מסע מים אל ים

כמנהגנו, אנחנו צוללים בים המילים, והפעם שולים ממנו את המילה ים. שכננו הקרוב ממערב, ימה, נוכח מאוד בחיינו ובלשוננו, בשפע של ניבים ושימושי-לשון. גודלו ועומקו של הים הם המקבילה הלשונית הרטובה של "כַּחוֹל אֲשֶׁר עַּל שְׂפַּת הַּים לרֹב".

המילה, שדומות לה תמצאו גם בלשונות האיזור כמו ארמית ופניקית, נמצאת איתנו כבר מראשית הבריאה, וליתר דיוק ביום השלישי "וַּיִּקְׂרא אֱלֹהִּים לַּיַּבשה אֶׁרֶׁץ וּלְׂמִּקְׂוֵה הַּמַּיִּם קרא יַּמִּים". מפתה לחשוב כך, אבל אין קשר מילולי בין ים למים, אף שהוא נעשה בספר ישעיהו: "כִּי מלְׂאה הארֶׁץ דֵעה אֶׁת יְׂהוה כַּמַּיִּם לַּים מְׂכַּסִּים". והפרשן אומר על כך: כמו שכל הים מכוסה במים כן יהיו כולם מכוסים וממולאים בדעת השם.

אומן המילים והמקורות העבריים ש"י עגנון נטל את הפסוק מספר תהלים שמדבר על "יוֹרְׂדֵי הַּים באֳנִּיוֹת", והפך אותו ל"יוֹרְׂדֵי הַּיוֹם בַּעֲנִּיּות", בסיפורו "בִּלְׂבַּב יַּמִּים" (בעקבות דברי יונה הנביא "וַּתַּשְׂלִּיכֵנִּי מְׂצוּלה בִּלְׂבַּב יַּמִּים”) המספר על חבורת "הנלבבים" ומסעה הקשה מבוצ'ץ' שבגליציה, הרחק מעבר לים, לארץ-ישראל.

יצחק שמיר, מי שהיה ראש הממשלה וספקן עם קבלות לגבי הסיכוי לשינוי באזורנו, אמר פעם "הערבים אותם ערבים, והים אותו הים". בערבית מדוברת אומרים רוּח בַּלֶׁטֶׁ אלְׂבַּחֶׁר! לך תְׂרַּצֵף את הים! תעשה מה שאתה רוצה, רק תעזוב אותי. אותה מילה לים, בַּחֶׁר, תמצאו גם בשמה של מדינת בַּחְׂרֵיין, שני ימים.

עכשיו נפליג למדינות-הים, כדי לראות אילו מילים הם דגים בו, והמילה שרבות מן השפות נסמכות עליה היא mare, ים בלטינית. הרומאים ניכסו את הים התיכון וקראו לו Mare Nostrum, הים שלנו. במקורותינו הוא נקרא הים האחרון וגם הים הגדול. השם הנוכחי, בלטינית Mediterraneum, ניתן לו רק אחרי נפילתה של האימפריה הרומית. מן המילה הזו כמובן גם הימאים mariners וגם הנחתים, המארינס, וגם מנזר "סטלה מאריס" כוכב הים על הכרמל, ו-Via Maris, דרך הים. מן המילה הזו אפילו המרינדה שבה שורים מיני מזונות, ובמקור הכוונה היתה לכבישת ירקות במי מלח-ים. למדינה הזערורית סן-מרינו אין בכלל חוף-ים או מרינה, והיא נקראת כך על שמו של מרינוס הקדוש אשר במאה הרביעית נמלט מהרדיפות והקים כנסייה שהיתה עם השנים לעיר-מדינה הטוענת לכתר המדינה החוקתית העתיקה ביותר, ובה כ-24 אלף תושבים, פחות מרבע תושבי חדרה.

גדול מן הים הוא האוקינוס, מילה ממקור יווני על שם הנהר שהקיף את חלק כדור הארץ שהיה ידוע אז, להבדיל מן הים הפנימי, התיכון. רק במאה ה-14 החלו לייחד את המילה לכמה מן הימים הגדולים, כגון האוקינוס השקט.

אף שלא לא הבאנו כאן חידושים עמוקים מני ים, בלשונו של המתרגם והחרזן חנניה רייכמן היה זה "מן הים הכללי - וטיפה משלי".