקודשת, והדרדרו בהמשך). potion קיימת כמילה נרדפת ל-poison, ונשמרה בלשונות רבות, החל ב-pivo שהיא משקה, וגם בירה, בשפות סלאביות שונות – וכלה במי שתייה, potable water. ואפילו במילה symposium שפירושה בעצם "שתייה ביחד".
מאחורי דוכן הרוקח בבית המרקחת ישנו ארון נעול שכתוב עליו TOXICA ובו מוחזקים "רעלים רפואיים בעלי פעילות עזה, שמנה קטנה מהם עלולה להיות קטלנית" לפי פקודת הרוקחים. למקרה שתהיתם: בארון השני המסומן SEPARANDA, מוחזקים, עדיין בהפרדה, "רעלים רפואיים פחות עזים וסמי מרפא או חמרים שאינם רעלים אבל טעונים זהירות". ומהיכן הטוקסיקה? toxos ביוונית פירושו קֶשֶת (כזו שיורים בה חיצים), ו-toxikos הוא מה ששייך לחיצים וקשתות – וה-toxicon הוא הרעל שהיו מושחים בו את ראשי החיצים! סגירת מעגל: עץ הטאקסוּס ממשפחת עצי Taxaceae, שימש את הילידים באמריקה לייצור קשתות.
הרוקח אולי לא ייתן לכם תרופה מפני שהמחלה שלכם נגרמה על ידי וירוס – אבל virus בלטינית גם הוא רעל (קדם לו ios ביוונית, ומשתיהן אולי נוצרה אֶרֶס העברית). הווירוס, לפני שהגיע למחשבים, היה נוזל רע, רעל ממקור צמחי, ורק במאה ה-18 הודבקה לו האשמה של גרימת מחלות זיהומיות.
לשונות אירופה הקלאסית העדיפו דווקא מילה אחרת לתאר את הרעל, והן נטלו את המילה הלטינית venenum ויצרו את veleno באיטלקית, veneo בספרדית, וגם venom באנגלית. פירוש המילה היה סם, שיקוי רפואי, אבל גם קסם ופיתוי – וכנראה גם שיקוי אהבה – והמקור המפתיע הוא venus. ומדוע לא כתבנו את השם Venus, כפי שמתבקש – כי המילה הלטינית venus היא אהבה, תשוקה מינית (והיא קרובה מילולית של to venerate, להעריץ - ובשימוש נדיר, גם להרעיל! - וגם של wish( - ואלת היופי והאהבה הרומית Venus קיבלה ממנה את שמה.