על האש, על הסכין

הנושא הזה ממש מלהיב – פשוט, מפני שהוא עוסק בשורש להב, וגם מפני שאין לו כל קשר ליחידת-המשטרה האופנתית.

שתי משמעויות נגזרות מן השורש, ועם מעט דמיון אפשר למצוא את הקשר ביניהן: להב של סכין – ולהבה של אש. והקשר: להבת האש כמוה כנצנוץ דמוי-ברק מדָבָר ממורט לאחר ליטוש. "פָרָש מעֲלֶה וְלהב חֶרֶב וּבְרק חֲנִית" אומר הנביא נחום, ורש"י מפרש שם: "כי סכין וחרב קרוי להב... חנית מרוטה ומברקת אור יוצא ממנה". בהתלהבות לא פחותה נזכיר מה שנאמר כאן בהזדמנות אחרת (אז ההקשר היה המילה אֵּש וגלגוליה), כי בעבר, המילה נלהב ציינה פשוט מה שנשרף, ואילו כמתארת מי שפועל בצורה נמרצת ומשולהבת היא מאוחרת יותר. גם באנגלית יש קרבה כזו בפעלים kindle ו-inflame, שבשניהם גלומות משמעויות של הצתת אש וגם של הלהבה ושלהוב, יצירת התלהבות למשהו. והיא יכולה גם ללבוש צורה מלהיבה ושורפת – אבל מאוד לא-מלהיבה, כפי שהיטיב לבטא בצורה כואבת משוררנו הלאומי: "וְעוֹד רָז אֶחָד לְָך אֶתְודֶה: / נפְשִי נִשְרְפָה בְלהֲבָהּ; אוֹמְרִים, א הֲ בָ ה יֵּש בָעוֹלָם – / מה-זאת אהֲבָה?"

הלשונות הלועזיות נטלו את הלהבה מן הלטינית flamma ויצרו מילים דומות באנגלית, צרפתית וכו'. היא קרובה לשונית של המילה היוונית phlegm שפירושה אֵּש, בערה – ובין נוזלי הגוף הנוצרים בתהליך של חום יש אחד היוצר אדם פלגמאטי, קר ואדיש. המילה הזו התגלגלה לכיוונים שונים כלהבה בשדה קוצים: מכלי-המשחית לְהבְיוֹר flame thrower, ועד מחבת ובה בננה éflamb משולהבת בלהבות מוּזָנות באלכוהול. ומכאן גם בעל הכנף flamingo שזכה לשמו כ"צבע הלהבה" – אבל לריקוד הפלמֶנקו אין כל קשר לכאן. בשמם היווני, הפלמינגו הם phoinikopteros, "אדומי-נוצות כדם". ומכאן גם המילים flamboyant, רעשני ומצועצע, דמוי-להבה, ו-flagrant, בוטה ומזעזע, ובמקור יוקֵּד, בעל רצון "בוער".

"ויְגָרֶש אֶת הָאָדָם וישְכֵּן מִקֶדֶם לְגן עֵּדֶן אֶת הכְרֻבִים וְאֵּת להט החֶרֶב המִתְהפֶכֶת לִשְמֹר אֶת דֶרְֶך עֵּץ החיִים", ומן הלהבה הלוהטת נעבור לחרב המתהפכת – ובעיקר ללהב, שעל מקורו הלשוני כבר עמדנו. blade, המילה האנגלית ללהב, חדשה יחסית ונסמכת על מילה דומה עתיקה יותר שפירושה עָלֶה, שהוא בעל צורה דקה ושטוחה. קרובה לה המילה הגרמנית Blatt, עלה, וממנה גם מילים אחרות שעניינן משהו דק כגון Blattgold, רדיד זהב (foil) – ואפילו נייר, ומכאן כינוי לעיתון או למגזין, וכך גם ביידיש. השפות שמקורן בלטינית העדיפו את המקור spatha שהיה כלי רחב עשוי עץ, אֵּת חפירה בעלת להב – ומכאן התפתחה spada, חרב באיטלקית – וגם סימן הקלפים spade, חרב באנגלית, שסימנו ♠ (לעיתים הוא נקרא עָלֶה) והכל מן הריבוי של המילה האיטלקית לחֶרֶב, כנראה כדי לציין את האס של החרבות. וסליחה שאנחנו לוקחים את זה רחוק מדי, אבל spado, מילה שמקורה ביוונית, פירושה סריס – והקשר המילולי לפעולה הקשורה בכך אולי לא מלהיב כל-כך – אבל בפירוש קשור ללהב הסכין.

לא נשאיר אתכם בנקודה כואבת זו, וכדי לחזור לעניינים שביומיום נזכיר שמן ה-spatha הלטינית התפתחה ה-spatula, מָרִית בעברית, המשמשת למריחה ולערבוב – מקצפת שעל פני העוגה ועד חומרי הסתימה שמערבב רופא-השיניים – וזהו כמובן גם המקור הלשוני של המילה הגרמנית Spachtel, מָרִית, וגם שמו של החומר המעורבב! ואם אנחנו כבר במטבח, נזכיר גם את ה-omelette, חביתה בצרפתית, על שום היותה דקה ושטוחה כמו להב, lame בשפה זו.