על אחת כמה וכמה

"מה שבע? מה כמה?" שאלו פעם "הגשש החיוור", ובעקבותיהם אנחנו נתהה על "מה כמה", במשהו כמו 500 מילים.

את המילה השימושית כל-כך כמָה מגדיר מילון בן-יהודה בלשונו הציורית "מילה לשאלה אם הדבר שמדובר עליו הוא הרבה או מעט, והמידה והמספר שלו". זהו הֶלְחם של כְ + מָה; ישנם לְשונאים הסבורים כי זו תצורה של המילה כְמוֹ, ולא אחת תמצאו את הביטוי כְמָה שֶנֶאֱמר שהוא תחליפי לביטוי כְמוֹ שנאמר. במקרא, המילה כמה משמשת בדרך כלל לשאלה: "ויאֹמֶר פרְעֹה אֶל יעֲקֹב כמָה יְמֵּי שְנֵּי חיֶיָך" (שאלה, שיעקב בן ה-130 משיב עליה: "מְעט וְרָעִים הָיּו יְמֵּי שְנֵּי חיי". לפי המסורת הוא חי עוד 17 שנה אחרי כן). בהמשך, בימי חז"ל, השימוש התרחב לזה המקובל היום, וכך מצאנו למשל "משה רבינו גזר כמה גזרות ותיקן כמה תקנות" ואפילו ביטוי תלמודי שנשמע ממש עכשווי: "שלושים וכמה זקנים". כשם ששואלים כמה לגבי כמות או מספר, שואלים גם לגבי השעה: הלשונאים הקדישו דיונים ארוכים אם נכון יותר לומר כמה השעה (ואולי בכלל ראוי לומר כמה שעות, והתשובה שתיים או חמש וחצי) או כמו שאנו נוהגים היום: מה השעה. במקרא, המילה שימשה גם כדי לתאר משך זמן – איוב אומר "כמָה לאֹ תִשְעֶה מִמֶנִי לאֹ תרְפֵּנִי עד בִּלְעִי רֻקִי" – ובלשון ימינו "כמה זמן שייקח", כמה שתרצה וכדומה. המילה קרובה בצליל ובמובן למילה הערבית כם למנִייה של דברים סְפירים (ילדים, מכוניות), אך בשפה זו קיימת גם המילה קדֵּיש לדברים בלתי ספירים, בדומה להבחנה באנגלית בין how many ו- how much.

עוד קרובה בצליל ובמשמעות היא המילה כְמוֹ, ובעברית עושים בה שימוש דומה לאנגלית במילה like, כדי לציין בערך: "משהו כמו שלושים קילומטר" איננו צורה חדשה, ויש מי שיאמר עילגת, ותמצאו כמותה כבר בספרות ימי הביניים: "ויצא מתוכה כמו עשר מילין" במקום אחד ו"עמדו במדבר סיני כמו שנה" במקום אחר. לביטויים המבוססים על המילה כמו יש לא אחת נטייה לכפילות מיותרת, למשל הביטוי כמו גם, ובוודאי השאלה הנפוצה בעניין תוצאה של משחק כדורגל כמה-כמה? הלשונאים מכנים אותם ביטויים פְלֶאוֹנסְטִיים. pleonasm הוא השימוש במלים רבות מן הנדרש כדי להביע רעיון, למשל מתנת-חינם או עוּבדה נכונה.

כששואלים כמה, מגיעים באופן טבעי לתשובה שלעתים קרובות עניינה כמוּת שהיא מילה שאולה מן הערבית כמִיָה שכצפוי נגזרה מן המילה כם, כמה. ועם הכמות הגענו למילה כִימוּת, קוואנטיפיקציה בלעז מן המילה quantity שמוצגת לא אחת כמנוגדת לאיכות, quality. "המוּחָשִים לאֹ הִשגְנוּ בְחוּשֵּינוּ כִי אִם כמוּתָם וְאֵּיכוּתָם... וְהנוֹשֵּא ההוּא יִקְשֶה לְהעֲלוֹת צוּרָתוֹ על לֵּב, וְאֵּיְך נעֲלֶה על לֵּב צוּרת דָבָר שֶאֵּין לוֹ כמוּת וְלאֹ אֵּיכוּת?" אומר "החבר" למלך כוזר בספר הכוזרי (ובשמו המלא "ספר ההוכחה והראייה להגנת הדת הבזוייה") של ר' יהודה הלוי, בדיאלוג שלהם על עיקרי הדת היהודית.

quantity ומילים דומות בלשונות אירופיות רבות שכולן שאבו מן הלטינית, מקורה בשורש לשוני מוקדם שהוליד מילים רבות שעניין כולם – הכמות. כך למשל המשפט הראשון שלומד כל תייר באירופה, בהתאמה לשפת המקום, הוא quanto costa, כמה [זה] עולה? מכאן גם מכניקת הקוונטים בפיזיקה, שעניינה יחידות, ערכים בדידים או קוונטים. גם המילה quasi, כמעט, היא מכאן, וגם quota, מִכסה (כמותית) – ואפילו המילה quality יונקת מאותו שורש. והחיבור קיים גם לציטוטים שהבאנו כאן, מפני שציטוט, quotation, שואב את מקורו מ-quotos בלטינית שפירושו מי [המספָר] הבא בתור? ונובע מ-quot, כמָה. עם השנים, המילה שימשה כדי לציין מספור של פרקים וסעיפים, ולאחר מכן כאסמתכא וכציטוט מדוייק של דברים, והשימוש שהוחל בו רק במחצית המאה ה-19 כדי לנקוב מחיר של מוצר וגם של מנייה, מחזיר את המילה למשמעותה המקורית, כמָה.