איזו הפצעה!

השחר הולך ומפציע במזרח, וזו שעה טובה לבדוק האם יש קשר בינו לבין פצעי הגוף.

פצע, אומרים לנו ידעני-הלשון, הוא אחד מכמה שורשים שהם דומי-צליל וגם המשמעות שלהם דומה או קרובה: ביניהם פצל ופצח, וגם פסל ופצץ, ואולי גם בצע (במשמעות של בציעת לחם) וגם מצע, שבירת דבר לחצאים שממנו המילה אמצע. "ואין להכריע אם קרבת המשמעות של פצע על פצח, פצל וכדומה מקורית היא או שהשפיע דמיון השורשים לקרב את הוראותיהם" מסכם המילון. אנחנו מכירים היטב את השימוש בשורש פצע כדי לתאר מי שנפגע ממכה או תאונה, וכך גם השימוש הרווח במקרא: "כְּוִיָּה תַּחַּת כְּוִיָּה פֶּצַּע תַּחַּת פָּצַּע חַּבּוּרָּה תַּחַּת חַּבּוּרָּה" כפי שמפרט ספר שמות את דיני "עַּיִן תַּחַּת עַּיִן שֵׁן תַּחַּת שֵׁן". והנביא ישעיהו מתאר כך את הגוי החוטא: "מִכַּף רֶּגֶּל וְּעַּד ראֹש אֵׁין בּוֹ מְּתֹם פֶּצַּע וְּחַּבּוּרָּה וּמַּכָּה טְּרִיָּה".

פצועים יש לא רק בקרב בני אדם ושימוש- הלשון הזה מתייחס גם לפירות: פצע זיתים, לפי המקורות פירושו בקע אותם כדי לרככם ולהכשירם לאכילה, מה שהיום היינו מכנים "זיתים דפוקים". גם תאנים פוצעים בכך שבוצעים אותן לשתיים. ולגבי תמרים יש מילה מיוחדת, פַּצְּעִיל, ואלה תמרים לא בשלים כל צרכם ששוטחים אותם כנגד השמש כדי להבשילם. ובכל זאת, עיקר השימוש הוא לגבי פציעות של אנשים, כולל תיאורים פלסטיים בתלמוד ל"מפציעין את מוחו בגזירין". ובהקשר הזה כמובן פצעים "שגרתיים" מפצעי-בגרות ועד פצעים חודרים – ולפחות אפשר להתנחם בכך שכמה מהם אולי כואבים, אבל יש כוונה טובה מאחוריהם: "נֶּאֱמָּנִים פִצְּעֵׁי אוֹהֵׁב וְּנַּעְּתָּרוֹת נְּשִיקוֹת שׂוֹנֵׁא" נאמר בספר משלי. בחלק השני של המשפט נעתרות = מצטברות, רבות מדי, מלשון עתיר, היה רב, בשפע.

רומנטי ויפה הוא דימוי השחר שקרני האור שלו מפציעות: "לַּמְּנַּצֵׁחַּ עַּל אַּיֶּלֶּת הַּשַּחַּר מִזְּמוֹר לְּדָּוִד" מתפייט משורר תהלים, והצירוף איילת השחר מתפרש בדרך כלל כקרני השמש הראשונות על פי המוסבר במסכת יומא בתלמוד: "מה איילה זו קרניה מפצילות [כלומר מתפצלות] לכאן ולכאן, אף שחר מפציע לכאן ולכאן".

ומה מצב הפצועים בגזרת חו"ל? שם, לכל לשון יש היגיון משלה: באיטלקית, פצע הוא ferita מן הפועל ferire שפירושו לפצוע, מאותו פועל בלטינית שמשמעותו לדקור, להלום, לפגוע. לאנגלית הוא התגלגל בפועל to interfer , להתערב, מפני שמדובר בחילופי מכות בין שניים, inter. ואם אנחנו כבר באנגלית, injury היא פציעה או פצע, כשהמקור כאן הוא פעולה לא צודקת, לא חוקית, מאותו שורש שתרם לנו את justice וגם את jury, חבר מושבעים. wound, מילה אנגלית אחרת לפצע, והדומה לה בגרמנית, גם היא משורש שמשמעותו, כמה לא מפתיע, להלום, לפגוע. והנה, איזו סגירת-מעגל מרהיבה לעברית שלנו: בצרפתית, blesser פירושו לפצוע – והפועל הזה הועתק לשֵׁם-התואר blet שפירושו מוּכֶּה, פצוע, והוא ניתן דווקא לזיתים ותפוחים שמכים אותם כדי להבשילם ולהכשירם למאכל! ולכן, פרי blet – שהחל את דרכו הלשונית בפגיעה ופציעה, הוא פשוט פרי בשל מאוד וטוב למאכל. ובערבית, לפי אותו היגיון וגם במילה דומה לעברית, פַּצַּ'עַּ פירושו לחץ ומחץ את פרי התמר.

את המסע המילולי אנחנו מסיימים בלי פצועים בגוף (אולי רק זרינו לכם מעט מלח על הפצעים) וגם זה משהו.