פרשת השבוע ישירות מפי הסוס

את הנושא הזה חייבים אחת ולתמיד לפָרֵּש: מה הקשר בין רוכבי-סוסים, נזירים, ציפורי-שיר ופרשת השבוע? כמובן, השורש פרש.

הסוס קדם לפָרָש, ולכן נפתח בו. כבר במקרא לו היה מעמד מיוחד בין חיות הבית, וביטויים רבים מעידים על יוקרתו: החל מהתיאור "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה ביָם", עבור דרך "ויעש לוֹ אבְשָלוֹם מֶרְכָבָה וְסֻסִים וחֲמִשִים אִיש רָצִים לְפָנָיו", ועד "רק לאֹ ירְּבֶה לוֹ סוּסִים" בספר דברים, כאחד מן הציוויים למלך הראוי. מעמדו המיוחד של הסוס נגזר כמובן מחוזקו ומהירותו, תכונות שאפשרו לו להיות הגרסה הקדומה של טנק המלחמה. אבל יש מי שמייחס לו גם תכונות של ידיעה, או לפחות של מקור-מידע "קרוב לעניינים". מכאן הביטוי straight from the horse's mouth, ישירות מפי הסוס, שהוסבר כמידע ו"טיפים" שמסרו "מקורבים" למהמרי סוסים, וככל שהמידע מוצק יותר הוא "קרוב למקורות". את ההסבר הזה קיבלנו ישירות מפי הסוס.

הסוס וכל מה שקשור בו הגיע גם למחוזות אחרים. מן הלטינית caballus, סוס, קיבלנו את cheval בצרפתית, caballo בספרדית ו-cavallo באיטלקית. ומכאן, כל לשון לקחה את ההקשרים למחוזות שלה: קצ'קבאל, היא cacio (גבינה באיטלקית) + cavallo, ונטען שהשם caciocavallo נובע מכך שאת שני שקי הגבינה היו משאירים להבשיל על גב הסוס. לצרפתים היתה מכונית סיטרון דה-שבו המפורסמת, כאשר deux chevaux הם בעצם "שני סוסים". אז נכון שהיה לה מנוע קטן מאוד של 425 סמ"ק, אבל בכל זאת היו לה יותר משני כוחות-סוס, והביטוי נגזר מצורת חישוב מיוחדת של מיסוי לפי כוחות סוס. ולמה רק לצרפתים? גם לנו היתה מכונית סוסיתא שהורכבה בישראל!

לסוס לבדו אין הרבה יכולות ודרוש לו פָרָש שינהג בו, ומי לנו כאלישע שביכה את אליהו הנביא "אָבִי אָבִי רֶכֶב יִשְרָאֵּל וּפָרָשָיו", ובעקבותיו הלכו גם מבכִים בעת האחרונה. הפרש הצרפתי הוא chevalier (כמו השחקן מוריס שֶבלייה), ואבירות – בעקבות כלי-הרכב המשמש את האביר, שכמובן איננו חי"רניק פשוט – היא chivalry. ומאותו עולם תוכן: במשחק השחמט, בפי העם הוא סוס, בלשון המגוהצת הוא פרש – ואילו באנגלית מעדיפים לקרוא לו knight, אביר. לפני ה-caballus, הלשונות השתמשו בצורה הלטינית הקודמת לסוס, equus. ברומי, אחד המעמדות הגבוהים נקרא מעמד הפרשים, ordo equester, מפני שהדרישה המוקדמת להשתייכות אליו היתה סכום כסף מספיק להחזקת סוס. אין לו קשר לאבירים הרכובים שיבואו בימי הביניים מאות שנים לאחר מכן. את equus תמצאו בעיקר בשמות מדעיים (לטיניים כמובן) של בעלי חיים, כמו Equus mulus (פֶרֶד) או Equus burchelli שהיא סתם זברה מצוייה. מאותו מקור לשוני קדום נוצרו גם ה-equus הלטיני וגם ה-hippo היווני, סוס, שממנו קיבלנו למשל את ההִיפופוטם, סוס היאור – וגם את ההיפוֹדרוֹם, מגרש מרוצי הסוסים.

והפָרָש העברי, איך הוא קשור לפרשה הזו? אכן, דרוש כאן פירוש. הפָרָש הוא בעצם סוס, עם קירבה מילולית לפרס בערבית ובעוד לשונות באיזור. מכאן גזרו בעברית ובאותן לשונות את הפָרָש שהוא הרוכב. אין לכך קשר לעוד שני שימושים לאותו שורש: הראשון הוא זה הנוגע לפירושים, ומכאן גם פרשנות, פרְשן וכדומה. והמשמעות השנייה היא זו שעניינה פרישָה, הפרדה. ממנה נגזרו גם הֶפְרֵּש (אבל לא פֶרֶש של המעי, שהוא ממקור מילולי אחר!) ופרָשָה – כגון פרשת השבוע, שהיא חלק נפרד, מופרש – וגם פרישוּת. ולכן, מי שמנהל חיי פרישות הם לא הפרשים (שאין להם קשר לעניין) אלא הפרוּשים, אלה שפָרשו מן הציבור, הפוֹרשים. ומה עניינה לכאן של משפחת ציפורי-השיר הקרוייה פרושיים? שמה המדעי הוא Fringilla cælebs, ועליה מספר חוקר-המילים קליין כי היא קרוייה כך מפני שהזכרים עפים בנפרד, לפני הנקבות, כדי להכין מקום דגירה. אבל זו כבר פרשה אחרת.