שחקי, שחקי על החלומות

ה"רגע" הזה הוא ממש חלומי.

חלום, אומר מילון בן-יהודה, הוא "חזון שאדם חוזה בשֵּינה, שנדמה לו כאילו הוא רואה זאת באמת". מילה דומה באותו מובן קיימת גם בערבית ובארמית. בצידה, יש משמעות נוספת לשורש חלם, להיות חזק. ממנו נגזרה ההחלמה, ההתחזקות ממחלה – וגם החוֹלָם שכונה "התנועה החזקה". גם את שמה של אחְלָמָה, האבן הטובה שהיא אחת מאבני החושן, יש דורשים כמחזקת ומחלימה. ויש גם מי שקושר בין שתי המשמעויות: "חֲלוֹם טוֹב - דִכְתִיב: ״וְתחֲלִימֵּנִי וְתחֲיֵּינִי״, כדברי מסכת ברכות.

החלום שמעניין אותנו ובאנו להבין את שִבְרוֹ, מסקרן את האנושות מאז ומתמיד, בעיקר בגלל השאלה מהו פשרו. המקרא מלא בחלומות וחולמים. המפורסם בחברי נבחרת החלומות הוא יוסף בעל החלומות: הראשונים, אלה שבהם התנשא על אחיו, דבר שהתאמת מאוחר יותר כאשר שלט בהם כשבאו מורעבים מכנען – והאחרים, אלה שפתר למלך פרעה בשבתו כ"צפנת-פענח", יחידה 8200 של פעם. גם הם התממשו, וסייעו להצלתם של המצרים וגם של אֶחיו בני יעקב (גם הוא חולם ידוע על סולם שראשו בשמיים ובו עולים ויורדים מלאכי אלוהים). שם גם התקבעה הגישה שחלומות הם דרכו של אלוהים להעביר מסרים: "אֵּת אֲשֶר הָאֱלֹהִים עֹשֶה הִגִיד לְפרְעֹה" אומר יוסף למלך מצרים.

במקורותינו תוכלו למצוא התייחסויות שונות ומנוגדות לחלומות ולחולמים: מצד אחד נאמר בגמרא "חֲלוֹם - אֶחָד מִשִשִים לנְבוּאָה", כלומר יש בחלום חלקיק קטן של נבואה לעתיד, ובכך מתייחסים למאפיין העיקרי של החלום. החולם והנביא מוצבים בדרגה אחת (אף שבמקרה המתואר בספר דברים דינם מוות): "כִי יָקוּם בְּקִרְּבְךָ נָבִיא אוֹ חֹלֵּם חֲלוֹם וְנָתן אֵּלֶיָך אוֹת אוֹ מוֹפֵּת". וכמובן, הסיפור של יוסף מציג "הוכחה" לכך שהחלום הוא נבואה שהתגשמה. ומצד שני, יש ביטויים לא מעטים בשפה, ישנים וחדשים, בגנותם של החלומות. למשל, "החֲלוֹמוֹת שָוְא יְדּבֵּרוּ" בספר זכריה ובעקבותיו בתלמוד, או "חלומות באספמיא" המאוחר יותר, חולֵּם בהקיץ או סתם טיפוס חולמני.

החלומות ופשרם סקרנו אנשים מאז ומתמיד: מדוע, ועל מה, אנחנו חולמים – לפי רש"י "דֶרְֶך החֲלוֹם לָבוֹא בְּרֹב הִרְהוּרִים שֶאָדָם מְעיֵּן וּמְהרְהֵּר בּיוֹם" – ועד כלים "שימושיים" לדעת מה בדיוק יתגשם, למשל: "הָרוֹאֶה תרְנְגוֹל בּחֲלוֹם - יְצפֶה לְבֵּן זָכָר". מה שברור שאיננו שולטים במהלך החלום ובתכניו, חלום טוב או חלום רע. והנה, גם לכך נמצא פתרון. לפי השולחן ערוך, "יָפָה תעֲנִית עִם התְשוּבָה לְבטֵּל חֲלוֹם רָע" – ומכאן נוצר המנהג של תענית חלום, מעין גלולה של הבוקר שאחרי. "הָרוֹאֶה חֲלוֹם רע צָרִיְך לְהִתְענוֹת לְמָחָר. כְדֵּי שֶיָשוּב וְיֵּעוֹר בְּמעֲשָיו וִיחפֵּש בָּהֶן וְיחֲזֹר בִּתְשוּבָה. וּמִתְענֶה ואֲפִלוּ בְּשבָּת", כותב הרמב"ם. המהדרין יוסיפו לכך "הטבת חלום" שמטרתה למנוע את התקיימות החלום והשפעתו. עיקרו של הטקס הוא בקשה משלושה מידידיו הרוצים בטובתו שיאמרו שהחלום שראה הוא חלום טוב. ואם זה נראה לכם חלמאי מעט, אין כל קשר, כי חלמאי הוא מחכמי חֶלֶם.

עכשיו נותר רק לחלום על כך שגם המילים הלועזיות תהיינה לא פחות חלומיות, למרות שהן גוררות אותנו לשינה עמוקה: באיטלקית וספרדית למשל, sogno ו-sueño נגזרו מלטינית somnium שבאה מן המילה sonno, שינה. בהזדמנות אחרת הוזכר כאן סם מרדים שפועל כ-somniferous, ואם המקרה קשה נזדקק למורפין שקרוי על שם Morpheus אל החלומות בספרות הרומית, שהיה כצפוי בנו של Somnus, אל השינה. בגרמנית, חלום הוא Traum, כמובן קרוב של dream האנגלית – ואין לו קשר ל-trauma שהיא פצע, כאב.

ואנו, היינו כחולמים על שהגשמנו עוד חלום!