רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 586 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

בג"צ ידון בעתירה על חוק חסינות העדר, תש"פ-2020

מעשה מרכבה סימן 4

הנושא הפעם מורכב למדי, אבל בעודנו רכובים על גב האסוציאציות הלשוניות נצלח ביחד גם את המכשול של השורש רכב ונגזרותיו.

רכב, בצורה זו כמעט, מופיע גם בלשונות האזור במשמעות לרכב על בהמת-רכיבה, וגם לנהוג בכלי כגון מרכבה, וגם במשמעות של להרכיב – לא רק על סוס או אופניים, אלא גם חומרים זה לזה. כך בארמית ובערבית וגם בשפות קדומות שמכירים רק כמה חכמי-לשון. אחת העדויות לכך היא היישוב מרְכּבֶה בדרום לבנון, שעולה לכותרות בעיקר בעת מתיחות בגבול הצפון, והמזרחן האנגלי פאלמר כתב כבר ב-1882 כי השם פירושו בערבית "מקום רכיבה" מן השורש המציין דבר-מה המונח על אחר. ככל שמתקדמים בשנים, הולך ופוחת השימוש בשורש לעניינים הבסיסיים של רוכב ורכיבה, וגם של מרכבת-סוסים נהוגה בידי רכָב, לשימושים, איך נאמר, מעט יותר מורכבים.

איור מתוך גיליון 586

המקום המפורסם ביותר שבו נמצא את אלה הוא שירת-הים של משה על "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה ביָם" וגם "מרְכְבֹת פרְעֹה וְחֵּילוֹ יָרָה ביָם וּמִבְחר שָלִשָיו טֻבְּעוּ בְים סוּף". כמוהו, גם דבורה הנביאה התפייטה בשירתה: "בְּעד החלוֹן נִשְקְפָה ותְיּבֵּב אֵּם סִיסְרָא בְּעד הָאֶשְנָב מדוּע בֹּשֵּש רִכְּבוֹ לָבוֹא מדוּע אֶחֱרוּ פעֲמֵּי מרְכְבוֹתָיו".

אבל ראוייה כאן התעכבות קטנה על עוד משמעויות שהן הרבה מעבר לפעולת רכיבה גרידא. "רק לאֹ ירְּבֶה לוֹ סוּסִים וְלאֹ יָשִיב אֶת הָעָם מִצְריְמָה" היא אחת מן המצוות שבהן מחוייב המלך לפי ספר דברים, והתלמוד אומר "לא ירבה לו סוסים אלא כדי מרכבתו". (מן הראוי שתדעו כי באותו מקום נאמר גם "ולא ירְּבֶה לו נשים", ולפי "ספר החינוך" טעם המצווה שהנשים "מסירות לב בעליהן, כלומר שמפתות אותם לעשות מה שאינו ראוי, בהתמדתן עליהם תחרות וריבוי דברים וחלקלקות. שעד שמונה עשרה נשים הוא מותר לישא ולא יותר... ואם עבר על זה והוסיף לקח אחת על שמונה עשרה, חייב מלקות ויש לו לגרשה". אבל הירגעו, המדובר רק במלך, ורק בזמן שהיתה מלוכה בישראל). שלמה המלך כנראה לא היה כל-כך בקיא במקורות "ויְהִי לִשְלֹמֹה ארְּבָעִים אֶלֶף אֻרְוֹת סוּסִים לְמֶרְכָבוֹ וּשְנֵּים עָשָר אֶלֶף פָרָשִים", וגם בענייני נשים לא דק פורתא. סמלי-סטטוס והחזקת רכב לא נולדו בעת החדשה.

עוד מן העולם העתיק היא אבן הרֶכֶב, אחת מן השתיים באבני-ריחיים, שרוכבת על אבן השֶכֶב.

איור מתוך גיליון 586

מן המרכבה המקראית התקדמנו למפעל "מֶרכבים" הישראלי שבו מרכיבים אוטובוסים על שלדה מיובאת, בלועזית chassis שהיא מן הלטינית capsa שממנה בין היתר הקופסה העברית. וגם עוד אחד ממוצרי-הדגל של התעשייה הבטחונית, טנק "מרכבה" כחול לבן. מרכב"ה הוא גם מיזם של משרד האוצר, ראשי-תיבות של המילים מערכת רוחבית כוללת במשרדי הממשלה, ומאחוריהן קיימת לפי אתר המשרד מערכת ארגונית לניהול נכסי המדינה ומשאביה, בצורה אחידה ואינטגרטיבית בין המשרדים ובתוכם (המשפט האחרון היה זקוק לתיקון לשוני, כי העברית כנראה איחרה את המרכב"ה).

גם המדעים מכירים את השורש המורכב הזה, וכך התוודענו לתרכובת כימית ולתרכיבים שונים, וגם למשפחת הצמחים המורכבים ולתפוז המורכב על כנה של חושחש, ובקצה הטכנולוגי מדברים נכבדות על חומרים מרוּכָבִים שמשמשים למשל בבניית מטוסים. על רכבת זו אנחנו מגיעים ללועזית compound בעקבות הפועל הלטיני componere, לערבב, לשים ביחד, מן הפועל ponere שאחת מנגזרותיו היא position, מצבו של מה ששמו אותו. זו המילה המשמשת לתרכובות כימיות – אבל לחומרים מרוכבים כבר התקדמו גם בצד הלשוני והם composite, וקדמו להם בשם-תואר זה, כמה מאות שנים לפני כן, המספרים המורכבים מתחום החשבון. ועכשיו, חשבו-נא על קומפוזיטור (המניח זה לצד זה יסודות שונים, מעשה-מרכבה) כשהוא מנצח על הרכב קאמרי של נגנים. מרכבות-האלים סרות הצידה למשמע המוזיקה!