זינוק בעלייה

מה נעלה יותר מדיון בשורש עלה, שדומה לו תמצאו (עלא ראסי!) בכל לשונות האיזור, ותמיד במשמעות של להגביה, לעלות. ממנו נגזרו – ולא ההיפך – גם שם העצם על, למשל בצירוף מעצמת-על, וגם מילת-היחס כמו בדיבור על משהו או חפץ שמונח על מדף.

כצפוי, כל מה שיש בו תנועה כלפי מעלה או שהוא כבר נמצא שם, מקבל גוון חיובי: חשבו על עלייה לארץ, ועל היפוכה – הירידה; וגם על ירידה לצורך עלייה שכמובן אין לה מקבילה הפוכה; וכך גם הִתְעלוּת ומעלָה במובן של תכונה חיובית והביטוי הפיוטי לה ב"שיר המעלות"; אנשי-מעלָה הם נכבדים, ומשמעות חיובית מאוד יש גם לעילויים ולרעיון עילאי; לקבוצה זו מצטרפת גם העִלִית שהיום אוהבים דווקא להתייחס אליה במינוח הלועזי אליטה. מאוד מפתה לחשוב שמקורה עברי, אלא שהוא דווקא מן הפועל הלטיני eligere, לבחור, שממנו גם elections (שבהן נבחרים לאו דווקא העילויים והמעולים ביותר, אבל פה אנו חוטאים מעט באליטיזם).

אפילו הטבע מקבל השראה חיובית מן המילה: גם עָלֶה של עץ נגזר מכאן והוא משמר את המובן של מה שצומח, גדל כלפי מעלה, עולה כפורח. וזו דוגמה אחת, אבל דוגמה מעולה, ממש לעֵּלא ולעלא. ומה שטוב בכל הדוגמאות שהן לא עולות לנו דבר! וכמובן, גם עלותו של המוצר וגם כמה הוא עולה, שניהם משורש זה, אולי מפני שעלויות (בדרך כלל) ומחירים (תמיד) הם בסימן עלייה. וכל מה שאמרנו לעֵּיל הוא כזה מפני שלעיל פירושו למעלה בזמן, כלומר קודם לכן.

הניחוח החיובי של כל מה שעולה ומעוּלה הביא כמובן לאמירות וסיסמאות שכולן מעלות מוטיב זה: "מעולֶה לעולֶה כוחנו עולה" אמרו לנו כדי שנקבל יפה את העולים החדשים. "עָלֹה נעֲלֶה וְיָרשְנוּ אֹתָהּ כִי יָכוֹל נוּכל לָּה" קרא כָלֵּב בן-יפוּנה ויצא נגד עשרת המרגלים האחרים שאמרו: "לאֹ נוּכל לעֲלוֹת אֶל הָעָם כִי חָזָק הוּא מִמֶנוּ". אך טבעי הוא שדברי העידוד של כלב מצאו את מקומם בשירה הפטריוטית, מההמנון "עלה נעלה! קדימה בני-עקיבא, הידד במעלה!" – ועד קובץ שירים לפסח בהוצאת הקיבוץ המאוחד, עם הלחן של חבר קיבוץ שדה נחום שמוליק זוהר לפסוק התנ"כי. חיים נחמן ביאליק חצב מעטו את המילים הבאות בפואמה "מֵּתֵּי מִדְּבָר" משנת תרס"ב: "על-אף השָמיִם וחֲמָתָם – / הִנְנוּ וְעָלִינוּ – / בִּסְעָרָה! // הִנְנוּ וְעָלִינוּ! / אִם-אָסף הָאֵּל מֵּעִמָנוּ אֶת-יָדָיו". זהו אותו אל שמכונה לא אחת אל עליון.

הרעיון של החיוב בעלייה כבר הובהר, ולמרות שגם להעמקה (מלשון עֵּמֶק) יש חשיבות בכל דיון – תסכימו שמתבקש יותר לדבר על עלייה לתורה, לשיר "ארצה עלינו" ולקרוא לחברת-תעופה "אל על". גם בלועזית ללשונותיה השונות, ascend פירושו, למשל, סדר עולה של מספרים – מתוך scandere בלטינית שפירושה לעלות, להעפיל. לעומת זאת לרדת, descend, הוגדר על דרך השלילה של לעלות. ואם לחזור לרגע לעמק, בצרפתית מודרנית avaler פירושה לבלוע (מזון, תרופה וכד') והמקור הוא מה שזורם ויורד למטה, לעֵּמק, valée, כמו האנגלית valley, ומכאן גם avalanche, מפולת-שלגים במורד ההר. mons, הר בלטינית (וממנו mountain ומוֹנְּבְלאן) יצר את monter בצרפתית ודומותיה בשפות אחרות, שפירושה לעלות. מכאן גם הפוטו-מונטאז', שהוא הרְכָבָה, העלאה של תמונה על אחרת. וכאן נוכל לקשור את הדברים לעברית שלנו, כי to amount שהחל כפועל שפירושו לעלות וגם לרכוב על סוס, התגלגל ל-amount שהוא סכום של כסף שעליו נוכל להתלונן: לי זה עולה יותר!