והפעם: תרנגולת בטיילת

מה עושה תרנגולת על סיפונה של ספינת-טילים כאילו היתה זו טיילת, ואיך כל זה קשור לחובות של גברים לנשיהם? עד תום ה"רגע" הזה הכל יתבהר.

את הטיול – גם למילה זו נגיע מייד – אנחנו פותחים בשורש טול שפירושו לזרוק, להטיל לרוחק, ובו עסקנו בהזדמנות אחרת כשהעיקר היה דווקא גלגוליה של המילה רקטה וכלי-הנשק המעופפים. נאמנים לאמרה "טול קורה מבין עיניך", נאמר שם שטיל מחַבֶּרת בין התרנגולת שמטילה ביצים לבין הפצצות המוטלות ממטוס, וגם לטלטלה ולמטול-השקפים (זוכרים שהיה פעם דבר כזה?) בכל אלה קיים היסוד של הטלה, השלכה, ולכן הקִרבה גם בין ה-projectile שהוא טיל בלועזית, הפרוג'קטור של השקפים, הפרוייקטור שלוקח תוכנית ומטיל אותה לעבר העתיד – וגם ההשלכה, פרוייקציה בלשון הפסיכולוגים.

טילים הם באופנה היום. גם הדבר האמיתי, וגם הביטוי "היה טֿילים" במלעיל, בהטעמת ההברה הראשונה. בטור משנת 2013 כתב עליו חוקר הלשון רוביק רוזנטל: "העדכני ביותר במקומותינו, כנראה לא במקרה, הוא דבר השבח 'טילים', הנאמר במלעיל". האקדמיה ללשון מספרת שהמילה חודשה כנראה בוועדת מינוח של צה"ל באמצע שנות החמישים של המאה העשרים. קודם לכן שימשה באותה משמעות המילה "קליע", ובידיעות בעיתונות באותם ימים עדיין לא שיגרו טילים אלא שילחו או הטיסו אותם. מאז גם התקבעה ההבחנה בין רקטה "טיפשה" שנורֵית בסגנון "שגר ושכח" לבין טיל שמונחה למטרתו. קדמו להן הפצצות שנשא המטוס, ומי שאחראי להן היה המְטִילָן, תפקיד שהיה קיים עד שנות החמישים. בצילום כאן תוכלו לראות סיכת מטילן בחיל האוויר הישראלי בשנותיו הראשונות. את המילה שימרו דווקא בלולי התרנגולות המאוכלסים במְטילות, שעליהן ממש אי אפשר להטיל את האשמה של נזקי ההפצצות.

הגשש החיוור הזכורים כל-כך לטוב, לקחו את זה כדרכם למחוזות ההומור, ותרמו את שורת המחץ "נשלח להם טיל קרקע-ביטול חתונה". על טיל שנפל למים אמרו שהוא "טיל קרקע-אוויר-מים".

עניין ההרחקה, ההטלה למרחק, מקרב אותנו גם לשורש הערבי שעניינו אורך: ממנו טַוִויל, גבוה, וממנו גם "טוּל אֵלְיוֹם", כל היום, לאורך כל היום. גם בעברית לקחו אותו רחוק למשמעות המוכרת של טיול, וגם טיילת וגם טַיְּלָן. אבל אם חשבתם שהאחרון רק מטייל להנאתו, דעו שיש לסטטוס הזה "חובות נילוות": המשנה עוסקת בסוגיה החשובה מאוד של חובות הגברים לנשיהם, ובכלל זה עונתהּ, תשמיש המיטה. וזה דבר המשנה: "הָעוֹנָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה: הַטַּיָּלִין, בְּכָל יוֹם". בעלי המקצוע האחרים חייבים/זכאים לפי מידת הטורח שבעבודתם, או התקופות שהם שוהים בבית: "הַפּוֹעֲלִים, שְׁתַּיִם בַּשַּׁבָּת. הַחַמָּרִים, אַחַת בַּשַּׁבָּת. הַגַּמָּלִים, אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הַסַּפָּנִים, אַחַת לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים". ובכלל, מפרש שם הרמב"ם: "טיילין - הם הבטלים שאין להם טורח ומשא משום אדם, המעונגים שאינם עוסקים לא בסחורה ולא במלאכה".

לצד המיסים שמטילים עלינו קיימים גם ההיטלים השונים – מהיטל השבחה על קרקעות ועד היטל בַּצוֹרת (או בשמו הרשמי: היטל בשל צריכת מים עודפת) שבעבר חוייב בו מי שצרך מים מעבר לכמות הקבועה בחוק – וקיים גם ההסדר של הטלת כופר על חשוד בעבירות מס מסוימות כחלופה להליך פלילי רגיל נגדו. למען הדיוק נעיר שזהו הֶטֵּל משורש נטל ולכן הפעולה היא הַטָּלָה והשר הִטִּיל אותו, בעוד שהתרגולת מְטִילָה ופעולתה היא הֲטָלָה.

את הטיול המאורגן הזה בממלכת המילים נסיים – לפני שיוטלו גזירות חדשות – בתודה לגיאוגרף הפלמי בן המאה ה-16 גרארדוס מֶרְקָטוֹר, שכבר הוזכר כאן בעבר, על זה שיצר את מפת העולם השטוחה המוכרת לנו היום, ומכונה על שמו הֵיטל מרקטור, מפני שהיטל בתחום זה הוא שיטה לייצג מבנה תלת-ממדי על משטח דו-ממדי.