רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 780 · 24.09.2024 · יאיר פלדמן

אל תניחו לאסקפיזם לברוח לכם בין האצבעות

גבירותי ורבותי, קהל נכבד

"קהל נכבד ברגע זה / מתחיל סיפור המחזה / וזה הרגע לגלות / את הנפשות הפועלות". כך שרו במחזה "עוץ לי גוץ לי" למילים של אברהם שלונסקי ולחן של דובי זלצר, ואנחנו נעשה כמצוותם, ונתחיל דווקא בהצגת – הקהל, מילה שגם בארמית יש דומה לה בצליל ובמובן. היא מן השורש קהל שפירושו לכנס, לאסוף. חוקרי-המילים סבורים שהיא קשורה למילה קול ושפירושה המקורי היה להזעיק, לקרוא לאסיפה. יש מהם שקושרים לכאן גם את המילה להקה שעניינה ציבור, כמו קהל.

בניין קל של הפועל אינו שכיח, אבל הבניינים האחרים שימושיים מאוד. כך "נִקְהֲלוּ הַיְהוּדִים בְערֵיהֶם בְכל מְדִינוֹת הַמֶלְֶך אֳחַשְוֵרוֹש לִשְלֹחַ יד בִמְבַקְשֵי רעתם" במגילת אסתר. וגם התקהלויות לא-חוקיות שהן מנת חלקה של המשטרה, או איסור התקהלות מעל מספר מסויים של אנשים.

איור מתוך גיליון 780

גם הפסוק "דִבְרֵי קֹהֶלֶת בֶן דוִד מֶלְֶך בִירוּשל͏ִם" הפותח את ספר קהלת, קשור לכאן: מדוע נקרא קהלת? רבי אברהם אבן עזרא כתב: "ונקרא כן על לשון החוכמה שנקהלה בו". פירוש רש"י: "על שֵם שֶקִהֵל חכְמוֹת הַרְבֵה… וְיֵש אוֹמְרִים שֶהיה אוֹמֵר כל דְבריו בְהַקְהֵל". ואולי, המדובר כאן במעמד הַקְהֵל שהוא כינוייה של מצוות עשֵה מהתורה למנהיגי העם, להקהיל את כל העולים לרגל בחג הסוכות שבמוצאי שנת שמיטה ולקרוא בתורה בפניהם.

כציבור של אנשים הורחב הקהל לקהילה שלחבריה יש דבר או כמה דברים במשותף. העם היהודי כולו הוא קהילה אחת כאשר רוצים להבדילו מאחרים: "לאֹ יבאֹ עַמוֹנִי וּמוֹאבִי בִקְהַל יְהוה גַם דוֹר עֲשִירִי לאֹ יבאֹ להֶם בִקְהַל יְהוה עַד עוֹלם". והוא בנוי מקהילות רבות – מקומיות, רעיוניות ועוד – ואחד הקיצורים המקובלים להן הוא ק"ק, קהילת-קודש, כגון ק"ק לְבוֹב. בתפילה מברכים "מִי שֶבֵרְַך אֲבוֹתֵֵֽינוּ... וְכל הַקְהִלּוֹת הַקְדוֹשוֹת וְהַטְהוֹרוֹת, הוּא יְברְֵך אֶת כל הַקהל הַקדוֹש הַזֶה, גְדוֹלִים וּקְטַנִים, הֵם וּנְשֵיהֶם וּבְנֵיהֶם וְתַלְמִידֵיהֶם, וְכל־אֲשֶר להֶם". קהילות רבות חרבו ונמחקו בשואה, ולזכר יותר מ-5,000 מהן, וגם לזכר המעטות ששרדו, הוקמה בקעת הקהילות ב"יד ושם" על הר הרצל בירושלים. הקהילה, יכול שתאכלס יישוב קהילתי, או שתסתפק במרכז קהילתי. בדומה לקהילה ישנה הקהיליה, שהיא בדרך כלל מסגרת מדינתית כמו הקהיליה האירופית. חיבור של סוריה ומצרים יצר בשעתה את קע"מ, הקהיליה הערבית המאוחדת. מילון בן-יהודה אומר בפשטות שזו "מדינה שאין בה מושל בירושה, אלא נבחר בה נשיא לתקופה מסויימת, רפובליקה".

חוזרים לקהל שממלא את האולם, ושם אנחנו מגלים, לעתים קרובות, קהל שבוי, מושג מקובל מאוד בתחום השיווק והפרסום, למשל ציבור הנוסעים בתחבורה ציבורית, או להבדיל המשתמשים בשירותים ציבוריים – אשר כקהל-יעד למסרי הפרסום, הוא גם קהל שבוי בגלל התנאים: הצפיפות באוטובוס או המסך הקטן על המושב שלפניך במטוס. באנגלית, זהו captive audience, מלשון audire, לשמוע בלטינית, שעליה כבר נכתב כאן לא אחת שהיא המקור למילים כמו audio, אודיטוריום ואודישן. אם תבדקו את מקור המילה תגלו שמשמעותה היסודית היתה לכנֵס, לקרוא לאסיפה, להקהיל. בלשונות זרות, הקהילה היא community ומקור המילה הוא חברת אנשים שהתיישבו במקום מסויים. היא קרובה למילה common שיש לה גם מובן של "אנשים פשוטים", כאלה שאינם אצילים או שליטים – ומכאן House of Commons בבריטניה – והיא קרובה גם ל-common במובן של משהו כללי, משותף לרבים, מושג שאפשר להבין אותו עם מעט common sense.

איור מתוך גיליון 780