פאם פטאל עם פלאפון בדרך לבאר שבע

ה"רגע" הזה הוא גורלי. זה נשמע אולי דרמאטי, אבל זה רק מפני שהוא עוסק במילה גורָל, ועניינו לא בגזירות-גורל אלא בגיזָרון של המילה גורל, "מוצאה של מילה והתפתחות משמעותה באותה שפה ובהשוואה לשפות נוספות" לפי הגדרת הגיזרון.

נתונים לחסדי הגורל ותהפוכותיו, כולנו יודעים מהו. אבל, המקור המילולי של המילה הוא עֶצֶם כלשהו, אֶבֶן או עֶצֶם למשל, שמטילים או מוציאים מן הקלפי "להכריע על פיו בדבר מסופק או בבחירה", לפי מילון אבן-שושן. ואכן, שימושי המקורות במילה גורל עניינם בחירה והכרעה. כך הוכרע גורל הקורבנות: "וְנָתן אהֲרֹן על-שְנֵּי השְעִירִם גֹרָלוֹת, גוֹרָל אֶחָד ליהוָה, וְגוֹרָל אֶחָד לעֲזָאזֵּל"; וכאשר חבריו למסע של יונה הנביא היו צריכים להחליט בגלל מי נפלה עליהם הרעה באוניה שחישבה להישבר, "ויאֹמְרוּ אִיש אֶל-רֵּעֵּהוּ לְכוּ וְנפִילָה גוֹרָלוֹת וְנֵּדְעָה בְּשֶלְמִי הָרָעָה הזאֹת לָנוּ ויפִלוּ גוֹרָלוֹת ויִפֹל הגוֹרָל על-יוֹנָה". העצם שמשמש לבחירה ולהחלטה מתקשר תמיד לפועל המתאר את הפעולה, וכך תמצאו במקורות וגם בשפת ימינו את הביטויים הטיל גורל, הפיל גורל, השליך גורל ועוד. וכמוהו בדיוק גם הפוּר של חג הפורים שעליו נאמר: "בּחֹדֶש הָרִאשוֹן הוּא חֹדֶש נִיסָן בִּשְנת שְתֵּים עֶשְרֵּה למֶלְֶך אֲחשְוֵּרוֹש הִפִיל פוּר הוּא הגוֹרָל לִפְנֵּי הָמָן". גם המילה פיִס שיש לה כמובן קשר בן-ימינו להגרלות, היתה במקור חלק, חתיכה שבורה.

פיסת אבן היתה כנראה אמצעי זמין ונוח מאוד לבצע בו את ההגרלה (מלשון גורל כמובן) – וכך גם בערבית ג'רל הן אבנים. חוקר-המילים ארנסט קליין אומר שהמילה העברית גורל התגלגלה ליוונית korallion, וממנה עברה דרך הלטינית לשפות אירופה כ-coral. כיוון שבים התיכון נמצא רק גוֹן אדמדם של הקורל, המילה נהייתה שם נרדף לצבע זה. אותו מעבָר מעברית ליוונית ולטינית בשינוי האות ג' לאות c תמצאו בצמד המילים גמל-camel.

פריט המידע הבא אולי לא גורלי, אבל הנוסע לדרום, מעט לפני באר שבע, יראה משמאל את גבעות גורל, אשר מקור שמן לא הוחוור עד תום, אולי משמו של כפר בדואי שהיה שם. היפה מכולם הוא הפירוש העממי, ולפיו השם נקבע לזכר "גורל" החי"רניקים של צה"ל לדורותיהם, אשר טעו ותעו באזור גבעות גורל, שטח ששימש ומשמש להם שטח אימונים בניווטים...

הלטינית לקחה את האבן הגורלית, ותוך חיזור גורלי התעלמה מן האבן ולעניין הגורל נטלה את fatum, מילולית "זה שמדברים עליו". השורש היסודי הוא for והטייתו fari, לדבר – ומכאן נגזרו כמה וכמה משמעויות מעניינות. fame, תהילה, וגם famous, מפורסם – שניהם קשורים לכך שמישהו מדבר עליהם, ואם הדיבור איננו חיובי הרי זהו infame. ומאותו שורש גם fabulous, אגדי, דבר שהגידו ואמרו עליו, ובדומה לכך hablar, לדבר בספרדית. ואם להגיד – אפשר גם לשיר, ומן השורש הזה גם המילה fado, שירת הגעגועים של פורטוגל ועמליה רודריגז.

השורש הלשוני התגלגל גם לעולם הרפואה והמחלות. בזכות קלינאית-התקשורת החרוצה ע' פ"ש (כן, יש קשר משפחתי) למדנו על המחלה aphasia, ובעברית שתֶקֶת, פגיעה או אובדן של יכולת השימוש בשפה, כגון דיבור וכתיבה. אפאזיה, מן היוונית a לשלילה + phasis, מן המילה phanai, לדּבֵּר, הקשורה ל-pheme, קול, שמוּעה. זהו גם השורש הקדום יותר למילה phone שעניינה קול, וכמובן לטלפון, פלאפון ומיקרופון ועוד ועוד. ילד, infant, הוא מילולית זה שאינו יודע לדּבֵּר, וחֵּיל הרגלים infantry הריהם חיילים צעירים!

מ-fate נגזרה גם femme fatale, האשה הגורלית, זו שלפי הקונבנציה מנצלת את מיניותה וקסמה כדי להפיל ברשת גברים, ונציגה נאה להן היא הגברת מאטה הארי, כאן בתמונה. זה ההקשר לפטליזם, האמונה בגורל, שהתגלגלה מן המיתולוגיה היוונית ועד לאופרה של ורדי "כוחו של גורל". מה גדול כוחו ניתן ללמוד מ"ויקיפדיה" המספרת שזמרים מהאסכולה האיטלקית הרגישו שהאופרה מקוללת. הבריטון לאונרד וורן מת מאירוע מוחי מייד משסיים לשיר Morir, tremenda cosa, "למוּת, דבר נורא", וכי גם הזמר לוצ'אנו פברוטי נמנע מלשיר את התפקיד באופרה.