רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 214 · 15.11.2022

תשע"א, חותמים בנשיקה

מס שפתיים, או נשק סודי?

את ה"רגע" הזה נחתום בנשיקה, אבל לא לפני שנברר היטב את מקורה המילולי, בעברית ובשפות אחרות, ולאֵּילו מילים קרובות היא נוֹשקת ומשיקה.

השורש נשק קיים במשמעות זו גם בלשונות האיזור, ובערבית גם במשמעות של לחבֵּּר ביחד, לסדֵּר, מה שהביא כמה חוקרים לסברה כי המשמעות המקורית היא לגעת, להתאים, לצרף. ומכל מקום, למרות הדמיון, לנשיקה אין שום קשר לנֶשֶק (פרט לכך שהנשיקה יכולה להיות נֶשֶק סודי), וגם אין קשר לנשיכָה למרות הפיתוי לקשור בין הדברים: גם המילה דומה – וגם האיבר המשמש לנשיכה ולנשיקה הוא הפה. גם אל תחברו בין נֶשֶך, שהיא ריבית קשה, נשכנית, ובין הנשיקה.

איור מתוך גיליון 214

הנשיקה מלווה את האדם בכל חייו, מן החיבור הגופני שבין זוג האוהבים – ועד, אם זכה לכך, במיתת-נשיקה. חכמינו ידעו לתאר יפה את תפקידן של הנשיקות שנקראו בפיהם נשיקין (וביחיד נָשִיק): הנה כמה מן הדברים שמביא בן יהודה במילונו, מן המקורות: "שאין לך שום זיווג גופני תחתון שלא יקדמו לו ב' זיווגין רוחניים דנשיקין, והוא קודם שיזדווגו... זיווג תחתון מקדימין הנשיקין כדי לפייס הזכר לנקבה ולעורר בינהן תאווה". ורמח"ל אומר: "בנשיקין הזיווג הוא כפול... פעם א' קודם הזיווג ופעם א' בעת הזיווג עצמו ונקרא נשיקין ראשונים ונשיקין שניים". כך עוברים להם החיים בנעימים עם "יִשָקֵּנִי מִנְשִיקוֹת פִיהוּ כִי טוֹבִים דֹדֶיָך מִיָיִן" – ועד: "באותה שעה נְשקוֹ הקב"ה (למשה) ונטל נשמתו בנשיקת פה" (מדרש רבה). המילון של בן יהודה הוא סמכות יוצאת מן הכלל לעברית, ועל פיו יישק דבר.

איך כל המילים האלה עוברות ליד השורש המקורי? הן משִיקוֹת לו, עוברות לידו, נושקות, נוגעות-לא נוגעות. כך גם בספר יחזקאל: "וְקוֹל כנְפֵּי החיוֹת משִיקוֹת אִשָה אֶל אֲחוֹתָהּ וְקוֹל הָאוֹפנִים לְעֻמָתָם וְקוֹל רעש גָדוֹל". גם הגיאומטריה נטלה מן השורש הזה את המשִיק, הקו העובר ונוגע בעיגול רק בנקודה אחת. מכאן הטנְגֶנְס, מ-tangere, לגעת בלטינית. מכאן הכבישים הטבעתיים שמשיקים לערים הגדולות, נוגעים בהן אך לא חוצים אותן, ובאיטליה למשל הם נקראים tangenziale.

איור מתוך גיליון 214

נשקנו בלשונות אחרות, וזה המקום לראות מאין הן שאבו את הנשיקות. to kiss באנגלית ו-küssen בגרמנית שאובות לפי אחת הגרסאות מן הצליל המופק בעת הפעולה. הלשונות שמקורן בלטינית הלכו לשורש אחר: beso בספרדית (ומכאן השיר besame mucho, נשקיני הרבה), baiser (לנשֵּק, בצרפתית), ו-bacio באיטלקית (ומכאן ממתק השוקולד המוכר כל כך Baci, נשיקות). למילים האלה שורשים מכיוונים שונים: בספרדית, שיש בה הרבה מאוד השפעות ומילים מן הערבית, מילה אחרת לנשיקה היא buz – וזכרו את "אבּוּס עֵּינכ" בערבית, אשק לעיניך. גם באנגלית קיימת buss במשמעות של נשיקה. מעניין, שבלטינית יש הבחנה בין הנשיקה הארוטית saviari ובין osculum נשיקת-חיבה, מילולית "פֶה קטן", מן השורש שיצר גם את oral – אבל הצירוף שבו היא מוּכרת הוא osculum infame, הנשיקה המגוּנָה. ומדוע? כי ציידי המכשפות טענו שהמכשפות מנשקות את אחוריו של השֵּד, מה שאיפשר לו לפתות נשים!

נעזוב את המכשפות והשֵּדים לנפשם, ונחזור למילים. על השורש של beso ,bacio ודומותיהן, נטען כי הוא קרוב ליוונית bazo וגם pheme, שפירושן לדּבֵּר, מה שמעיד על הקרבה בין הדיבור - לשפתיים. אותו pheme התגלגל גם ל-fame, תהילה, ול-famous, מפורסם. הקשר: אני מדבר, אני נוכח, אני מפגין נוכחות. Fama היא האנשת השמוּעה במיתולוגיה הרומית. ואולי, לשמועה שלעתים אין כוונה טובה מאחוריה – נקרא לְזוּת-שפתיים?