סוג של

מילים יש מכל המינים ומכל הסוגים. אבל הפעם נעסוק בסוגיית המילה סוג, וגם נציג כמה הסתייגויות מתבקשות.

שורש אחד, סוג, ולו כמה משמעויות: הראשונה מצוייה במילה נסיגה ובשם הפועל לסגת, כמו צבא שנסוג לאחור מפני אוייב, וכמוהו גם ניב-הלשון נסוג אחור "יען בוש מתקוותו לפלוני" לפי מילון בן-יהודה. מכאן גם הסגת-גבול (ולא השׂגת גבול) שכבר זכתה לגינוי בספר דברים: "אָרוּר מַסִּיג גְּבוּל רֵעֵהוּ" – לפי רש"י, "שמחזיר סימן חלוקת הקרקע לאחור לתוך שדה חבֵירו למען הרחיב את שלו" - לאור הציווי "לאֹ תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ אֲשֶׁר גָבְּלוּ רִּאשֹנִּים". דרכנו אל המשמעות השנייה סוגה בשושנים, והביטוי הבולט ביותר שלה הוא בשיר השירים: "בִּטְּנְֵך עֲרֵמַת חִּטִּים סוּגָה בַשּׁוֹשַנִּים". הכוונה למה שמגודר ומוקף, יש לו סייג וגבול. חז"ל הרחיקו לכת בפירוש ואמרו כי הנמשל לדברי הכתוב היא הדרגה המוסרית של עם ישראל, שאינם צריכים גדר וסייג חזקים כדי למנוע אותם מעבירה, ומספיקה לכך גדר עדינה עשוייה שושנים. אבל בלשון ימינו הסוּגָה היתה למשהו אחר ומייד נגיע אליה – ואילו הביטוי סוגה בשושנים יוחד לדרך קלה שאין בה קשיים.

וכך הגענו לסוג מן הסוג השלישי, שהוא השגור בלשוננו, ומבטא את החלוקה הפנימית של דברים הכוללים יותר ממין אחד. את ההיררכיה של החלוקה אפשר לראות היטב במפעלו המונומנטלי של השוודי קארל פון לינה שחי בסוף המאה ה-18, מייסד שיטת המיון המדעית המודרנית לעולם החי והצומח, שמשמשת ותקפה גם היום. כיוון שכתב בלטינית, הוא מוכר יותר בשם קארוֹלוּס ליניאוּס. לפי המערכת שהגה ופיתח, עולם החי נחלק כך: ממלכה/ מערכה/ מחלקה/ סדרה/ סוג/ מין. בעולם התוכן הלא-מדעי אנחנו מדברים על ירקות מסוג א', או להבדיל אזרחים מסוג ב'. מכאן גם המילים הנגזרות כמו סיווג (בטחוני, סטטיסטי ואחרים), ובחזרה לשושנים הגובלות ומקיפות, מגיעים למילה סייג, גבול, וגם להסתייגות אשר גובלת את הדברים. בספר האנציקלופדי "מעשה טוביה" שכתב הרופא טוביה הכהן במאה ה-18, נכתב: "וכאשר נערוך המינים אל סוגיהם הכוללים אותם, נמצא שיהיה מספרם פחות ממספר המינים כי הסוג כולל מינים הרבה". בהיררכיה של ליניאוס, סוג הוא genus, מילה משותפת-שורש ל-genre (ז'אנר בצורתה המוכרת בתעתיק עברי) שתורגמה לסוגה, אבל היום אין היא קשורה בשושנים, אלא דווקא לדירוג כסוגה, עילית לדוגמה, של תוכניות טלוויזיה או ספרים.

ואם כבר נגענו בסוגיה זו, נעיר כי למילה סוגיה אין קשר לכאן, ומקורה במילה הארמית סוגיא, הליכה. חוקרי המילים עמדו על הקשר הענייני שיש בין הליכה שהיתה לסוגיה תלמודית – ובין הליכה, שהיתה להלכה. שניהם, מהלך ומשא ומתן על עניין אחד.

ל-genre הלועזית קרובה כמובן גם המילה gender שעניינה סיווג ומילים רבות מאוד שחולקות איתה את השורש הלשוני -gene שמתקשר ללידה, סיווג וחלוקה. דווקא לגבי חלוקה לסוגים ודרגות, התקבע השימוש ב-class למיניה ולסוגיה: ממחלקות first class במטוסים וברכבות, ועד אזרחים second class שחובותיהם מרובים מזכויותיהם. ומאותה מילה כמובן גם classification, סיווג.

סוג של החכמתם? זהו התרגום העדכני של sort of באנגלית.