שותים לחיי נשיא ארצות הברית

אם שותים לא נוהגים, אבל ליּבֵּנו לא שָת לכלל הזה, ואנחנו נוהגים כרגיל במסע-המילים ומתייחסים לשורש ולגלגוליו, והשורש הוא שתה.

הכניסה למשתֶה לשוני זה מביאה אותנו להֶקשר-מילים מעניין שעליו עומד מילון בן-יהודה: השורש שתה, הוראתו הראשונה היתה לְמטָה. "האומר: הלך לשתות (כלומר למטה), והשומע הבין: הלך אל הנחל, אל מקום המים, כדי לשתות מים". ולכן, לפי בן-יהודה (המילונאים האחרים אינם עושים קישור זה), שתה הוא גם השורש של שֵּת – אחוריים, ישבן – מילה המשמשת גם כדי לציין תחתית ההר וגם המקום הנמוך שהנחלים זורמים אליו. ומייד נראה, כי הפירוש הזה אינו רחוק משימוש מודרני דומה באותו שורש. מי ששותה עוסק בשתייה – אבל כיצד נסביר את הקֶשֶר לְאֶבֶן מפורסמת שהיתה בבית המקדש ועליה ארון הלוחות? הנה כך אומר התלמוד: "אבן היתה שם מימות הנביאים הראשונים ושְתִייה היתה נקראת", ולפי האגדה היא נקראה כך מפני "שממנה הוּשְתָה [נוסד] העולם". לאבן הזו, שהיום נמצאת במסגד כיפת הסלע (בצילום מימין), אין קשר לשתייה של משקאות – אלא היא קשורה, מילולית כמובן, לשֵּת (האחוריים, התחתית) או לשֶת (כתיב אחר, במובן של בסיס), וכולם מתייחסים לאותו שורש. וגם תשתית היא מן השורש הזה: מה שנמצא למטה, בתחתית, ביסוד הדברים.

ועכשיו נוסיף לכך עוד משמעות, אף היא על אותה תשתית לשונית: הבד והאריג נוצרים מחוטי שְתִי שמוצלבים בחוטי עֵּרֶב – ויעידו הנחקרים שנצלבו בחקירת שתי וערב – והמשמעות היסודית היא זו של התשתית: כשם שהאריג נארג, נרקם, נוצר, כך גם לפי המקורות "ממנה [מאבן השתייה] נִשְתָה העולם". ובנוסח אחר נכתב שם נִשְתת העולם, שכן השורש שתת הוא צורת משנה של השורש שתה שעליו אנו משתיתים את הדברים. ולכן, שתאי הוא גם מי ששותֶה, וגם שם המקצוע של האורֵּג.

בכל מה שנוגע לשתייה, יש לנו עוד הרבה מה ללמוד מעמי העולם, שממש לא הצמידו את הנושא לא לתשתית ולא לאחוריים. bibere בלטינית פירושו לשתות, ולכן imbibe באנגלית פירושו לגמוע (מילולית: לשתות פנימה), וגם לספוג ולהפנים. מאותו שורש גם beverage, משְקֶה. גם לשונות אירופה האחרות נטלו את השורש: beber rápido הוא בספרדית מי ששותה (לא מים...) במהירות; בצרפתית התֶשֶר שניתן למלצר או לנותן-שירות הוא pour-boire, דמי-שתייה, ואילו biberon הוא בפשטות בקבוק-הנקה לתינוק.

לפי חוקרי-המילים, השורש הלשוני שהצמיח את bib ונגזרותיה, אחראי גם ליוונית pinein, לשתות – ומכאן ה-symposion שהוא מסיבת-שתייה - וגם ללטינית potare שפירושה לשתות, וממנה השלטים שתראו על ברזיות בצרפת עם הכיתוב eau potable, מי שתייה. ומאותו שורש גם potus, בלטינית שתוי, אבל יש מי שדרשו זאת: President of the United States, וכך גם נקרא אתר הביוגרפיות של נשיאי ארה"ב: potus.com

לחיים, בתקווה ששתיתם בצמא את הדברים!