עובדה!

על עובדות אולי אי-אפשר להתווכח, אבל על מה שעומד מאחוריהן, ובעיקר על המילה עובדה, ראוי ללמוד משהו. עובדה שהדברים נכתבים כאן, ואולי גם נקראים.

עובדה, אומר המילון, היא "מעשה, בניגוד לדעה והשערה". מקור המילה בארמית עֻבְדא שפירושה עניין, מעשה. המשפט המוכר ביותר בהקשר זה הוא מן הגמרא "בְדִידִי הֲוה עֻבְדא", כלומר בי היה המעשה, כך בדיוק קרה לי. השורש הוא כמובן עבד שעניינו הוא , ולא רק כאן, עשייה ומעשה. כמו במקור הארמי של המשפט "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך", בדבריו של הלל הזקן שאמר לגוי שבא ללמוד ממנו את כל התורה על רגל אחת: "אמַר לוֹ: דַעֲלְך סְני לְחַבְרְך לא תַעֲביד - זוֹ הִיא כׇּל הַתוֹרה כוּלּה".

עבודה ועובדות הן חלק חשוב בחיינו, ולכן גם תמצאו את העובדות בצירופי-לשון לא מעטים. כך למשל "קובעים עובדות בשטח"; וכזה היה גם "מבצע עובדה" במרץ 1949, אחרון המבצעים של צה"ל במלחמת העצמאות, ובו נכבשו הנגב הדרומי ודרום עמק הערבה לרבות אילת. הקביעה הסימלית ביותר של העובדות בשטח היתה בהנפת דגל הדיו באום-רשרש. להיסטוריה המילולית נכנס גם המשפט המיוחס לאברהם הרצפלד, אדמו"ר ההתיישבות החקלאית: "גם פאקט זה עובדה". פאקט, fact באנגלית ו-fait בצרפתית, כולם מן הפועל הלטיני facere, לעשות. וכמו בעברית, גם הוא מצא את דרכו לצירופי-לשון ולמילים רבות שעניין כולן עוּבדות ועשייה. בצרפתית, עובדה מוגמרת היא un fait accompli. ומה שלאחר מעשה הוא post factum – ובעברית, שמקורה ארמי, המילה בְדִיעֲבַד, וגם זה מן השורש עבד: בדיעבד הוא הלחם של בִדְ (אשר, בארמית) + אִיעֲבַד (נַעֲשה). אותו היגיון תמצאו גם במילה האנגלית indeed, באמת, שהיא בעצם ה-deed, המעשה, הדבר שנעשה.

את facere שעניינו מעשה תוכלו למצוא בשורה ארוכה של מילים בלועזית, ביניהן manufacture שהוא מעשה-יד, תוצרת – ועד מכשיר פקסימילה (פעם, חידוש גדול והיום רהיט-עבר), זה שעושה משהו זהה. ואם אתם רוצים לראות זאת כך, הדברים האלה נכתבים כאן כמעשה bene factum כלומר לטובת מישהו (ובדרך כלל בחינם) והנהנים, המוּטבים, הם beneficiaries, גם כאן מהפועל facere, לעשות. והכל אמיתי, ממש de facto.