יוצאים לתרבות רעה/טובה

את מניין-שנותינו הקולקטיבי אנחנו מונים מאז היינו לבני-תרבות, ולכן מן הראוי שבנימה תרבותית זו נייחד כמה מילים – למילה תרבות.

כפי שניתן לשמוע היא מן השורש רבה, משהו שגדל ומתרבה, כמו במילה רּבִים או בביטוי פְרוּ וּרְבוּ. רק בעברית החדשה, תרבות משמשת בעיקר כדי לציין את ההישגים של אדם וחברה בהשכלה, במדע וכמובן בלשון. לכן, לא מעט מטבעות-לשון וביטויים כוללים אותה: כל בן-תרבות מכיר את המהפיכה התרבותית שעשו שליטי סין הקומוניסטית, לאו דווקא באמצעים תרבותיים (זוכרים את המשמרות האדומים?) בעשור השנים שהחל ב-1966, כדי לעקור יסודות לא-רצויים מן החברה. המהדרין מוסיפין לתרבות-הנפש גם את תרבות-הגוף (ואינם נזקקים לעניין זה לעידודו של משרד התרבות הממשלתי) – ועוד יכולנו להאריך בדברים אלה, ואפילו לעשותם נושא לדיון ב"שבתרבות" המתקיים בכל עיר. "שהיה (אברהם) שונא לישמעאל על שיצא לתרבות רעה" אומר מדרש שמות רבה, ומעניין שהיציאה היא בדרך כלל לתרבות רעה ולא לתרבות טובה. ולא רק תרבות של התנהגות: מילון בן יהודה, בערך תרְּבוּת, אומר: "גִדוּל, מה שצמח וגדל או שנולד, במיּוחד לרעה", וגם אצלו יש ציטוטים לדוגמה של תרבות רעה – אבל אין תרבות טובה: "משל למלך שמסר את בנו לפדגוג והוציאו לתרבות רעה" גם במדרש רבה.

התרבות שעניינה גידול וצמיחה התגלגלה בלשון החדשה למשמעות של תִרבות ואילוף בעלי-חיים וגם בני-אדם, וגם לזו של גידול ותִרבות צמחי-בר ועשייתם לצמחי-בית. אחת מן הצורות הלשוניות של תרבות זו היא תרְּבִית, כמו זו הנעשית במעבדות. אף שהשורש הלשוני הוא אותו שורש, רבה, אין לבלבל בין תרבית זו לתרבית שהיא שם אחר לרִּבִית על הלוואה, שגם היא מתרבה ותופחת כידוע. תרבית החידקים נתפסת כקשורה למחלות – אבל ישנן גם תרביות "חיוביות" כמו אלה המוספות למוצרי חלב וגורמות להתססתם. כשמכינים שמנת, בתהליך החיבוץ נוצר חומר הנקרא חוּבְצָה, buttermilk באנגלית, אבל המוצרים המסחריים, כמו "רוויון" למשל, נוצרים מחובצת-תרבית, כזו שהוסיפו לה תרבית של חידקי חומצה לקטית כדי לחקות את המוצר המסורתי ולגרום להתססה. אין זה קורס בייצור רוויון, אלא שזהו גשר מצויין לעבור ללועזית שבה מוצר זה נקרא cultured buttermilk, ולא מפני שהוא מתנהג בנימוס ושולט בשפות – אלא בגלל התרבית שנוספה בתהליך הייצור.

ואכן, גם בלועזית, culture עניינה גם בתרבות ה"רגילה" – וגם בגידול, הִתְרּבוּת. המקור הוא בפועל הלטיני colere שפירושו לעּבֵּד, לגדל, וממנו כמובן to cultivate במשמעות זו, וגם agriculture, חקלאות, עיבוד האדמה. וכן, הקלְטֶרֶת שבאמצעותה מתחחים הגננים את הקרקע היא מ-culture. מעניין, שמאותו שורש גם המילה colony שממנה נוצרו הקולוניות וגם הקולוניאליזם. בהזדמנות אחרת נכתב כאן כי איתמר בן אב"י הציע במקום colonizer את המילה ישבָני, וחסר רק שלמתנחלים והמתיישבים היו קוראים ישבנים!

ה-culture, גם בלועזית בעיקר במשמעות החדשה יותר של המילה תרבות, השתרשה היטב בכל לשונות העולם, וגם בצירופים שונים: הוֹרטיקולטורה היא האומנות והטכנולוגיה של גידול צמחי תועלת ונוי (hortus, גן) - ומעולם אחר לגמרי, Kulturkampf היא בגרמנית מלחמת- תרבות. היום, משתמשים במונח זה ברוחב-יד, גם כשמדובר בעימות מינורי ובדברים שאינם ממש תרבות. הראשון שנשא את דגל הקולטורקמפף היה קייזר הברזל הפרוסי ביסמרק בסוף המאה ה-19, במאבקו חסר-הפשרות להחלשת הקתולים ומוסדותיהם בגרמניה.

וגם אם תחשבו שזה איפשהו על הרצף בין קוּלְטוּרָה לחלטוּרה (מילה ברוסית, שעניינה עבודה נוספת שעושה שחקן), ברור שסרטי הקאלט הם מכאן, קיצור של culture. אתם בהחלט רשאים לומר שהם תת-תרבות ולא תימצאו מתנשאים. הסוציולוג יסביר שתת-תרבות איננה מתן ציון לתרבות כלשהי ותיוגה כנמוכה משלנו, אלא תת במובן של חלקית, כלומר של חלק מהאוכלוסיה.