בס"ד, האופרה אאידה בשמי התכלת

את ה"רגע" הזה אנחנו כותבים, ממש כך, לשם שמיים. עניינו המילה שמיים, ולוואי שבסיעתא דשמיא נקיים את המשנה במסכת אבות: "וְכָל מעֲשֶיָך יִהְיּו לְשֵּם שָמָיִם".

מנין מגיעה אלינו המילה שמיים, אותו תווך שמימי שנמצא מעלינו? דומות לה תמצאו בכל לשונות האיזור, מן המילה שְמיָא בארמית ועד סמא בערבית. המובן היסודי של כל המילים הללו, אומר האטימולוג ארנסט קליין, היה גובה, מקום גבוה. הוא מוצא לכך תימוכין במובני-משנה שפירושם מקום גבוה, כולל הביטוי התלמודי שְמֵּי-קוֹרָה שפירושו תקרה. אך טבעי הוא שמרכיב כל-כך חשוב ביקום יוזכר כבר בתחילת מעשה הבריאה: "בְּרֵּאשִית בָּרָא אֱלֹהִים אֵּת השָמיִם וְאֵּת הָאָרֶץ". ולא פחות טבעי הוא שהשמיים הוכרו כמקום משכנו של יושב-מרומים, והדבר מונצח בביטויים לא מעטים, מ"אבינו שבשמיים" ועד התפילה "אֱלֹהֵּינוּ שֶבּשָמיִם שְמע קוֹלֵּנוּ וְקבֵּּל תְפִלָתֵּנוּ בְּרָצוֹן". על כל אלה אין מחלוקת, וגם אם יש, הריהי בגדר "כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקיים". מדוע? כי זו "מחלוקת עניינית, שהעוסקים בה חותרים להגיע לחקר האמת, ועל כן סופה להתקיים והיא תהייה רלוונטית גם לאחר שתוכרע" (דבר הויקיפדיה).

האמונה שרואה בשמיים את משכנו של אלוהים ומזהה שמימי עם אלוהי קיימת כמובן גם בתרבויות אחרות. באנגלית, המילה heaven, מקום-האל, היתה במקור שמיים במובן הפיזי הבסיסי. בלטינית, הורתן של כמה וכמה מלשונות אירופה, caelum היא שמיים וממנה נגזרו ciel בצרפתית, cielo בספרדית ועוד. ישוע, שמוריש את הנהגת הקהילה הנוצרית לפֶטרוּס, אומר לו: "וּלְָך אתן את מפתחות השמיים", ובלטינית Claves regni Cælorum , והדברים חקוקים גם בכיפת הבזיליקה של סן-פייטרו. מאז, אחד מסמלילי הוותיקן, משכן האפיפיור, הם שני מפתחות. אותם שמיים התגלגלו למילה celestial שפירושה שמימי, נשגב, אלוהי. לא ייפלא שחמישה אפיפיורים בחרו לעצמם את השם ה"מקצועי" סֶלֶסטינוּס. בכל זאת הם קרובים לּבוֹס. לא פחות אלוהית היא המוזיקה השמימית שחיבר ורדי לאופרה "אאידה", ובה האריָה המפורסמת כל-כך "Celeste Aida".

השמיים, חוץ מהיותם אתר קדוש, הם גם כחולים ויפים. כך התגלגלה המילה הזו גם ל-celeste באיטלקית שפירושה צבע תכלת וכך יכונו גם עיני-תכלת. ואם יתמה השואל מדוע נבחרת הכדורגל של איטליה gli Azzurri, "התְכוּלים", נקראת כך – הנה התשובה: celeste, צבע של שמיים בהירים, הוא קצת יותר בהיר מ-azzurro, ובאנגלית אפילו קוראים לגוון זה Italian sky-blue. בטבלה שכאן, כל גוני התכלת – מתכלת נקייה למעלה ועד עמומה למטה, ובדרך גם חיוורת ומתכתית. וגם לתכלת של azzurro מקור מעניין: הוא מגיע משֵּם המקום בפָרָס לאזוורד שבו כרו את אבן-החן שקיבלה מכאן את השם lapis lazuli, אבן לזוּלוּם. בעברית הוצע לקרוא לה תכוּלית או אבן-כחל. בשפות אירופה השם הפרסי התגלגל גם ל-azul בספרדית ופורטוגזית ול-azure באנגלית, הכל כמובן תכלת - והרי לכם חמישים גוונים של תכלת.