למה קדרו פניך כשולי הקדירה?

האמינו שאין לי כל כוונה להפיל עליכם קדרות, וגם אם נהלך מעט קדורנית הרי זה רק כדי לבדוק את השורש קדר, לחוות (ממרחק הזמן) פוגרום, ואפילו לטעום מנפלאות המטבח הספרדי. כמה תוכן יכול להיות גלום במילה אחת!

לשורש קדר, מספר לנו המילון, שתי משמעויות עיקריות: הראשונה חושך, והשנייה עיצוב החומר, קדיחה שקרובה לקדִידָה באותה משמעות וממנה שם הכלי מַקְדֵּד שדומה בצורתו ובפעולתו למקדח ורק עדין יותר (למרחיבי ידע, באנגלית הוא reamer לעומת drill). חוזרים למשמעות הראשונה, וכאן הדברים באמת קודרים. "קָדְרוּ שָמַיִם בְבֹקֶר קַר, / גֶשֶם תּוֹפֵּף עַל שְמָשוֹת" שרה יפה ירקוני למילים ולחן של טולי רביב בשירה הידוע "אל נא תאמר לי שלום". ליאור ייני שר למילותיו של יהושע פרושנסקי "קָדְרוּ, קָדְרוּ פְנֵּי הַשָמַיִם / וְרוּחַ עַז רָעַש. // קִבְלוּ, קִבְלוּ הָרֵּי אֶפְרַיִם / קָרְבָן צָעִיר חָדָש". וישעיהו הנביא התפייט "אַלְבִיש שָמַיִם קַדְרוּת וְשַק אָשִים כְסוּתָם", כדי שניכנס לאווירה הקודרת.

קֵּדָר היה אחד מבניו של ישמעאל בן אברהם והגר, ואביו של שבט בני קדר, שהתגורר במזרח הירדן ובצפון ערב, ועסק בעיקר ברעיית צאן. עוד ניתקֵּל בשבט ובגלגולו המוסלמי. אחת הטענות על מקור השם, שהוא משקף מירקם שחור ואפל. וכך נאמר ב"שיר השירים" "שְחוֹרָה אֲנִי וְנָאוָה בְנוֹת יְרוּשָלִָם כְאָהֳלֵּי קֵּדָר כִירִיעוֹת שְלֹמֹה", כדימוי לצבע השחור, וייתכן שאף בהקשר למקור שמו של השבט. בכל מקרה, יחסי-ציבור טובים לא היו הצד החזק שלהם: מחבר תהילים אומר עליהם "אוֹיָה לִי כִי גַרְּתִי מֶשֶךְ שָכַנְּתִי עִם אָהֳלֵּי קֵּדָר" ופרשן המקרא מלבי"ם מפרש "שהם אנשים פראים אויבים ומעיקים".

וכאילו לא די בקדרות זו שהטלנו עליכם, יש סבורים כי מכאן גם שמו של נחל קדרון ההולך מירושלים לים המלח: לפי השערה אחת, השם בא מכך שחלק מערוץ הנחל מוקף הרים גבוהים שיוצרים בו אפֵּילה. השערה שנייה מתייחסת לנחל כמקום של קבורה וטומאה, שכן נקברו בו אישים חשובים בתקופת בית שני, וגם בתקופה המודרנית במשך שנים זרמו בו ביוב ושפכים. וכן: קדרון בגלל צורת הקדֵּירָה שיוצר הנחל במפגשו עם גיא בן הינום, וגם בגלל בתי המלאכה של הקדרים שהיו בו.

חוזרים לאוהלי קידר ולמוסלמים, לאחר שהם עצמם קבעו שישמעאל הוא אביהם של כל הערבים, ובכללם המוסלמים. בקפיצה של מאות שנים קדימה, אנחנו מגיעים למשחק הילדים "הקדרים באים" שיש המכנים אותו "הקטרים באים", והמשורר חיים גורי כתב על פנס בודד, "והוא האיר את משחקי המחבואים ולאורו היו הקדרים באים". אתר בית התפוצות מספר לנו כי הוא מהדהד לא אחר מאשר פוגרום שעשו הטטרים, בעלי הברית של הקוזאק האוקראיני בוגדן חמלניצקי. קדרים הוא כינוי יהודי מתקופת המאה ה-17 לטטרים, אשר היו פורעים ביהודי מזרח אירופה ושובים בהם שבויים כדי להרוויח מפדייתם. הסופר ש"י עגנון כותב ב"סיפור פשוט" על "ארמון ישן שהחריבוהו הקדרים."

אפילו את הקְדֵּירָה התמימה – שאין לה דבר עם החושך אלא עם עיצוב החומר – הכניסו שלא בטובתה לכאן. "נֶהֶפְכוּ [או השחירו] פָנָיו כְשוּלֵּי קְדֵּרָה" נאמר על מי שמתבייש במה שאמר ועשה, ופניו שינו את צבעם. ואם לקשור זאת לפסקה הקודמת: מהו אהלי קדר? שואל מדרש תהילים ומשיב: "שהשחירו פניהם כשולי קדירה".

אנחנו נציל את כבודה האבוד של הקדירה שנחוצה כדי להכין תבשיל מהביל ליום חורף, וגם המשנה דיברה על "קדֵּרה של בָשָר". והיא ממש לא נשארת רק בארצנו: הקדירה, כלי שטוח לבישול מזכיר לכם משהו? גיגית כמובן, הלא היא ה"פַיילָה" שלנו, "פיילי של חרס" בלשון המשנה, ממקור יווני שאולי התגלגלה ללשונות אירופה, שם היא למשל El Pailón del Diablo , "קדירת השטן", מפל אדיר (קצת יותר נקי וגדול מנחל קדרון...) באקוודור. וגם, אותה מילה התגלגלה ל-paella, מְבַטאים פַאֶיָה, הקדירה השטוחה והמאכל שאופייני לספרד ואמריקה הלטינית.