ה"רגע" כמרקחה!

הפעם, נרקח מרקחת שלמה של מילים שיביאו אותנו מיוון העתיקה ועד להכנת ריבה, בתקווה שאחרי זה לא נזדקק לשירותיו של בית מרקחת.

בעולם העתיק, הרקיחה היתה קשורה לסמים, אבל לא כאלה שמעשנים אלא בְּשמים מפיצי-ריח. הפולחנים הדתיים עשו שימוש נרחב בסמים ובמרקחות. בהוראות להקמת אוהל מועד מצטווה משה "וְאתָה קח לְָך בְּשָמִים... וְעָשִיתָ אֹתוֹ שֶמֶן מִשְחת קֹדֶש רֹקח מִרְקחת מעֲשֵּה רֹקֵּח שֶמֶן מִשְחת קֹדֶש יִהְיֶה". וכצפוי, אין היתר לכל אחד לעשות את המעשה כרצונו והוא מותר רק למורשי-פולחן: "אִיש אֲשֶר יִרְקח כָמֹהוּ ואֲשֶר יִתֵּן מִמֶנוּ על זָר וְנִכְרת מֵּעמָיו". ועל אסא מלך יהודה (שהכתוב מדגיש "וְגם בְּחָלְיוֹ לאֹ דָרש אֶת יְהוָה כִי בָּרֹפְאִים") אשר חלה ומת, נאמר: "ויִקְבְּרֻהוּ בְקִבְרֹתָיו אֲשֶר כָרָה לוֹ בְּעִיר דָוִיד וישְכִיבֻהוּ בּמִשְכָב אֲשֶר מִלֵּא בְּשָמִים וּזְנִים מְרֻקָחִים בְּמִרְקחת מעֲשֶה".

אולי מת מפני שלא היה בית-מרקחת תורן? בית המרקחת שאנחנו מכירים היום – לפחות כך היה לפני שהכל נמכר בקופסאות ובשפופרות, בצד תכשירי-הגנה משמש – נועד לרקוח את הסמים- התרופות לפי המינון והטיפול שמתאימים לכל חולה. מכאן שם המקצוע רוקֵּח וגם רקָח וגם השם רוקח, ואחד מהם היה ראש העיר תל אביב ולימים גם שר הפנים, וזכה לשדרות רוקח הנקראות על שמו. המקצוע הוא מרכזי בתרבויות שונות, ולכן, לפי אתר השמות של מוזיאון העם היהודי, המונח הערבי עטר והמונח הגרמני אפוֹתֶקר, שפירושם "רוקח", שימשו בסיס ליצירת שמות משפחה יהודיים. ואם כבר אנחנו בשמות זרים, השפה היוונית היא שתרמה לעולם את האפוֹתֵּיקָה כבית מרקחת. במקור, המילה ציינה בית מסחר, מילולית מקום שבו מונחות הסחורות – המילה התגלגלה גם ל-boutique – ולימים צומצמה המשמעות לבית-מרקחת, וגם נגזר שמו של האפותקר, הרוקח. אבל היוונית המודרנית דבקה דווקא בצורה אחרת שממנה נגזרו ה-pharmacy, הפרמקולוגיה ורשתות הפארם, ועליה כבר נכתב כאן בהזדמנות אחרת. תחילת המילה באותיות ph מעידה על המקור היווני. גם בצורה זו, הכוונה למי שעיסוקו בהכנת תרופות מצמחים, וגם בערבוב סמים שונים, והקירבה הזו בין סמים ותרופות קיימת בלשונות שונות, כולל עברית, כגון בצירוף סם-מרפא. גם מילון האקדמיה ללשון אומר כי מֶרְקָחָה היא תערובת רותחת של סממנים, שהם הסמים. כאמור, היוונים המודרניים בחרו לא באפותיקה, ואם אתם מתעקשים ממש, כך נראית המילה באותיות יווניות: οίεκαμραΦ.

הבלגן הלשוני הזה נראה קצת כמרקחה שבה זה מתערבב בזה – וכאן המקום להזכיר את האגדה הרווחת על עורך-לילה בעיתון "דבר" שהידיעות על הבלגן בעולם נערמו ערב אחד על שולחנו ולא יכול להחליט מה חשוב ממה כדי להכתיר את העיתון של מחר, ובחר בכותרת "העולם כמרקחה". סיפור יפה, אבל הנסיונות לאתר את הכותרת בארכיון העיתונות העברית עלו בתוהו. "ייקחכם השד, שוב הרקחתם מרקחה" מצטטים את אברהם שלונסקי.

תמימה יותר מתערובת התרופות היא המרקחת שרוקחים מפירות שונים. רוצים, קראו לה רִּבָה, מילה שחידש אליעזר בן-יהודה לפי המילה הערבית רוּּב במובן דומה. רוצים, קראו לה קונפיטורה שהיא מן הלטינית conficere, להכין, לשמר, צורת הכנה ממושכת של מאכלים שונים – למשל קוֹנְפִי שוּם וגם confit של ברווז – ואותה מילה תמצאו בעולם הביגוד המוכן, קונפקציה.