איזהו עשיר

"יֵּש רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תחת השָמֶש עֹשֶר שָמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ" אומר קֹהלת. לכן, כדי לא לשמור את העושר לרעתנו, נחלוק איתכם כמה תובנות על המילה עושר וגם נעשיר את ידיעותיכם.

עושר, אומר המילון, קרובה למילים דומות בערבית ובארמית שעניינן שפע. היא קרובה גם לשורש העברי עתר, אבל לא במובן בקשה, עתירה שמוגשת לבית המשפט – אלא כמו בצירוף עתיר-ידע. "ותגְדִילוּ עָלי בְּפִיכֶם וְהעְתרְתֶם עָלי דִבְרֵּיכֶם" נאמר בספר יחזקאל, ומפרשים: והעתרתם = והִרּבֵּיתם. גם ירמיהו מדבר על שפע, "עֲתֶרֶת שָלוֹם וֶאֱמֶת".

עושר נילווה תמיד לכוח ושליטה. על המשתה שעשה אחשוורוש נאמר: "בְּהרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶר כְבוֹד מלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִפְאֶרֶת גְדוּלָתוֹ", ולשלמה המלך אמר אלוהים: "וְגם אֲשֶר לאֹ שָאלְתָ נָתתִי לְָך גם עֹשֶר גם כָבוֹד". החיבור של הון ושלטון, עושר ושליטה, טמון כבר במילים: rich היתה rice באנגלית עתיקה במובן רם-דרג, חזק, שולט. רק מאוחר יותר היתה לעשיר, והכל משורש לשוני שמשותף לכמה מארצות צפון-אירופה, ובכלל זה גרמנית שבה reich (ומכאן השם רייכמן) הוא עשיר. ואם מעמיקים במקורות המילים מגיעים גם לשורש שממנו נגזרו regina ,regent ו-rex, כולן מילים שעניינן מלוכה ושליטה, וזה נקשר כמובן גם לרייך השלישי. כך מסכם זאת המילון האטימולוגי: "התפתחות המילה משקפת את הקשר בין עושר וכוח בעולם העתיק, ונראה שמובן הכוח מוקדם יותר". עם הזמן התפתח השימוש במילה עשיר כדי לציין מה שאינו דווקא ריבוי של כסף: חלב (וגם אורניום) מועשר, מצה עשירה וגם קרקע עשירה בחרסית.

כולם (אולי פרט למי שמאמינים ב"איזהו עשיר - השמח בחלקו" ממסכת אבות) רוצים להיות עשירים, ומוכנים לעשות הכל כדי להתעשר, גם מעשים לא-ראויים. כדי להתמודד איתם נחקק חוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט-1979. בפתיחתו נקבע שיחול על "מי שקיבל שלא על פי זכות שבדין נכס, שירות או טובת הנאה אחרת (להלן – הזוכה) שבאו לו מאדם אחר (להלן - המזכה)". מקור שמו של החוק בספר ירמיהו: "קֹרֵּא דָגר וְלאֹ יָלָד עֹשֶה עֹשֶר וְלאֹ בְמִשְפָט". על בעל-הכנף ששמו קוֹרֵּא אומר הפרשן: "מה דרכו של אותו עוף? אוסף ביצים שאינן שלו ויושב עליהן ומחממן עד שאפרוחין נבקעין מהן, כיוון שיוצאין לאוויר העולם ורואה שאינן דומין לו, מניחן והולך לו. אף אדם שגוזל וחומס את הבריות ועושה עושר ולא במשפט, בחצי ימיו יעזבנו ובאחריתו יהיה נבל". עושי העושר ולא במשפט, העשירים הישרים וגם "העשיר החדש", nouveau riche, כולם חלק במשוואה שבה יש מעט עשירים מצד אחד – ועניים רבים מצד שני, כי חלוקת העושר איננה שוויונית.

העושר הוא נחלתם של יחידים וגם של ארצות (גם כאן אין שוויוניות) ואחד מן החיבורים החלוציים והמהפכניים בתחום היה "עושר האומות" של אדם סמית האנגלי מ-1776, שהניח את היסוד לתיאוריה של "היד הנעלמה" המנווטת את המשק בצורה הטובה ביותר בלי התערבות הממשלה.

"פְלוּטוֹ כְלבְלב מִקִבּוּץ מְגִדוֹ" גיבור הספר "איֵּה פלוטו" של לאה גולדברג מביא את העושר דווקא לקיבוץ של השומר הצעיר. כוכב פלוטו וגם הכלבלב קרויים על שם פלוטו, אל השאול במיתולוגיה הרומית, מן המילה פלוטוס, אוצרות, כי בתפקידו היה אל האוצרות התת-קרקעיים. מכאן הפלוטוניום שבפצצות הגרעין – ולענייננו, גם הפלוטוקרטיה, שלטון העשירים, וגם plutomania, שגעון הרדיפה אחרי העושר, מילה שנוצרה כבר באמצע המאה ה-17 כי הרי אין בזה כל חדש.