קק"ל והחרמנים

ב"רגע" זה לא נשים את יהבנו על קרן הצבי, אלא בהשקעה בטוחה שתשמור על הקרן ואולי גם תניב רווח קטן. נתפוס את השור בקרניו – ונעסוק בקֶרֶן.

כמה מובנים עיקריים לה: הקרן שבראשם של בעלי-חיים, מעין זיז של חומר מוקשה; נקודת-ציון גיאומטרית וגיאוגרפית וגם תצורה של אנרגיה, כדוגמת קרן-אור. וכשמבלבלים ביניהם מקבלים את פסלו המפורסם של מיכלאנג'לו שבראשו זוג קרניים המעטרות את ראשו של משה, לפי הטענה מפני שהאומן הסתמך על תרגום לא נכון של הפסוק מספר שמות "וּמֹשֶה לאֹ יָדע, כִי קָרן עוֹר פָנָיו בְּדּבְרוֹ אִתוֹ". ההסבר הזה התקבע, אף שטוענים גם כי רוחב האופקים והידע של האומן מקשים לקבלו. לבעלי-חיים רבים קרניים, ולכן קרן נסמכה לדימויים, ביניהם כאלה שעניינם כוח ועוצמה – "בְּכוֹר שוֹרוֹ הָדָר לוֹ וְקרְנֵּי רְאֵּם קרְנָיו בָּהֶם עמִים יְנגח" מברך משה, לפני מותו, את יוסף – וגם חנה, אמו של שמואל הנביא, משוררת "רָמָה קרְנִי בּיהוָה רָחב פִי על אוֹיְבי".

צורתה המתעקלת של קרן בעלי-החיים הביאה לכך שהמילה הוטבעה בכלי-נגינה שזו צורתם – ולכן horn או corn, קרן, מוצאת את עצמה בכלי הנגינה Waldhorn שהיא קרן יער וגם ב-Corneinglese, קרן אנגלית, למרות שאינה מעוקלת וגם אינה אנגלית במוצאה. horn הוא גם צופר המכונית. ואם נחזור לבעלי החיים, מכאן unicorn חד-קרן, והקרנף rhinoceros, מילולית אף-קרן, שמרכיב הקרן בו, keras ביוונית ו-cornu בלטינית, הוא מן השורש הלשוני שיצר גם את horn. טבעה הקרני של הקרן גרם לכך שנמצא אותה גם בקרנית העין – cornea tunica בשמה המלא, ומילולית: ציפוי קרני. ואם תמהתם על הקִרבה הצלילית בין קרן בעברית ל-cornu, הנה סיכום קצרצר להערת העורך של מילון בן-יהודה: הקרניים (בריבוי) היו תחילה במשמעות של עול שקושרים לגב הבהמה, "ומובן יותר שעבר שֵּם של כלי מלשון ללשון אף בתקופה הקדומה, מאשר שם לחלק מחלקי הגוף".

את ההקשר הבא לא נדחק לקרן-זווית ונזכיר את הקרניים שהודבקו לגברים שגבירתם בגדה בהם: cornuto באיטלקית הוא בעל קרְנָן, ובאנגלית הצמיחו לו horns. במחזה "המון רעש על לא כלום" לשייקספיר בתרגומו של דורי פרנס אומרת באטריצ'ה: "שם [בדרך לעזאזל] יפגוש אותי השטן כמו בעל זקן עם קרניים על הראש". הדימויים ממין המין אינם נעצרים כאן, והאנגלית הסלנגית שדרגה את הקרן horn למילה horny, חרמן בלשוננו, כי horn הוא כינוי לזקפת הגבר. ומנין חרמן? לפי רוביק רוזנטל מקורה בערבית הספרותית חִרְמָאן שפירושה געגועים למגע מיני.

לבל נֵּיחשב בעיניכם הולכי-רכיל ויושבי-קרנות (לא תאמינו, אבל קרנות אלה הן כנראה שיבוש שהתקבע, ומקורו ראשי תיבות המילים קרקסים ותיאטראות!) נוסיף כי לקרן יש עוד כמה הקשרים לשוניים. הראשון יהיה ההקשר הגיאומטרי: הקווים שיוצאים מנקודה מסויימת וכולאים ביניהם זווית נקראים קרניים, והפינה שנוצרה יכולה להיות בקרן אפריקה או במוחרקה, קרן-הכרמל – ואולי גם (יש גם מדרש-שֵּם אחר) בהר הזוויתי Matterhorn בשווייץ. לא נדחק לפינה את התרגום הנאה בעיטת-קרן בכדורגל, שייבאנו מן האנגלית corner, זווית, פינה, קרובה כמובן גם של horn.

עם קרן-השפע המילולית הזו – והיו לנו בדרך כמה וכמה קרני-אור (rays באנגלית, radiation לקרינה ומכאן רדיאטור, המקְרֵּן הפולט חום בבית ובמכונית) – אנחנו מגיעים לכסף הגדול הנמצא בקרנות סודיות. ייתכן, שהקרן הכספית היא התפתחות המובן של הקרן שהוסרה מראשו של בעל החיים ושימשה לאחסון (בתנ"ך, של שמן- המשחה, ובימים מאוחרים יותר אבק שריפה). בכל מקרה, הקרן היא סכום יסודי שאליו נוספים הרווחים, הפירות. "אֵּלוּ דְבָרִים שֶאָדָם אוֹכֵּל פֵּרוֹתֵּיהֶם בָּעוֹלָם הזֶה, וְהקֶרֶן קיֶמֶת לוֹ לָעוֹלָם הבָּא: כִּבוּד אָב וָאֵּם, וּגְמִילוּת חֲסָדִים, והֲבָאת שָלוֹם בֵּּין אָדָם לחֲבֵּרוֹ; וְתלְמוּד תוֹרָה כְנֶגֶד כֻלָם" אומרת המשנה במסכת פאה. והדברים כל כך יפים, עד שהתנועה הציונת החליטה שיש צורך בקרן הקיימת לישראל וגם בקרן היסוד – ושכנעה רבים-רבים להעדיף אותן ולא להניח את מעותיהם על קרן הצבי.