גדר ההפרטה

איפה עוברת גדר ההפרדה בין הפרט והכלל? לפחות מן הבחינה הלשונית הדברים אינם כה ברורים וחד-משמעיים, וראוי להתייחס לכך בפרוטרוט ובלי לפרוט על נימות רגישות מדי.

כפי שהבנתם בוודאי, פרט, פרד וגם פרר ופרס שייכים לקבוצת שורשים שעניינם חלוקה, הפרדה. (קבוצה אחרת היא קצץ-קצר-קצב ואחרים שעניינם חיתוך). לכן, יהיה קשה מעט להפריד ביניהם – אבל ננסה לשמור על פרטיותו של כל אחד מהם. לפרט משמעויות רבות; אחת המוקדמות שבהן עוסקת בכסף ובפריטה של מטבעות גדולים לקטנים, ובמקורות מופיעה גם פריטה כזו של פרי הרימון לגרגריו (אבל נגינה בכלי-פריטה היא ממקור אחר). ועדיין בענייני כסף, נזכיר את הפְרוּטה שהחליפה את המִיל המנדטורי, ואחר כך פינתה את מקומה לאגורה. אוהבים לומר "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים" – משפט שמקורו האנגלי ")God is in the detail(s" לא ברור, ומיוחס לאדריכל מיס ואן דר רוהה – ואכן חיינו מלאים פרטים ופריטים שונים. בעקבות הארמית חודשה המילה פְרָטָה לציון רשימת החפצים הנמצאים במקום מסויים, אינוונטר בלעז, אבל את מקומה כבשה המילה מצאי, שמתחברת היטב במשמעות ובצליל למילה מלאי, שהוא מה שאמור להיום במקום ולא בהכרח נמצא. על לוחות שנה עבריים תמצאו לעתים כתוב לפ"ק, לפרָט קטן, כדי להורות שהשנים כתובות בו בלי ספרת האלפים: תשע"ח ולא ה'תשע"ח, שזו צורת הכתיבה לפ"ג, לפרט גדול.

עוד מילה שנתחדשה היא פרטיכל, עִברוּת של פרוטוקול – אבל הלשונאים לא אוהבים אותה. "ואיך נאמר ברבים? פרטי-כלים – לא יעלה על הדעת... מוטב להנהיג לשם זה פְרָטוֹן" כתב הלשונאי יצחק אבינרי ב-1946. שנים אחרי זה הוא השתלח במילה פריט, שהשתרשה כה יפה: "בחלונות-ראווה נתקלתי ב'פריט' במקום מצרך ותוצר... פריט זה – חידוש מיותר הוא, ולא נתחדש אלא בעקבות 'אייטם' האנגלי... חידושים קלוקלים ויתרים פוגעים בדמות שפתנו לא פחות משיבושים. וכל כמה שהחידוש מיותר – כן ישתרש וכן יפשה". מעניין, מה היה אומר על ההפרטה: בוודאי היתה מרגיזה אותו מאוד, בעיקר מן הכיוון הלשוני.

לדיון מפורט זכאי גם השורש פרד, שמשמעו דומה מאוד. הוא קרוב לערבית פרד, היה יחידי, וגם לפרְד, יחיד. גם עניינו בהפרדה של דברים, פרטים. הפרֵּידות אינן דבר חדש: "הֲלאֹ כָל הָאָרֶץ לְפָנֶיָך הִפָרֶד נָא מֵּעָלָי אִם השְמאֹל וְאֵּימִנָה וְאִם היָמִין וְאשְמְאִילָה" אומר אברם ללוט, בגרסה הראשונה של רעיון שתי מדינות לשני עמים ושל גדר ההפרדה. שנים אחרי זה, טבעו קיסרי רומא את הכלל השלטוני Divide et impera, הפרֵּד ומשול.

החלוקה לפרטים קטנים ונפרדים עמדה ביסוד הפיזיקה כבר מזמן הקדמונים שדיברו על האטום, a-tomus, שאינו ניתן לחלוקה – ואכן היה מי שניסה לקרוא לו בעברית פְרָד, מילה שלא נקלטה, אבל בהחלט נקלטה הפְרוּדָה, המולקולה, שהיא היחידה הקטנה ביותר של החומר ובה כמה וכמה פְרָדִים – אטומים, ולא כאלה שהם הכלאה בין חמור לסוסה (כנראה מן המשמעות של בעל חיים נפרד). ואם, כמו הפֶרֶד, אתם מתעקשים מאוד על צנעת-הפרט, נוסיף לרשימה הזו את הפרוּדים והפרוּדות לאחר שנתפרדה החבילה המשפחתית.

הבלבול גדול, והאם נכריע במשחק "זוג או פרט" – או שמא "זוג או פרד"? האקדמיה ללשון הקדישה לכך דיון מפורט וסיכמה: "שתי המסורות הגיוניות וסבירות". במקור, פֶרֶט שימשה לציון מספר לא זוגי, אבל כנראה בהשפעת הערבית פרְד למונח זה, השתרש גם פֶרֶד בעברית. ועוד לפי האקדמיה, בימים עברו המשחק הידוע "זוג או פרט" נקרא בשם "תָם וחָסֵּר" – תָם הוא מספר שלם, כלומר זוגי, וחָסֵּר הוא מספר אי־זוגי. משחק בשם זה נזכר בספרות הרבנית של ימי הביניים בקשר לשאלה אם מותר לשחק בו בשבת.

בלועזית הנסמכת על הלטינית, pari הם המספרים הזוגיים (כמו בוועדה פריטטית, שיש בה ייצוג שווה), dispari הם המספרים הלא-זוגיים, הבלתי-נחלקים. וכך גם parity התכונה של אי/זוגיות.