על ראש הגנב בּוֹערים הקפּצוֹנים

לא לכל שאלה יש תשובה. על השאלה מדוע דווקא על ראשו של הגנב בוער הכובע, התשובה המתבקשת היא: למה? כובע! הבה נעקובה אחר גלגולי המילה כובע.

כוֹבע, ובכתיב חלופי קוֹבע, קרוב לארמית כוֹבְעָא וגם קוֹבְעָא. היום, אנחנו מבחינים בין כובע רגיל לבין קובע כמילה נרדפת לקסדה, כיסוי-ראש ללוחם. אבל במקרא, דווקא הכובע היה פריט של הלוחמים: "עִרְכוּ מָגֵּן וְצִנָה וּגְשוּ למִלְחָמָה. אִסְרוּ הסוּסִים ועֲלוּ הפָרָשִים וְהִתְיצְבוּ בְּכֹובָעִים מִרְקוּ הָרְמָחִים" קורא הנביא ירמיהו. וגוליית הפלישתי מתואר כך: "וְכוֹבע נְחשֶת על ראֹשוֹ וְשִרְיוֹן קשְקשִים הוּא לָבוּש".

אדם חובש כובע שמזכיר קצת סֵּפֶל שמניחים על הראש – ויש כנראה קשר, בעברית וגם בשפות אחרות. רוב הפרשנים, אומר חוקר-המילים קליין, קושרים בין קֻבּעת שמופיעה בתנ"ך במובן סֵּפֶל ("אֶת קֻבּעת כוֹס התרְעֵּלָה שָתִית מָצִית" אומר הנביא ישעיהו), לבין כובע/קובע שחובשים, וגם לגביע שהוא כלי דומה. חבל, אך אין קשר למילה מִגְּבעת, שהיא מלשון גֶבע, מקום מוגבה. כך בעברית – ובשפות אחרות תמצאו את cap שהוא כובע, והוא קרוב מאוד ל-cup, סֵּפֶל. הקשר אינו מסתיים בכך, ובהזדמנות קודמת צויין כאן הקשר המילולי גם בין הראש והסֵּפֶל. המילה והתפתחותה מעניינות מאוד: cap האנגלית מתייחסת ל-caput, ראש בלטינית, מילה שהתגלגלה לסוגים שונים של כיסוי ראש, בין אם כובע ובין אם בגד הכולל כיסוי ראש, וגם בגד חסר-שרוולים, cape באנגלית מודרנית. מקרה מיוחד הוא הברדס המחודד שנקרא אצלנו קפוּשוֹן, שלבשו הנזירים הקפוּצ'ינים, שנתנו את שמם (בגלל הדמיון לבגד) לקופים הקפוצ'ינים בעלי ציצת-השיער – וגם לקפה capuccino שצבעיו כצבעי הברדס הנזירי! אותו cap היה גם ל-cappello באיטלקית כובע, chapeau בצרפתית וקפלוּש במזרח אירופה, כמו זה הנראה כאן בתמונה. קרוב לו הוא ה-chaperon, בן-הלווייה, זה שמכסה ומגן – כמו הכובע – על הגברת הפגיעה. גם to escape, לברוח, מקורו בהשלכת המעיל, כיסוי הראש.

ה-cap לא צמצם את תפקידו לכיסוי הראש ותמצאו אותו בין אמצעי המניעה כי cervical cap הוא כובעון צווארי. ולא רק שם, אלא גם בגיאוגרפיה העולמית: cap זה, במובן של ראש, התגלגל גם ל-cape, שטח אדמה בולט, כמו כֵּיף התקווה הטובה, העיר קֵּייפטאון – וגם הבסיס לשיגור חלליות Cape Canaveral בפלורידה.

אצלנו מושלים בכיפה (שמקורה לא כאן אלא בשורש כפף) – ואילו לנוצרים יש קפֶלָה, chapel, כאשר הלטינית cappella היא מילולית cappa קטנה, או cape. במקור, הקפלה ציינה אתר דתי קטן, בדרך כלל לשמירת שרידים קדושים, אך עם הזמן התפתחה לאתר דתי בכלל. ומה עניין השירה א-קאפלה? alla cappella במקור, כלומר לפי הקפלה, ופירושו לפי הנוהג הכנסייתי הישן של שירים שאינם מלווים בכלי נגינה, והיום זה מיוחס לכל שירה קולית שאינה מלווה בנגינה.

בין הראש, ה-caput, לבין הכובע, ה-cap, צומחות – או לפחות היו שם כשנולדנו – השערות, שקשורות כל-כך לראש עד שגם שמן נגזר ממנו, capelli באיטלקית, cheveux בצרפתית ועוד. מכאן הצינוריות הדקיקות כחוט השערה, הצינוריות הקפילאריות, נימיות בעברית, כאלה שמוליכות למשל את המים בתוך גבעול הצמח.

פיצוץ, הא? הנגזרת הכי דמיונית היא של אקדחי הנפץ המרעישים של פורים. באנגלית, הם נקראים cap guns, מפני שהמטענים הזעירים הגורמים לרעש נקראים באנגלית caps (במקור היו מעין קעריות קטנטנות, בתצורה שקיימת גם היום ואחר כך הודבקו לסרטי נייר). ואיך הם נקראים אצלנו? קפְצוֹנִים! ואני מעלה כאן את ההשערה – שמתחדדת מפני שבאופן מוזר לא מצאתי הסבר מילולי לשמם – שקפצונים הם פשוט caps שעוּבְרתו! ועל כך כבר אמרו חברי הגשש החיוור: "מהעמדה לאוטו, מהאוטו לעמדה. מה זה פה, קפצונים?"