זר ומוזר ירדו כרוּכים לעולם

לא נראה לכם מעט מוזר שבמילון בן-יהודה, המילה מוּזָר אינה מופיעה כערך בפני עצמו, ואחרי מוזֵּג (בעל מסבאה) באה המילה מוחט ("מי-האף, הנִיעה היוצאת מן החוטם")? לא מוזר, מפני שהמילה היא הטייה של זוּר – ממש כמו שמוּרש הוא משהו שמורישים ומוּסב הוא צ'ק שהסבו אותו לאחר.

לא רק בצליל אלא גם במשמעות יש קשר בין זר למוזר, ושניהם מהשורש זוּר, ולכן נפתח בו. משמעותו הבסיסית היא פנייה הצידה, נסיגה והסתלקות. הוא קרוב לשורש סוּר במובן של לסור מן הדרך – וקרוב כנראה גם למילה ערבית דומה שפירושה לבקר, לסור לביקור, לפנות לעבר. אבל, אנחנו מכירים אותה בעיקר בהטייה שבה הפנייה הצידה היתה לזָרוּת, התנכרות. "מוּזָר הָיִיתִי לְאֶחָי וְנׇכְרִי לִבְנֵּי אִמִי" אומר משורר תהילים, הייתי להם לזר ולנוכרי.

במקרא, זָר הוא מי שאיננו כהן, "וְזָר לאֹ יִקְרב אֲלֵּיכֶם", ולכן יש לפי התלמוד עבודה שהיא "אסורה לזרים ומותרת לכוהנים". למרות שזרים סתם הם אחרים, שאינם קרובים אלינו – ולכן תראו שלטים כמו "הכניסה לזרים אסורה", וגם ציווי הצניעות "יהללך זר וְלא פיך" – התקבעו לא מעטו ביטויים ומשמעויות שבהם הזָרות נתפסת כדבר שלילי. כזה הוא למשל הפסוק מתהילים "לאֹ יִהְיֶה בְךָ אֵּל זָר וְלאֹ תִשְתחֲוֶה לְאֵּל נֵּכָר". יש לא מעט אזהרות מאש זרה, אש שלא על המזבח, שדימו אותה גם לתאווה ולגילוי של יצר הרע. וכמובן, עבודה זרה, שהוא גם שמה של מסכת במשנה ובתלמוד העוסקת באיסור הנאה מעבודת אלילים וביחסים שבין ישראל לנוכרי. זרים, ככלל, אינם רצויים וחוץ מזה שהם מוזרים, יש להם לעתים כוונות רעות. "ארְצְכֶם שְמָמָה עָרֵּיכֶם שְרֻפֹות אֵּש אדְמתְכֶם לְנֶגְדְכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְמָמָה כְמהְפֵּכת זָרִים" אומר ישעיהו הנביא, וכמוהו גם נביאים אחרים. אמנם מוזרות דרכי הלשון, אבל במקרה זה דווקא די ברור כיצד עברו מהמילה זר למוזר וכרכו אותם ביחד. היה גם מי שחיבר אותה למילה אכזר, רק זר, מתנהג כאילו אין כל קשר ויחס בינו לבין האדם הסובל. וכל זה, בלי שהזכרנו את סוגיית הזרים בארץ ובעולם וגם את החיזָרים.

זרים יש כמובן לא רק בעברית, וגם בקרב העמים הם לא תמיד זכו לחיבה יתירה, וגם שם התערבו להם הזר והמוזר. ביוונית xenos הוא זר, וממנו נוצרה הקְסֶנופוּביה, שהיא פחד מן הזר ובעצם שנאת-זרים. האנציקלופידה מונה שורה ארוכה של תיאוריות המסבירות את שנאת הזרים, שהיתה בעבר, קיימת בהווה וככל הנראה תהייה גם בעתיד. על שמו של הזר היווני נקרא גם היסוד הכימי קְסֶנוֹן, שהוא גאז נדיר, זר.

פראנק סינטרה שר על "Strangers in the Night" והצרפתים משתבחים (או לפחות כך היה בעבר) ב- Légion Étrangère, לגיון הזרים – שתי סיבות טובות לבדוק את הקשר הקיים גם בלועזית בין זר ומוזר. strange, מוזר באנגלית ודומותיה בלשונות אחרות, באו מן הלטינית extraneus שפירושה זר, חיצוני, בלי. המקור הוא extra, זה שמחוץ, כגון בצירוף extraordinary או בקיצור הביטוי ל-ex כמו מים אקס טריטוריאליים או האקס המיתולוגי. גם בלשונות אחרות, יש ערבוב בין מוזר strange לזר stranger. באיטלקית מוזר הוא strano וזר straniero. באנגלית תמצאו גם את foreign במשמעות זר, כמו משרד החוץ הבריטי שהוא Foreign Office, וגם מילה זו מלטינית: foris פירושו החוצה – והנה לכם התפתחות מוזרה של העלילה: forest, יער, גם הוא מכאן, כי עצי היער היו בלטינית "העצים החיצוניים" בנחלה המלכותית, כך שהיער הוא בעצם זר, מחוץ לחלק המרכזי. וכדי לסגור את המעגל, forestiero באיטלקית איננו יערן – אלא זר, תייר, זה שמקום מושבו הקבוע הוא אחר!