מילים מכובסות בניחוח לבנדר

מעת לעת, ראוי לנקות את מה שצברנו (חטאים? תמונות בזכרון המצלמה?) ואך טבעי הוא שנעסוק כאן במילים שעניינן רחיצה וכביסה. "אִם יִהְיּו חֲטָאֵּיכֶם כשָנִים כשֶלֶג ילְּבִינוּ אִם יאְדִימוּ כתוֹלָע כצֶמֶר יִהְיּו" אמר הנביא ישעיהו, והביא את אומן הגרפיקה פרנק קראוס בשנת 1938 ליצור את המודעה המופיעה כאן.

רחצה היא פעולה יומיומית שעניינה ניקיון, וגם טקס דתי של היטהרות: נטילת ידיים ביהדות (קדֵּש וּרְחץ לפני סעודת ליל הסדר), הרחיצה לפני תפילת המוסלמי וכך גם במיסה הקתולית. היא מטהרת ומייפה כל כך, עד שהביאה את פיטן שיר השירים לטבוע את הדימוי "שִניְִך כְעֵּדֶר הקְצוּבוֹת שֶעָלוּ מִן הָרחְצָה". לצד הרחיצה (ולא נוכל לרחוץ בנקיון- כפינו אם לא נזכיר זאת) קיימת המטלה החשובה לא פחות של כביסה. כפי שצויין כאן בהזדמנות קודמת, השורש כבס קרוב ככל הנראה לשורש כבש (כן, זה מ"די לכיבוש") מפני שכובשים, לוחצים ודוחקים את הכבסים.

מכבסת-המילים עובדת במלוא התפוקה כדי לייצר מילים שעניינן לאו דווקא ניקוי בגדים: העולם הפיננסי מכיר את כיבוס הקוּפונים ואגרות-החוב, "תרגילים" כדי לחמוק ממס; קרובה לכך היא "הלבנה" של "הון שחור", ולא באקונומיקה. אלה "מלים מכובסות" שהן אמצעי לשוני שנועד לומר משהו חריף במילים עדינות, כמעט לא שייכות. אין זה עניין חדש, וכבר נאמר במקורות "לעולם יספר אדם בלשון נקייה". הציווי הזה מתייחס לשורה ארוכה של מונחים והיגדים שאין להעלות אותם על דל-שפתיים, וראוי להשתמש במילים שאינן "הדבר האמיתי" ועדיין הכל מבינים את משמעותן: מביטויים הנוגעים ליחסים שבינו לבינה (כגון תשמיש-מיטה או דרך-נשים) – ועד ביטויים תמימים לחלוטין, כמו "אור ליום" כדי לא לומר לילה שיש לו קונוטציה שלילית, או סגי-נהור (שתרגומו רב-אור) במקום עיוור. בלועזית, לשון נקייה נקראת euphemism, דיבור טוב ביוונית.

אומות העולם ולשונותיהן קשרו בין הרחיצה והכביסה ובין החומר העיקרי המשמש להן, מים. wash מתייחסת לאותו שורש לשוני שיצר את water באנגלית, Wasser בגרמנית ואפילו vodka הרוסית.

השפות שלטינית היא הורָתן, לקחו את הרחצה למקומות לא פחות מעניינים. בשפה-האֵּם lavare פירושו לרחוץ. כבר הזכרנו כאן את המיסה שעורך הכומר הקתולי ובה הוא אומר בין היתר lavabo שהיא צורת העתיד של lavare, "אני ארחץ" – והוא אכן נוטל את ידיו, הד לנאמר בתהלים "אֶרְחץ בְּנִקָיוֹן כפָי ואֲסֹבְבָה אֶת מִזְּבחֲךָ יְהוָה". ומאותו עולם תוכן: Lavanda dei piedi, רחיצת-הרגליים, היא טקס שנערך ביום חמישי הקדוש של מיסת הסעודה האחרונה, ובו רוחץ איש הדת את רגליהם של מאמינים (בדרך כלל 12, כמספר השליחים) בעקבות מעשיו של ישו – והרי כך נהגו גם בבני יעקב שהתארחו בבית אחיהם יוסף: "ויִתֶן-מיִם ויִרְחֲצוּ רגְלֵּיהֶם".

השימושים ההגייניים שמקורם ב-lavare (ובצרפתית laver), אינם מסתיימים בכביסה וברחיצת הרגליים: מאותו שורש עם lavatory שהם השירותים באנגלית – וגם latrine באותו מובן. על כל אלה, מן הראוי לכסות מעט בריח טוב, שאפשר לקבל אותו ב-lotion בניחוח מתאים, כמובן מאותו שורש. ואם חשקה נפשכם, הוא יהיה בניחוח לבנדר, lavendula בלטינית של ימי הביניים לצמח ששמו נקשר לשימוש בו כמבשֵּם אריגים. ואם כל זה לא יעזור, נוכל תמיד למסור את הבגדים ל-laundry, כביסה, שגם היא מכאן, מן ה-lavandaria הלטינית באותו מובן, והכל נניח ב-lavabo שהוא בעצם כיור. רק אל תוציאו עליו יותר מדי כסף, כדי שלא תיחשדו בהיותכם lavish באנגלית, כאלה ש"שופכים כסף כמו מים", ממילה צרפתית דומה שעניינה מבּוּל, זרם מים.

את אשד-המילים הזה נסיים ב-lava הזורמת מהר הגעש ויש שקושרים אותה לשונית לזרם של עפר ואבנים, כמו מים זורמים.