גוש קטיפה

מתוך זֵּר-המילים אנחנו קוטפים היום שורש לשוני שממנו צמחו כמה ענפי-משנה שעברו שינוי-מובן מעניין. נאחל לכם קטיף נעים וחלָק כמו קטיפה. על פי המילון, פירוש השורש קטף בפעולה של חיתוך ותלישה. בעברית, כמו גם בלשון האחות ערבית, מילים דומות משמשות לאותה פעולה: קטף וקטם, וקרובות אליהן בצליל ובמובן גם המילים קטע וגדע. קל לראות זאת בצורה זו: קָטוּף, קָטוּם, קָטוּע וגָדוּם.

אמנם לקטיף לא הוצמד חג מסויים – בניגוד לסוכות, חג האסיף, פסח חג האביב ושבועות חג הקציר – אבל תחת השם הכללי נקבעו מילים מיוחדות לפירות מסויימים, כגון מסיק זיתים ואריית תאנים.

פעולת התלישה של הקטיף הוצמדה דווקא להגייה של מילה יסודית מאוד בתפילה, אמן, שיש כללים ברורים כיצד לאומרה, ובייחוד את האות האחרונה בה: לפי השולחן ערוך "לא יענה אמן קטופה דהיינו שמחסר קריאת הנו"ן שאינו מוציאה בפה שתהא ניכֶרת". ובמסכת ברכות גם נתנו סימנים לכל אחד מהליקויים באמירת "אמן": "אֵּין עוֹנִין לאֹ 'אָמֵּן' חֲטוּפָה, וְלאֹ 'אָמֵּן' קְטוּפָה, וְלאֹ 'אָמֵּן' יְתוֹמָה... כׇל הָעוֹנֶה 'אָמֵּן' יְתוֹמָה – יִהְיּו בָּנָיו יְתוֹמִים, חֲטוּפָה – יִתְחטְפוּ יָמָיו, קְטוּפָה – יִתְקטְפוּ יָמָיו. וְכׇל המאֲרִיךְ בְּ'אָמֵּן' – מאֲרִיכִין לוֹ יָמָיו וּשְנוֹתָיו". והמשמעות של תלישה נשמרה גם בביטוי על מי שחייו נקטפו בדמי-ימיו, כמו בפסוק מספר איוב: "עֹדֶנוּ בְאִבּוֹ לאֹ יִקָטֵּף".

אירוניה של ההיסטוריה היא שפעולה חקלאית כל כך אופטימית כמו קטיף מקושרת היום ליישובי גוש קטיף שנעקרו ממקומם בתוכנית ההתנתקות.

מי שנכנס להיסטוריה בזכות אוזניו הוא המן הרשע, ש"לכבודן" אנו אוכלים בפורים אוזני-המן (למרות הקשר הלשוני הרופף, והֶסבר מוצק יותר שבעצם מדובר בכיס-פרג, Mohntasch בגרמנית). על בעליהן ש"נִדְחף אֶל בֵּּיתוֹ אָבֵּל וחֲפוּי ראֹש" נאמר במידרש: "והמן נכנס לגנזי המלך כשהוא כפוף קומה אבֵּל וחפוי ראש ואוזניו מקוּטפות" כלומר יצא בבושת-פנים.

ואיך כל אלה קשורים לקטיפה, האריג החלק והנעים? שכחו ממנו לרגע, כי הפירוש המוקדם יותר של המילה היה דווקא מעיל או מזרון מבגד גס, במקור מהמילה הלטינית סָגוֹס, שממנה בשינוי קל, המילה הנדירה סָגִין למעיל, בעיקר מעיל כבד. אבל, כנראה בהשפעת הערבית, לימים קטיפה נהייתה האריג הרך שאנחנו מכירים היום. הוא כל-כך נעים וידידותי, שמהפיכה שאינה מלווה באלימות נקראת velvet revolution, מהפיכת קטיפה. מעניין, ש-velvet האנגלית ודומותיה בשפות אחרות (כולל velours בצרפתית שהיא היסוד הראשון ב-Velcro, צמְדָן זיפי) נגזרה מן המילה הלטינית villutus שפירושה בד גס, ומקורה במילה דומה שפירושה שיער מדובלל, סתור. כך שגם בשפות זרות עברנו מן הגס אל העדין, ובכלל זה הרוטב éSauce Velout בעל מירקם קטיפתי.

velvet נכנסה להיסטוריה גם בזכות המשחה לעור Velveta שנתנה את שמה ל"מבצע ולווֶטה" ב-1948 שבו הובאו לישראל מאירופה ששה מטוסי "ספיטפייר". מדוע ולווטה? מפני שליווה אותם מטוס תובלה שהיה אמור, אם יידרש, להצניח סירות וציוד הצלה לטייסים שייאלצו לנטוש מעל הים, ובכלל זה משחת שיזוף "ולווטה".