נופלים מהרגליים!

לרגל המצב, ה"רגע" נעמד על הרגליים האחוריות, ובעצם על הרגליים כולן, כדי לומר כמה מילים על מצבה של הרגל. נתחיל בשלושת המובנים הפחות-רגילים של השורש: הראשון הוא מובן של פעם, וכשיש יותר משתי פעמים הריבוי הוא רְגָלִים, ומכאן שלוש רגלים בשנה, וגם עולה-הרגל שאפשר שהוא מגיע לירושלים דווקא ברכב. המובן השני עוסק בריגול – אולי, אומר המילון, במשמעות של הליכה ברגליים ממקום למקום כדי לראות את ערוותם – וקרוב בצליל ובמשמעות הוא הרוכֵּל שהולך ממקום למקום. המובן השלישי עניינו בהרגלים ובהתרגלות לדברים, ויש מעט ניחוח של אקטואליה במובאה בעניין מספר בן סירא: "שלושה שנאתי וארבעה לא אהבתי. שָר הנִרְגָל בבתי המשתאות..." לענייננו טובים שני הפירושים שניתנו למילה נִרגל: מי שהתרגל בבתי המשתאות וניכר בכוסו, וגם מי שריננו וריכלו עליו בבתי המשתאות "שאין משאו ומתנו באמונה".

אבל מבחינת השימוש, את רגליהם של כל המובנים המשניים דוחק זה הבסיסי של הרגליים כגפיים תחתונות של בעלי חיים, שתיים אצל בני אדם ובעלי-כנף וארבע אצל רוב בעלי החיים – למעט מרּבֵּי-הרגליים, רּבֵּי-הָרגְליִם בשמם המדעי, שלקחו את העניין לאקסטרים. זהו מיון של עולם החי על רגל אחת, שכמובן אינו נר לרגליהם של המדענים ושל אלה המתאבקים בעפר-רגליהם.

הרגליים ואחר-כך ההליכה מלוות אותנו מראשית חיינו, ועד שנהייה "עם רגל אחת בקבר". ולכן, הלשון כוללת ביטויים רבים שעניינם הרגליים, ויש רגליים לדבר. משחר ההיסטוריה אנשים הלכו ברגל, ורגְלִי הוא גם מי שהולך ברגל, וגם תואר-הפועל: הולך רגלי. היות שהלחימה היתה חלק רגיל באורחות-החיים, הרגלי – ולימים החי"רניק – הוא מן הלוחמים הקדומים ביותר, וגם הכלי הפשוט ביותר במשחק השחמט (עוד נשוב אליו!) וכבר הוזכר כאן בהזדמנות קודמת, שחיל הרגלים הוא infantry שקרוב ל-infant שהוא תינוק בלטינית (ומכאן אינפנטיל) כי המדובר בחייל פשוט וחסר כישורים, בניגוד למשל לפרש. בשפות-לעז נטלו דווקא את המילה הלטינית ped, רגל, שקנתה לה אחיזה לשונית נרחבת. חשוב לא לבלבל אותה עם ped אחרת, ילד, שממנה פדגוג, מחנך-ילדים, פדופיליה ופדיאטריה, רפואת-ילדים. ה-ped שלנו יצרה בין השאר את הפדומטר המונה צעדים וגם את pedal האופניים – וממנה גם pied, כף-רגל בצרפתית (בשלב מאוחר נעשתה הבחנה בין הכף לרגל כולה), שממנה piéton, הולך-רגל. קרובה לה המילה האנגלית foot, שהיא לא רק כף הרגל אלא גם מידת-אורך של כ-30 ס"מ – רגל בעברית. מאותו שורש לשוני גם הפלאטפוס, כף-רגל שטוחה.

דריסת-רגל לשונית תפסה מילה אחרת המציינת את הרגל כולה, gamba בלטינית, דווקא בתחום כלי-הנגינה. בעבר, היתה משפחת כלי-קשת שנקראה viola da gamba, זו של הרגל, להבדיל מזו של הזרוע, ובעברית יפה כוֹנֶרֶת בֶּרְֶך. אין לאלה ולרגל כל קשר לפלפל אדום פחוס ושטוח שנקרא בפינו גמְבָּה, שכל הנסיונות לקשור אותו לענייננו עומדים על רגלי-תרנגולת. מי שאכן קשור לכאן הוא המשקל השירי יאמבּוּס שמגיע אלינו מן הרגל בצרפתית jambe, כשם שמשקל שירי אחר, דקטילוס, הוא מאצבע בלטינית, דיגיטוס – ומעולם אחר לגמרי ה-jambon הצרפתי, ה-jamón הספרדי וה-gammon הבריטי, כולם מרגלי החיה הלא-כשרה בעליל. אחרון חביב הוא ה-gambit, אותו רגלי מסכן, פִיֹון (גם מן השורש שמציין רגל) המוקרב במשחק השחמט כדי לקדם אינטרסים של כלים נכבדים יותר, אחרי ש"שָמו רגל" לשחקן היריב.

ואחרי כיתות-רגליים מייגע כזה, נקווה שתמצאו את הידיים ואת הרגליים (וגם אם תאבדו, ממש לא אכפת לי – !my foot)