רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 541 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

שובבה. בת 71 ואין לה גבולות!

כל הארץ דגלים, דגלים

ברוח הימים האלה בלוח-השנה, ספינת-הדגל תוליך אותנו הפעם במסע-מילים שבמהלכו נעלה על נס – את הדגל.

כפשוטו, הדגל הוא אותו מלבן-בד המתנוסס בראש תורן ומשמש סמל למדינה, ליחידה צבאית, למועדון-ספורט ועוד. אבל במילון בן-יהודה, למשל, זו רק המשמעות השנייה של המילה, ואילו הראשונה היא מחנה, קבוצה, כגון פלוגה גדולה מפלוגות הצבא. "וְחָנוּ בְּנֵּי יִשְרָאֵּל אִיש על מחֲנֵּהוּ וְאִיש על דִגְלוֹ לְצִבְאֹתָם" נאמר בפתיחת ספר במדבר. התפתחות המושג מעניינת וכך אומר המילון: "וכן נראה מכל מקום שהשתמשו בו בתלמוד ומדרשים כי היתה כוונתם בהשם דגל לעצם המחנה שהתאחדו בו שלושה שבטים יחד... ואולי נסתעף אחרי כן המושג השני של מילה זו מפני שכל פלוגה ופלוגה של ארבעה שבטים היו מצויינים באותות ובדגלים". והוא מסכם: "ופשט השימוש בהשם דגל בספרות ובדיבור רק במשמעות חתיכת האריג שבנס או הנס והאריג ביחד".

את הדגל מניפים לראש התורן וכולם נושאים אליו עיניים – ולפי המילה הקרובה, מעלים אותו על נס - ומכאן דִגוּל והפקודה לחיילים במסדר "דגֵּל שֶק", קיצור חביב של "דגל נֶשֶק". גם אדם יכול להיות דגוּל: בשיר השירים מתפייטת האהובה על "דוֹדִי צח וְאָדוֹם דָגוּל מֵּרְבָבָה", ובאותו ספר נאמר, הפעם על האשה: "יָפָה אתְ רעְיָתִי כְתִרְצָה נָאוָה כִירוּשָלָםִ אֲימָֻה כנִדְגָלוֹת". נס ודגל אוחדו להם גם בשיר הידוע שהיה להמנון ציוני "שְאוּ צִיוֹנָה נֵּס וָדֶגֶל / דֶגֶל מחֲנֵּה יְהוּדָה" שחיבר נֹח רוזנבלום אחרי הקונגרס הציוני הראשון. והנס איננו פלא, אלא קרוב כנראה לנִשָא, מוּרָם.

והנה משמעות לא-מוכרת למילה: דִגֵּל דיגולים בפלוני פירושו רימה אותו. "אפילו אותם הדיגולים שדיגל יעקב באביו" אומר מדרש רבה. גם בערבית מילה דומה פירושה רימה. ומכאן תמצאו במילון שדיגוּלי פירושו פיקטיבי, שיש בו מן ההונאה של מראית-עין, ומכאן נישואים דיגוליים, פיקטיביים. ויש מי שממתן מעט וגורס שהִדְגיל פירושו התווכח: "חכמים המדגילים זה לזה בהלכה הקב"ה אוהבן" נאמר בגמרא למסכת שבת.

איור מתוך גיליון 541
איור מתוך גיליון 541

כוחו של הדגל הוא קודם-כל בסמליות, ולכן הוא מופיע כל-כך הרבה בהקשרים של נאמנות ופטריוטיזם: משחקני כדורגל שמשחקים "בשביל הדגל", ועד צילומי תמונת-ניצחון של תקיעת הדגל בפסגה כלשהי כעדות לניצחון בקרב, ושביית הדגלים במהלכם של משחקי-צופים. לא פחות סמליות יש בדגל לבן המונף לכניעה, או בדגל אדום ושחור האוסרים רחצה בים ובדגלי-נוחות שמניפות ספינות-סוחר.

איור מתוך גיליון 541

סמליות הדגלים היא נקודה טובה לעבור ללשונות אחרות ול- Bandiera Rossa, דגל אדום, (מוכר גם כ- Avanti Popolo) המנון הקומוניסטים האיטלקים. הדגל האדום, הסמל המוכר כל-כך של הקומוניזם, קיבל את המשמעות של מרידה ומהפכנות במאה ה-18, וכמאה שנים לאחר מכן הוא אומץ בארצות הברית לזכר דם מעמד הפועלים שנשפך בהפגנה המכוננת של 1 במאי שהיתה דווקא במדינה זו, יותר מעשרים שנה לפני המהפיכה ברוסיה. ה-bandiera באה ממילה דומה בלטינית, שיש לה התפתחות מאוד דומה למילה העברית: במקור, זהו פס, סרט (כמו במרגרינה "בלו בנד", פס כחול, וגם בּנְדָנָה לשיער וגם banner, פס-פרסומת באינטרנט). מכאן דגל שמחובר למוט ומשמש לזיהוי ולליכוד של מחנות וקבוצות-לוחמים. מכאן גם המילה band ללהקת-נגנים, וגם בנדיטים, פוחזֵּי-חבורה. ביחיד זהו דגל, סֵּמל, וברבים מיליציה או סיעה של אנשים. Bande Nere היו קבוצות לוחמים באיטליה במאה ה-16 – ודגל התורה היא מפלגה במאה ה-21. הדגל והנס הוא באנגלית standard, שהתחיל את דרכו המילולית כסמל המזהה של המלך, ועם הזמן היה לאמת-מידה, תקן מלכותי למידות ומשקלות – וסופו, שהוא יוצא מתחום זה ומתקבע, למשל, במונח standard of living, או במקרה הגרוע יותר double standard. והצרפתים, הם שרים במרסייז éL'étendard sanglant est lev , "דגל מוכתם בדם הונף". להרמת הדגל, דגלנים תפוס מקום!