שבת מילים גם יחד

כל המשפטים ב"רגע" זה, כולם ביחד וכל אחד לחוד, ייּוחדו למילה יחד ולקרובותיה, שלכולן מקור אחד – המילה אחד.

לחוּד באה אלינו מן הארמית, ונגזרה כנראה מהמילה חד, אחד, כמו בפזמון חד גדיא. גם יחד פירושה להיות אֶחד, להתאחד. לפועל לְאחֵּד יש מילים דומות בארמית ובערבית שפירושן ישב לבד, היה בודד. לפחות מן הבחינה הלשונית, המעבר מן האחד, היחיד, אל היחד הוא קטן מאוד, למרות שבמשמעות הם ממש הפוכים: אחד מול כמה (שהיו לאחד). רעיון דומה תמצאו במוטו שעל החותם הגדול של ארצות הברית: "מִתוְֹך רּבִים אֶחָד" ובלטינית: E pluribus unum. אבל ספר דברים קדם להם בהרבה עם רעיון זה: "ויְהִי בִישֻרוּן מֶלְֶך בְּהִתְאסֵּף רָאשֵּי עָם יחד שִבְטֵּי יִשְרָאֵּל".

אחד ויחיד, לפחות במסורות התרבותיות הקרובות לנו, הוא כמובן אלוהים, ולכן השורש יחד הוצמד לו בתצורות שונות. בראש וראשונה, הייחוד, שתמצאו למשל בפיוט "יגדל" שבו נאמר על הקב"ה "אחד ואין יחיד כייחודו", ובמקום אחר הוא מכונה "ייחודו של עולם". אותו אל יחיד באמונת-הייחוד, המונותאיזם, המאמינים מייחדים את שמו ושרים את "שיר הייחוד", וכך גם נפתחת תפילה הנאמרת לפני קיום מצווה כגון הנחת תפילין: "לשם ייחוד קוּדְשָא בְּרִיְך הוּא". והרמב"ם אומר: "שאין ייחוד אחר כמותו בעולם". והוא, הקב"ה, מתבקש בניגון הידוע "ודבק ליבנו במצוותיך ויחֵּד לבבנו לאהבה וליראה שמך". אבל, לצד השימוש במילה ייחוד המגדירה בצורה פשוטה את האקסקלוסיביות – ישנם גם ייחוד והתייחדות שעניינם דווקא הפגשה ועשיית מעשה ביחד. המוכר ביותר הוא חדר ההתייחדות "שהיו מייחדין את הכלה ואת החתן ביהודה קודם כניסתן לחופה, כדי שיהיה רגיל ומשחק עימה". וכך גם מי שמתייחד עם בוראו, וציבור המתייחד עם זכר הנופלים.

כרכנו את הדוגמאות האלה יחדיו – וגם מילה זו נוצרה כמובן מן השורש יחד, ועניינה ברור: לא יחיד אלא יחידים שנתכנסו ביחד. מתקני-המילים גם הרחיבו את המשמעות לא רק לאנשים, ובמילונים מן הדור הקודם תמצאו את יחְדָוִי כמילה עברית לסימולטני, שבימינו נקרא בו-זמני – וגם יחְדָוִיּות כתחליף עברי לקולקטיביות, אלה היושבים ביחד, נמצאים ביחד. כנראה, רק יחידי-סגולה השתמשו במונחים אלה. מן היחד נוצרה היחְדָה, קואליציה, וגם היחידה שמורכבת מיחידים – למשל יחידה צבאית – אבל למילה גם שימושים אחרים. קצפו של הלשונאי י. אבינרי יצא בשנות החמישים על החידוש המיותר לדעתו יחידות-דיור במקום פשוט דירות. בעתיד, כך אמר, עוד יאמרו יחידות-הטלה במקום תרנגולות ויחידות-חליבה במקום פָרות (ואכן בעיתון מאז הוא מצא את המונח יחידות-שחיטה במקום בהמות או בקר). נקווה, שהשימוש הזה היה יחידאי.

האם הנגזרות הלשוניות האלה ייחודיות ומיוחדות לעברית? לאו דווקא. כבר הוזכרו כאן לשונות קרובות לה שבהן המילים שמקורן במילה אחד משמשות בתפקיד של יחיד. למשל בערבית, ואחד (אחד), ואחיד (יחיד) – אבל גם בלשונות אחרות שעליהן נייחד את הדיבור, האחד היה למאוחד: כך למשל united, מאוחד – נגזר מ-unus, אחד בלטינית, שממנו נוצר למשל one. וכמו בעברית, מ-unus נגזרה גם היחידה unit. גם הלועזית singular כדי לציין את היחיד (למשל בדקדוק, להבדיל מרבים), שקרובה גם ל-single, נגזרה מן הלטינית singularis שפירושה אחד, נפרד, אינדיבידואלי. וכמוהו גם המונח hapax legomenon – מילה יחידאית, כזו שמופיעה רק פעם אחת, בתנ"ך למשל, שבא אלינו מן היוונית: hapax פירושו פעם אחת, ו-legomenon נגזרה מ-legein, לומר, והשורש הלשוני שלה leg מופיע בעשרות מילים שעניינן דיבור וחשיבה, מלוגריתם ועד מונולוג ולקסיקון.