רגע של טריוויה מסע שבועי בעקבות מילים, שורשים וגלגולים אודות
גיליון 834 · 24.12.2025 · יאיר פלדמן

∕מצפון ∕ממזרח ∕מדרום ∕ממערב תיפתח הרעה?

ייקח אותך האופל!

איור מתוך גיליון 834

בוודאי תסכימו שכבר הגיעה העת להסיר את האיפול מן השורש אפל, ולהוציא את הדברים מן החושך אל האור.

המילון אינו מחדש הרבה על מקור השורש, למעט העובדה שהוא קיים גם בערבית במשמעות דומה. כל מה שחשוך ולא מואר נכנס להגדרת אָפֵל, ואין פלא שכל שימושי-הלשון הכוללים אותו הם בעלי גוון שלילי. כזה הוא טיפוס אפלולי (חידוש של ח.נ. ביאליק) שיש לו מן הסתם מחשבות אפלות ונכלוליות; כזה הוא הכינוי "אפֵילת ימי הביניים", שאין לו כל הצדקה עניינית אבל זהו כבר תחום-דיון אחר. ואם שכחתי עוד ביטוי – שייקח אותי האופל! וברור שלא לטובה התכוון מי שטבע מטבע-לשון זו. אומר מילון בן-יהודה, ולא ברור אם הוא מתכוון לחרוז הצלילי או למשמעות, או לשניהם: אָפֵל – נרדף עם שָפֵל.

גם במקרא תמצאו שלל גילויי אופל ואפֵילה, וכולם בקצה השלילי: המפורסם מכל הוא מכת חושך שנפלה על מצרים, "וַיֵט מֹשֶׁה אֶׁת יָדוֹ עַל הַשָמָיִם וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְכָל אֶׁרֶׁץ מִצְרַיִם שְלֹשֶׁת יָמִים", ופרשן המקרא המלב"ים אומר על כך: "שהאופל הוא יותר מחושך, שבִמקום חושך יצוייר נוגה הירח ואור הנר, לא כן במקום אופל". איוב קילל את יומו וגם את "הַלַיְלָה הַהוּא [שבו הרו אותו] יִקָחֵהוּ אֹפֶׁל אַל יִחַדְ בִימֵי שָנָה בְמִסְפַר יְרָחִים אַל יָבאֹ". ובמקום אחר הוא יותר פיוטי: "כִי טוֹב קִוִּיתִי וַיָבאֹ רָע וַאֲיַחֲלָה לְאוֹר וַיָבאֹ אֹפֶׁל". והפסוק הידוע מישעיהו "וְזָרַח בַחֹשֶׁךְ אוֹרֶָׁך וַאֲפֵלָתְךָ כַצָהֳרָיִם" הושאל לרומן המפורסם "אפילה בצהריים" של הסופר ארתור קסטלר שהתאכזב מן הקומוניזם. הוא פורסם ב-1940 על רקע הטיהורים הגדולים שביצע סטאלין בשורות המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות והודאתם של בכירים במפלגה בפשעים שלא עשו.

אפשר בהחלט לומר שמוסקווה של אותם ימים היתה לב המאפליה. במקור, מַאְפֵלְיָה (זה הניקוד!) היא מקום חרֵב וצחיח, על פי הפסוק בירמיהו "הֲמִדְבָר הָיִיתִי לְיִשְרָאֵל אִם אֶׁרֶׁץ מַאְפֵלְיָה". עם הזמן הוסיפו לזה את האפילה, "ואמרו כי הוא מורכב מן מאפֵל ומן יה, כמו שלהבתיה" לפי מילון בן-יהודה. וגם רש"י נוטה לקשר זה ואומר: "מאפליה לשון חשך".

לא רק אפל ונכלולי, אלא גם מה שמורכב ועמום ולא מובן מתקשר לכאן. כזה הוא כינויו של הפילוסוף היווני הרקליטוס, בערך 500 לפני הספירה, שזכה לכינוי "הָאָפֵל" על שום המורכבות של הגיגיו הקשים להבנה, שעיקרם כי השינוי הוא אלמנט מרכזי במציאות. לכן, מיוחס לו הביטוי "פַאנְטָה רֵיי", ביוונית "הכל זורם". האפל בשמו מיתרגם בלשונות אחרות ל-obscure – וזהו בדיוק הקשר ל"camera obscura", ובעברית ארכאית "לִשְכָה אפֵילה", שהיא הכינוי שניתן בעבר לאב-טיפוס של המצלמה, לא זו של הסמארטפונים, אלא דור אחד אחורנית, זה של סרטי הצילום. obscure היא מן הלטינית scurus, מכוּסֶׁה. לפי אותו היגיון לשוני, התגלגלה המשמעות לחשוּך, ועם השנים נוספו לה המשמעויות של לא ברור וגם של אדם אפל.

ועוד מתחום האופטיקה: אסף הרופא, ראשון הרופאים העבריים שהותירו כתבים רפואיים, כנראה בין המאות 6-9, מדבר על "העין המְאוּפֶׁלֶׁת והמנושפת" כשהוא מתאר את הגורמים לאובדן הראייה: "משם תנשפנה העיניים ותשכון עליהם עמוּמה ואופל". עמימות זו היא אחותו התאומה של האיפול.

איור מתוך גיליון 834

וכדי לא להותיר דבר obscure, קיארוסקורו (באיטלקית Chiaroscuro( "כהה-בהיר", הוא מונח מתחום הציור ועיקרו שימוש בניגודיות חדה בין אזורים כהים לבין אזורים בהירים בציור. ואין מתאים מלקנח בקישקע, מעי ביידיש, שהמילון האטימולוגי מוצא את מקורו המילולי באותו שורש לשוני של ה-scurus, במשמעות של להסתיר, לכסות. וזהו הסבר שגם אם אינו נכון, מגיע ממש מן הקישקעס!