כל מספר זוכה

הכל קם ונופל על המספרים – הוכחה לטובה לכך קיבלנו בבחירות - ולכן יש לנו עניין לדון במוצא המספר ובגלגוליו.

המילה מספר - כמו 579 למשל, ולמקרה שהחמצתם זהו מספר של גליונות ה"רגע" עד כה! – לא היתה בעבר מה שאנחנו מכוונים לו היום. בפעמים הרבות שהמילה מופיעה במקרא היא מציינת מְנִייה, כמות, למשל כאן: "ויִקח אֵּלִיָהוּ שְתֵּים עֶשְרֵּה אֲבָנִים כְמִסְפר שִבְטֵּי בְנֵּי יעֲקֹב". ויש לה עוד מובן, המופיע רק פעם אחת: "ויְהִי כִשְמֹע גִדְעוֹן אֶת מִסְפר החֲלוֹם וְאֶת שִבְרוֹ ויִשְתָחוּ ויָשָב אֶל מחֲנֵּה יִשְרָאֵּל". ברור, כי אין זה מספר אריתמטי אלא סיפורו של החלום. ההקשר של השורש ספר מלשון לספור, למנות, וגם מלשון לְספֵּר, אינו ייחודי לעברית, ובהזדמנות אחרת נכתב כאן על קרבה כזו: computare בלטינית התגלגלה ל-compter בצרפתית, contare באיטלקית – לחשב, לספור – ומשם ל-raccontare, לספר. כך גם הקשר באנגלית בין to count לבין to recount וגם בין to tell למילה גרמנית דומה zählen, לספור. טענת הלשונאים היא שהסופר שמספר סיפור, סופר את המילים והאותיות.

החיים וצורכיהם המתפתחים חייבו שימוש במספרים לפעילויות כלכליות, לחישובים אסטרונומיים וכדומה. בימי הביניים חודשו מונחים מתמטיים ואריתמטיים רבים בעברית – חלקם, תוך שאילה מן השפה הערבית – ואחד המחדשים הבולטים היה אברהם אבן עזרא בן המאה ה-12, מן החלוצים שהביאו לאירופה הנוצרית את רעיונות התרבות המוסלמית, שחיבר את "ספר המִסְפָר". מתוך נאמנות ללשון המקרא הוא נמנע משימוש במילה המִשנאית מניין והעדיף מספר או חשבון. למשל, בתיאור פעולת כפל הוא כותב: "לכפול חשבון על עצמו או על אחר, או לכפול חשבון אחד על שניים חשבונות או יותר". הקטע הבא כל-כך יפה, שאף כי הובא כאן בעבר נחזור עליו, והוא מתאר את שיטת החיסור האנכי: "כתוֹב החשבון [המספר] שתרצה לגרוע ממנו בטור העליון וכתוב המספרים שתרצה לגרעם בטור השָפל. ולעולם יהיה מספר האחרון [הכוונה לספרה השמאלית במספר, אחרונה לפי כיוון הקריאה בעברית] שבטור העליון גדול מהמספר האחרון שהוא בטור השפל".

בלשוננו התקבעה המילה מספר למובן המקובל של קבוצת ספרות, אבל יש לה גלישות לשוניות לכמה כיוונים: "מספר" הוא אדם בעל ייחוד, וכשהוא חריג מאוד נאמר עליו שהוא "מספר חזק", וכשהוא ממש-ממש טוב נאמר עליו שהוא מספר 1. ולא רק בעברית, כמובן. החברה להשכרת רכב Avis מיצבה את עצמה בסיסמה האלמותית: "אנחנו מספר 2. לכן אנחנו משתדלים יותר".

מה שמביא אותנו ל-number באנגלית ודומותיה בשפות אחרות, ואותה פגשנו עוד במדבר: ספר במדבר שנפתח בסיפור המיפקד של בני ישראל, נקרא בלטינית Numeri ובאנגלית Numbers, וביוונית Arithmoi כמו במילה אריתמטיקה. גם בלועזית זה החל כפועל שפירושו לספור, והמשמעות של סמל שבנוי צירוף-ספרות הוא מאוחר יותר. מן האנגלית גם הגיע אלינו ה-number – שהאומנים המקומיים מעדיפים אותו במקורו, נאמבּר – שהוא קטע מתוך הופעה, לזכר מספור הקטעים ברצף- ההופעה שהיה נהוג בהופעות במה. המילון האטימולוגי באנגלית מְתארך לשנת 1902 את השימוש ב"מספר אחת" ו"מספר שתיים" לתיאור בלשון נקייה של צרכים "קטנים" ו"גדולים". והקיצור № הבא לפני מספר הוא מן המאה ה-17, כיווץ של numero, ובגלל היעדרו של O עם קו תחתון במכונות- כתיבה הוסב ל- .No. זוהי הגרסה האירופית, כמו בצירוף 10 Downing Street № , והאמריקאים מעדיפים את הסולמית # לסימון מספר, שברשת החברתית היא השטאג. ברוב השפות, התרגום הוא גדר, שְבָכָה, שער קטן וכדומה. הצרפתים קוראים לו דִיאֶז כמו הסימון בתווי-הנגינה. וכל זה רלוונטי למקלדת אלפא-נומרית שיש בה אותיות ומספרים. נתקשה למנות את שאר שימושי הלשון שכן אבד לנו הנוּמֶרָטוֹר, ובכל מקרה מספרם כמעט innumerable, בוודאי למי שמאמין בנומרולוגיה.