עזוב שטויות

הפעם אנחנו עוזבים הכל ומתמקדים בשורש עזב, בתקווה שעד סיום הדברים לא תעזבו אותנו לאנחות.

נפתח דווקא במשמעות הפחות-מקובלת ולפיה עזב פירושו עזר, שנלמדת מן הפסוק בספר שמות: "כִי תִרְאֶה חֲמוֹר שנֹאֲךָ רֹבֵּץ תחת משָאוֹ וְחָדלְתָ מֵּעֲזֹב לוֹ עָזֹב תעֲזֹב עִמוֹ". עזיבה זו היא עזרה, אומר רש"י, וזו לשון תמיהה: שמא תראה חמור שונאך רובץ תחת משאו וחדלת מעזוב [מעזור] לו? לא, עזוב תעזוב עימו לפָרק המשא.

אבל נעזוב משמעות זו ונעסוק במקובלת יותר, בין עזיבה או השארת משהו מאחור, ובין מישהו שעוזב או נעזב. יוסף יפה-התואר משך מאוד את אשת-הבוס פוטיפר סריס פרעה, וכשהיו לבדם בבית קראה אליו "שִכְבָה עִמִי". יוסף שלנו עמד בפיתוי, אבל היא, שכנראה הבינה משהו בראיות מפלילות שמשאיר אחריו העבריין, קראה בקול: "ויְהִי כְשָמְעוֹ כִי הֲרִימֹתִי קוֹלִי וָאֶקְרָא ויעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי ויָנָס ויֵּצֵּא החוּצָה". פוטיפר "קנה" את הסיפור של אשתו התחמנית והשליך את יוסף לבית-הסוהר, שם החלה הקריירה שלו כפותר חלומות כל השאר הוא היסטוריה. לא רק בגדים עוזבים אנשים מאחוריהם אלא גם את הוריהם: "על כֵּן יעֲזָב אִיש אֶת אָבִיו וְאֶת אִמוֹ וְדָבק בְּאִשְתוֹ וְהָיּו לְבָשָר אֶחָד". לעתים גם הסידור הזה משתבש, ולכן עָזוּב – ובערבית עזאבִּי – הוא רווק, ועזובה היא אשה שבעלה עזב אותה (המילון אינו מביא את הדוגמה ההפוכה). וכן, במילים המופלאות של אריק איינשטיין, "הגוזלים שלי עזבו את הקן / פרשו כנפיים ועפו / ואני ציפור זקנה נשארתי בקן / מקווה מאוד שהכל יהיה בסדר".

מקום של כבוד שמור לביטויים שעניינם עזיבה של אורח-חיים זה או אחר, ובייחוד בכל מה שנוגע לדת ולשמירת מצוות, כגון השאלה "מדוּע נֶעֱזב בֵּּית הָאֱלֹהִים" בספר נחמיה. ובתפילה נאמר "עד הנה עזרונו רחמיך ולא עזבונו חסדיך". כזהו גם הכלל "מוֹדֶה וְעֹזֵּב יְרֻחָם" המתְנה את רחמי-שמיים בהודאה בחטא ובעזיבת הדרך הרעה. ואולי הפסוק הכי-ידוע הוא "אֵּלִי אֵּלִי לָמָה עֲזבְתָנִי" מספר תהילים – ובגרסה של הבשורה על פי מתי בברית החדשה: "ויִזְעק יֵּשוּע בְּקוֹל גָדוֹל אֵּלִי אֵּלִי לְמָה שְבקְתָנִי וְהוּא אֵּלִי אֵּלִי לָמָה עֲזבְתָנִי". אלה המילים שבחר הסופר א.א. קבק לסיים בהן את ספרו "במשעול הצר" על חיי ישו.

מה שאתה עוזב ומותיר אחריך נשאר מטבע הדברים עזוב, והעזובה עולה בו, שיממון והזנחה. אבל, אפשר גם שמישהו ישאיר עיזבון ספרותי שיתגלה אחרי מותו, או שהוא מצווה למוסד כלשהו את רכושו וזהו עיזבון בחיים. בכל אלה יתעסקו מנהל העיזבון – וגם רשויות המס שבעבר גבו מס-עיזבון. מעניין, שהמילה עיזבון שימשה בעבר, וכך זה מופיע גם במקרא, במשמעות סחורה. "מסחרים הנמכרים הנעזבים אצל קוניהם בארצות אשר יובילו אליהם" בניסוחו של המדקדק בן המאה ה-11 ר' יונה אבן-ג'נאח.

למילה abandon בלשונות זרות, לעזוב, לנטוש, יש מקור מעניין: bandon à בצרפתית פירושו ברצון, בהחלטה. והוא נסמך על הלטינית bannum – שממנה למשל to ban, לאסור. גם המילה בנאלי החלה מ-banal בצרפתית, מאותו מקור, במובן של משהו שהוא נחלת הכלל, לשימוש ציבורי. במקרה של abandon, מה שהחל כהחלטה מרצון – למשל, בביטוי צרפתי שפירושו להרשות, לפתוח, את היער לכל מי שרוצה לרעות בו – התפתח לעזיבה, מסירה, שהרי כשמישהו מקבל יש מי שנותן, עוזב. משימוש-לשון חוקי בעיקרו של הרשאה, המילה היתה, והיום זהו השימוש הרווח, לנטישה ועזיבה.