האם "לפני החגים" מחייב יותר מ"אחרי החגים"?
שביתת-נשק או הקץ לנשיקות
שתי מילים מאותו שורש, אבל שני מובנים שונים לגמרי, אלא אם אתם מאמינים שהשפתיים הן הנֶשֶק הסודי.
המובנים אפילו אינם מַשִּׁיקים זה לזה: על הנשיקות והשפתיים שמפיקות אותן כבר כתבנו בעבר, ממש שפתיים יישקו, והפעם נעסוק בנשק, אשר במציאות חיינו אין אפילו צורך להסביר מהו. אולי רק נעיר שהמילה נשק קרובה בצליל וגם במשמעות למילים בשפות-עבר נכחדות כמו אוגריתית ואכדית (כן, כבר אז היה נשק, והוא שימש בדיוק לאותן מטרות). ממנו נגזרו כמובן העוסק בו, הנַשָּק, והממלכה הקטנה שלו בכל בסיס צבאי, הנַשָּקִּׁיָּה (ולא נִּׁשְׁקִּׁיָּה כפי שהוגים רבים). במקור, השורש פירושו להיות מצוייד במשהו, וכך השימוש גם במקרא: "וְׁאֵלֶה הַבָּאִּׁים אֶל דָּוִּׁיד לְׁצִּׁיקְׁלַג... נֹשְׁקֵי קֶשֶת מַיְׁמִּׁינִּׁים וּמַשְׁמִּׁאלִּׁים בָּאֲבָּנִּׁים וּבַחִּׁצִּׁים בַקָּשֶת מֵאֲחֵי שָּאוּל מִּׁבִּׁנְׁיָּמִּׁן". המילון מציין גם את הצורה נָּשוּק, גם היא חמוש בנשק ולא מי שנישקו אותו.
הנשק כאמור איתנו מאז ימי קדם, אבל לעתים גם מניחים אותו בצד ומכריזים על שביתת-נשק, השונה מאוד מהפסקת-אש: הראשונה היא הסדר-קבע ויכולה להימשך גם שנים רבות, בייחוד בהיעדר הסכם-שלום, והשנייה היא מטבעה זמנית, מופרת לעתים קרובות ובדרך כלל לא ממש נשמרת. מבחינת המידרג, הפסקת האש פחותה בדרגתה משביתת-נשק, שהיא הפסקה מוחלטת של הלחימה, וגבוהה יותר בדרגתה ממצב הפוגה.

כל כך מרכזי הנשק בחיינו עד שמצא את מקומו גם בהמנון הפלמ"ח (מילים זרובבל גלעד ולחן דוד זהבי), ואפילו שלא נמצא לו חרוז הגון: "מִּׁמְׁטוּלָּה עַד הַנֶגֶב, / מִּׁן הַיָּם עַד הַמִּׁדְׁבָּר - / כָּל בָּחוּר וָּטוֹב – לַנֶשֶק / כָּל בָּחוּר עַל הַמִּׁשְׁמָּר!" הצירוף בָּחוּר וָּטוֹב לקוח מתיאורו של שאול בספר שמואל: "וְׁלוֹ [= לְׁקיש] הָּיָּה בֵן וּשְׁמוֹ שָּאוּל בָּחוּר וָּטוֹב וְׁאֵין אִּׁיש מִּׁבְׁנֵי יִּׁשְׁרָּאֵל טוֹב מִּׁמֶנוּ מִּׁשִּׁכְׁמוֹ וָּמַעְׁלָּה גָּבֹהַ מִּׁכָּל הָּעָּם".

"הקץ לנשק" (באנגלית A Farewell to Arms( הוא רומן אוטוביוגרפי למחצה שכתב ארנסט המינגוויי בשנת 1929 על חוויותיו כחייל אמריקאי בחזית האיטלקית במלחמת העולם הראשונה. הספר זכה לכמה תרגומים לעברית וגם לשני סרטי קולנוע.

בשפות אירופה, הנשק נגזר מן המילה arm, הזרוע שמפעילה אותו. ולכן הכוחות המזויינים הם armed forces, ו-armory הוא הנַשָּקִּׁיָּה. מכאן נגזרת גם הארמָּדָּה, הכוח החמוש, וכמובן army, צבא – וגם armistice שהיא שביתת-נשק. להפסקת האש משתמשים ב-ceasefire (נכתב לעתים גם cease fire) שמקורו במילה הלטינית cessare, להפסיק, לחדול. מאותו עולם- תוכן גם armor, שריון, ו- armored vehicle הוא כלי-רכב משוריין. הכל מן הלטינית armature, כלֵי-נשק, ציוד. מכאן גם הז'נדארמים, שהם בעצם Gens d'armes, בצרפתית אנשי-נשק או חמושים.
מותר להתנבא? הנשק – וגם, להבדיל, הנשיקות – יהיו איתנו כאן עוד הרבה שנים.