שיעור התעמלות ברשת עמל

"כִי אָדָם לְעָמָל יּולָד" נאמר בספר איוב; גם קהלת הנהנתן פסק-שאל בפסימיות "מה יִתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל עֲמָלוֹ שֶיעֲמֹל תחת השָמֶש" ואף תהה "וּלְמִי אֲנִי עָמֵּל וּמְחסֵּר אֶת נפְשִי מִטוֹבָה". בעקבותיהם, נצא למסע של התעמלות מילולית, ונקווה ששְכרנו יֵּצא בעמלנו.

עמל נקשר לעבודה, עשייה. כך בעברית וכך בלשונות הקרובות לה. בערבית, מאותו שורש, עמלִיה היא פעולה, וניתוח הוא עמליה ג'ראחיה (פעולה כירורגית), ממש כשם שבאנגלית המילה operation משמשת בשתי המשמעויות. אחרי עמל קשה, מן הראוי לאכול משהו, ואין כמו עוגיית מעמוּל של תמרים, ומעמול פירושו עשוי (ממוצר כלשהו), וגם מלאכותי. את הקלוריות המיותרות ראוי לסלק בהתעמלות, שהוגדרה כך באחד מספרי החוכמה: "פושטין ומקפלין זרועותיהם לפניהן ולאחריהן וכן רגליהן על גבי ירכותיהן ומתחממין ומזיעין". אבל, לפי התוספתא, לא כך בשבת: "אֵּין רָצִין בְּשבָּת כְדֵּי לְהִתְעמֵּל, אֲבָל מְטיֵּל כְדרְכוֹ". בעברית, עָמִיל פירושו מעוּּבָד, שטרחו הרבה בהכנתו, והתלמוד מבחין בין פת עֲמִילָה ופת שאינה עמילה. מי שעמֵּל לא מעט הוא בעל המשרד לשחרור סחורות בנמל, עֲמיל המֶכֶס, ושֵּם עיסוקו הועתק מן המילה הערבית עמִיל שגם היא מתייחסת למי שעשה, פעל. תמורת עבודת העֲמילוּת הוא מקבל עֲמָלָה, דמי תיווך, ואותה מילה בדיוק גם בערבית. העמיל, טיפוס עמְלָני משהו, שואל את עצמו: למי אני עמֵּל? ואולי בכל זאת צדק קהלת החכם באדם, שכמו כל בעל עסק היה מודאג מיורשיו: "וְשָנֵּאתִי אֲנִי אֶת כָל עֲמָלִי שֶאֲנִי עָמֵּל תחת השָמֶש שֶאנִיחֶנוּ לָאָדָם שֶיִהְיֶה אחֲרָי: וּמִי יוֹדֵּע הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל וְיִשְלט בְּכָל עֲמָלִי שֶעָמלְתִי".

כך אצלנו – וכך גם בלשונות אחרות: הסוכן שמקבל עמָלָה הוא agent, מן הפועל הלטיני agere, לעשות. ממנו המילה action, וגם agenda, דברים שיש לעשותם, וגם ריאקציה, עשיית-נגד.

דיברנו על המעמול ועל הפת העמילה – ונזכיר את העמילן, החומר שמצוי בדגנים ובקטניות, ורובנו מכירים אותו בעיקר מן השימוש (שבעבר רווח יותר) לעמלֵּן בגדים לפני הגיהוץ. אלא שלעמילן אין כל קשר לעמל ולעמלה, ומקורה במילה היוונית amylos, קמח דק, שנוצרה מצירוף התחילית a לציון שלילה + myle, טחינה, כמו המילה האנגלית mill שאותה תמצאו במילה windmill (ולכן היא טחנת-רוח ולא תחנת-רוח!) ממנה meal, ארוחה באנגלית, ובמקור המילולי דגן למאכל. וממנה גם Mehl, קמח בגרמנית, וגם השם הנפוץ Müller בגרמנית ו-Miller באנגלית – טוחן. ולא פחות חשוב, מוסד פריזאי ידוע, Moulin Rouge.

הוותיקים זוכרים היטב את "עמילן זהבה", כאן בתמונה, שיוצר במפעל "גלעם" בקיבוץ מענית, אשר קיבל את שמו משני המוצרים העיקריים שלו, גלוקוזה ועמילן. ואם בקיבוצים עסקינן, נזכיר את תל-עמל בבקעת בית שאן, מראשוני היישובים של "חומה ומגדל", דצמבר 1936. השם תל-עמל הוחלף לניר דוד ע"ש דוד וולפסון, נשיא הפדרציה הציונית (תרומת הפדרציה הותנתה בקריאת קיבוצים על שם שניים מראשיה) – ואחרי עשרות שנים חזר להיות ניר דוד (תל-עמל).

בעמל רב הגענו לקצה המסע, ונוכל להכריז, כמאמר השיר: "באה מנוחה ליגע ומרגוע לעמֵּל". היום, זה עלול להישמע קצת כתעמולת בחירות – ואכן, גם תעמולה היא מכאן, והיא חוזרת לאותה מילה ערבית עמִיל, סוכן. אבל, מקבילתה הלועזית propaganda היא ממקור שונה לחלוטין. אנחנו חוזרים בזמן לשנת 1622 כשהאפיפיור גרגוריוס ה-15 כינס מועצת-קרדינלים שתפקח על פעולות המיסיון, והיא נקראה Congregatio de Propaganda Fide, הקהילה להפצה של האמונה, שקיימת עד היום. מכאן התגלגלה המילה לכל פעולה או ארגון שמטרתו להפיץ נוהג או אידיאולוגיה, ואילו propagation היא הפצה ורבייה בתחום של צמחים, בפיזיקה (התפשטות של גל) וגם בגיוס מאמינים חדשים לדת.