האמת, סופה לצוף

הפעם "נציף" את השורש צוף שאחראי לכמה וכמה הצפות לשוניות. נתחיל, ונראה מה יצוף בהמשך, כי בסוף הכל צף (גם האמת) או כך לפחות אנחנו מצפים. נקווה שהדברים יהיו לפחות מעניינים "וּמְתוּקִים מִדְבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים" כלשון המקרא על המצוות שהן כדבש המציף את היערה, חלת-הדבש.

יש דברים שלעולם לא יצופו במים, וחזקה עלינו כבר מימי ארכימדס קשישא במאה השלישית לפני הספירה שנדע מה וכמה יצוף: על כך בדיוק הוא קרא "אֶאוּריקה" כשהסיק שגוף המוכנס לתוך נוזל, הנוזל מפעיל עליו כוח מנוגד לכיוון כוח המשיכה וגורם לו לצוף, ומה שקובע את עוצמתו של כוח הציפה היא צפיפותו של הגוף ליחידת נפח (משקלו, במילים פשוטות). לכן כדור ברזל ישקע במים, ואילו קרחון שחלק ממנו הוא אוויר ולא מים, יצוף עליהם. מחשבותיו וגילוייו של ארכימדס, ולא רק בתחום זה, ממש מציפים אותנו ברגשי-הערצה. חוקי הציפה שניסח מאפשרים לנו לבנות ספינות, צוללות ואיים מלאכותיים.

באחד ממקורותינו, פרקי אבות, עסקו בנושא מזווית קצת שונה: אדם אחד הבחין בגולגולת שצפה על פני המים ואמר לה בארמית "עַל דַאֲטֵפְתְ, אַטְפוְּך; וְסוֹף מְטַיְפַיְִך יְטוּפוּן", ובעברית "את טבעת בגלל שהטבעת אחרים. ובסופו של דבר, אלו שהטביעו אותך יטבעו אף הם". אמרו חכמים: "במידה שאדם מודד, בה מודדין לו". כך ראו את דרכה של האמת לצוף.

לעולם המודרני הגיע הנושא בעקבות הצפה של השוק במוצרים שנטען לגביהם שמחירם נמוך מדי, ולכן יצרנים מקומיים וגם יבואנים אחרים אינם יכולים להתמודד איתו. העניין הוסדר בחוק שעניינו היטל על מחירי היצף, אבל יש להעיר שהנושא אינו חד-משמעי. בקליפת-אגוז, כפי שהמשפטנים אוהבים לומר, אלה מוצרים שמחיר הייצוא שלהם לישראל נמוך ב-%2 לפחות ממחיר המכירה של היצרן בחו"ל, המחיר המקובל, הוא המחיר שמשלמים היבואנים בישראל עבור הטובין.

ועדיין בכלכלה, "הצפת-ערך", אשר כאשר מורידים ממנה את המסווה, בניסוח פשוט היא "מעין סיסמה של מנהלים... לשכנע אנליסטים, משקיעים ועיתונאים שבחברה מסתתר ערך חבוי שלא בא לידי ביטוי בשווי השוק שלה. המנהלים... מעוניינים לבצע מהלכים - חלקם אמיתיים וחלקם קוסמטיים - כדי 'להציף' את הערך ולחשוף אותו בפני ציבור המשקיעים".

מכאן להיסטוריה שאליה נכנסו (ויצאו, תודה לאל!) ה"חַרְצָפִים" שמילאו את חוף הים בתל אביב, תוצרי הפרשה אנושית שבמשך שנים הוזרמו לים באין מפריע, עד שהחלו לטפל כראוי בשפכים. מהם, למיתולוגיה נכנסה סדרת הטלוויזיה "החרצוּפים" ששלחה אנשי-ציבור להיסטוריה/למיתולוגיה.

מכאן נצוף ישר אל הלועזית, שבלשונות האחרות – כמו גם טוף בארמית! – השורש מציין ציפה וגם זרימה ושחייה. באנגלית זהו flow, שקרוב ל-float וגם fluent וגם fly שלכולם משמעות של זרימה. מכאן גם ה-flotilla כמו משט המרמרה. ומכאן גם flume, נהר זורם, מן הלטינית שאליה ואל הלשונות הנגזרות ממנה נצוף מייד. fleet, צי באנגלית, נתן את שמו ל- Fleet river , נתיב מים בלונדון, לימים Fleet Street, מקום מושבם של חשובי העיתונים וגם שם נרדף לעיתונות כולה. עם הזרם אנחנו שטים למקור לשוני מוקדם יותר שהשפיע גם על האנגלית ושפות הצפון וגם על הלטינית ונגזרותיה: ploein ביוונית לצוף, לשחות; plovere בלטינית "לרדת גשם", בעצם ליפול כשהכוונה לטיפות שנופלות וכך גם pluvial באנגלית. קרוב גם הפועל הלטיני fluere לזרום שממנו למשל pneumonia על שם זרימת האוויר בריאות; וגם fiume, נהר באיטלקית; וגם il pleut, יורד גשם בצרפתית וכנגדו המטריה parapluie. ואפילו פלוטוקרטיה, שלטון העשירים, על שם האל פלוטו, אל העושר שנשפך ומציף את העשירים. אבל דומה שכבר הגענו ל-overflow...

בעקבות ה"רגע" הזה, אין ספק שהקוראים הנאמנים יציפו את הכותב במיילים, בטלפונים או ביונֵי-דואר. יש למה לצפות למרות שזה כבר משורש אחר!