הדודים הגיעו

"אצל הדודה והדוד / חגיגה כזאת עוד לא היתה" כתב, הלחין ושר דני סנדרסון – הייתם מאמינים שכבר עברו מאז 33 שנים? – ומה שקורה אצלם מהבחינה הלשונית הוא נושא ה"רגע".

כפשוטו, דוד הוא אחי האב או האם, ודודה היא אחות האב או האם. חוקר המילים קליין משער, כי מילים דומות-צליל בלשונות האיזור בהוראת דוד, ילד אהוב, אב חורג וכדומה, הן נגזרת של מִלמול התינוק דאד שממנו נולד גם זרם-האומנות דדאיזם. אבל דוד ודודה הם גם אלה שנשוּאים לדוד ולדודה, ואז הם דוד/ה "נרכש/ת". ויש גם לא מעט שפות שבהן מילים שונות מבחינות בין דוד מצד האם לדוד מצד האב, בערבית למשל הראשון הוא עם והשני הוא ח'אל. מן הדוד גזרו את הדודנים, בני-דודים. על עמים שונים המופיעים במקרא, כתוב אחד אומר רודָנים וכתוב אחר אומר דודָנים. "רּבִי סִימוֹן אָמר דוֹדָנִים שֶהֵּם בְּנֵּי דוֹדִין שֶל יִשְרָאֵּל, רוֹדָנִים שֶהֵּן בָּאִים וְרוֹדִין אוֹתָם" לפי מדרש רבה.

זהו ההקשר המשפחתי של הדודים, שהם גם שם למעשי-אהבה, ומי מומחה בעניין אם לא שלמה המלך שכך נפתח ספרו: "שִיר השִירִים אֲשֶר לִשְלֹמֹה. יִשָקֵּנִי מִנְשִיקוֹת פִיהוּ כִי טוֹבִים דֹדֶיָך מִיָיִן". מעשי האהבה קשורים כמובן לשימוש במילה דוֹד כדי לתאר אהוּב, בחיר-הלב, ידיד ורֵּע. שוב זהו שלמה המלך המפציר "אִכְלוּ רֵּעִים שְתוּ וְשִכְרוּ דוֹדִים". וכמובן, הסיפור שהיה לגיבורה עם הדוד שלה: "אָנָה הָלְך דוֹדְֵּך היָפָה בּנָשִים אָנָה פָנָה דוֹדְֵּך וּנְבקְשֶנוּ עִמָךְ. דוֹדִי יָרד לְגנוֹ לעֲרֻגוֹת הבֹּשֶם לִרְעוֹת בּגנִים וְלִלְקֹט שוֹשנִים. אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי הָרֹעֶה בּשוֹשנִים". מימין, גרסת הצייר מארק שגאל לאירועים. מה שברור הוא, שעֵּת-דודים המקראית היתה משהו שונה לגמרי ממיפגש-דודות, ולשירי הדוֹדים שהושמעו שם אפשר מאוד שנילוו גם פירות צמח הדוּדָאים (Mandragora officinalis אם דחוף לכם להשיג את חומר-הגלם) שכבר הקדמונים ייחסו להם סגולות רפואיות כמו חיזוק תאוות המשגל ומתן פרי-בטן. ועל כך מעיר קליין שככל הנראה שֵּם הצמח מתייחס לדוֹד, אהוב, ודוּדָא פירושו מעורר אהבה. "לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עד הבֹּקֶר נִתְעלְסָה בָּאֳהָבִים" אמר מי אם לא הדוד שלמה, הפעם בספר משלי.

בעברית, ולא רק בה, דוד ודודה הם כינוי כללי בפי הילדים לאדם מבוגר זר וגם זקֵּן. זכרו כמה פעמים ביקשו מכם "להגיד יפה שלום לדודה". הדוד תום מ"בקתת הדוד תום" להרייט ביצ'ר סטואו, היה דוד כזה ולא אח של האב או האם. עד היום, מספרת ויקיפדיה הכל-יודעת, משמש "הדוד תום" בקהילה האפרו-אמריקאית ככינוי גנאי לשחור המתרפס ללבנים ומנסה לחקות את מנהגיהם, תוך ביטול עצמי של זהותו. דוד אמריקאי לא פחות מוכר הוא Uncle Sam שנוצר ב-1813 ומשמש מאז סמל לארצות הברית, US. גם בשפות אחרות, האבחנה בין בני המשפחה די לא ברורה. uncle האנגלית הגיעה דרך צרפתית מהמילה avunculus בלטינית שהיא אחי-האם (לאחי-האב היתה מילה אחרת, patruus) אבל מילולית זהו סבא קטן. סביב 1800 זה החל להיות כינוי לאדם זקן, ובדרום ארצות-הברית ייחדו אותו לזקֵּן שחור שראוי לכינוי-חיבה. המילה האנגלית aunt לדודה (וגם לאשה מבוגרת ונחמדה, סבתא'לה) התגלגלה מהלטינית amita, דודה מצד האב, שהיא גלגול של amma, לשון-תינוקות לאמא, שקרובה כמובן גם למילה העברית אֵּם.

ידעתם את כל זה לפני שקראתם את ה"רגע"? ספרו לסבתא!