רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 656 · 15.11.2022 · יאיר פלדמן

מישהו שכח להכניס את התקציב לגשם?

בלט על הקרחת

אם בסוף הקריאה של עמוד זה תרגישו שיצאתם קֵּירחים מכאן ומכאן, זה מפני שעיסוקו בשורש קרח. ואם לא נקריח את התבשיל אפשר שנגלה קשר בין הקרחת לּבלֶט על הקֶרח. גביע גלידה יוענק למסיימים.

איור מתוך גיליון 656

עניינו העיקרי של השורש קרח הוא חשיפה, תלישה, גם בראשו של אדם – וגם בקרחת-יער. שניהם מעידים על מה שהיה ואיננו עוד. הבה נעשה מעט סדר: קירח הוא מי שנשרו שערות ראשו וקרח הוא מים קפואים. ועוד עניין סמנטי: קרחת היא באחורי הראש וגּבחת היא בקדמתו, ולפי רש"י: "שֶהקָרחת לְשוֹן אֲחוֹריִם וְגבּחת לְשוֹן פָנִים".

קוֹרח, שמרד בסמכותם של משה ואהרון, היה בן למשפחה מכובדת, ולכן חז"ל חיפשו בשמו רמזים למעשיו החריגים. לפי דבריהם, קורח נקרא כך מפני שעשה קורחה בישראל. כלומר, הוא גרם לרבים בעם ישראל למות, מי בבליעת הארץ, מי בשריפה ומי במגיפה שפרצה לאחר מכן. כמו ששריפה הפורצת בלב יער עבות מותירה קרחת ביער, כך מחלוקתו של קורח מול משה ואהרון גרמה ל"חור" בעם ישראל.

קירח – כמו למשל ג'ינג'י – הוא סימן-היכר, ולאו דווקא מחמיא. מי שלקח את זה קשה מאוד הוא הנביא אלישע שעליו מסופר "וְהוּא עֹלֶה בדֶרְֶך וּנְעָרִים קְטנִים יָצְאוּ מִן הָעִיר ויִתְקלְסוּ בוֹ ויאֹמְרוּ לוֹ עֲלֵּה קֵּרֵּח עֲלֵּה קֵּרֵּח. ויִפֶן אחֲרָיו ויִרְאֵּם ויְקלְלֵּם בְּשֵּם ה' ותֵּצֶאנָה שְתיִם דֻּבִים מִן היער ותְבקעְנָה מֵּהֶם ארְּבָעִים וּשְנֵּי יְלָדִים". מכאן שם ספרו המצמרר של מאיר שלו "שתיים דובים". הגמרא ניסתה להקל מחומרת המעשה, אבל גם קבעה שאחד מהעונשים שבהם לקה אלישע היה על "שגירה דובים בתינוקות". בדיון אחר בגמרא, בשאלה אם היה שם נס כלשהו, אומר אחד המשתתפים: "מי שאמר 'נס בתוך נס' – לא יער היה ולא דובים היו", ומכאן הביטוי המפורסם.

איך מקריחים? כך מספר התלמוד, ובין הסוגריים השלמות הרב שטיינזלץ: "אמשול לכם משל, למה הדבר דומה? לאדם שיש לו שתי נשים, אחת ילדה [צעירה] ואחת זקנה. ילדה מלקטת לו [שערות] לבנות [מתוך שערו, כדי שייראה צעיר, ואילו ה]זקנה מלקטת לו שחורות [מתוך שערו, כדי שלא ייראה צעיר ממנה, ועל ידי שתיהן] נמצא קירח מכאן ומכאן".

הקירחים, ככל הנראה, הם צרכנים קטנים מאוד של ג'ל לשיער – אבל המילה מתחברת יפה לכאן, כי gel הוא משורש לשוני מוקדם שמשמעותו לקפוא, קור, והוא נקשר לשורה ארוכה של מילים: החל מ-gelato, קפוא באיטלקית, שממנה יצר אליעזר בן-יהודה את המילה גלידה, בתוספת צליל דומה של מילה בערבית – וכלה בקרחון, glacier. כך גם הג'לטין והג'לי – וגם chill ו-cold מעולם הקור. וגם glacis, חלקלקה, קיר שנבנה בשיפוע מחוץ לחומות כדי להקשות על התוקפים. האם קֶרח קרובה מילולית לקרחת? ייתכן. עורך מילון בן-יהודה מביא אסמכתאות מלשונות אחרות שבהן "קרחא היא סופה וסערה, שהיא המְקָרחת ומספחת את האילנות, וכנראה זאת הוראתה הראשונה של המילה. ואמנם סערה וסופה מביאות איתן גם קור ושלג".

איור מתוך גיליון 656

לצלילי היצירה הפופולארית "לילה על הר קירח" של המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי אנחנו גולשים לאושיית האופנה קלווין קליין, מלטינית calvus, קֵּירח. ממנה למשל chauve בצרפתית במובן זה. קדמו לו קירחים מפורסמים אחרים ביניהם הרפורמטור הפרוטסטנטי ז'אן קלווין אבי הקלוויניזם, וגם הלורד קלווין, ה"מתחרה" של צלזיוס ופרנהייט שקבע את מינוס 273.15 מעלות צלזיוס לאפס המוחלט.

זהו, שמים קץ לקרחנָה, שאין לה כל קשר לכאן, והיא בערבית – בית בושת.