רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 544 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

אין כמו ה"רגע" לקריאה שנייה ושלישית

צו-הרחקה

אם אתם מרחיקי-ראות, אפשר מאוד שתרצו להרחיק לכת ולקרוא דבר או שניים על השורש רחק, גם אם הדברים נראים רחוקים מן האקטואליה כרחוק מזרח ממערב.

רחוק, ובארמית רָחִיק, הוא משורש רחק המקובל באותה משמעות בלשונות האיזור. יחסי-הציבור של השורש רחק מאוזנים למדי. מצד אחד, דיברו בשבחו בהקשרים שונים: "טוֹב שָכֵּן קָרוֹב מֵּאָח רָחוֹק" אומר בעל ספר משלֵּי, דברים שמצאו את דרכם, כמעט בניסוח זהה, גם ללשונות אחרות. בעל ספר הפירוש לתנ"ך "מצודת דוד" כותב על כך: "יותר טוב שָכן הקרוב עמך בכל עת כרֵּע אהוב מאח הרחוק ממך ולא יתחבר עמך". אבל אותו אח נמצא במרחקים אולי מפני שהגיע רחוק, ביטוי שמדבר דווקא על הצלחה והגעה לשיא? מה שמגיע אלינו מרחוק, אנחנו מניחים שהוא טוב – מאוטו אמריקאי ועד אורז טיבטי – ובשפה הערבית, לפי חוקר-המילים קליין, רָחיק הוא יין טוב, מילולית כזה שהובא ממרחקים. כזו היא גם הקפיצה לרוחק (או למרחק, שניהם נכונים) ובוודאי לא שמעתם על שיא אולימפי בקפיצה לקֹרֶב. גם לא שמעתם על מרוחקים מפוליטיקאי או מאיש-ציבור, אבל סובבים אותו הרבה מקורבים. ואילו מן העבר השני, במרחק ניכר לפי הביטוי השגור, נמצא המשפט "רחוק מן העין רחוק מן הלב". הייתם מאמינים שאין לו מקור חז"לי, והוא לקוח מן הסרט "שתי אצבעות מצידון"? גם הריחוק שעליו דיברנו אינו נתפס היטב, בוודאי כשהוא מילה נרדפת לניכור, תכונתו של מי שאינו מקָרֵּב ומתקרב. גם כשהמרחק הוא אמיתי ולא התנהגותי הוא איננו קל, ותעיד על כך המשוררת רחל שכתבה: "הֲתִשְמע קוֹלִי, רְחוֹקִי שֶלִי". אולי הרחקנו עדותנו, אבל אל נא תחשדו בכותב שהוא נוהג לפי הביטוי "הָרוֹצֶה לְשקֵּר ירְחִיק עֵּדוּתוֹ", שעניינו השקרן שמתאר לרוב דברים רחוקים שאי אפשר לבדוק אותם.

איור מתוך גיליון 544

רחוק הוא כמובן היפוכו של מי שקרוב, מי שהאור/התבונה וכו' טרם הגיעו אליו, ומקָרְבי הרחוקים רואים בקירובו שליחות. המקובל הצפתי חיים ויטאל (מאות 16-17) שהיה מתלמידיו של האר"י, כתב: "אילו היו יודעים בני אדם כמה תועלת וזכות גורמים לצדיקים... בגלל שהם מקרבים רחוקים, היו רצים אחריהם ורודפים אחריהם כמי שרודף אחרי החיים."

ועכשיו, משעברנו מרחק-מה ביחד, נוכל "לשבור דיסטאנס" ולבחון (מקרוב) את הרחוק הלועזי. distance הוא צירוף של dis (מהצד, בנפרד) + stare (להיות, מן השורש המוקדם sta שאחראי למילים רבות שעניין כולן משהו שעומד, קיים, מסטטוסקופ ועד statute). לימים, מלבד המשמעות הגאוגרפית של מרחק, המילה שימשה גם במשמעות של אי-הסכמה, עימות והפרדה בין הצדדים. מילה אנגלית נוספת לרחוק היא far והיא מתייחסת לשורש הלשוני המקודם per שממנו נוצרה שורה ארוכה-ארוכה של מילים שבכולן יש מרכיב של דרך, לאורך, מיקום וכדומה: ביניהן, רק למשל מתוך רבות, המילים percent ,from ו-first. הלשונות שאבו גם מלטינית את המילה longus שפירושה ארוך וגם רחוק – וממנה נוצרו long בצרפתית וגם longtemps, זמן רב/ארוך. היה יכול להיות נחמד לסיים בכך שמקור הפועל to long הוא להתגעגע לָרחוק – אבל לא. הפועל הזה הוא, מילולית כמובן, להתארך. כנראה הלכנו by far רחוק מדי, ולכן זהו מקום טוב לסיים בברכה (מתוך ספר ישעיהו) "שָלוֹם שָלוֹם לָרָחוֹק וְלקָרוֹב".