תופרים תיק לכלב

ראוי ידידו הטוב של האדם, הכלב, שייאמרו עליו כמה מילים טובות.

הכלב הוא בעל החיים המבויית הקדום ביותר, ראשיתו בזאבים, וגם שמו המדעי של כלב-הבית מעיד על כך, Canis lupus familiaris. אבל, ואולי בגלל, הוותק ביחסים ולמרות הידידות שהכלב רוחש לבני-אדם, דבקה בו שורה ארוכה של ביטויים מעליבים: החל בקור-כלבים וחיי-כלב הבנאליים, עבור דרך כלב-בן-כלב וכלב שוטה – וכלה בפני הדור כפני הכלב. "לָמָה יְקלֵּל הכֶלֶב המֵּת הזֶה, אֶת אֲדֹנִי המֶלְֶך" שואל אבישי בן צרויה את דוד המלך, ומייד מציע לו להסיר את ראשו של מי שקילל אותו, שמעי בן-גרא.

אם חשבתם שדווקא פה קבור הכלב בגלל אמונה עממית שעל פיה יהודים חוששים מכלבים, תנוח דעתכם: גם מילון זר מביא שלל דוגמאות בגנות הכלבים, ע"ע bitch שהיא הרבה יותר מסתם קְלפְטֶה, שיבוש-הגייה של כלְּבְתָא. אצלנו זה גם בכתובים: חז"ל הטילו על יהודי איסור "לגדל כלב רע בתוך ביתו" מחשש שינשוך או יפחיד את הבאים, והרמב"ם קבע "ארור מגדל כלבים וחזירים". לך ותילחם ביחסי-ציבור כאלה! לפני כן כנראה זה לא היה כך, עובדה שאנשים נקראו כלב (ביניהם כָלֵּב בן-יפוּנה, אחד משני המרגלים שבניגוד לעשרת חבריהם לא הוציאו דיבת הארץ רעה. השם Caleb וגם Kaleb מופיע לא אחת בהיסטוריה האמריקאית). לעומת זאת, כלְּבָא שָבוּע, חותנו של רבי עקיבא, כוּנה כך לפי התלמוד מכיוון שהיה נדיב גדול, וכל עני שהיה נכנס אליו רעב ככלב היה יוצא שבע. על אותו רעב היו אומרים בלשון היום שהוא מִתְכלֵּב, כמו התרמילאים שחיים מדולר ביום.

ידיד, ידיד – אבל לפעמים הוא גם נושך, בייחוד כשאינו זוכר זאת כשהוא נובח. ולהיכן הביאה האסוציאציה? לחוט מכְלִיב, כזה שתופרים בו את הבד לפני התפירה הסופית. מה הקשר? פירוש רש"י: "מפסיע שאינו תופר ביושר אלא מפזר התפירה ולהכי קרי מכליב, שדומין תחובי המחט לשיני הכלב רחוקות זו מזו כשיני הכלב". ובערבית כלּב פירושו תָפר.

כְלִיבָה היא גם פעולת התפירה – וגם מסגרת של עץ או מתכת ובה בורג להדק קרשים בעבודת הנגרות. באנגלית היא clamp, ובישראל המשופעת במונחים שמקורם בגרמנית הריהי קְלמְרָה. אותה מילה משמשת כבר בתלמוד כדי לציין תיבה קטנה לשמירת מכשירי-תפירה שונים , "כליבה של חיָטין" – ואז היא קרובה כמובן למילה כְלוּב, מקום שבו גרים שלא בטובתם ציפורי-שיר וגם נמרים. "כִכְלוּב מָלֵּא עוֹף כֵּן בָּתֵּיהֶם מְלֵּאִים מִרְמָה על כֵּן גָדְלוּ ויעֲשִירוּ" קובע ספר ירמיהו אמת נכונה לזמנה וגם לעתיד לבוא, וגם זה לא השתנה: "לאֹ יֶחֱרץ כֶלֶב לְשֹנוֹ", איש לא משמיע ביקורת. מילה דומה, אבל המילונים אומרים ש-klobos, כלוב ביוונית, היא דווקא משורש לשוני מוקדם שממנו שורה ארוכה של מילים שעניין כולן סגירה, כגון close, closet, cloister ואחרות.

אם נשוב לכלב שבו פתחנו את המסע הלשוני, בלטינית הוא canis וממנה למשל chien בצרפתית וגם Hund בגרמנית. מ-canis נוצרו גם האיים הקנאריים, מילולית איי-הכלבים והציפור קנרית היא בעצם בת האי. אל תחייכו בציניות, שכן גם ציני בא ממקור זה, יש אומרים בגלל חיי-כלב שחיו תלמידיו של הפילוסוף היווני אנטיסטֶנֶס, אבל סביר יותר בגלל שם הגימנזיום מחוץ לאתונה שבו לימד ונקרא Kynosarge, כלב אפור. kuon ביוונית הוא כלב, ולכן cynophile הוא אוהב-כלבים, והיפוכו הוא כמובן cynophobe.