רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 742 · 13.12.2023 · יאיר פלדמן

צבוּעֵי כל העולם התאחדו (לא ציווי. בזמן עבר)

שעת מבחן

מכל בחינה שהיא ראוי לבחון את השורש בחן, ובלי ספק גם אתם תבחינו בכך.

בַּחַּן, לפי הנביא ישעיהו, הוא מבצר או מגדל-תצפית, ולכן הציע אוהב הארץ זאב וילנאי לקרוא כך לקיבוץ שהוקם ב-1954 בעמק חפר, במקום שבו היה "משלט 82" (תל בחן) שצפה על עמק חפר ומישור החוף במערב ועל צפון השומרון במזרח. הנביא צפה את נטישת המבצרים "הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָּבַּחַּן הָּיָּה בְעַּד מְעָּרוֹת", וגם הקיבוץ עבר עם השנים טלטלה גדולה ופירוק. כשבוחנים את השורש מקרוב משמעותו ברורה: התבוננות ובדיקה, אבל בחינה מעמיקה באמת לא כל אחד יכול לעשות, ולפי הנביא ירמיהו "וַּיהוָּה צְבָּאוֹת שֹפֵט צֶדֶק בֹחֵן כְלָּיוֹת וָּלֵב". וזהו גם מה שמבקש משורר תהילים: "בְחָּנֵנִי יְהוָּה וְנַּסֵנִי צרופה [צָּרְפָּה] כִלְיוֹתַּי וְלִבִי".

איור מתוך גיליון 742

שעת המבחן שלנו היא פרוזאית יותר וזכורה לא לטובה, כי מאוד לא אהבנו אותה כתלמידים (כולל אלה שעברו בהצלחה את האבחון לבעיות קשב וריכוז). עוד פחות ממנה אהבנו את הבוֹחַּן – ובעיקר בצירוף בוחן-פתע – שאיפשר למורים להנחית עלינו כמה שאלות במועד לא צפוי. לקראת סוף השנה הדברים התמצו בבחינות גמר ובבחינות הבגרות.

מתהליך הבחינה, שעניינה כאמור בדיקה והתבוננות ביכולות התלמידים וגם בכימיקלים המבעבעים במבחנה, נוצרו אבני-בוחן ותבחינים, קריטריונים, שלפיהם יוכרע ציונו של הנבחן או עתידו של פרוייקט כלכלי כדי שיעמוד במבחן הזמן. עדיין מן התחום הכלכלי, מאזן בוֹחַּן או מאזן בוחֵן, שבו מפורטות היתרות של כל כרטיסי החשבון של העסק, בעמודות של חובה וזכות. שלא כמו המאזן השנתי, אין חובה לערוך אותו, ומטרתו לאתר טעויות שנעשו בשלב הרישום החשבונאי הבסיסי.

איור מתוך גיליון 742

סיימנו את בחינות הבגרות, וכבר מחכה לנו המאבחנת הפסיכוטכנית של צה"ל – אבל רבים ניגשים לפני כן ל"טסט", מבחן הנהיגה המעשי, בניצוחו של הטסטר (אותה מילה גם למכשיר דמוי מברג הבודק ובוחן את קיומו של זרם חשמלי). לימים, נצטרך גם "להעביר טסט", מבחן שנתי לרכב במינוח הרשמי. הגיע יום הטסט – והכל נמצא בראש. ומדוע? מפני שהמילה test היתה במקורה כלי-חרס ששימש לבדיקה של מתכות יקרות. היא קשורה למילה הלטינית testum בלטינית, שהתגלגלה ל-testa באיטלקית ו-tête בצרפתית שפירושן ראש. מה לכלי-חרס ולראש? אולי בצורה הומוריסטית דימו את הראש לכלי העגול, ממש כשם ש-Kopf, ראש בגרמנית, קרובה ל-cup, ספל באנגלית, ול-kopp, ספל בגרמנית מוקדמת. הבה ונבחן: איך הגענו לטסט שהוא בחינה? לכך הגיעו רק בסוף המאה ה-16, כאשר המשמעות של בדיקת מתכות יקרות בכלי-מיצרף הורחבה לבדיקת נכונוּת וגם בדיקת יכולת והתאמה בתחומים שונים. כל אחד מאלה היה בוודאי test-case מעניין. בעברית, ההבחנה ביניהם לא קיימת, אבל בלועזית דווקא מבחינים בין ה-test שדיברנו בו ובין examination וקיצורו exam שהוא בחינה על חומר לימודי או של חומר ראיות בבית-המשפט, וגם הוא לא החל את דרכו בבית הספר אלא כמונח שעניינו לשקול, לחקור. הבנתם? "בְזאֹת תִבָּחֵנוּ". שאלת-הבחינה שלכם היא מי אמר זאת למי, ומתי?

איור מתוך גיליון 742